1) TOSFOS DH Chad Gisa Nigra v'Chad Gisa Nahara

תוספות ד"ה חד גיסא ניגרא וחד גיסא נהרא

(SUMMARY: Tosfos explains that they divide along a diagonal.)

פירש רבינו חננאל שדה אשר מזרחה וצפונה נהרא ומערבה ודרומה מושך ניגרא חולקין אותה בקרנא זול

(a) Explanation (R. Chananel): The field has a river to the east and north, and on the west and south flows an irrigation channel, they divide it through Karna Zol;

פירוש חולקין אותה באלכסון מקרן מזרחית צפונית לקרן מערבית דרומית ויהיה לכל אחד צד אחד ניגרא וחד צד נהרא

1. I.e. they divide it along the diagonal from the northeast corner to the southwest corner, and each has one side on the irrigation channel, and one side on the river;

וכל היכא דמשיך נהרא או ניגרא קרוי חד גיסא.

2. Wherever the river or irrigation channel flows is called one side.

2) TOSFOS DH Eis Dina d'Gud Oh Agud

תוספות ד"ה אית דינא דגוד או אגוד

(SUMMARY: Tosfos discusses whether one may inflate the price.)

נראה לר"י דאפילו בדמים יקרים הרבה יותר משוייו יכול לומר לו או גוד או אגוד

(a) Assertion (Ri): One may tell [his partner] even for much more than the value, "Gud Oh Agud" (buy my share for this, or I will pay you this for your share).

ואין נראה לריצב"א דא"כ יוכל לסלק אחד את חבירו ע"י עילוי דמים בחצר שאין בה דין חלוקה.

(b) Rebuttal (Ritzva): If so, one could remove his friend through inflating the price for a Chatzer without Din Chalukah!

3) TOSFOS DH Bechor u'Pashut she'Heni'ach Lahen v'Chulei

תוספות ד"ה בכור ופשוט שהניח להן כו'

(SUMMARY: Tosfos explains why Rava asked about this case.)

ותימה דאמאי נקט בכור ופשוט ולא נקט פשוט ופשוט

(a) Question: Why does he mention a Bechor and a Pashut, and not a Pashut and a Pashut?

ואומר ר"ת דפשוט ופשוט ניחא ליה שיעבוד לזה יום אחד ולזה יום אחד

(b) Answer (R. Tam): The case of a Pashut and a Pashut was not difficult for him. He works one day for this one, and one day for this one;

אבל בכור ופשוט קשיא ליה אם יעבוד לבכור ב' ימים הרי נטל הבכור יותר מפי שנים

1. However, a Bechor and a Pashut was difficult for him. If he works for the Bechor two days, the Bechor received more than double;

שאם יש עיר רחוקה מהלך יום אחד שמשתכרים בה הרבה שיש שם סחורה בזול

2. If there is a city further than one day's journey, and people profit greatly there, for there is cheap merchandise...

ופשוט שאין לו שהות אלא יום אחד לא יוכל לילך שם והבכור שיש לו ב' ימים יכול לילך שם ומשתכר יותר הרבה מפשוט

i. The Pashut, who has [rights to] the slave only for one day at a time, cannot [tell the slave] to go there.

ומשני דמ"מ כך חולקין

3. [Rav Nachman] answered that in any case, they divide like this.

ור"י מפרש דלהכי נקט בכור ופשוט משום דאמר במי שהיה נשוי (כתובות דף צג:) דשור לחרישה ועומד לחרישה דכ"ע השכר לאמצע אף על פי שאין לזה כי אם מנה ולזה מאתים

(c) Answer #2 (Ri): [Rava] mentioned a Bechor and a Pashut, because it says in Kesuvos (93b) (that if partners bought an ox for plowing and it is destined to plow, all agree that they share the profits equally, even if one invested 100 and the other invested 200;

ולהכי פריך כיצד יעשו דעכשיו אין הבכור נוטל פי שנים

1. Therefore, he asked how they divide, for now the Bechor should not get double!

ומשני דעובד לזה יום אחד ולזה ב' ימים ולא דמי לשור לחרישה ועומד לחרישה

2. [Rav Nachman] answered that he works for [the Pashut] for one day, and for [the Bechor] two days. This is unlike an ox for plowing and it is destined to plow;

דהתם הוי השכר לאמצע משום דמעיקרא אדעתא דהכי נשתתפו

i. There, they share the profits, for initially they joined with this intent;

אבל גבי בכור ופשוט דלא שייך האי טעמא כל אחד נוטל כפי חלקו.

ii. However, the reason does not apply to a Bechor and a Pashut, so each receives according to his share.

