Point By Point Summary Of TosfosDaf Series

Point By Point Summary Of Tosfos

Bava Basra 105

Rabbi Eliezer Chrysler

Tosfos Summary

1) TOSFOS DH u'Va Ma'aseh Lifnei R. Shimon ben Gamliel v'R. Yosi v'Amru Yachloku v'Chulei

תוספות ד"ה ובא מעשה לפני רשב''ג ור' יוסי ואמרו יחלוקו כו'

(SUMMARY: Tosfos resolves a contradiction in R. Yosi's opinion.)

משמע מהכא דמספקא ליה לרבי יוסי אי תפוס לשון ראשון או אחרון לשמואל דאוקי לה בבא באמצע החדש

(a) Inference: Here it connotes that R. Yosi is unsure whether the first expression is primary, or the second expression, according to Shmuel, who establishes it when he comes in the middle of the month.

ובתמורה (דף כה: ושם) ובמרובה (ב''ק דף עג:) א''ר יוסי תמורת עולה תמורת שלמים דבריו קיימין והיינו תפוס שניהם

(b) Question #1: In Temurah (25b) and Bava Kama (73b), R. Yosi said that [if one said] "Temuras Olah Temuras Shelamim", his words are fulfilled, i.e. we fulfill both expressions!

ובנזיר בפ''ב (דף ט. ושם ד''ה אין) ובמנחות (דף קג: סשו) ובזבחים (דף ל. ושם) ובפסחים (דף נג:) אית ליה לר' יוסי בגמר דבריו אדם נתפס

(c) Question #2: In Nazir (9a), Menachos (103b), Zevachim (30a) and Pesachim (53b), R. Yosi holds that his final words are primary!

וי''ל דבכולהו לר' יוסי כאילו הוציא שניהן יחד ולהכי הויא הכא ספיקא שהרי סותר זה את זה ואי אפשר לומר כאן שדעתו על שניהן

(d) Answer: In all of them, according to R. Yosi it is as if he said both together. Therefore, here it is a Safek, for one contradicts the other, and we cannot say that he intends for both;

אבל בתמורה ובמרובה להכי קאמר ר' יוסי תפוס לשון שניהן דאין סותר זה את זה

1. However, in Temurah and Bava Kama, R. Yosi said that we fulfill both expressions, for one does not contradict the other.

וההיא דנזיר ומנחות וזבחים ופסחים דמפרש דבריו קאמר דבגמר דבריו אדם נתפס

2. In the case in Nazir, Menachos, Zevachim and Pesachim, he explains his words. [R. Yosi] says that his final words are primary.

2) TOSFOS DH Aval Ba ba'Tchilas ha'Chodesh Kulo l'Maskir

תוספות ד"ה אבל בא בתחלת החדש כולו למשכיר

(SUMMARY: Tosfos discusses whether or not Tefisah helps.)

פירוש משום דהוי שוכר המוציא מחבירו עליו הראיה ואפילו הכי בסוף חדש כולו לשוכר

(a) Explanation: [The landlord gets the entire month] because the tenant is ha'Motzi me'Chavero Alav ha'Re'ayah. Even so, at the end if the month, it belongs entirely to the tenant (he need not pay).

משמע דאי תפס מוציא לא מפקינן מיניה

(b) Inference: If the Motzi (who must bring a proof) seized, we do not take [back] from him.

וכן משמע בפ' שני דכתובות (דף כ. ושם) דתניא שנים החתומין על השטר ומתו ובאו שנים מן השוק ואמרו ידענו שכתב ידן הוא זה אבל אנוסים היו קטנים או פסולי עדות היו אם כתב ידן יוצא ממקום אחר אין נאמנין

(c) Support: It connotes like this also in Kesuvos (20a). A Beraisa says that if two signed a document and died, and two came from the market and said "we know that this is their handwriting, but they were coerced, minors or Pasul witnesses, if we have another source of the witnesses' handwriting (from which we can validate the document), they (the witnesses who say that the ones who signed were Pesulim) are not believed;

ופריך ומגבינן ביה תרי ותרי נינהו

1. Citation (20b): Do we collect [through the document]? There are two pairs of contradictory witnesses! (Why do we rely on the ones who signed to take from a Muchzak?)

ומסיק רב נחמן אוקי תרי לבהדי תרי ואוקי ממונא בחזקת מריה

2. Rav Nachman concludes that the two pairs cancel out each other, and we leave the money with the Muchzak.

והשתא לענין מאי קתני בברייתא דאין נאמנין כיון דמוקמינן ממונא אחזקתיה

(d) Question: Why did the Beraisa say that [the latter witnesses] are not believed, since we leave the money in its Chazakah? (I.e. we believe that the document is invalid!)

ופירש הקונטרס התם לענין דאי תפס מלוה לא מפקינן מיניה

(e) Answer #1 (Rashi): [They are not believed] regarding if the lender seized [his debt]. We do not take it [back] from him.

ותימה דאם כן המוציא מחבירו היינו כל דאלים גבר

1. Question: This is astounding. If so, ha'Motzi me'Chavero Alav ha'Re'ayah is Kol d'Alim Gevar (Beis Din withdraws, and whoever is more powerful will seize it by force)!

