1) TOSFOS DH Shechiv Mera she'Hodeh Mahu

תוספות ד"ה שכיב מרע שהודה מהו

(SUMMARY: Tosfos gives three explanations of the question.)

פירש רבינו שמואל דמיבעיא ליה אם אומר כן שלא להשביע את בניו או דלמא כיון דאודי אודי

(a) Explanation #1 (Rashbam): He asks whether he says so she'Lo Lehasbi'a Es Banav (lest people think that when his sons will inherit him, they will be wealthy). Or, perhaps since he admitted, he admitted.

והא דאמר בפרק זה בורר (סנהדרין דף כט:) דאדם עשוי שלא להשביע את בניו

(b) Implied question: It says in Sanhedrin (29b) that a person is prone she'Lo Lehasbi'a Es Banav! (We should resolve the question from there.)

התם מיירי שמחזיק עצמו עבד לוה לאיש מלוה עשוי שלא להשביע את בניו אבל גבי פקדון אינו עושה ודאי [שלא] להשביע את בניו אלא מודה

(c) Answer: There, he establishes himself to be a borrower, who is a slave to the lender, he is prone she'Lo Lehasbi'a Es Banav. Regarding a deposit (he does not make himself a slave), surely he does not say so she'Lo Lehasbi'a Es Banav. Rather, he admits.

ואין נראה לומר דאדרבה כ''ש הוא שיותר יש לנו לומר שאומר אמת במלוה כיון שמשעבד עצמו אבל גבי פקדון עושה שלא להשביע את בניו

(d) Objection #1: This is unreasonable. Just the contrary, we should rather say that he says the truth about a loan, since he obligates himself, but regarding a deposit, he is prone she'Lo Lehasbi'a Es Banav!

ועוד איזו ראיה מביא מאיסור גיורא שהודאתו היתה ודאי אמת כדי ליתן דלא שייך כאן מידי שלא להשביע את בניו

(e) Objection #2: What was the proof from Isur the convert? Surely his admission was true, in order to give, for she'Lo Lehasbi'a Es Banav does not apply here at all! (He wanted to give to his son.)

ונראה לר''י לפרש כן שכיב מרע שהודה מהו מי שהודה שיש לפלוני מנה בידו אע''פ שאנו מוחזקים בו שאין לו מי אמרינן דקני במתנת שכיב מרע ואם עמד חוזר

(f) Explanation #2 (Ri): If a Shechiv Mera admitted, what is the law? If he admitted that he has a Maneh (100 Zuz) of Ploni, even though it is established to us that he does not, do we say that he acquires through Matanas Shechiv Mera, and if he recovers, he can retract?

או דלמא קני לגמרי ואם עמד אינו חוזר

1. Or, perhaps he acquires totally, and if he recovers, he cannot retract?

ופשיט מההוא מעשה דאיסור גיורא דקני לגמרי במתנת בריא על ידי הודאתו דאי במתנת שכיב מרע היאך קנה והא אמרינן כל מאן דאיתיה בירושה איתיה במתנת שכיב מרע כו'

2. He resolves this from the episode with Isur the convert. [His son] totally acquired through Matanas Bari (a healthy person's gift). If it were through Matanas Shechiv Mera, how did he acquire? We say that anyone to whom inheritance applies, Matanas Shechiv Mera applies (and conversely)!

א''כ במתנת בריא היא ואם עמד אינו חוזר

3. Conclusion: If so, it is Matanas Bari, and if he recovers, he cannot retract.

וכן משמע מתוך פירוש ר''ח דפירש לודי איסור דהנהו דמים דרב מרי בריה וקני להו באודיתא דאבוה

(g) Support: R. Chananel's Perush connotes like this. He explained that Isur should admit that the money is of Rav Mari his son, and (the son) acquires through his father's admission.

ועוד יש מפרשים שכיב מרע שהודה מהו פי' שהודה שיש לו פקדון ביד אחרים והקנהו לזה מי מהני להקנותו באמירה בעלמא או לא

(h) Explanation #3: Some explain "if a Shechiv Mera admitted, what is the law?" I.e. he admitted that he has a deposit with others, and he was Makneh it to Ploni. Does this help to be Makneh it through mere words, or not?

ופשיט ליה מעובדא דאיסור דקני באמירה בעלמא

1. He resolves this from the episode with Isur. [His son] acquired through mere words.

וה''ה נמי בבריא הוה מצי למיבעי אלא אפילו בשכיב מרע דמקני באמירה בעלמא לא פשיטא ליה אי קני אי לא

(i) Observation: He could have asked also about a Bari. Rather, even regarding a Shechiv Mera, who is Makneh through mere words, it is not clear to him whether or not [the recipient] acquires [in this case];

מיהו אי קני בשכיב מרע לא הוה שמעינן דקני בבריא אבל אי לא לא הוה קני בשכ''מ כ''ש בבריא

1. However, if it acquires regarding a Shechiv Mera, we do not learn that it acquires regarding a Bari. However, if it does not acquire regarding a Shechiv Mera, all the more so for a Bari.

מ''ר וראשון עיקר

(j) Conclusion: This is from my Rebbi. The first Perush is primary (i.e. Explanation #2. Tosfos rejected Explanation #1!)

