Menachos 71 - NBTD
00:00 - Good Morning
00:13 - 70B
04:54 - 71A
21:55 -71B
36:00 - Have a Wonderful Day!
Quiz - Kahoot.MDYdaf.com
Summary
- Aleph the text opens with a dedication and sets the sugya on דף ע עמוד ב with רש״י’s גירסא that the איסור קצירה is “לפני הפסח,” then brings רבי יוחנן’s גזירה שוה “ראשית ראשית” from חלה to establish that all חמשת המינים share the restriction. Aleph the text clarifies that the מחלוקת about “מאי קודם לעומר” is not about the Mishnah’s timing of חדש versus קצירה, but about the cutoff for השרשה that the עומר permits, and it traces a sequence of פסוקים until רב אשי grounds the היתר in “אשר תזרע” while רב פפא challenges whether this includes pre-השרשה seeds. Aleph the Mishnah’s practical heterim for קצירה before the עומר are presented, especially בית השלחין שבעמקים and other צורך or הפסד cases, alongside limits like “אבל לא גודשין,” and the conduct of אנשי יריחו becomes a major test case. Aleph the Gemara then analyzes רבי יהודה’s language of “מיחו” versus “לא מיחו,” resolves an apparent count problem in the יריחו list, and proceeds to connect “קוצץ לשחת” to halachot of הפסק לפאה, using רבי מאיר’s view and its proposed alignments with רבי שמעון, רבי יהודה, and finally רבי עקיבא with a nuanced conclusion.
- Aleph the text asks how it is known that all five grains are not permitted to reap before פסח and frames the restriction as applying across חמשת המינים. Aleph רבי יוחנן says the source is a גזירה שוה “ראשית ראשית” from חלה, and the text equates the five grains’ חלה obligation with the five grains’ restriction on reaping. Aleph the text presents this as the basis that the rule is not limited to one species, and it later relies on רבי יוחנן to reject a reading that would differentiate barley from wheat.
- Aleph the text initially presents a מחלוקת where רב יונה says “קודם לעומר” means קודם קצירת העומר and רבי יוסי בר זבדא says it means קודם הבאת העומר, and it explains that קצירת העומר is at night yet is treated as נץ החמה because cutting can be delayed close to sunrise. Aleph the text then cites the Mishnah “אסורים בחדש לפני העומר ולקצור לפני הפסח” and argues that if “קודם לעומר” meant קצירה at נץ, the Mishnah should have combined the statements into one time, whereas separate phrasing implies distinct times. Aleph the Gemara concludes “אלא אי איתמר אסיפא איתמר” and relocates the מחלוקת to the rule “אם השרישו קודם לעומר עומר מתירן,” making the dispute about whether the cutoff for rooting is at הבאת העומר or at קצירת העומר.
- Aleph רבי אלעזר tells רבי יאשיה דדרי “לא תיטב אכרעך עד דמפרשת לה להא מתניתין” and the text explains that this is רבי יאשיה of that generation rather than the earlier תנא of the same name. Aleph the question becomes “מניין לעומר שמתיר בהשרשה,” meaning that once the seed has rooted, the coming of the עומר permits the grain even if it emerges much later. Aleph the text first derives from “אביב” that there exists produce that is not “אביב,” but the Gemara challenges that this could mean only a stage like “שליש” rather than rooting. Aleph the text then brings successive דרשות from “חרמש” and “קמה,” each time showing a stage “דלאו בר” that could still be later than rooting, until רב אשי derives from “אשר תזרע” that the relevant point begins from the time of planting. Aleph רב פפא challenges that “אשר תזרע” would include even seeds that have not rooted, and רב אשי answers “סודני,” with the text explaining that the response rejects the question in light of the framing around שחת and animal fodder.
- Aleph the Mishnah permits reaping in “בית השלחים שבעמקים” under the two conditions that the field is irrigated and in a valley, and רש״י offers that this is either because such produce is inferior for the בית המקדש or because of great monetary loss. Aleph the Mishnah allows the cutting but states “אבל לא גודשין,” and it presents אנשי יריחו as cutting “ברצון חכמים” yet piling “שלא ברצון חכמים.” Aleph the text adds “קוצר לשחת ומאכיל לבהמה,” and רבי יהודה says “אימתי” and limits it to a case begun before the grain brought a third, while רבי שמעון allows reaping and eating even after “משהביא שליש.” Aleph the Mishnah adds further heterim for cutting in front of נטיעות, because of כלאים, מפני בית האבל, and מפני ביטול בית המדרש, and it restricts bundling by saying “לא יעשה אותם כריכות אבל מניחן צבתים.”