ומאי פריך בחזקת הבתים (לעיל דף לה. ושם) מהמחליף פרה בחמור כו' עד זה אומר של אבותי וזה אומר כו' דאמר כל דאלים גבר

i. [If so,] what was the question above (35a) from one who swapped a cow for a donkey (and we are unsure if it give birth before or after the Kinyan) against the case of "this one says ['I inherited this land or ship] from my fathers', and this one says [similarly]", in which case the law is Kol d'Alim Gavar?

ופירשנו דלאו מסומכוס קפריך דלית הלכתא כוותיה אלא מדסומכוס נשמע לרבנן דהיכא דליכא חזקה דמרא קמא דמודו רבנן לסומכוס דיחלוקו

ii. We explained that [the Gemara] did not ask from Sumchus' opinion [that they divide the calf due to the Safek], for the Halachah does not follow Sumchus. Rather, from Sumchus we learn about Rabanan, that when there is no Chazakah of a first owner, Rabanan admit to Sumchus that they divide;

ומאי קשיא והא במחליף פרה בחמור אמרו רבנן דהמע''ה ואי תפס מוציא לא מפקינן מיניה כל שכן גבי זה אומר של אבותי דאין שום אחד מהן מוחזק דאמרינן כל דאלים גבר

iii. What was the question [according to Rashi]? Regarding one who swapped a cow for a donkey, Rabanan say that ha'Motzi me'Chavero Alav ha'Re'ayah, and if the Motzi (who must bring a proof) seized, we do not take it [back] from him. All the more so, when this one says '[I inherited] from my fathers', in which neither is Muchzak, we say Kol d'Alim Gavar!

ויש לומר דמסתברא ליה במחליף פרה בחמור דאיכא חזקת מרא קמא ולא אמרי רבנן יחלוקו אלא המוציא מחבירו עליו הראיה כיון דאית ליה חזקה

2. Answer: It is logical to him that regarding one who swapped a cow for a donkey, there is Chazakah of the original owner, and Rabanan do not say that they divide, rather, ha'Motzi me'Chavero Alav ha'Re'ayah, since he has a Chazakah;

אבל היכא דאין מוחזק זה יותר היה לב''ד לומר להם שיחלוקו ולא להניחם לתפוס דאפילו רבנן מודו הכא לסומכוס

i. However, when one is not more Muchzak than the other, Beis Din should say that they divide, and not leave them to seize. Even Rabanan agree to Sumchus about this.

אבל קשיא בפרק קמא דבבא מציעא (דף ו: ושם ד''ה פוטר) מסיק גבי ספק בכור דתקפו כהן מוציאין אותו מידו אלמא היכא דאמרינן המע''ה לא מהניא תפיסה

3. Question: In Bava Metzi'a (6b), we conclude regarding a Safek Bechor that if the Kohen seized it, we take it from him. This shows that when the law is ha'Motzi me'Chavero Alav ha'Re'ayah, seizing does not help!

ויש לומר דבשמעתין היינו טעמא דכי לא בא עד סוף החדש דאמרינן דאודויי הוא דאודי ליה לפיכך כולו לשוכר

4. Answer: In our Sugya, the reason is because when he did not come until the end of the month, he admitted to him. Therefore, the tenant gets the entire month;

אבל בא באמצע החדש נראה דלא שייך כל כך אודויי אודי על חצי החדש ואי אודי [אודי על הכל ומש''ה] יחלוקו

i. However, if he comes in the middle of the month, it seems that admission does not apply so much to half of the month. If he admitted, he admitted about everything! Therefore, they divide. (Chidushei Basra - Kovetz Shi'urim (Bava Basra 133) said that Chazakah does not help when the Safek leans more to one side. Here, it leans to the side that he admitted. Therefore, the landlord's Chazakah does not Mevatel the Tefisah of the tenant.)

וההיא דפ''ב דכתובות (דף כ. ושם)

5. Implied question: In Kesuvos (20a) [why does Tefisah help]?

מצי' למימר משום דקא טעין טענת ברי מהניא ליה תפיסה אבל בספק בכור לא בא הכהן אלא מכח ספק

6. Answer: We can say that because he makes a Vadai claim, Tefisah helps. However, the Kohen comes only due to a Safek.

אי נמי להכי נפקא מינה דאין נאמנין דאי תפס המלוה קודם שנולד הספק לא מפקינן מיניה ובכתובות מפורש יותר:

(f) Answer #2: "[The latter witnesses] are not believed" affects when the lender seized before the Safek arose. We do not take from him. In Kesuvos it is explained more.

3) TOSFOS DH Ela l'Olam Zu v'Lo Sevira Lei

4) TOSFOS DH Perushei Ka Mefaresh

תוספות ד"ה פרושי קא מפרש

(SUMMARY: Tosfos gives three explanations of what this refers to.)