2) TOSFOS DH Rav Mari Horaso Lo bi'Kedushah v'Chulei

תוספות ד"ה רב מרי בריה הורתו שלא בקדושה כו'

(SUMMARY: Tosfos discusses whether this is the same Rav Mari mentioned elsewhere.)

וביבמות פרק החולץ (דף מה: ושם) אמרינן אכשריה רבא (הגהת הב"ח) לרב מרי בר רחל ומנייה בפורסי דבבל ואע''ג דכתיב מקרב אחיך כו' כיון דאמו מישראל מקרב אחיך קרינן ביה

(a) Reference: In Yevamos (45b) we say that Rava was Machshir Rav Mari bar Rachel and appointed him [over Yisraelim] in Bavel. Even though all appointments of authority must be "mi'Kerev Achecha", since his mother was from Yisrael, he is called mi'Kerev Achecha.

וזה ודאי היה גר ויוכל להיות שהוא אותו שבכאן בנו של איסור

1. Surely [Rav Mari bar Rachel] was a convert. Perhaps he is [Rav Mari] here, the son of Isur.

מיהו בפרק מי שהחשיך (שבת דף קנד. ושם ד''ה ואמרי) רב מרי בר רחל ישראל גמור היה דקאמר התם רבה אבוה דרב מרי בר רחל וצ''ל דתרי רב מרי בר רחל הוו

(b) Distinction: In Shabbos (154a), Rav Mari bar Rachel was a full Yisrael. It says there "Rabah, the father of Rav Mari bar Rachel." We must say that there two Rav Mari bar Rachel's.

מיהו מה שפירש רבינו שמואל דרב מרי בר איסור גיורא שבא על בת שמואל קודם שנתגייר והורתו שלא בקדושה שנשבית כדאמרינן בכתובות (דף כג.)

(c) Explanation #1 (Rashbam): Rav Mari was the son of Isur the convert. Isur had Bi'ah with Shmuel's daughter before he converted. Rav Mari's conception was not in Kedushah. [His mother] was captured, like it says in Kesuvos (23a).

אין נ''ל דהא אמרינן בירושלמי שאמרה אמת במה שאמרה נשביתי וטהורה אני

(d) Rebuttal: We say in the Yerushalmi that she said truthfully "I was captured, and I am Tehorah." (If so, she did not become pregnant through this!)

וה''נ משמע בגמרא שלנו דאמר ליה ר' יוחנן לרב שמן בר אבא זיל איטפל בקרובתך

1. Also the Bavli connotes like this. R. Yochanan said to Rav Shemen bar Aba (a Kohen) "go marry one of your relatives" (Shmuel's daughters. Both were captured, and said that they are Tehoros.)

על כן נראה דהא דאמרינן בעלמא רב מרי ברה דבת שמואל אחר הוה ושמא הוא שנזכר אביו בפרק מי שהחשיך (שבת דף קנד.)

(e) Explanation #2: "Rav Mari the son of Shmuel's daughter" mentioned elsewhere was someone else. Perhaps it is [the Rav Mari] whose father is mentioned in Shabbos (154a);

ומה שקורא אותו על שם אמו לפי שרוצה ליחסו אחר שמואל כדאשכחן רבנא עוקבא ורבנא נחמיה בני ברתיה דרב וכן רבי שמעון בן פזי ואבא שאול בן אמא מרים (כתובות פז.)

1. He was called on his mother's name (even though his father was a Yisrael) because we want to trace his lineage to Shmuel, like we find Ravna Ukva and Ravna Nechemyah the sons of Rav's daughter, and R. Shimon ben Pazi (Pazi was R. Chiya's daughter) and Aba Sha'ul ben Eima Miryam (Kesuvos 87a).

3) TOSFOS DH Kol d'Eisei bi'Yerushah Eisei b'Matanas Shechiv Mera

תוספות ד"ה כל דאיתיה בירושה איתיה במתנת שכיב מרע

(SUMMARY: Tosfos explains that inheritance must apply to the giver.)

נראה לי דאם היו לגר בנים איתא במתנת שכיב מרע אע''ג דהמקבל גר דליתיה בירושה דעל הנותן הוא דאיכא קפידא ולא על המקבל

(a) Assertion: If a convert had children, he has (can give) Matanas Shechiv Mera, even if the recipient is a convert, who has no inheritance. The concern is that the giver have inheritance, and there is no concern for the recipient.

וראיה לדבר בפרק נושאין על האנוסה (יבמות דף צט.) שיש בן מוכר את אביו דמוקי ר"י (הגהת מהרש"א, קמט:) בשכיב מרע

(b) Proof #1: It says in Yevamos (99a) that a son can sell his father [so his mother will collect her Kesuvah from the money]. The Ri establishes this to discuss Matanas Shechiv Mera. (If it were Matanas Bari, the Kesuvah would not be collected from it.)

וכן [משכיב מרע] שכתב כל נכסיו לעבדו חוזר בנכסים ואינו חוזר בעבד ואם מת ולא חזר קנה העבד הכל כדאיתא בפ''ק דגיטין (דף ט.) ועבד ליתיה בירושה

(c) Proof #2: We learn also from a Shechiv Mera who wrote all his property to his slave. He can retract the property, but he cannot retract the slave. If he died and did not retract, the slave acquires everything, like it says in Gitin (9a), even though a slave does not inherit.

