1) TOSFOS DH l'Mechetzah li'Shelish ul'Revi'ah Goveh Kesuvasah Min ha'She'ar

תוספות ד"ה למחצה לשליש ולרביע גובה כתובתה מן השאר

(SUMMARY: Tosfos explains when this is a Chidush.)

תימה מאי קמ''ל פשיטא

(a) Question: What is the Chidush? This is obvious!

ואומר ר''י דרבותא קמ''ל דכשנותן לה פירות שדה אחת שתי שנים או שלש לא יוכלו היתומין לטעון ולומר שתטול כתובתה מאותה שדה שיש לה פירות

(b) Answer (Ri): The Chidush is that when he gives to her Peros of one field for two or three years, the orphans cannot claim and say that she take her Kesuvah from that field in which she has Peros;

אלא גובה כתובתה משאר שדות שאין לה בהן כלום לפי שרוצה ליטול כתובתה מיד ובשדה שיש לה פירות אינה יכולה ליהנות מכתובתה עד שתי שנים או שלש שהן זמן פירותיה:

1. Rather, she collects her Kesuvah from other fields in which she owns nothing, for she wants to receive her Kesuvah immediately, and in a field in which she has Peros, she cannot benefit from her Kesuvah until two or three years, which is the time of her Peros.

2) TOSFOS DH mi'Chlal d'Tana Kama Kesivah v'Kabalah Ba'i

תוספות ד"ה מכלל דתנא קמא כתיבה וקבלה בעי

(SUMMARY: Tosfos explains how we know this.)

ובקבלה גרידא מצי' למימר נחת רוח עשיתי לבעלי

(a) Explanation: If she only accepted, she can say "I [merely] pleased my husband" (I did not truly pardon anything).

ואם תאמר מנא ליה דבעי תרוייהו דלמא דבכתיבה גרידא סגי

(b) Question: What is the source that both are needed? Perhaps writing alone suffices!

וי''ל דאם כן מאי אע''פ דקאמר ר' יוסי דמשמע שבא להקל על דברי תנא קמא

(c) Answer #1: If so (the first Tana holds that writing alone suffices), why did R. Yosi say "even [if he did not write to her]"? It connotes that he comes to be more lenient than the first Tana (makes it easier for her to forfeit her lien);

דהא קבלה עדיפא מכתיבה וא''כ רבי יוסי מחמיר טפי

1. [However,] acceptance is greater than writing. If so, (the first Tana holds that writing alone suffices), R. Yosi is more stringent!

אלא ודאי ת''ק תרוייהו בעי

(d) Conclusion: Rather, surely the first Tana requires both.

וקשה דאי קבלה עדיפא מכתיבה אמאי איצטריך ר' יהודה למימר היתה שם ולא קבלה כיון דאמר קבלה ולא היתה שם

(e) Question: If acceptance is greater than writing, why does R. Yehudah need to say "she was there, and did not accept", since he said [that she did not forfeit even when] "she accepted, and was not there"?

ורשב''ם נמי שפירש דרב נחמן כשמואל אלא ששמואל אליבא דרבנן ורב נחמן אליבא דר' יוסי קאמר דמהניא כתיבה לחודה בלא קבלה

(f) Extension of question: [This is difficult] also according to the Rashbam, who explained that Rav Nachman holds like Shmuel, just Shmuel [taught] according to Rabanan, and Rav Nachman said according to R. Yosi that writing helps alone without acceptance;

אם כן אמאי נקט רבי יוסי קבלה אע''פ שלא כתב לה הוה ליה למימר כתב לה אף על פי שלא קבלה דהוי חידוש יותר

1. If so, why did R. Yosi say "if she accepted, even if he did not write to her"? He should have said "if he wrote to her, even if she did not accept", which is a bigger Chidush!

ואי הוה אמרינן (הגהת בארות המים) דכתיבה וקבלה שוין הן הוה אתי שפיר

(g) Answer: If we would say that writing and acceptance are the same, it would be fine.

ודייק תנא קמא כתיבה וקבלה בעי דאי מהניא כתיבה גרידא מאי אף על פי דקאמר רבי יוסי דמשמע דאתא להקל הלא הן שוין:

(h) Answer #2 (to Question (b)): We infer that the first Tana requires writing and acceptance, for if writing alone sufficed, why did R. Yosi say "even"? This connotes that he comes to be lenient. They are equal!