Menachos 25
Summary
- Today’s *daf* explains the unique power of the *tzitz* on the Kohen Gadol to create *ritzuy* for *kodashim* affected by *tumah*, validating an *avodah* that would otherwise be disqualified, and it frames this as an extension of the idea that the *bigdei kehunah* themselves have *kapparah* power. The *Mishnah* applies this to *menachot*, ruling that if the *kometz* became *tamei* and was offered, the *tzitz* is *meratzeh*, but if the *kometz* became *yotzei* and was offered, the *tzitz* is not *meratzeh*. The *Gemara* derives from the verse “ונשא אהרן את עון הקדשים” that the *tzitz* bears specifically the *avon* of *tumah* and not other disqualifications, and it develops the scope of *tzitz meratzeh* through eliminations and challenges. The *daf* then analyzes contradictions between *beraitot* about whether *ritzuy* depends on *shogeg* versus *mezid* and whether it differs for *yachid* versus *tzibbur*, tying part of the debate to whether the *tzitz* is *meratzeh* on *achilot* as well.
- The *Gemara* at the end of *Perek HaMizbe’ach Mekadesh* states, “אמר רבי ענני בר ששון למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונה לומר לך מה קרבנות מכפרים, אף בגדי כהונה מכפרים,” and it correlates each garment to a specific *aveirah*, such as “כתונת מכפרת על שפיכות דמים” and “מכנסיים מכפרים על גילוי עריות” and “מצנפת מכפרת על גסות הרוח.” The *tzitz* is one of the *bigdei kehunah* and therefore shares this intrinsic *kapparah* quality. The *tzitz* also has an additional function beyond enabling the Kohen Gadol not to be *mechusar begadim*, because it is *meratzeh* in cases of *tumah* affecting the *korban* and thereby enables the *avodah* to retain validity.
- The *Mishnah* rules that “נטמא הקומץ והקריבו הציץ מרצה,” so a *kometz* of a *minchah* that became *tamei* and was offered still achieves *ritzuy* through the *tzitz*. The *Mishnah* also rules that “יצא והקריבו אין הציץ מרצה,” because “שהציץ מרצה על הטמא ואינו מרצה על היוצא.” The *Mishnah* thus establishes a fundamental distinction that *ritzuy tzitz* applies to *tumah* but not to *yotzei*.
- The *Gemara* cites the verse “ונשא אהרן את עון הקדשים” and asks which *avon* the *tzitz* bears. The *Gemara* rejects *piggul* because “הרי כבר נאמר לא יחשב,” and it rejects *notar* because “הרי כבר נאמר לא ירצה,” and it concludes “אינו נושא אלא עון טומאה,” explaining that *tumah* is different because “שהותרה מכללה בציבור.” Rav Zeira challenges that perhaps it is *yotzei* because “שהותרה מכללו בבמות,” and Abaye answers from “לרצון להם לפני השם” that the *avon* must be “עון דלפני השם,” excluding *yotzei* because *yotzei* is by definition not *lifnei Hashem*. Rav Ulla challenges with *smol*, arguing that it too has a *heter miklalo* on *Yom HaKippurim*, and Abaye answers from “עון” as “עון שהיה בו ודחוי,” excluding *Yom HaKippurim דשירותה בשמאל* because that case is not treated as a rejected *avon* in the same way. Rav Ashi adds that the verse implies “עון הקדשים ולא עון המקדישים,” making *ritzuy* apply to a defect in the *cheftza* of the offering rather than an invalid act by the *gavra*, which excludes *smol* as a *pesul* rooted in the performer rather than the offering. Rav Simmi the son of Rav Ashi challenges with *ba’al mum* as a *cheftza* issue with a *heter miklalo* in birds, and the answer excludes it from *ritzuy* because the Torah states “לא ירצה” and “כי לא לרצון יהיה לכם,” leaving *tumah* as the surviving category for “עון הקדשים.”
- A *beraita* rules that “דם שנטמא וזרקו, בשוגג הורצה, במזיד לא הורצה,” and it qualifies that this distinction applies “ביחיד,” while “בציבור בין בשוגג בין במזיד הורצה.” The same *beraita* adds that “בעובדי כוכבים בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון לא הורצה.” Another *beraita* states that the *tzitz* is *meratzeh* “על הדם ועל הבשר ועל החלב שנטמא, בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון בין ביחיד בין בציבור,” which directly contradicts the first *beraita* on whether *mezid* and *yachid* are excluded. Rashi notes that the meaning of *shogeg* and *mezid* is clarified later regarding whether it refers to the *tumah* event or the act of *zerikah*.