4) TOSFOS DH v'Iy Agav Karka Leis Lei Ar'a

תוספות ד"ה ואי אגב קרקע לית ליה ארעא

(SUMMARY: Tosfos points out that he could have been Makneh even without land.)

וה''נ הוה יכול איסור להודות שיש לו קרקע כדפרישית לעיל בפרק חזקת הבתים (דף מד: ד''ה דלא)

(a) Implied question: Likewise, Isur could have admitted that he has land, like I explained above (44b)!

אלא שפיר קאמר לקמן דליקנינהו ניהליה באודיתא שהודה שהמעות עצמן של רב מרי

(b) Answer: Below, it properly says that he can be Makneh to him through Odisa. He admits that the coins themselves are of Rav Mari.

5) TOSFOS DH Migmerei Tainasaihu l'Inshi u'Mafsedei Minai

תוספות ד"ה מגמרי טענתייהו לאינשי ומפסדי מנאי

(SUMMARY: Tosfos resolves this with the Gemara in Kidushin.)

ואם תאמר הא דאמרינן בפ''ק דקדושין (דף יז: ושם) הלוה מעות מן העובד כוכבים שנתגיירו בניו לא יחזיר לבניו ואם החזיר אין רוח חכמים נוחה הימנו

(a) Question: It says in Kidushin (17b) that if one borrowed coins from a Nochri whose children converted [and the Nochri died], he does not return them to his sons. If he returned them, Chachamim are displeased;

והא תניא רוח חכמים נוחה הימנו ל''ק כאן שהיתה הורתו ולידתו שלא בקדושה כאן שהיתה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה ואם כן היה לו לרבא להחזיר

1. We ask from a Beraisa that says that Chachamim are displeased, and resolve that here conception and birth were not in Kedushah (then Chachamim are displeased), and here conception was not in Kedushah, but birth was in Kedushah (Chachamim are pleased). If so, Rava should have returned [the coins. Why was he upset?]

i. Note: Some explain oppositely, that when both were not in Kedushah, Chachamim are pleased. According to this, there is no question.

ותירץ ר''ת דהתם כיון שעשה לו העובד כוכבים חסד שהלוה לו יעשה עמו חסד ויתן לבניו אבל כאן שלא עשה עמו חסד כשהפקידם אצלו אין צריך להחזיר לבניו

(b) Answer #1 (R. Tam): There, since the Nochri did Chesed with the Yisrael, i.e. he lent to him, he should do Chesed with him and give to [the Nochri's] children. Here, [Isur] did not do Chesed with [Rava] when he deposited with him, so [Rava] need not return to his children.

והר''ר יצחק ב''ר מאיר פי' דכיון דלא קתני בהדיא בברייתא ואם לא החזיר אין רוח חכמים נוחה הימנו לא הוה חייש לה רבא

(c) Answer #2 (Rivam): Since the Beraisa did not explicitly say that if he does not return to his children, Chachamim are displeased, Rava was not concerned [to return].

ואין נראה כלל דהא מדקתני אם החזיר רוח חכמים נוחה הימנו מכלל דאם לא החזיר אין רוח חכמים נוחה הימנו

(d) Rebuttal: This is wrong. Since it taught "if he returns, Chachamim are pleased", we infer that if he does not return, Chachamim are displeased!

וקתני לה לכולהו בבי במסכת שביעית (פ''י משנה ט) המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו והלוה (הגהה בגליון) מעות מן הגר והחזיר לבניו רוח חכמים נוחה הימנו

1. All of these clauses are taught in Shevi'is (10:9). If one returns a debt in Shevi'is (after it was canceled), Chachamim are pleased. If one borrows coins from a convert and returned to his sons, Chachamim are pleased.

וקתני נמי התם כל המטלטלין נקנין במשיכה ואם קיים דבריו שלא במשיכה רוח חכמים נוחה הימנו

2. It taught there also "all Metaltelim are acquired through Meshichah. If he fulfilled his word even though Meshichah was not done, Chachamim are pleased";

ואמר עלה בהזהב (ב''מ דף מח. ושם) דאם לא קיים דבריו אין רוח חכמים נוחה הימנו מכלל דבכולהו בבי שמעינן מכלל הן לאו

3. It says about this in Bava Metzi'a (48a) that if he did not fulfill his word, Chachamim are displeased. This connotes that in all of the clauses, we infer the negative from the positive.

6) TOSFOS DH d'Ka Migmerei Tainaisai l'Inshi v'Chulei

תוספות ד"ה דקא מגמרי טענתא לאינשי כו'

(SUMMARY: Tosfos discusses when it is a Mitzvah to fulfill the Mes' words.)

יש תימה למה לא קיים רבא את דבריו והא קיימא לן מצוה לקיים דברי המת

(a) Question #1: Why didn't Rava [want to] fulfill [Isur's] words? We hold that Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes!

ועוד הא דקיימא לן לקמן (דף קנא:) ובכל דוכתי דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו תיפוק ליה דמצוה לקיים דברי המת למאן דאית ליה דהיינו ר' מאיר ומתנת שכיב מרע נמי לא קניא אלא לאחר מיתה

(b) Question #2: We hold below (151b) and elsewhere that words of a Shechiv Mera, it is as if they were written [in a document] and handed over. It should suffice that Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes, according to the opinion that says so, i.e. R. Meir. Also Matanas Shechiv Mera is acquired only after death (so we cannot say that it is needed to acquire in his lifetime)! (Kovetz Shi'urim - Tosfos holds that Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes makes a Kinyan. If not, this is not a question!)