4) TOSFOS DH Lisa Shifchah Eino Yachol

תוספות ד"ה לישא שפחה אינו יכול

(SUMMARY: Tosfos points out that even if he could marry a Shifchah, he would not fulfill Peru u'Rvu.)

ואף על גב דאמר בהבא על יבמתו (יבמות דף סב. ושם ד"ה הכל) דהכל מודים בעבד שאין לו חייס ולא קיים פריה ורביה

(a) Implied question: It says in Yevamos (62a) that everyone agrees about a slave that he has no lineage, and [even if he had children] he did not fulfill Peru u'Rvu;

והכא נמי אם ישא שפחה לא קיים כיון שהולד מתייחס אחריה

1. Also here, if he marries a Shifchah, he did not fulfill Peru u'Rvu, since the child does not trace his lineage to him.

ואפי' שבת לא קיים כדמשמע התם דשבת תלוי בפריה ורביה

2. Even Sheves ("Lo Sohu Bera'ah Lasheves Yetzarah") he did not fulfill, like it connotes there, that Sheves depends on Peru u'Rvu.

מ"מ אור"י לא כופין לרבו לעשותו בן חורין משום פריה ורביה אם היה יכול לקיים אפי' שבת כל דהו כיון שהוא אנוס.

(b) Answer (Ri): In any case we would not force his master to free him due to Peru u'Rvu, if he could fulfill even Sheves to a tiny extent, since it is a case of Ones.

5) TOSFOS DH she'Ne'emar Lo Sohu Vera'ah v'Gomer

תוספות ד"ה שנאמר לא תהו בראה וגו'

(SUMMARY: Tosfos explains why they mentioned this, and not Peru u'Rvu.)

הא דלא מייתי קרא דפרו ורבו

(a) Implied question: Why didn't [Beis Shamai] bring the verse of Peru u'Rvu?

אור"י בר מרדכי משום דלשבת יצרה שייך אפי' בצד עבדות

(b) Answer #1 (Rivam): Lasheves Yetzarah applies even to his slave half.

וחציה שפחה וחציה בת חורין דלא כפו את רבה לשחררה אלא משום שנהגו בה מנהג הפקר הא דלא כפו אותו משום שבת

1. Implied question: They forced the master of a half-Shifchah, half-Bas Chorin to free her only because men conducted with her like Hefker. Why didn't they force him due to Sheves?

דשמא אפילו כשתעשה בת חורין לא תקיים משום דלא מפקדא אפריה ורביה כדאמרינן בהבא על יבמתו (שם דף סה: ושם) דאיתתא לא מפקדא אפריה ורביה

2. Answer: Perhaps even when he will free her, she will not fulfill [Sheves], because she is not commanded about Peru u'Rvu, like it says in Yevamos (65b) that a woman is not commanded about Peru u'Rvu;

אבל עבד כשיהיה בן חורין ע"כ יקיים

i. However, when a [male] slave becomes free, he must fulfill Peru u'Rvu.

ור"י מפרש דלכך לא נקט קרא דפרו ורבו משום דפטור הוא מאותה מצוה כיון שהוא אנוס

(c) Answer #2 (Ri): They did not bring the verse of Peru u'Rvu because he is exempt from that Mitzvah, due to Ones;

וכדי שיתחייב בה לא כפינן לרבו לעשותו בן חורין דא"כ בכל העבדים נכוף רבם לשחררם כדי שיתחייבו בכל המצות

1. We do not force his master to free him in order that he will become obligated in it, for if so, we should force the masters of all slaves to free them, so they will be obligated in all the Mitzvos!

ולכך נקט קרא לא תהו בראה משום שמשמע (הגהת הב"ח) מצוה רבה ומשום הכי כפינן

2. Therefore, it mentioned the verse Lo Sohu Vera'ah, because it connotes that it is a great Mitzvah, and therefore we force.

