Menachos 73
Summary
- A שיעור on דף יומי in מסכת צו דף עג begins from עב עמוד ב at והא להכי הוא דאתא, dedicates the learning לעילוי נשמת מרים שרה בת יעקב משה הורניש ע"ה, and moves from validating חזקיה’s דרשה about שיריים of barley מנחות to a lengthy ברייתא about forbidding trades of portions בין כהנים, then brings Ravina’s proof from a ברייתא of לוי that multiple unusual קדשים and מנחות are eaten by כהנים, and finally turns to the status of offerings and נסכים from עובדי כוכבים through statements of רב הונא, challenges and resolutions, and a central מחלוקת between רבי יוסי הגלילי and רבי עקיבא about what non-Jews may bring.
- A ברייתא derives from the recurring phrase לכל בני אהרן תהיה and איש כאחיו that כהנים do not exchange portions of מנחות for זבחים, מנחות for עופות, or עופות for זבחים, and that portions must be divided evenly without trading “this כנגד that.” A further דרשה extends the restriction from קדשי קדשים to קדשים קלים through the סמיכות to ואם על תודה. A דרשה from איש teaches that an adult כהן, even a בעל מום, receives a portion, while a קטן does not receive a portion even if he is תם.
- A distinction is made that the ברייתא’s לימודים come from the word כל, while חזקיה’s לימוד about barley מנחה שיריים being eaten comes from the phrase וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה. A further challenge says the verse was already used for רבי יוסי בר רבי יהודה about מנחת מאפה תנור not being half חלות and half רקיקין, and the answer assigns that דרשה to the extra letter ו in וכל, leaving the earlier phrase available for חזקיה.
- Ravina brings a source from תני לוי on the verse לכל קרבנם ולכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם that expands what is eaten by כהנים. A דרשה from כל קרבנם includes the leftover לוג שמן של מצורע even though it is not put on the fire. A דרשה from לכל מנחתם includes מנחת העומר and מנחת קנאות, despite a thought that only items that achieve כפרה are eaten, since one is להתיר and the other לברר. A דרשה from לכל חטאתם includes חטאת העוף despite concern of נבלה due to מליקה. A דרשה from ולכל אשמם includes אשם נזיר like אשם מצורע, rejecting the thought that it merely serves להכשיר without being eaten.
- A דרשה from אשר ישיבו identifies the payment of גזל הגר given to כהנים when the גר dies without relatives after theft and a false שבועה requiring principal, an added fifth, and an אשם. A דרשה from לך ולבניך states that this money is considered theirs to the extent that they may use it even לקדש בו אשה.
- Rav Huna states that שלמי עובדי כוכבים are treated as עולות, supported either by סברא that עובדי כוכבים ליבו לשמים or by the פסוק אשר יקריבו לה' לעולה implying כל דמיקרבי עולה להוי. A ברייתא that allows eating a non-Jew’s שלמים when given to a ישראל or a כהן is resolved by רבא as a case where the donor stipulates the כפרה is for the ישראל or כהן, making it effectively their offering. A further challenge from the משנה that lists מנחת עובדי כוכבים among מנחות whose שיריים go to כהנים is answered by רבי יוחנן by attributing the differing outcomes to רבי יוסי הגלילי versus רבי עקיבא.
- A ברייתא expounds איש איש to include עובדי כוכבים who can bring נדרים and נדבות כישראל, and רבי יוסי הגלילי derives that they can bring not only עולה but also שלמים from נדריהם and תודה from נדבותם, and he reads עולה as excluding נזירות. רבי עקיבא reads אשר יקריב לה' לעולה as limiting them to עולה בלבד. A question says the exclusion of נזירות comes from בני ישראל נודרים ואין עובדי כוכבים נודרים, and the answer says that without the “עולה” exclusion one might think נזירות חלה עליה though they cannot bring its קרבן, so the verse teaches they cannot be נזיר at all.
- A משנה in the name of רבי שמעון about בית דין enacting that an עובד כוכבים who sends עולתו from overseas with its נסכים uses his own funds, and otherwise the ציבור supplies, is explained as fitting even רבי עקיבא by the principle עולה וכל חברתה. A separate ברייתא deriving from אזרח that an אזרח brings נסכים and an עובד כוכבים does not, yet teaching that his עולה is טעונה נסכים from ככה, is aligned either with רבי יוסי הגלילי by deleting יין from the earlier inclusive list, or with רבי עקיבא by again applying עולה וכל חברתה, and the שיעור ends with intent to continue tomorrow with שיטת רבי שמעון.
Previous Page
Next Page
Daf Images are property of Vagshal and may not be reproduced.
Suggestions