ותירץ הר''ר יצחק ב''ר מאיר דלא אמרינן מצוה לקיים דברי המת אלא היכא דאמר תנו מנה זה לפלוני אבל היכא דאמר מנה זה לפלוני ולא אמר תנו כל כי האי גוונא לא הוה אמרי' מצוה לקיים דברי המת

(c) Answer #1 (Rivam): We say Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes only when he said "give this Maneh to Ploni." However, when he said "this Maneh is to Ploni", and he did not say "give", we do not say Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes.

מיהו קשיא מדמייתו חכמים ראיה לר' אליעזר דדברי שכיב מרע נקנים באמירה מההוא דאמן של בני רוכל שקיימו חכמים את דבריה (לקמן דף קנו:) אלמא דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו

(d) Question #1: Chachamim brought a proof for R. Eliezer, that words of a Shechiv Mera are acquired verbally, from the case of Bnei Rochel's mother. Chachamim fulfilled her words (below, 156b). This shows that words of a Shechiv Mera, it is as if they were written and handed over;

ומאי (הגהת הב"ח) ראיה היא דלמא היינו טעמא דמצוה לקיים דברי המת ואין לחלק בין היכא דאמר תנתן כבינתי לבתי להיכא דאמר תנו

1. What proof is this? Perhaps the reason was because Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes! We should not distinguish between saying "my clasp should be given to my daughter" and "give"!

ועוד קשיא מהא דאמר בגיטין בפ' התקבל (דף סה: ושם) גניבא יוצא בקולר הוה כי נפיק אמר הבו ארבע מאה זוזי לר' אבינא מחמרא דנהר פניא כו'

(e) Question #2: It says in Gitin (65b) that Geneiva was going out in a noose [to be executed]. When he went out, he said "give 400 Zuz to R. Avina from wine of Nehar Panya..."

ולא אמרינן התם מצוה לקיים דברי המת ואע''ג דאפי' באומר כשהיה בריא אמרי' ליה הכי כדמוכח בפרק קמא דגיטין (דף טו.)

1. We do not say there Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes, even though we say so even when [the giver] said when he was healthy, like is proven in Gitin (15a)!

ועוד קשה מהא דפרק השולח (שם דף מ.) גבי פלונית שפחתי עשתה לי קורת רוח תעשה לה קורת רוח כו' דאמרינן התם מצוה לקיים דברי המת

(f) Question #3: Also, it is difficult from Gitin (40a) regarding "my Shifchah Ploni pleased me. Please her..." We say there Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes (even though he did not say "give")!

מיהו מזה אין קשיא כלל כמו שאפרש בסמוך

(g) Remark: This is not difficult at all, like I will explain below (Answer (j). We say Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes regarding freedom more than regarding other matters.)

ורבי' יעק' (גירסת כתב יד) תירץ דלא אמרינן מצוה לקיים דברי המת אלא היכא שהוא ביד שליש כי הא דתניא האומר תנו שקל לבני כו' וכי (הגהת הב"ח) ההיא דמס' כתובות פרק מציאת האשה (דף סט: ושם) המשליש מעות לבתו יעשה שליש מה שהושלש בידו

(h) Answer (R. Tam): We say Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes only when [what the Mes wants to give] was in the hands of a third party, like the Beraisa of one who says "give a Shekel to my sons...", and the case in Kesuvos (69b) of one who gives money to his daughter through a third party. The third party does like he was instructed to do with what he was entrusted with. (This Dibur continues on Amud B.)

ומוקי התם טעמא משום דמצוה לקיים דברי המת ומיירי שהושלש מתחלה לכך כי היכי דלא תקשה ממעשה דאיסור גיורא דהכא לא אמרינן מצוה לקיים דברי המת ואע''ג דהוה ביד שליש

1. We establish there the reason because Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes. The case is, it was Hushlash mi'Tchilah l'Kach (from the beginning, the property was put in the third party's hands in order to do so), lest it contradict the episode with Isur the convert. Here we do not say Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes, even though it was in the hands of a third party!

אלא היינו טעמא משום דלא הושלש לו מתחלה לכך

2. Rather, the reason is because he was Hushlash mi'Tchilah l'Kach.

וקשה על זה הפירוש מהא דאמרינן בגיטין פרק השולח (דף מ.) פלונית שפחתי עשתה לי קורת רוח כופין את היורשים כו' משום דמצוה לקיים דברי המת והתם לא הושלש ביד שליש מידי

(i) Question: We say in Gitin (40a) "my Shifchah Ploni pleased me. Please her..." We force the heirs... because Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes. There, nothing was given to a third party!

וצריך לומר דגבי שחרור יש לנו לומר יותר מצוה לקיים דברי המת מבשאר דברים

(j) Answer: We must say that regarding freedom, we should say Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes more than regarding other matters.