- Aleph the Mishnah states “מצות העומר לבוא מן הקמה” but allows בדיעבד bringing it “מן העמירים,” and it states “מצותו לבוא מן הלח” but allows בדיעבד bringing it “יבש.” Aleph the text identifies “כרמל” as a נוטריקון “רך ומל” to reinforce the preference for moist produce. Aleph the Mishnah rules “מצותו לקצור בלילה,” validates daytime cutting בדיעבד, and says “ודוחה את השבת,” with the text specifying that the דחייה is the bringing of the עומר rather than the קצירה.
- Aleph a ברייתא of רבי בנימין contrasts “וקצרתם את קצירה והבאתם את העומר” with “ראשית קצירכם אל הכהן” and asks “הכיצד.” Aleph the resolution is “ממקום שאתה מביא אתה קוצר” and “ממקום שאי אתה מביא אתה קוצר,” meaning reaping is barred where the עומר can be brought and permitted where it cannot be brought, such as inferior irrigated fields. Aleph the Gemara proposes an alternative that the distinction is by species, “ממין שאתה מביא אתה קוצר,” but rejects it by invoking רבי יוחנן’s “ראשית ראשית” from חלה to apply the same rule to all חמשת המינים.
- Aleph the text challenges how רבי יהודה can fit the Mishnah’s claim that קצירה in יריחו is “ברצון חכמים” by citing a ברייתא that אנשי יריחו did “ששה דברים,” three “ברצון חכמים” and three “שלא ברצון חכמים.” Aleph the items “ברצון חכמים” include “מרכיבים דקלים כל היום,” “כורכים את שמע,” and “קוצרים לפני העומר,” while the items “שלא ברצון חכמים” include “גודשים לפני העומר,” “מתירים גמזיות של הקדש של חרוב ושל שקמה,” and “פורצים פרצות בגינותיהם ובפרדסיהם להאכיל נשירה לעניים בשני בצורת בשבתות ובימים טובים.” Aleph רבי יהודה says that if חכמים truly approved the first group then “כל אדם” would do so, and he reframes the division as “אלו ואלו שלא ברצון חכמים,” with three that “מיחו בידם” and three that “לא מיחו בידם.” Aleph the text then adds “ונותנין פאה לירק” and explains that vegetables are not subject to פאה because they do not last, and that treating vegetables as פאה causes poor people not to separate תרומות ומעשרות since true פאה is exempt. Aleph the Gemara answers the count problem “וטעמיך שיתא שב הוו” by concluding that the list must be corrected so that “קוצרים” is not included among the protested items, and the text concludes that קצירה in the permitted cases remains allowed.
- Aleph the text brings a Mishnah in פאה listing items that divide a field for פאה, including “הנחל והשלולית,” “דרך היחיד,” “שביל הרבים ושביל היחיד,” “והבור והניר,” “וזרע אחר,” and it adds “והקוצר לשחת מפסיק דברי רבי מאיר.” Aleph חכמים say it does not divide “אלא אם כן חרש,” making plowing the operative divider rather than cutting for fodder. Aleph רבה בר בר חנה says in the name of רבי יוחנן that רבי מאיר’s view is said in line with רבי שמעון, but רב אחא בר רב הונא challenges from a case where grasshoppers, ants, or wind create a gap and “הכל מודים” that only plowing makes a division. Aleph the Gemara rejects the alignment with רבי שמעון and proposes that רבי מאיר is said in line with רבי יהודה’s “אימתי… עד שלא הביא שליש,” then challenges that רבי יהודה is framed as explaining fodder rather than human use and that this would create three separate תנאים despite רבי יהודה’s explanatory posture.
- Aleph when רב דימי arrives, he says רבי מאיר’s statement follows רבי עקיבא רבו, and it supports this with רבי עקיבא’s ruling in “המנמר שדהו ושייר בה קלחים לחים” that “פאה לכל אחד ואחד” while חכמים say “אחד על הכל.” Aleph רב יהודה אמר שמואל limits רבי עקיבא’s obligation to “במנמר לקליות” and not “לאוצר,” but the text brings רבין אמר רבי יוחנן that רבי עקיבא obligates even “במנמר לאוצר.” Aleph the Gemara concludes “סבר לה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא,” stating that רבי מאיר agrees with רבי עקיבא in one aspect and disagrees in another, and it anchors the outcome that cutting before a third is not treated as standard קצירה for the relevant halachic framing while disagreement remains after the crop has reached “שליש.”
Previous Page
Next Page
Daf Images are property of Vagshal and may not be reproduced.
Suggestions