ובפ"ב דמגילה (דף כז.) נמי משום הכי מייתי להאי קרא (הגהת בארות המים) גבי אין מוכרין ספר תורה אלא ללמוד תורה ולישא אשה

(d) Support: Also in Megilah (27a) we bring this verse regarding the Heter to sell a Sefer Torah only to learn Torah or marry a woman;

ללמוד תורה דאמר מר גדול ת"ת שמביא לידי מעשה

1. [It is permitted for] learning Torah, for it was taught that learning Torah is great, for it leads to action;

לישא אשה נמי לא תהו בראה אלא לשבת יצרה.

2. Also [one may sell in order] to marry a woman, for Lo Sohu Vera'ah, rather, Lasheves Yetzarah.

6) TOSFOS DH Kofin Es Rabo

תוספות ד"ה כופין את רבו

(SUMMARY: Tosfos explains why this is necessary.)

וא"ת אמאי כופין ליתי עשה דפרו ורבו וידחה לא תעשה דלא יהיה קדש

(a) Question: Why do we force [him to free him]? The Aseh of Peru u'Rvu should be Docheh the Lo Sa'aseh of Lo Yihyeh Kadesh (the Isur for a slave to marry a Bas Yisrael)!

ואומר רבינו יצחק חדא דבעידנא דמיעקר לאו לא מקיים עשה דמשעת העראה קא עקר ללאו ועשה דפרו ורבו לא מקיים עד גמר ביאה

(b) Answer #1 (Ri): At the time that the Lav is uprooted, he does not fulfill the Aseh. He transgresses the Lav from the time of Ha'ara'ah (the first stage of Bi'ah, either touching of the genitals or entrance of the crown). He does not fulfill the Aseh until a full Bi'ah (which can impregnate).

ועוד דהיא אסורה לינשא לו דלגבי דידה ליכא עשה

(c) Answer #2: She is forbidden to marry him, for regarding her, there is no Aseh.

ועוד אפי' מפקדא דאפשר לה באחר

(d) Answer #3: Even if she were commanded, she could marry someone else (permitted to her. Therefore, she may not transgress to marry a half-slave.)

ועוד כיון דאפשר לקיים שניהם ע"י כפיה לא דחי

(e) Answer #4: Since it is possible to fulfill both (Peru u'Rvu and Lo Yihyeh Kadesh) through forcing [his master to free him, the Aseh] is not Docheh [the Lav].

וא"ת היכי כפינן לשחררו והא אמרי' בפ' השולח (גיטין דף לח: ושם) דכל המשחרר עבדו עובר בעשה

(f) Question: How can we force him to free him? We say in Gitin (38b) that anyone who frees his [Kena'ani] slave transgresses an Aseh!

וכי תימא מצוה שאני

1. Suggestion: For a Mitzvah is different (it is permitted).

וכי אומרים לו לאדם חטא כדי שיזכה חבירך כדאמרי' בריש שבת (דף ד. ושם ד"ה וכי)

2. Rejection: We do not tell one to transgress, in order that someone else will merit, like it says in Shabbos (4a)!

והא דשחרר ר"א עבדו בהשולח (גיטין שם) שנכנס לבית הכנסת ולא מצא שם י'

3. Implied question: Why did R. Eliezer free his slave, in Gitin (38b), when he entered the Beis ha'Keneses and did not find 10? (He freed him to complete the Minyan.)

התם משום דר"א גופיה עשה מצוה בכך שהשלים המנין

4. Answer: There, R. Eliezer himself did the Mitzvah through this. He completed the Minyan.

והא דאמר נמי בפ' בכל מערבין (עירובין דף לב: ושם ד"ה ולא) דניחא ליה לחבר למיעבד איסורא זוטרא ולא ליעבד עם הארץ איסורא רבה

5. Implied question: It says in Eruvin (32b) that it is better for a Chaver to do a small Isur (tithe Lo Min ha'Mukaf, i.e. when the Ma'aser is not near the Tevel being exempted) so an Am ha'Aretz will not do a big Isur (eat Tevel)!