והשתא נמי אתי שפיר דלא תקשה מהא דאמרי' לקמן (דף קנא:) האומר תנו גט לאשתי כו' אבל האומר תנו מנה לפלוני ומת יתנו לאחר מיתה

(k) Support: Now it is fine that it is not difficult what we say below (151b) that if one says "give a Get to my wife.... (we do not give after death)" but if one said "give a Maneh to Ploni", and [the giver] died, they give after death;

ודייק מינה מתנת שכ''מ במקצת לא בעי קנין דלא הוה מצי למימר טעם משום דמצוה לקיים דברי המת דלא אמרי' הכי אלא כשהושלש מתחלה לכך

1. The Gemara infers from this that a partial Matanas Shechiv Mera does not require a Kinyan. It could not have said that the reason is because Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes, for we say so only when it was Hushlash mi'Tchilah l'Kach.

וא''ת על הך משנה דגיטין (דף יג.) דמייתי לקמן אבל אמר תנו מנה לפלוני ומת יתנו לאחר מיתה אמר רב עלה בסוף פ''ק (שם) בגמרא והוא שמונחין בקרן זוית

(l) Question: On this Mishnah in Gitin (13a), that we bring below, but if he said "give a Maneh to Ploni", and [the giver] died, they give after death, Rav said in Gitin (13a) that this is when [the Maneh] is resting in a corner;

איכא דמוקי לה התם למשנה בבריא ובמעמד שלשתן ואיכא דמוקי לה התם בשכיב מרע

1. Some establish the Mishnah there [according to Rav] to discuss a Bari, and through Ma'amad Sheloshtan, and some establish it there to discuss a Shechiv Mera;

ואמאי לא מוקי לה למתני' התם כשהושלש מתחלה לכך ומשום מצוה לקיים דברי המת

2. Why didn't [Rav] establish it the Mishnah there when it was Hushlash mi'Tchilah l'Kach, and due to Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes?

ואיכא למימר (הגהת פני שלמה) משום דכיחידאה לא הוי מוקמי התם ואע''ג דקי''ל הכי כדאמר בפ''ק דגיטין (דף טו.)

(m) Answer #1: [Rav] did not want to establish the Mishnah like an individual, even though we hold like the individual, like it says in Gitin (15a, that we hold that Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes).

וכדאשכחן נמי בפ' כל הגט (שם דף ל.) דלא מוקי שמואל מתני' דפרק כל הגט דהמלוה מעות את הכהן ואת הלוי כר' יוסי משום דכיחידאה לא מוקמי אע''ג דס''ל בפ''ק דבבא מציעא (דף יב.) כוותיה

1. We find like this in Gitin (30a) that Shmuel does not establish the Mishnah there of one who lends to a Kohen or Levi like R. Yosi (who says that Chachamim made one who does not acquire as if he acquires), for we do not establish like an individual, even though [Shmuel] holds like him in Bava Metzi'a (12a);

ורבנן פליגי עליה דר''מ דאמר מצוה (הגהת הב"ח) לקיים דברי המת בספ''ק דגיטין (דף יד:) אע''ג דר' יוסי פליג עליה בכתובות (דף סט:) מ''מ חולקין רבנן על ר''מ בספ''ק דגיטין (שם) גבי הולך מנה לפלוני

2. Rabanan argue with R. Meir, who says that Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes in Gitin (14b). Even though R. Yosi argues with him in Kesuvos (69b), in any case [R. Meir is called an individual against a Rabim, for] Rabanan argue with R. Meir in Gitin (14b) regarding "take a Maneh to Ploni."

אך מההיא דר' יוסי בפ''ק דבבא מציעא אין ראיה כל כך דאיכא לדחויי דכיחידאה לא מוקמינן היינו (הגהת הב"ח) משום דר' יוסי הוי יחידאה היכא דפליג במסכת בכורות בפרק הלוקח עובר פרתו (דף יח.)

(n) Disclaimer: There is not such a proof from R. Yosi in Bava Metzi'a (12a, that we do not establish a Mishnah like an individual, even if we hold like him). We could reject this; the reason [Shmuel] did not establish [the Mishnah in Gitin 30a] like an individual, is because R. Yosi is an individual where he argues in Bechoros (18a, and there Shmuel does not rule like him);

ולא פסיק שמואל הלכה כוותיה אלא בהא דבבא מציעא פ''ק משום דסתמא עניים גופייהו ניחא להו כדאיתא התם ולהכי מודה נמי איהו במתני' דכל הגט

1. Shmuel rules like him only in the case in Bava Metzi'a, for presumably, Aniyim themselves are pleased, like is brought there (12b). Therefore, [Shmuel] agrees in our Mishnah in Gitin (30a, that we do not establish it like R. Yosi in Bechoros, who makes one who does not acquire as if he acquires, even when "the Aniyim themselves are pleased" does not apply).

ויש שהם מתרצים שם בשם ר''ת דלא אמר התם מצוה לקיים דברי המת כיון שראוי לינתן מחיים ולא לינתן לאחר מיתה להכי לא שייך בה מצוה לקיים דברי המת

(o) Answer #2 (in the name of R. Tam): [Rav] did not say there Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes since it was proper to give in his lifetime, and not to give after death. Therefore, Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes does not apply.

תדע דהוי דומיא דגט ושטר שחרור שאינו ראוי לינתן אלא מחיים

1. Proof: This is like a Get or document of freedom, which is proper to give only in his lifetime.

ואין נראה לר''י דהא אפי' בדבר דשייך מחיים אמרי' בסוף פ''ק דגיטין בברייתא דהולך מנה לפלוני והלך ובקשו ולא מצאו דמשמע התם דאפילו בדבר דשייך לינתן מחיים קאמר מצוה לקיים דברי המת

2. Objection (Ri): Even something that could be given in his lifetime, we say in a Beraisa in Gitin (14b) "take a Maneh to Ploni" and he went and looked for him and did not find him, it connotes there that even something that could be given in his lifetime, Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes!