פי' הקונטרס דהכי קאמר ליה בשנים עשר זהובים לשנה לפי שאני סבור שהיא פשוטה אבל אם היא מעוברת אני רוצה שתתן לי דינר זהב לחדש

(a) Explanation #1 (Rashbam): He told him as follows. It is 12 gold coins for the year, since I think that it is a regular (not a leap) year. However, if it is Me'uberes, I want you to give to me a gold Dinar per month.

ולא גרסינן לפי זה אי איתמר בהא ולא איתמר בההיא דעל זה אינו מפרש כלום דאמאי לא שמעינן לההיא דהמשכיר מההיא דאיסתרא

(b) Consequence: According to this, the text does not say "had it taught about this, and not about that", for it does not explain about this anything, why we cannot learn the case of the landlord from the case of [different amounts of] coins;

אלא הכי גרסינן מהו דתימא פרושי קא מפרש כו'

1. Rather, the text says "what might one have thought? Perushei Ka Mefaresh..."

ובשם רש''י פי' דפרושי קמפרש קאי אההיא איסתרא מאה מעי כלומר סלע גדול ששוה מאה מעי

(c) Explanation #2: In the name of Rashi, [the Rashbam] explained that Perushei Ka Mefaresh refers to "Istira, 100 Ma'os", i.e. a big Sela worth 100 Ma'os.

ושפיר גריס אי איתמר בהא ולא איתמר בהא ולא תקשה לפרש''י אמאי לא שמעינן ההיא דאיסתרא מההיא דאמר רב ואילו הואי התם יהיבנא כוליה למשכיר

(d) Consequence: According to this, the text properly says "had it taught about this, and not about that." We cannot ask against Rashi's Perush why we cannot learn the case of Istira from Rav's teaching 'had I been there, I would have given all of it to the landlord';

דהוה אמינא טעמא דרב לא משום תפוס לשון אחרון אלא משום דקרקע בחזקת בעלים קיימת

1. One might have thought that Rav's reason is not because the latter expression is primary, rather, because land is in the Chazakah of its owner.

וא''ת לפירוש רש''י היכי תיסק אדעתין דאיסתרא מאה מעי פרושי קא מפרש ולעולם רב כרבנן דאמרי הלך אחר פחות שבלשונות

(e) Question: According to Rashi, how could one think that "Istira, 100 Ma'os", Perushei Ka Mefaresh, and really, Rav holds like Rabanan, who say that we follow the smaller expression?

הא תנן בגט פשוט (לקמן דף קסה: ושם) כתב זוזי מאה דהוו קיימי סלעים עשרין אין לו אלא עשרין זוזי מאה דהוו קיימין סלעין תלתין אין לו אלא מאה

1. A Mishnah (below, 165b, says that if in a document is) written "100 Zuz, which are 20 Sela'im (a Sela is four Zuz)", he [collects] only 20 [Sela'im]. If it says "100 Zuz, which are 30 Sela'im", he [collects] only 100.

אלמא אע''פ שמפרש בהדיא אמרינן הלך אחר פחות שבלשונות

2. Inference: Even though it explicitly explains, we follow the smaller expression! (Rav follows the latter, even when it is bigger.)

ויש לומר דשאני ההיא דגט פשוט שרחוקין זה מזה ולא שייך כולי האי פירושי קא מפרש

(f) Answer: The case below (165b) is different, for [the two amounts] are far from each other, and it is not so applicable to say Perushei Ka Mefaresh.

ומתיישב כאן פי' הקונטרס יותר משום דמעיקרא הקשה הא אמר רב חדא זימנא משמע דפריך אמאי איצטריך ההיא דאיסתרא ומשני דאיצטריך דלא הוה שמעינן ממשכיר דתפוס לשון אחרון דהוה אמינא דפרושי קא מפרש

(g) Remark: The Rashbam's Perush is better here, for initially we asked that Rav already taught this. This connotes that we ask why he needed to teach the case of Istira, and answer that it is needed, for we cannot learn from a landlord that the latter expression is primary, for one might have thought that Perushei Ka Mefaresh;

ומיהו בהשואל (ב''מ דף קב: ושם ד''ה הוה) יתכן טפי כפרש''י דקאי בההוא דמשכיר ופריך והא אמר רב חדא זימנא הכא גבי איסתרא

1. However, in Bava Metzi'a (102b), Rashi's Perush is better. We refer to the case of a landlord, and it asks that Rav already taught this here, regarding Istira.

ולרבי יצחק נראה דפרושי קא מפרש דהכא היינו ממש כההיא דלעיל והכי פירושו אי איתמר בההיא דאיסתרא ולא איתמר בההיא דמשכיר הוה אמינא פרושי קא מפרש ההיא דמשכיר ויהא כולו לשוכר דלא אמרינן תפוס לשון אחרון (מכאן מדף הבא) דלא מהדר הדר ביה אלא פרושי קא מפרש

(h) Explanation #3 (Ri): Here, Perushei Ka Mefaresh is exactly like above. It means as follows. Had he taught the case of Istira, and not the case of a landlord, one might have thought that Perushei Ka Mefaresh, i.e. the case of a landlord, and the tenant gets the entire [month], for we do not say that the latter expression is primary, and not that he retracted. Rather, Perushei Ka Mefaresh.