התם משום דקא עביד עם הארץ איסורא על ידו של חבר דקא מאכיל ליה טבל

6. Answer: There it is because the Am ha'Aretz would do an Isur through the Chaver. [The Chaver] would feed him Tevel.

ואומר ר"י דמשום מצוה רבה שרי אף על גב דעובר בעשה

(g) Answer (Ri): For a great Mitzvah it is permitted even though he transgresses an Aseh;

כדאמרי' ריש תמיד נשחט (פסחים דף נט. ושם ד"ה אתי) אין לך דבר שמתעכב אחר תמיד של בין הערבים אלא קטרת ונרות ופסח ומחוסר כפורים דערבי פסחים

1. This is like we say in Pesachim (59a) that no Avodah is done after the afternoon Tamid other than Ketores, [Hadlakas] ha'Neros, Pesach, and Mechusar Kipurim on Erev Pesach;

ומפרש התם משום דאתי עשה דפסח שיש בו כרת ודחי עשה דהשלמה

2. It explains there that the Aseh of Pesach, which has Kares, overrides the Aseh of Hashlamah (that the afternoon Tamid should be the last Korban of the day).

אלמא קעבר כהן אעשה דהשלמה כדי שיקיים מחוסר כפורים מצות פסח

3. Inference: The Kohen [who offers the birds for the Mechusar Kipurim] transgresses the Aseh of Hashlamah, so that the Mechusar Kipurim can fulfill the Mitzvah of Pesach.

וא"ת אמאי כופין וימכור עצמו בעבד עברי למ"ד בפ"ק דקדושין (דף יד: ושם) מוכר את עצמו רבו מוסר לו שפחה כנענית ולמ"ד נמי דאפי' אין לו בנים ואשה (הגהת הב"ח) רבו מוסר לו שפחה כנענית

(h) Question: Why do we force [him to free him? The half-slave] should sell himself to be an Eved Ivri, according to the opinion in Kidushin (14b) that one who sells himself, his master may give to him a Shifchah Kena'anis [to have children from him], and like the opinion that even if he has no children or wife, his master may give to him a Shifchah Kena'anis?

ואף על גב דאין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג כדאמרי' בפ' האומר בקדושין (דף סט. ושם)

1. Implied question: (What is the question?) Eved Ivri applies only when Yovel applies, like it says in Kidushin (69a. It did not apply in the days of Beis Hillel and Beis Shamai!)

הא בבית שני נהג יובל כדפי' ר"ת בהשולח (גיטין דף לו. ד"ה בזמן) גבי הלל תקן פרוזבול

2. Answer: Yovel did apply in Bayis Sheni, like R. Tam explained in Gitin (36a) regarding Hillel's enactment of Pruzbul.

ואור"י דאין זה תקנה דאסור למכור עצמו בעבד עברי כדאמרינן בפ"ק דקדושין (דף כב:) אוזן ששמעה על הר סיני כי לי בני ישראל עבדים וגו'

(i) Answer (Ri): This is not a solution, for one may not sell himself to be an Eved Ivri, like it says in Kidushin (22b) `the ear that heard on Har Sinai "Ki Li Bnei Yisrael Avadim" [and even so he wants to remain a slave, that ear should be pierced].'

וא"ת וישא חציה שפחה וחציה בת חורין

(j) Question: He should marry a half-Shifchah, half-Bas Yisrael!

ונהי דאינו יכול לקדשה דאתי צד עבדות ומשתמש בצד אשת איש

1. Implied question: He cannot be Mekadesh her (for then an Isur Misah will forbid Bi'ah), for his slave side would have Bi'ah with a married woman!

ישאנה בלא קדושין כדאמר לישא שפחה כו'

2. Answer: He could marry her without Kidushin, like it says "he cannot marry a Shifchah...";

משמע דאי הוה מותר בשפחה לא כפינן לרבו אף על גב דאין קידושין תופסין בשפחה מ"מ היה נושאה בלא קידושין

i. Inference: If he were permitted to a Shifchah, we would not force his master to free him, even though Kidushin does not take effect with a Shifchah. In any case, he would marry her without Kidushin!

וי"ל דהשתא נמי אתי צד עבדות ומשתמש בצד חירות

(k) Answer: Also now, his slave side would have Bi'ah with the free side [of the half-Shifchah, which is forbidden].

ולא דמי לפרדה דאמר בפרק אותו ואת בנו (חולין דף עט. ושם) דמרביעין עליה מינה ולא אמר דאתי צד חמור ומשתמש בצד סוס

(l) Implied question: This should be like a mule (which comes from a horse and donkey)! It says in Chulin (79a) that one may mate a mule with its own species. We do not say that the donkey side mates with the horse side!

