Menachos 29 - NBTD
00:00 - Good Morning
00:10 - 29A
15:37 - 29B
28:13 - Have a Wonderful Day!
Quiz - Kahoot.MDYdaf.com
Summary
- Good morning רבותי opens with רב’s statement that the מנורה is nine טפחים tall, and a challenge from רב שימי בר חייא about the three steps used by the כהן leads רב to clarify that the nine טפחים are measured only from משפת קנים ולמעלה, making the total height eighteen טפחים. The narrative then moves to פסוקים about the מנורה’s gold and the meaning of מכלות זהב, describing extraordinary purification and the scale of שלמה המלך’s gold for his ten מנורות, and resolves an apparent contradiction by explaining that once gold reaches maximal purity it no longer diminishes with further refining. The sugya then explores the phrase על המנורה הטהורה, compares it with על השלחן הטהור, presents the נס of לחם הפנים shown to עולי רגלים, and concludes with a teaching that the ארון, שולחן, and מנורה of fire descended from heaven for משה רבינו to copy, alongside traditions about what was difficult for משה until shown “with a finger.” The text then shifts to halachos of כתיבה תמה in מזוזה and ספר תורה, including קוצו של יוד, gvil surrounding letters, and rules about punctures in letters, and culminates in the aggadah of משה finding Hashem tying crowns on letters for רבי עקיבא’s future דרשות and the hard divine response of שתוק כך עלה במחשבה לפני. The closing sections explain תגים on שעטנז גץ, scribal traditions about shaping ח and ה, and דרשות on בטחו בה עדי עד כי ביה ה צור עולמים that link the letters י and ה to the creation of this world and the next, free choice, תשובה, and Hashem’s assistance to one who seeks purity.
- A statement of רב sets גובה של מנורה at תשעה טפחים in כ"ט עמוד א' and the speaker emphasizes the concreteness of the measure. A challenge from רב שימי בר חייא cites a stone before the מנורה with three steps on which the כהן stands to prepare the lamps, which seems unnecessary if the מנורה is so low. A response explains that the תשעה טפחים are measured only from משפת קנים ולמעלה, while below that there are another תשעה טפחים, making a total of eighteen טפחים as learned previously.
- A פסוק states והפרח והנרות והמלקחים זהב, teaching that even the tools used for the מנורה are pure gold. A phrase הוא מכלות זהב is explained by רב אמי as gold so refined that it consumed the value of all זהב סגור of שלמה. A tradition of רב יהודה אמר רב says that שלמה made עשר מנורות and for each one he brought אלף ככר זהב and purified the gold by repeated refining until it was set upon a ככר.
- A question challenges how repeated refining could reduce gold from אלף ככר to one ככר when פסוקים also describe vast remaining gold wealth in שלמה’s vessels and בית יער הלבנון. A distinction is made that the discussion is about זהב סגור, and another question asks whether the numbers of refinings make sense given a ברייתא of רבי יוסי ברבי יהודה describing a מנורה that exceeded משה’s by only a דינר זהב קורדיקיני and required שמונה פעמים לכור to reach exactly a ככר. A resolution states כיון דקאי קאי, meaning that once gold reaches the ultimate purity further refining does not continue diminishing it.
- A דרשה on מאי דכתיב על המנורה הטהורה first proposes that the מנורה descended ready-made from מקום טהרה. A challenge compares this to על שלחן הטהור and concludes that טהור implies potential טומאה, with ריש לקיש explaining that the תורה’s wording teaches that the שולחן is מקבל טומאה because it is lifted and shown to עולי רגלים with the לחם הפנים. A teaching of רבי יהושע בן לוי states that a נס גדול occurred with לחם הפנים, that סילוקו כסידורו, supported by לשום לחם חם ביום הלקחו.
