Menachos Daf 37 - Which Arm, Where on the Arm/Head?
Summary
- A morning *gut chodesh* shiur on מנחות דף ל״ז (beginning from דף ל״ו עמוד ב׳, תנו רבנן) thanks multiple sponsors and then moves through the concluding הלכות תפילין and the opening הלכות ציצית. It establishes three main derivations for why תפילין של יד is placed on the left arm, clarifies the proper placement of תפילין של יד and תפילין של ראש, and includes the case of a person with two heads in relation to both תפילין and פדיון הבן. It then transitions to the סוף הפרק about ציצית, presenting the dispute whether four ציציות are one מצוה or four מצוות and giving three נפקא מינא, and it ends with a Shabbos incident about a פסול טלית and the limits of כבוד הבריות, concluding with הדרן עלך and logistics for the next shiur.
- A Dr. David Lander sponsors the שיעור in honor of his wife and children and לעילוי נשמת his mother גאלדא בת שמחה עליה השלום תהא נשמתה צרורה בצרור החיים. A Avishai Newman sponsors לעילוי נשמת his father חיים נפתלי בן רבי יעקב שלמה whose eighth יארצייט was yesterday, תהא נשמתו צרורה בצרור החיים. A Gross family sponsors לזכר נשמת חנה לאה בת משה צבי, ר׳ משה יהודה בן ר׳ מנחם, חיה לאה בת נפתלי הערצקא, and שמחה בן שמעיה, all תהא נשמתם צרורה בצרור החיים.
- A A ברייתא reads וקשרתם לאות על ידך as זו שמאל and proves that סתם יד is distinct from ימין from three verses, including אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים, and למה תשיב ידך וימינך מקרב חיקך כלה. A רבי יוסי החורם rejects the proof because מצינו ימין שנקרא יד from וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים, and the response distinguishes that יד ימינו איקרי, יד סתם לא איקרי, with תוספות explaining ויתמך יד אביו as continuing the earlier identification of יד ימינו. A רש״י explains החורם as חוטמו משוקע and ties it to אוחרם and a בעל מום description, while תוספות objects to לשון גנאי and instead says אלא על שם מקומו נקרא כן, with the פירוש הרא״ש linking it to חורם דבכורות.
- A רבי נתן derives left-arm placement from the היקש וקשרתם וכתבתם, since כתיבה בימין and therefore קשירה בימין, and because tying uses the right hand, the הנחה is on the left. A רב אשי offers a derivation from ידכה כתיב בה' as יד כה, meaning the weaker hand, and רב אבא challenges that perhaps it is ידכה שבכח by exchanging ה and ח, but רב אשי answers מי כתיב בח'? A תנאית dispute follows: one view reads ידכה בה' זו שמאל, while אחרים אומרים ידכה לרבות את הגידם, and a separate ברייתא states אין לו זרוע פטור מן התפילין with others again using ידכה לרבות את הגידם, with תוספות framing the cases as missing the entire arm versus only missing the hand and the קרן אורה explaining the consequences of using up the דרשה.
- A The shiur identifies three models: יד meaning the fixed left side, וקשרתם וכתבתם meaning the non-writing arm, and יד כהה meaning the weaker arm. A תוספות raises a case of a person who writes with one hand and does everything else with the other, and the שולחן ערוך brings two דעות: the ראש tying it to the weaker hand and the סמ״ג ורבינו יחיאל tying it to writing, with the רמ״א following the second יש אומרים. A ערוך השולחן reports the גר״א that the עיקר דרשה is יד כהה and it follows רוב מעשיו, while the ביאור הלכה reports the world’s practice like the רמ״א yet justifies broader compliance, and מאסף לכל המחנות records many אחרונים like the גר״א against the רמ״א. A רב נבנצל says למעשה to put them on both arms, with a further question of בל תוסיף if done simultaneously, and רב שכטר rules like the גר״א and advises a תפילה-long wear on the weaker arm and then a brief wear on the non-writing arm to satisfy the רמ״א, with a report that רב משה פיינשטיין advised similarly בעל פה while hesitating to publish such a psak for a bar mitzvah boy.
- A A ברייתא rules that an איטר מניח תפילין בימינו שהוא שמאלו. A conflicting text that has him placing on שמאלו שהוא שמאלו של כל אדם is resolved by אביי as referring to a person שולט בשתי ידיו, who places on the standard left.