דהתם כלאים כתיב דמשמע שני מינים דומיא דשור וחמור דחרישה ופרדה מין אחד בפני עצמו ומטעם זה מותר לרכוב עליה

(m) Answer: There, it says "Kil'ayim", which connotes two species, similar to [the Isur of] plowing with an ox and donkey. A mule is a species unto itself. This is why one may ride on it (it is not considered working with a horse and donkey together).

וא"ת וישא ממזרת דצד עבדות מותר בממזרת כדתנן בהאומר בקדושין (דף סט.) יכולין ממזרין ליטהר כיצד ממזר נושא שפחה

(n) Question: He should marry a Mamzeres! His slave side is permitted to a Mamzeres, like the Mishnah in Kidushin (69a) teaches that Mamzerim can permit their seed. How is this? A Mamzer marries a Shifchah [and frees the children].

ובצד חירות נמי מותר כדתנן בפרק עשרה יוחסין (שם דף סט.) ממזרים וחרורים מותרין לבא זה בזה

1. Also his free side is permitted [to a Mamzeres], like the Mishnah (Kidushin 69a) teaches that Mamzerim and freed slaves may marry each other!

ואור"י דאין זה תקנה להרבות ממזרים בישראל

(o) Answer (Ri): This is not a solution, to increase Mamzerim in Yisrael.

וא"ת וישא נתינה דחרורי ונתיני מותרין לבא זה בזה כדתנן בפ' עשרה יוחסין (שם)

(p) Question: He should marry a Nesinah (one of the Kena'ani nations)! Nesinim and freed slaves may marry each other, like the Mishnah there in Kidushin says.

וצד עבדות נמי מותר בנתינה דאמר בריש יש מותרות (יבמות דף פה:) ממזרת ונתינה לישראל איכא בינייהו

1. Also his slave side is permitted to a Nesinah, for it says in Yevamos (85b, regarding the two opinions about when a woman in a forbidden marriage has a Kesuvah) "they argue about a Mamzeres or Nesinah who married a Yisrael";

למ"ד מפני שמרגילה הא [היא] מרגלה ליה פי' שיכול להכשיר זרעו ע"י בנו שישא שפחה

2. According to the opinion (that she has a Kesuvah) because he entices her [to marry him, here she has no Kesuvah, for] she entices him, i.e. [she is not concerned lest he resent her for disqualifying his children,] because he can permit his seed, i.e. his son will marry a Shifchah!

וי"ל דלעולם אסור נתין בשפחה מ"מ מרגלה ליה כיון שיכול להכשיר אפי' ע"י איסור דהאי גברא לא איכפת ליה באיסור דהא נסיב ממזרת או נתינה

(q) Answer: Really, a Nasin may not marry a Shifchah. Even so, she entices him, since she can be Machshir, even through Isur. This man is not concerned for Isur, for he married a Mamzeres or Nesinah!

וא"ת ומ"ש דאסור נתין בשפחה וממזר מותר הא נתין נמי הוי מפסולי קהל כמו ממזר דכתיב לא תתחתן בם

(r) Question: Why is a Nasin forbidden to a Shifchah, and a Mamzer is permitted? Also a Nasin is forbidden to Kahal (to marry Yisraelim), like a Mamzer, for it says "Lo Sischaten Bam"!

ואור"ת משום דממזר קדש ועומד לפי שנולד מאיסור חמור דלא תפסי קדושין ולכך לא מיתסר בלאו דלא יהיה קדש

(s) Answer (R. Tam): It is because a Mamzer is already Kadesh, for he was born from a severe Isur, in which Kidushin cannot take effect. Therefore, the Lav Lo Yihyeh Kadesh does not forbid him.

ומיהו בזכור ובהמה אין להתירו אפי' למאן דמפיק להו בפרק ד' מיתות (סנהדרין דף נד:) מולא יהיה קדש

(t) Distinction: However, we do not permit him to [have Bi'ah with] a male or animal, even according to the opinion in Sanhedrin (54b) that learns these Isurim from Lo Yihyeh Kadesh;

דאין להתירו בקדישות אלא באותן שהוא בא ממנו ומקדישות דזכור ובהמה לא בא

1. We permit him only Kedeshus from which he comes. He does not come from Kedeshus of [Bi'ah with] a male or animal.

וא"ת ומ"ש דגירי וחרורי מותרים בנתינה ואסורים בשפחה ואף על גב דתרוייהו חייבי לאוין

(u) Question: What is this different than converts and freed slaves? They are permitted to a Nesinah, and forbidden to a Shifchah, even though both of these are Chayavei Lavim!

