Menachos 85 - NBTD
00:00 - Good Morning
00:11 - 85A
10:33 - 85B
28:52 - Have a Wonderful Day!
Quiz - Kahoot.MDYdaf.com
Summary
- הטקסט מציג את הדרישה להביא קרבנות מנחה מן המובחר, ומיישם זאת בדיני בחירת שדות ותבואה לעומר ובבדיקת סולת איכותית על ידי הגזבר, כולל פסילת תבואה ותוצרים מתולעים ושאלות הלכתיות שנשארות בתיקו לגבי הקדשת דבר פסול כמום. הטקסט עובר לדיני שמן למנחות, מדרג את תקוע כמקור מובחר לשמן, ומקשר בין שפע שמן זית לחכמה, ומביא אגדתא על חכמת אנשי תקוע ואגדתא נוספת על שפע השמן בחלקו של אשר, עם סיפור על אדם עשיר מאוד שנראה כעני ומוכר שמן בסכומי עתק. לאורך הדברים משולבים ביאורי רש״י ותוספות, הערות על גרסאות כשר/פסול, והדגשות על “best of the best” בעבודת המקדש.
- א גוט מועד רבותי! אח! לעילוי נשמת אמי מורתי רבקה בת מרדכי.
- A says the הייליגע גמרא דף פ״ה עמוד א׳ that בכולן אינן באות אלא מן המובחר, and a מנחה requires the best סולת, the top of the top flour.
- A brings a story of יוחנן וממרי as tremendous כשף מאכרס who challenge משה רבינו with תבן אתה מכניס לאפרים? and he answers with the saying למתא ירקא ירקא שקיל that one sells each product in the market where that product is already abundant.
- A states the משנה that wheat for the עומר is not brought לכתחילה from מבית הזבל, מבית השלחין, or מבית האילן because the quality is inferior, but ואם הביא כשר.
- A states that the best method is נרה שנה ראשונה and בשנה שנייה זורעה קודם לפסח שבעים יום, producing סולת מרובה, and he adds that the גמרא will clarify whether this implies two plowings or three.
- A describes the quality test where the גזבר מכניס ידו לתוכו, and if עלה בה אבק the batch is פסולה עד שינפנה because dust-like flour is not the desired סולת, and if התליעה the grain is פסולה.
- A quotes the גמרא’s איבעיא whether נרה שנה ראשונה ושנייה נרה וזורעה implies three plowings, because זריעה comes with another plow, or whether it is only two plowings as רש״י explains.
- A brings a ברייתא with רבי יוסי about כרוזים וכפר אחים and the rule that אין מביאים את העומר אלא מן השדות המדרומות, with רש״י explaining south of ירושלים and תוספות explaining the southern side of each field, and the fields are described as having sun from rise to set.
- A cites the ברייתא’s procedure חורש ושונה וזורע קודם לפסח שבעים יום and treats this as a proof for three plowings, then records the גמרא’s reconciliation לא קשיא כאן בעבודה כאן שאין עבודה and רש״י’s discomfort, and then brings the further ברייתא נור חציה וזורע חציה repeated, concluding that each half is plowed twice before seeding and the outcome is two plowings, not three.
- A attributes to רבי יוחנן that אין מביאים את העומר אלא מן השדות המודרומות שבארץ ישראל with constant sun.
- A quotes אבא שאול that the עומר comes from בקעת בית מכלה, described as כבשלוש סאין, a שדה מודרומת with sun from rising to setting, and the practice נור חציה וזורע חציה.
- A tells that רב חלקיא בר טובי had a corner field and used the method נור חציה וזורע חציה, producing double, and he sold wheat for סמידא to those who wanted סולת.
- A states that מתולעת פסולה and brings the ברייתא that סולת שהתליעה רובה פסולה and חיטים שהתליעו רובן פסולות.
- A records רמי בר חמא’s question whether the רוב is ברוב חיטה or ברוב סאה, creating a practical difference between judging each stalk versus the whole batch, and the text concludes תיקו.
- A brings רבא’s question whether one who הקדיש wormy wheat gets מלקות משום בעל מום, with the two sides being פסול כבעל מום דמי versus אין בעל מום אלא בבהמה, and the text concludes תיקו.
- A cites the ruling כל עץ שנמצא בו תולעת פסול לגבי מזבח.
- A attributes to שמואל that this פסול is only when the wood is לח, but if it is יבש one may scrape it, גוררו וכשר.
- A repeats רבא’s question about הקדישו and מלקות משום בעל מום with the same two צדדים and concludes תיקו.
- A opens the next משנה with תקוע אלפא לשמן as the best source for oil for the בית המקדש for מנחות, and he recalls a prior גמרא about רבי as a תלמיד of רבי שמעון בר יוחאי and carrying oil in תקוע on שבת דרך דגפיפות.
- A brings אבא שאול that the second choice is רגב בעבר הירדן and states that כל הארצות היו כשרות, while questioning whether this means all over the world, noting that עבר הירדן being valid suggests a broader scope.
- A applies the same disqualifications לכתחילה for oil as for wheat, אין מביאים לא מבית הזבלים, לא מבית השלחים, ולא ממה שנזרע ביניהם, and states ואם הביא כשר.
- A states אין מביאים אנפקטון and identifies it as olives that grew a third, and adopts the גרסה פסול for ואם הביא.
- A states that oil is פסול if produced from olives that are גרגרין שנשרו במים, כבושים, or שלוקים, and emphasizes that unlike the earlier cases these are invalid even בדיעבד.
- A connects תקוע to the verse וישלח יואב תקועה, describing יואב’s plan to reconcile דוד המלך and אבשלום after אבשלום killed אמנון by bringing an אשה חכמה from תקועה to present a parable-like case to דוד.
- A asks מאי שנא תקועה and attributes to רבי יוחנן that because the people of תקועה are רגילים בשמן זית, חכמה מצויה בהם.
- A expounds the verse וטובל בשמן רגלו as referring to חלקו של אשר שמושך שמן כמעיין with tremendous oil.
- A tells that אנשי לוטקיא needed oil and appointed a פולמוסטוס to buy שמן במאה ריבוא, and he is directed from ירושלים to צור and then to גוש חלב and finally to a specific field owner.
- A describes finding the seller working under his olive trees, refusing to stop until he finishes, then walking home while clearing stones like a pauper, leading the buyer to suspect a prank.
- A narrates that upon arrival the seller’s servant brings hot water to wash, then a golden vessel full of oil, and he immerses hands and feet to fulfill וטובל בשמן רגלו, after which they eat and drink and the seller measures oil worth מאה ריבוא and offers more, extending credit and adding שמן בשמונה עשר ריבוא.
- A reports that the buyer had to rent every animal and vehicle for transport, and when welcomed with honor he redirects the praise to the seller and quotes יש מתעשר ואין כל and מתרושש והון רב, illustrating a person who appears poor yet possesses great wealth.
- A closes with רבותי have a wonderful day and א גוטן מועד.
Previous Page
Next Page
Daf Images are property of Vagshal and may not be reproduced.
Suggestions