- Rav Yosef resolves the contradiction by attributing the *beraitot* to “הא רבי יוסי הא רבנן,” aligning the *shogeg/mezid* distinction with the *beraita* in *Terumot* that rules “אין תורמין מן הטמא על הטהור,” where “בשוגג תרומתו תרומה, במזיד אין תרומתו תרומה,” while רבי יוסי says “בין בשוגג בין במזיד תרומתו תרומה.” The resolution treats the invalidation in *mezid* as a *kenas* for intentional violation, so the view that distinguishes *mezid* reflects a *kenas* approach and the view that allows even *mezid* reflects rejection of *kenas*. The *Gemara* challenges this attribution because the expansive *beraita* includes “על הבשר,” which implies *tzitz meratzeh al achilot*, while a separate *beraita* states “רבי אליעזר אומר ציץ מרצה על אכילות, רבי יוסי אומר אין הציץ מרצה על אכילות,” making it impossible to assign the expansive *beraita* to רבי יוסי. The *Gemara* proposes flipping that attribution but rejects the flip because later proof establishes that רבי אליעזר does hold *tzitz meratzeh al achilot*.
- A long *beraita* analyzes liability for *karet* when a person with *tum’at haguf* eats *kodashim*, deriving from “כל טהור יאכל בשר” and “והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר לה’ וטומאתו עליו ונכרתה” that liability applies only to meat “הניתן לטהורים,” and it distinguishes cases based on whether the meat had “שעת הכושר.” The *beraita* then states that if meat became *tamei* before *zerikat damim* and was eaten after *zerikah*, the liability exists “והלכה היא,” and it presents the assumption “וסלקא דעתך מפני שהציץ מרצה,” tying the effect to *ritzuy tzitz* despite the earlier *tumah*. The argument then infers “נטמא אין יוצא לא,” and identifies the position “זריקה אין מועלת ליוצא” as רבי אליעזר, thereby linking רבי אליעזר to a context that assumes *tzitz meratzeh* for meat and establishing that רבי אליעזר holds *tzitz meratzeh al achilot*.
- Rav Chisda offers a parallel resolution by reattributing the *beraitot* as “הרבי אליעזר הרבנן,” assigning the inclusive *beraita* to רבי אליעזר because it matches *tzitz meratzeh al achilot*. The *Gemara* questions whether רבי אליעזר is known to reject *kenas* in *kodashim* merely because he rejects it in *terumah*, even though it is explicit that “רבי אליעזר אומר בין בשוגג בין במזיד תרומתו תרומה.” The *Gemara* raises the distinction “בתרומה דקילה, בקדשים דחמירי מי שמעת ליה,” yet it also presses that the *beraita* must belong to some *tanna* and cannot be רבי יוסי if רבי יוסי holds “אין הציץ מרצה על אכילות.”
- Ravina resolves the contradiction by distinguishing the referent of *shogeg/mezid* across the *beraitot*, stating “טומאתו בין בשוגג בין במזיד הורצתה” while “זריקתו בשוגג הורצתה במזיד לא הורצתה,” so one text speaks about the intentionality of the *tumah* and the other speaks about the intentionality of the *zerikah*. Rav Shila offers the opposite arrangement, making “זריקתו בין בשוגג בין במזיד הורצתה” while “טומאתו בשוגג הורצתה במזיד לא הורצתה.” The *Gemara* challenges Rav Shila from language implying “שנטמא בין בשוגג בין במזיד,” and answers by rereading the phrasing as “נטמא בשוגג וזרקו בין בשוגג בין במזיד.” The *Gemara* also challenges from “דם שנטמא וזרקו בשוגג הורצתה במזיד לא הורצתה,” and answers by construing it as “דם שנטמא וזרקו בין בשוגג בין במזיד” while keeping the decisive distinction as “נטמא בשוגג הורצתה במזיד לא הורצתה.”
Previous Page
Next Page
Daf Images are property of Vagshal and may not be reproduced.
Suggestions