ואור"י דנתיני דתפסי בהו קדושין גמרינן משאר פסולי קהל כגון עמוני ומואבי מצרי ואדומי דמותרין בקהל גרים דלא איקרי קהל

(v) Answer (Ri): Kidushin takes effect on Nesinim, so we learn them from others forbidden to the Kahal, such as an Amoni, Mo'avi Mitzri or Edomi. They are permitted to the Kahal of converts, for it is not called Kahal [Hash-m];

אבל שפחה דלא תפסי בה קדושין לא ילפא מינייהו.

1. Kidushin does not take effect on a Shifchah, so we do not learn her from [these other Pesulei Kahal].

7) TOSFOS DH Shma Minah d'Leis Dina d'Gud Oh Agud (pertains to Amud A)

תוספות ד"ה שמע מינה דלית דינא דגוד או אגוד (שייך לעמוד א)

(SUMMARY: Tosfos justifies the suggestion.)

וא"ת שאני הכא שאין העבד נותן לו דמים מיד אלא כותב לו שטר על דמיו

(a) Question: Here is different, for the slave does not give money immediately, rather, he writes a document for his value!

וי"ל דמשמע משום דלא יבטל הוא דכופין הא לאו הכי אין כופין בכל ענין אפי' יתן דמים.

(b) Answer: It connotes that we force due to "he should not be Batel [from Peru u'Rvu]." If not for this, we do not force in any case, even if he would give money.

8) TOSFOS DH Im Asa'an li'Schar v'Chulei (pertains to Amud A)

תוספות ד"ה אם עשאן לשכר כו' (שייך לעמוד א)

(SUMMARY: Tosfos points out that this is not precise.)

לאו דוקא עשאן לשכר דהוא הדין אפילו עשאן לעצמו אלא שמוצא להשכיר.

(a) Explanation: This is not precise that he made them to rent out. The same applies if he made them for himself, but he is able to rent them out.

9) TOSFOS DH v'Iy Salka Daitach Leis Dina d'Gud Oh Agud...

תוספות ד"ה ואי ס"ד לית דינא דגוד או אגוד...

(SUMMARY: Tosfos points out a difficulty with this inference.)

השתא ס"ד דחולקין כיון שאחד רוצה לחלוק וב' כריכות דומיא דכרך אחד שאין כתוב באחד מה שכתוב באחר כגון יהושע ושמואל

(a) Explanation: Now we are thinking that they divide because one of them wants to divide, and the case of two scrolls is like one scroll. There is not written in one what is written in the other, e.g. [Sefer] Yehoshua and Shmuel;

ואמאי חולקין בע"כ והא אינם שוין אלא ודאי אית דינא דגוד או אגוד

1. Why do we divide Bal Korcho (against his will)? They are not the same! Rather, surely he holds that we say Gud Oh Agud.

וא"ת אפילו אית דינא דגוד או אגוד אמאי חולקין כיון שכתוב בזה מה שאין בזה ותרוייהו צריכי להאי ולהאי

(b) Question: Even if we say Gud Oh Agud, why do they divide, since what is written in one is not written in the other, and both [partners] need both [Seforim]?

וי"ל דהוי מצי למימר וליטעמיך

(c) Answer: He could have said "also according to you (who wanted to prove that we say Gud Oh Agud, this is difficult)."

ולא גרס הכא מה שכתוב במיעוט ספרים ואי ס"ד לית ליה דינא דגוד או אגוד כי היכי דתרוייהו צריכי להאי תרוייהו צריכי להאי

(d) Assertion: The text does not say like it says in a minority of texts "and if you think that we do not say Gud Oh Agud, just like both [partners] need this, both need this."

דהא כל שכן דאי לא צריכי תרוייהו להאי ולהאי פריך טפי שפיר אי לית ליה דינא דגוד או אגוד אמאי חולקין.

(e) Proof: All the more so, if both do not need this and this, he asks even better "if we do not say Gud Oh Agud, why do they divide?" (Kos Yeshu'os - this is a better question, for now we cannot say "also according to you (who hold that we say Gud Oh Agud, this is difficult)."