מיהו יש לדחות ולומר שהמשלח צוה ליתנם לו לאחר מותו דמוקמינן לה נמי בשכיב מרע שעיקר צואתו אינו אלא לאחר מיתה

3. Answer: We could say that the sender commanded to give it to him after [the sender] dies. We establish it to discuss a Shechiv Mera; his command is primarily only for after death.

א''נ י''ל דלא ס''ל לרב התם בהך מימרא מצוה לקיים דברי המת אלא ס''ל כשמואל דמסיק התם בכתובות פרק מציאת האשה כר' יוסי דלית ליה מצוה לקיים דברי המת

(p) Answer #3: There (Gitin 13a), Rav does not hold that Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes, rather, like Shmuel, who concludes there in Kesuvos like R. Yosi, who does not hold that Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes.

ואע''ג דפריך על רב יוסף בסוף ההוא פרק והא קי''ל מצוה לקיים דברי המת ולא פריך עליה דרב הכי

1. Implied question: We challenge Rav Yosef there (15a) "we hold that Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes." We do not ask this against Rav!

משום דלא הוה ידע לשנויי עלה מידי ואין זו תימה אי סבר לה בהא כשמואל

2. Answer: That is because we did not know any answer to give for him (Rav). This is not astounding [to establish Rav unlike the Halachah, and we did not challenge him] if he holds like Shmuel.

ואע''ג דפריך התם עלה דרב והא קי''ל התם דברי שכ''מ כו'

3. Implied question: We challenge Rav (13a) "we hold that words of a Shechiv Mera, it is as if they were written and handed over"! (Why didn't we also ask that we hold that Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes?)

משום דליכא מאן דפליג בה

4. Answer: That is because no (Bach - Amora) argues about this (words of a Shechiv Mera).

ועוד י''ל דלא משתמע לי' לאוקמא מתני' דהתם שהושלש מתחלה לכך מדקתני תנו מנה לפלוני ולא קתני תן מנה זה לפלוני דהוה משמע שהושלש מתחלה [לכך]

(q) Answer #4: [Rav] held that the Mishnah does not connote that he was instructed to do so from the beginning, since it taught "give a Maneh to Ploni', and it did not teach "give this Maneh to Ploni', which would connote that he was Hushlash mi'Tchilah l'Kach.

ואע''ג דבגמ' בסוף פרקין דגיטין גבי הולך מנה לפלוני קתני סתם מצוה לקיים דברי המת ולא קתני זה

1. Implied question: In the Gemara (Gitin 14b), regarding "take a Maneh to Ploni', it taught Stam, Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes, and it did not teach "this [Maneh]"!

היינו משום דמשמע ליה שפיר כשהושלש בלא זה דבאותה שעה אמר לו להוליך. מ''ר.

2. Answer (Tosfos' Rebbi): That is because even without "this", it properly connotes that he was instructed to do so, for at that time he said "take'.

ועוד היה מפרש ר''ת דלא שייך הכא בשמעתין מצוה לקיים דברי המת משום דכל דאיתיה בירושה איתיה במתנה מצוה לקיים דברי המת וכל דליתיה בירושה כו' כדאמר גבי מתנת שכיב מרע

(r) Answer #5 (R. Tam): Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes does not apply in our Sugya, because anyone to whom inheritance applies, Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes applies, and anyone to whom inheritance does not apply... like it says about Matanas Shechiv Mera.

מיהו לא דמי למתנת שכיב מרע שהיא כעין ירושה דיש לנו יותר לדמותה לירושה כדאמר לעיל

(s) Question #1: This is unlike Matanas Shechiv Mera, which is like inheritance. We should compare that more to inheritance, like it says above!

ועוד דכי היכי דמפרש גמרא דמתנת שכ''מ אינה בגר ה''ל למימר נמי טעמא דמצוה לקיים דברי המת אינו בגר מיהו

(t) Question #2: Just like the Gemara says that Matanas Shechiv Mera does not apply to a convert, it should have said also that Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes does not apply a convert!

יש לדחות דפשיטא ליה דלא שייך בגר כיון דליתיה בירושה פשיטא ליה שכיון שמת בטל ואין לו שום זכות להוריש ואיך יקיימו דבריו

(u) Answer: It is obvious to [the Gemara] that [Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes] does not apply to a convert, since inheritance does not apply to him. It is obvious, for once he died, (his property is Hefker and his authority over it) is Batel, and he has no rights to bequeath it. How can his words be fulfilled?!

מיהו כדפירשנו לעיל ניחא טפי. מ''ר.

(v) Remark (Tosfos' Rebbi): However, what we explained above is better (Answers #3,4).

ועוד היה אומר ר''י דלא אמרי' מצוה לקיים דברי המת אלא באומר לו פה אל פה ורבא לא אזל לגביה

(w) Answer #2 (to Question (a) - Ri): We say Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes only when he tells him mouth to mouth. Rava did not go to [Isur].

