Menachos 52
Summary
- The text presents a sequence of Gemara clarifications on who funds certain communal korbanot and on the details of the *minchat chavittin* when a כהן גדול dies before a successor is appointed, including how much is offered morning and afternoon and how *levonah* and oil are apportioned. It records competing *baraitot* about whether the פר העלם דבר של ציבור and שעיר עבודת כוכבים come from individual collections or from תרומת הלשכה, explains how רבי שמעון’s concern for פשיעה depends on whether the payers receive כפרה, and then brings a proof-text for רבי שמעון that these offerings come from תרומת הלשכה. It then resolves questions about whether the *minchat chavittin* is brought as a whole in both services or only in the morning, and it analyzes a dispute between אבא יוסי בן דוסתאי and the רבנן about the required *levonah*, including whether doubling the flour when there is no כהן גדול implies doubling *levonah* or oil. The passage ends with a reported ruling that הלכה כאבא יוסי בן דוסתאי, challenges it from רבי יוחנן’s rule of הלכה כסתם משנה, and answers that this is an אמוראי dispute about רבי יוחנן’s position, concluding הדרן עלך התכלת מזל טוב.
- Shalom to all introduces דף נ"ב, starting about the fifth line at the two dots, and states that the דף is sponsored לעילוי נשמת מרת מימא שרה בת יעקב משה, her נשמה should have an עליה. The text recalls the earlier מחלוקת between רבי יהודה and רבי שמעון about who pays for the *minchat chavittin* of the כהן גדול when he dies before a new one is appointed, with רבי יהודה assigning payment to the יורשים and רבי שמעון assigning payment to the ציבור.
- The ברייתא teaches that פר העלם דבר של ציבור and שעיר עבודת כוכבים are brought when בית דין rules incorrectly by accident and the ציבור acts on that ruling, and they are brought on behalf of the entire ציבור. רבי יהודה says בתחילה מגבין להם, collecting a little money from every individual, while רבי שמעון says מן תרומת הלשכה הן באין, coming from public funds. The Gemara challenges this with a second ברייתא that reverses the attributions, asks which is אחריתא, and notes the importance because the halachah generally follows רבי יהודה in disputes with רבי שמעון.
- The רבנן suggest to רב אשי that the first ברייתא is אחריתא because רבי שמעון is known to be חייש לפשיעה, as in the case of the *minchat chavittin* where יורשים might not pay since they get no כפרה. רב אשי answers that even if the inverse ברייתא is אחריתא, רבי שמעון’s concern for פשיעה applies only במידי דלית ביה כפרה גביה, but במידי דאית ביה כפרה גביה he is not חייש לפשיעה, so he could require individual contributions for communal atonement offerings. רב זוטרא brings a ברייתא from the extra words “קרבני,” “לחמי,” and “לאשי” in “את קרבני לחמי לאשי ריח ניחוחי תשמרו להקריב לי במועדו,” deriving that פר העלם דבר של ציבור and שעיר עבודת כוכבים come from תרומת הלשכה, and attributes this position to רבי שמעון.
- The text turns to the Mishnah’s statement ושלמה הייתה קריבה when there is no כהן גדול, and רבי יוחנן asks whether this means שלימה שחרית ושלימה בין הערביים or שלימה שחרית ובטלה בין הערביים. רבא attempts a proof from מסכת תמיד, where the eighth כהן is assigned to חביתין, arguing that if the afternoon were cancelled in this case, there would be times when no eighth כהן is needed, yet תמיד presents the assignment as standard. רבי ירמיה rejects this as “בבלאי טפשאי” reasoning and counters from the same source listing a seventh for סולת and a ninth for יין even though מנחתם ונסכיהם can be brought at night or even the next day, explaining that the list describes the standard case and not “דאי” contingencies. רבא responds that the teaching is actually valid because “סלת מנחה תמיד” equates it to the מנחה of תמידין, requiring morning and afternoon, and the Gemara concludes with a ברייתא that explicitly rules שלמה שחרית ושלמה בין הערבים.
- רבי יוחנן reports a dispute between אבא יוסי בן דוסתאי and the רבנן about the *levonah* requirement for the כהן גדול’s *minchat chavittin*. אבא יוסי בן דוסתאי says מפריש לה שני קמצים של לבונה, one קומץ for morning and one for afternoon, while the רבנן say מפריש לה קומץ אחד and split it, half in the morning and half in the afternoon. The text explains that אבא יוסי בן דוסתאי holds לא אשכחן חצי קומץ דקריב, while the רבנן hold לא אשכחן עשרון דבעי שני קמצים.
- רבי יוחנן asks whether, according to the רבנן, when a כהן גדול dies and no successor is appointed, doubling the flour implies doubling the *levonah* or whether only what the תורה reveals is doubled. The text then asks about oil for both אבא יוסי בן דוסתאי and the רבנן, whether it is doubled in the doubled *minchat chavittin* situation. רבא proposes a proof from the later Mishnah ה' קמצין הן, arguing that if the רבנן doubled *levonah* there would sometimes be seven *k’metzim*, but the Gemara rejects this by saying the Mishnah is not teaching “דאי” cases; רב יוסף בר שמיא challenges that the Mishnah does include a case like והמעלה קומץ בחוץ, and the sugya returns to bottom-line resolution.
- רב נחמן בר יצחק brings a ברייתא stating that when the כהן גדול dies without a replacement, the offering is שלמה שחרית ושלמה בין הערבים, and it sets aside three לוגין of oil, splitting to לוג ומחצה in the morning and לוג ומחצה in the afternoon. The Gemara infers that this ברייתא fits אבא יוסי בן דוסתאי, because if it were the רבנן it would be unclear why *levonah* would be doubled while oil is not, and under אבא יוסי בן דוסתאי the *levonah* is not doubled because two *k’metzim* are already standard. The text concludes that just as oil is not doubled according to אבא יוסי בן דוסתאי, so too according to the רבנן both *levonah* and oil are not doubled in this case, and it reports that רבי יוחנן rules הלכה כאבא יוסי בן דוסתאי.
- The Gemara questions whether רבי יוחנן really rules like אבא יוסי בן דוסתאי, since רבי יוחנן also says הלכה כסתם משנה and the Mishnah states חמישה קמצין הן, which would conflict with requiring two full *k’metzim* daily. The text answers that אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן, making this a dispute among Amoraim about רבי יוחנן’s view. The passage ends with הדרן עלך התכלת מזל טוב and a blessing to merit finishing מסכת מנחות and all of שס, and it stops for the day to begin the new פרק tomorrow.
Previous Page
Next Page
Daf Images are property of Vagshal and may not be reproduced.
Suggestions