10) TOSFOS DH Madbik Adam Torah Nevi'im u'Kesuvim k'Echad

תוספות ד"ה מדביק אדם תורה נביאים וכתובים כאחד

(SUMMARY: Tosfos explains why we permit Nach on top of Torah.)

אף על פי שא"א שלא יתן נביאים וכתובים על גבי תורה

(a) Implied question: [If he combines them,] it is impossible that he will not put Nevi'im and Kesuvim on top of Torah;

ובמגילה בפ"ב (דף כז.) משמע דאסור להניח

1. In Megilah (27a), it connotes that one may not put [Nevi'im or Kesuvim on top of Torah]!

ה"מ בשתי כריכות אבל כשהן מדובקין יחד אינו גנאי.

(b) Answer: That is when they are in two scrolls. When they are combined together, it is not disgraceful.

11) TOSFOS DH R. Yehudah Omer Torah bi'Fnei Atzmah

תוספות ד"ה רבי יהודה אומר תורה בפני עצמה

(SUMMARY: Tosfos explains that this is lest it look like they are all one.)

לא מפני שאסור להניח זה על גב זה מצריך שיהא כל אחד בפני עצמו

(a) Implied suggestion: Because one may not put one on top of the other, he requires each by itself.

דלא אשכחן שיהא אסור להניח אלא נביאים וכתובים על גבי תורה אבל נביאים על גבי כתובים או איפכא לא

(b) Rejection: The only Isur we find is putting Nevi'im or Kesuvim on top of Torah, but one may put Nevi'im on Kesuvim or vice-versa!

אלא היינו טעמא שלא יראה הכל כמו תורה או הכל נביאים כי היכי דאמרי חכמים בתר הכי דבעו שיהא כל נביא ונביא בפני עצמו

(c) Explanation: Rather, it is lest it look like it is all Torah, or all Nevi'im, just like Chachamim say after this that every Navi must be by itself;

וע"כ טעמא שלא יהא נראה הכל כמו נביא אחד כן נראה לרשב"א.

1. You are forced to say that the reason is lest everything look like one Navi. So it seems to the Rashba.

12) TOSFOS DH u'Mesayem mi'Lematah u'Matchil mi'Lema'alah

תוספות ד"ה ומסיים מלמטה ומתחיל מלמעל'

(SUMMARY: Tosfos discusses when one may do so, and whether he must leave four lines.)

פי' בקונטרס ואינו צריך להניח ד' שיטין

(a) Explanation #1 (Rashi): He need not leave four lines in between.

ונראה לר"י דבין חומש לחומש של תורה צריך להניח ואנביאים דוקא קאמר דאין צריך כדמפרש טעמא לקמן שאם בא לחתוך חותך

(b) Explanation #2 (Ri): Between one Chumash of Torah and another, he must [leave four lines]. Only regarding Nevi'im it says that he need not leave, like it explains the reason below (14a), that if he will want to cut, he will cut (and it is improper to have blank lines at the beginning of the Navi).

אבל בין חומש לחומש של תורה לא מידי דהוי אפרשה פתוחה שאם היה מסיים מלמטה היה צריך להניח שיטה אחת

1. However, between one Chumash of Torah and another, no (rather, he must leave four lines). This is like an open Parshah. If it finishes at the bottom [of a column], he would have to leave one line [blank at the top of the next column];

הכא נמי דין הוא להניח בסוף כל חומש פרשה של ד' שיטין

2. Also here, it is proper to leave at the end of every Chumash a [blank] Parshah of four lines.

וריצב"א מפרש ומסיים מלמטה ומתחיל מלמעלה ולעולם מניח ד' שיטין ודוקא בין נביא לנביא

(c) Explanation #3 (Ritzva): He finishes at the bottom and begins at the top, and he always leaves four lines. This is only between one Navi and another;

אבל בין חומש לחומש לא יסיים מלמטה ומתחיל מלמעלה אפי' בהנחת ד' שיטין כדאמר בירושלמי בפ"ק דמגילה

1. However, between one Chumash and another, he may not finish at the bottom and begin at the top, even through leaving four lines, like it says in the Yerushalmi in Megilah;

וצריך שיהא גומר באמצע הדף ומתחיל באמצעיתו ובנביא מסיים בסופו ומתחיל בראשו כו'

2. And he must finish [a Chumash] in the middle of a column, and begin in the middle. In the Navi, he finishes at the bottom and begins at the top...