וחזר בו ר''י כדקאמר בהשולח (גיטין דף מ:) עשיתי פלוני עבדי בן חורין כו' א''ר יוחנן וכולן בשטר

(x) Retraction: The Ri retracted from this, like it says in Gitin (40b) "I freed my slave Ploni..." R. Yochanan says, all of these expressions are written in a document;

וא''כ הא דקתני בתר הכי אעשנו בן חורין רבי אומר זכה וחכ''א לא זכה אלא כופין את היורשים כו'

1. Consequence: If so, what was taught afterwards "I will free him" - Rebbi says, he acquired. Chachamim say, he did not acquire, but we force the heirs [to free him, because Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes...

מיירי נמי בשטר ולא פה אל פה דאי א''ל [ליורשים לעשותו בן חורין] למה לי שטר. וכן פי' ר''ח

i. Also this is in a document, and not mouth to mouth, for if he told the heirs to free him, why does it mention a document? Also R. Chananel explained like this.

7) TOSFOS DH Shiyer Karka Kol she'Hu

תוספות ד"ה שייר קרקע כל שהוא

(SUMMARY: Tosfos gives two explanations of how we initially understood.)

ולא פירש איזו קרקע אלא חוץ מקרקע (כן הוא בדפוס ויניציה) סתם כל שהוא וי''ל גופו של עבד שייר דעבדא כמקרקעי דמי

(a) Explanation #1: He did not specify which land, rather, "except for land" Stam, any amount, and we can say that he left over the slave himself, for slaves are like land.

ומטלטלין נמי עשו שיור דאם אמר נמי חוץ ממטלטלין כל שהוא שייר בגופו של עבד וקרקע דתנן איידי כדקאמר גמרא

1. [R. Yirmeyah bar Aba says that] also Metaltelim are a Shiyur. If he said "except for Metaltelim any amount", [perhaps] he left over in the slave himself [for slaves are also like Metaltelim]. The Mishnah said land [even though the same applies to Metaltelim] for parallel structure, like the Gemara says (150a).

ובגמרת א''י בפ''ג דפאה ור' יוסי בשם ר' אלעזר שייר מטלטלין ולא עשה כלום אני אומר גופו של עבד שייר

2. Citation (Yerushalmi): R. Yosi said in the name of R. Elazar "if he left over Metaltelim, [the gift] has no effect. I can say that he left over the slave himself!"

ובמסקנא מפרש משום דלאו כרות גיטא מתנינן לה דכיון שיש לבעל העבד זכות בשטר שכתוב בו שייר קרקע לעצמו לא הקנה לו שטר לגמרי שגם זכות האדון כתוב בו הלכך לא קרינא ביה ספר כריתות

(b) Explanation #1 (cont.): In the conclusion (150b), it explains that it is not Krus Gita. Since the master has rights in the document, for he wrote that he left over land for himself, he was not totally Makneh the document to him, for also the master's rights are written in it. Therefore, it is not called Sefer Kerisus. (A Get of divorce is called "Sefer Kerisus", and we learn freedom from Get Ishah.)

וטעמא דר''ש דאמר לעולם הוא בן חורין משום דחשיב ליה כרות גיטא בהכי כיון שלא שייר בגוף העבד

1. R. Shimon says that he is always free [unless he wrote...], because he considers it Krus Gita, since he did not leave over anything in the slave.

מיהו מתחלה היה סבור דטעמא דת''ק משום דשייר בגוף העבד

2. However, initially [the Gemara] thought that the first Tana's reason is because he left over in the slave himself.

וכן בפ''ק דגיטין (דף ח:) דמוקי פלוגתייהו בפלגינן דבורא מתחלה היה סבור כן דלת''ק משום שייר בגוף העבד ולר''ש לא שייר דפלגינן דבורא והעבד קנוי לעצמו

(c) Support: Also in Gitin (8b) we establish the argument about dividing his words. Initially [the Gemara] thought that the first Tana holds that he left over in the slave himself, and R. Shimon holds that he did not leave over, for we divide his words, and the slave acquired himself.

ושם פירש רבינו חננאל מתחלה סובר ת''ק כיון ששייר קרקע כל שהוא סתם אין יכול לברר העבד הנכסים שהקנה לו רבו

1. There, R. Chananel explained that initially [the Gemara] thought that the first Tana holds that since he left over land Kol she'Hu Stam, the slave cannot clarify what his master was Makneh to him;

ולא קנה בנכסים דאמר יד בעל השטר על התחתונה וכיון שבנכסים לא קנה עצמו נמי לא קנה

i. He did not acquire the property, for we say that the bearer of the document has the lower hand. Since he did not acquire the property, also himself he did not acquire.

ור''ש סבר אע''ג דלא קנה בנכסים עצמו קנה דפלגינן דבורא עד שיאמר חוץ מאחד מרבוא דאיכא למימר גופו של עבד שייר וכן פירש בגמרת א''י לשון רבינו חננאל

2. R. Shimon holds that even though he did not acquire the property, he acquired himself, for we divide his words, unless [the master] says "except for one part in 10,000", for we can say that he left over the slave himself. So the Yerushalmi explained. This is from R. Chananel.

i. Note: The next lines are from Maharshal's Hagahah.

ור"י פי' דאף מתחלה סבר דת"ק לא איירי דוקא בשייר סתם דשמא שייר בגוף העבד אלא אפילו שייר דבר מבורר ופירש מה ששייר אפ"ה פליג ת"ק

(d) Explanation #2 (Ri): Also from the beginning, [the Gemara] held that the first Tana does not discuss only when he left over Stam, for [then] perhaps he left over in the slave himself. Rather, even if he left over something clear and specified what he leaves over, even so the first Tana argues.