- A ברייתא of רבי יוסי ברבי יהודה teaches that an ארון של אש, שולחן של אש, and מנורה של אש descended מן השמיים and משה saw and made them, as in וראה ועשה כתבניתם אשר אתה מראה בהר. A challenge from the wording about the משכן is answered by distinguishing between כמשפטו as measurements and כתבניתם as an exact shown form. A statement of רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן says גבריאל appeared like a craftsman and showed משה מעשה מנורה, tied to the phrase וזה מעשה המנורה.
- A teaching of תנא דבי רבי ישמעאל says that three matters were difficult for משה until הקדוש ברוך הוא showed him באצבעו. The list is מנורה, ראש חודש, and שרצים, each anchored in a פסוק with the word וזה or הזה. A further opinion adds אף שחיטה, citing וזה אשר תעשה על המזבח, and תוספות is said to add the מחצית השקל.
- A halacha states that two פרשיות in a מזוזה מעכבות זו את זו and even one letter missing invalidates it, with an initial thought that this is obvious because of כתיבה תמה. רב יהודה אמר רב applies the rule to קוצו של יוד, and competing explanations of the form of that קוץ are attributed to רש"י and רבנו תם. Another statement of רב יהודה אמר רב rules that any letter not מוקף גויל on all four sides is פסולה, so touching letters invalidate even when each letter is otherwise complete.
- A ruling attributed to רב אשי בר נדבך משמיה דרב יהודה says ניקב תוכו של ה' כשר while ירכו פסול, and explanations are attributed to רב זירא and רב יעקב regarding what counts as remaining the size of an אות קטנה. A case of אגרא חמוה דרב אבא follows this standard, deciding validity based on whether the שיעור remains. Another case involving a punctured ו in ויהרוג is brought to רבי זירא, who instructs bringing a ינוקא דלא חכים ולא טיפש, validating it if the child reads it as ויהרוג and invalidating it if it reads as ייהרוג.
- An aggadah of רב יהודה אמר רב describes משה ascending to heaven and finding Hashem tying כתרים to letters, to which משה asks מי מעכב על ידך. Hashem answers that a future אדם, עקיבא בן יוסף, will derive תילי תילין של הלכות from each קוץ, and משה is shown רבי עקיבא’s בית מדרש where he sits in the eighth row and does not understand until he hears that a teaching is הלכה למשה מסיני. משה then asks why the תורה is given through him rather than through רבי עקיבא and is told שתוק כך עלה במחשבה לפני, and when משה asks to see רבי עקיבא’s reward he is shown his flesh being weighed in a marketplace and again hears שתוק כך עלה במחשבה לפני.
- A statement of רבא says שבע אותיות צריכות שלשה זיונין and identifies them as שעטנז גץ. רב אשי reports seeing meticulous scribes who add a small גג to the ח and hang the leg of the ה. An explanation says the crowned ח signifies that Hashem is חי ברומו של עולם, and the hanging ה connects to a דרשה that interprets a פסוק about בטחון.
- A question posed by רבי יהודה נשיאה to רב אמי asks why the פסוק says ביה and not כיה, and an answer based on רבי יהודה בר רב אלעאי teaches that Hashem created two worlds, one with ה and one with י. A דרשה from אלה תולדות השמים והארץ בהבראם reads אל תקרי בהבראם אלא בה' בראם, concluding that עולם הזה is created with ה and עולם הבא with י. A reason is given that ה resembles an אכסדרה so that whoever wants to leave can leave, and the hanging leg is explained as a path for תשובה, while entry from the original opening fails because לא מסתייע מילתא, tied to ריש לקיש’s דרשה of אם ללצים הוא יליץ and the principle בא ליטהר מסייעין אותו בא ליטמא פותחין לו. A final teaching says the crown on ה means that if one returns in תשובה Hashem ties a כתר for him, and the creation of עולם הבא with י is linked to צדיקים being few and bent-headed from humility and comparison of their deeds.
Previous Page
Next Page
Daf Images are property of Vagshal and may not be reproduced.
Suggestions