ונראה לי הטעם דאין לו לסיים בסוף הדף אפי' יניח ארבעה שיטין משום שמא יבוא לחתוך

3. It seems to me that the reason why one should not finish [a Chumash] at the bottom of a column, even if he would leave four lines, is lest he come to cut;

אבל בין נביא לנביא שאם בא לחתוך חותך מסיים מלמטה.

i. However, between one Navi and another, since if he wants to cut, he may, he may finish at the bottom.

13) TOSFOS DH v'Oseh b'Rosho Kedei Lagol Amud uv'Sofo Kedei Hekef

תוספות ד"ה ועושה בראשו כדי לגול עמוד ובסופו כדי היקף

(SUMMARY: Tosfos discusses whether or not this text can be defended.)

כן כתוב בכל הספרים

(a) Remark: So it is written in all Seforim.

וקשה לר"י דתניא במס' סופרים כל הספרים נגללין לתחלתן ולקמן אמר נמי ספר עזרה לתחלתו הוא נגלל

(b) Question (Ri): A Beraisa in Maseches Sofrim says that all Seforim are rolled to their beginning. Also below, it says that Sefer Azarah is rolled to its beginning.

ומה שפי' הקונט' מתחלתו לסופו

(c) Explanation #1 (Rashi): It is rolled from its beginning to its end.

אין הלשון משמע כן

(d) Objection #1: The words connote unlike this.

וגבי מזוזה אמרינן נמי שכורכין אותה מאחד כלפי שמע דהיינו לתחלתה

(e) Objection #2: Also regarding a Mezuzah, we say that it is rolled from "Echad" towards "Shma", i.e. its beginning to its end.

ובהדיא גרסי' בירושלמי בפ"ק דמגילה עושה אדם עמוד לספר תורה בסופו

(f) Objection #3: It explicitly says in the Yerushalmi in Megilah "one makes a pole for a Sefer Torah at the end.

ע"כ נראה לר"י דגר' ועושה בראשו כדי היקף ובסופו כדי לגול עמוד

(g) Alternative text (Ri): The text should say "one leaves at the beginning enough to surround, and at the end to roll around a pole.

ולרשב"א נראה לקיים גירסת הספרים והכא שאני דאיירי במדביק תורה נביאים וכתובים

(h) Defense (of our text - Rashba): Here is different, for we discuss combining Torah, Nevi'im and Kesuvim;

ואז אין נכון לעשות עמוד בסופו כמו בעלמא שגנאי הוא שתהא תורה נכרכת סביב נביאים וכתובים ונראה כאילו נעשית להם שומר מלכלוך

1. Then, it is not proper to make a pole at the end, like normally, for it is disgraceful that Torah is wrapped around Nevi'im and Kesuvim. It looks like it was made to guard them from filth;

לכך עושה כאן עמוד בראשו כדי שתהא תורה מבפנים ונביאים וכתובים מבחוץ

2. Therefore, he makes here a pole at the beginning, so Torah will be on the inside, and Nevi'im and Kesuvim outside.

ולקמן דמשני לצדדין קתני לא גרס תחלת הספר כדי לגול עמוד וסופו כדי לגול היקף

(i) Version #1: Below (14a), when we answer "li'Tzedadin ka'Tani" ("Kedei Lagul" at the beginning and the end are different), the text does not say "[at] the beginning of the Sefer, enough to roll around a pole, and [at] the end, enough to surround"!

דהתם לא איירי במדביק תורה נביאים וכתובים ואית לן למימר איפכא

1. There, we do not discuss combining Torah, Nevi'im and Kesuvim, so we should say oppositely (the pole is at the end).

וברוב ספרים לא גרס אלא לצדדין קתני ותו לא

2. In most Seforim, the text says only "li'Tzedadin ka'Tani", and no more.

ועוד אומר רשב"א דאפי' לספרים דגרסי לה לא קשיא כולי האי דניחא ליה לשנויי דומיא דהך ברייתא דקאי עלה.

(j) Answer #2 (Rashba): Even according to the texts that say "at the beginning to roll around a pole, and at the end, enough to surround", this is not so difficult. He prefers to answer similar to this [first] Beraisa, which he was discussing.