- A A teaching from תנא דבי מנשה identifies על ידכה as זו קיבורת, meaning the upper arm, and the arm-placement is justified by a ברייתא reading על ידך as זו גובה שביד and learning from the parallel of תפילין ביד and תפילין בראש that just as the head placement is high, so too the arm placement is high. A רבי אלעזר derives it from והיה לך לאות על ידך as לך לאות אבל לאחרים לאות, making the placement one that is typically covered rather than on the exposed palm. A רבי יצחק derives it from ושמתם את דברי אלה על לבבכם וקשרתם as שתהא שימה כנגד הלב, and רבי חייא בריה דרב אוויא places it carefully toward the heart.
- A A story describes רב אשי seeing אמימר’s תפילין exposed because of a tear made to avoid aggravating a wound and challenging him with לך לאות ולא לאחרים לאות, and אמימר answers that it means a place normally covered, not an absolute requirement that it never be seen.
- A A ברייתא interprets בין עיניך as זו גובה שבראש and proves it by comparing it to לא תשימו קרחה בין עיניכם למת, where בין עיניכם must be a מקום שעושה קרחה, a spot with hair rather than the face. A רבי יהודה offers an internal derivation: since the תורה pairs תפילין ביד and תפילין בראש, the head placement is in a place הראוי לטמא בנגע אחד, excluding the literal area between the eyes where there is both בשר ושיער and thus two נגע possibilities, with mention of שיער לבן and שיער צהוב and the רש״ש inference about כינוס שערות.
- A A פלמו asks רבי about מי שיש לו שני ראשים באיזה מהן מניח תפילין, and רבי responds with או קום גלי או קבל עליך שמתא as a rebuke for an apparently absurd question. A A man then arrives reporting a newborn with two heads and asks how much to give for פדיון הבן, and an ההוא סבא teaches him to give עשרה סלעים based on ולקחת חמישה חמישה שקלים לגלגולת, treating it as five per skull. A A challenge is raised from a teaching of רמי בר חמא using אך פדה תפדה to exclude a case of death within thirty days, alongside the principle כל יתר כנטול דמי implying a two-headed child is a טרפה, and the answer is שאני הכא דבגולגולת תלא רחמנא, with רש״י’s framing distinguishing a טרפה who is not a נפל from one who dies within thirty days.
- A The משנה states ארבע ציציות מעכבות זו את זו שהארבעתן מצוה אחת, while רבי ישמעאל holds they are ארבע מצוות, and the gemara asks מאי בינייהו. A רב יוסף answers סדין בציצית איכא בינייהו, where wearing linen with wool strings and missing one corner creates שעטנז implications depending on whether the mitzvah is viewed as all-or-nothing or partially fulfilled. A רבא בר אהינא answers טלית בת חמש איכא בינייהו, with the one-mitzvah view requiring four ציציות as the form of the mitzvah while the four-mitzvos view yields five ציציות for five corners. A רבינא answers דרב הונא איכא בינייהו, since רב הונא rules that היוצא בטלית שאינה מצויצת כהלכתה בשבת חייב חטאת because the strings are a משוי when not a mitzvah, and the dispute determines whether partial ציצית makes the strings mitzvah-items or mere carrying.
- A רב שישא בריה דרב אידי rules that one who folds or cuts a corner in a way that yields a five-cornered garment לא עביד ולא כלום because a טלית בעלת חמש is also חייב. A רב משרשיא rules that one who rounds a garment by tying it up also לא עביד ולא כלום because it is as if it will be untied, and a משנה in כלים supports the distinction between temporary tying and lasting tying with כל החמתות הצרורות טהורות חוץ משל ערביים. A רב דימי מנהרדעא adds that even stitching the fold does not help, since if he truly did not want that fabric he would have cut it off entirely.
- A רב יהודה אמר שמואל says הלכה כרבי ישמעאל ולית הלכתא כוותיה, establishing that the halacha follows the חכמים rather than שמואל’s ruling. A A story reports רבינא following מר בר רב אשי on שבתא דרגלא when a corner-string tore and the talis became פסול, and one version has רבינא only informing him at home, where מר בר רב אשי says he would have removed it earlier, while another version has the exchange on the spot invoking גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה. A רב בר שבא explains before רב כהנא that this principle applies to בלאו דלא תסור, and the resolution frames the immediate case as דרבנן because it involved carrying in a כרמלית rather than a רשות הרבים.
- A The פרק ends with הדרן עלך and a note that tomorrow’s shiur begins פרק התכלת and will be delivered by Zoom from הירשנצ'ק due to the speaker’s grandson’s ברית.
Previous Page
Next Page
Daf Images are property of Vagshal and may not be reproduced.
Suggestions