וכן מוכח מהתוס' ר' שמעון אומר כל נכסי נתונים לפלוני עבדי חוץ מא' מריבוא שבהן לא אמר כלום חוץ מעיר פלוני משדה פלוני אף על פי שאין שם אלא אותה שדה ואותה העיר זכה העבד זה בנכסים וקנה עצמו בן חורין כו'

(e) Support: The Tosefta proves like this. R. Shimon says, if he said 'all my property is given to my slave Ploni, except for one part in 10,000 in it", it has no effect. If he said "except for city Ploni or field Ploni', even if it is the only field or city, the slave acquired the property, and acquired his freedom...

זכה בנכסים אם יש לו שאר נכסים וקנה עצמו לחורין בכל ענין כן פירש רבינו שמשון בפרק ג' דפאה

1. He acquired the property, if there is other property, and in every case he acquired his freedom. So explained R. Shimshon in Pe'ah (3:8).

ומדאמר ר' שמעון בחוץ מעיר פלונית או חוץ משדה פלונית דיצא בו לחירות מכלל דשמעי לרבנן דאף בכה"ג לא יצא לחירות ובהכי פליגי דר' שמעון סבר כו'

2. Inference: Since R. Shimon said about "except for city Ploni or field Ploni', he acquired his freedom, this implies that he heard Rabanan say that even in such a case, he does not go free. They argue as follows. R. Shimon holds...

i. Note: Maharshal says that the rest of Tosfos is a later comment.

והתוספתא נראה דבשבוש מיתניא דמאי בא ר''ש להשמיענו דאפילו היכא שאומר חוץ מעיר פלונית וכי בשביל שהזכיר מה שמוציא יש לו להיות פחות בן חורין

(f) Comment: It seems that the Tosefta is errant. What does R. Shimon come to teach, that even when he said "except for city Ploni or field Ploni"? Because he mentioned what he excludes, is the slave less free?!

דכל שכן [שהוא בן חורין משאומר (הגהת הרש"ש) סתם דיד בעל השטר על התחתינה וסמי תוספתא מקמי ירושלמי

1. All the more so he is freed [in this case] than when he said [a Shiyur] Stam, for the bearer of the document has the lower hand! (When it is Stam, we explain in the way that minimizes his rights.) We erase the Tosefta (attribute the mistake to it) due to the Yerushalmi. (The Yerushalmi holds that Chachamim say that he is free, unless we can attribute that the Shiyur refers to the slave. The Tosefta holds that whenever the master keeps some property, he is not free, for we do not divide his words.)

ומיהו אין נראה לשבש התוספתא

(g) Retraction: However, it seems that we should not say that the Tosefta is errant. (In the coming Tosfos, the Ri says that there was a Havah Amina to say that when he mentioned what he excludes, the slave is not free.)

8) TOSFOS DH Shiyer Karka Kol she'Hu Lo Yatza Ben Chorin v'R. Shimon Omer...

תוספות ד"ה שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורין ור''ש אומר...

(SUMMARY: Tosfos discusses the argument of R. Shimon and Chachamim.)

ופי' ר' שמואל דדלמא הוא העבד ששייר

(a) Explanation #1 (Rashbam): [Chachamim say that he is not free, for] perhaps the slave was the exclusion.

ואין נראה לר"י דהא תניא בהדיא בתוספתא ר"ש אומר כל נכסיי קנוי לך חוץ מעיר פלונית חוץ משדה פלונית זכה בנכסים קנה עצמו בן חורין

(b) Rebuttal (Ri): The Tosefta explicitly says 'R. Shimon says, [if he said] "all my property is acquired to you, except for city Ploni or field Ploni', the slave acquired the property, and acquired his freedom...'

פירוש אפילו הזכיר בהדיא מה שמוציא מן השחרור דאז יש לנו לומר שלא שחרר העבד אפ''ה קנה נכסים ונשתחרר דפלגינן דבורא

1. Explanation: Even if he explicitly mentioned what he excludes from the freedom, for then we should say that he did not free the slave, even so he acquired the property and he is freed, for we divide his words;

דאית לן למימר מאותה שדה או מאותה עיר הדר ביה אבל מן העבד לא הדר ביה

2. We should say that from that field or city he retracted, but he did not retract from the slave.

i. Note: It is not clear to me why mentioning the Shiyur suggests that he did not free the slave, like the comment at the end of the previous Tosfos asked, unless Tosfos means that he explicitly excludes the entire gift, except for the slave. Our text of Tosfos does not connote like this.

מכלל דרבנן דפליגי עליה אית להו דלא פלגינן דבורא ומדהדר בנכסים הדר נמי בעבד א''נ מדשייר בנכסים שייר נמי בעבד

3. Inference: Rabanan who argue with [R. Shimon] hold that we do not divide his words. Since he retracted from the property, he retracted also from the slave. Or, since he left over in the property, he left over also in the slave.

ובפ''ק דגיטין (דף ח:) גבי ר"מ אומר עכו כארץ ישראל כו' מייתא לה נמי בהא דפלגינן דיבורא אליבא דר"ש (הגהת הב"ח)

(c) Reference: In Gitin (8b) regarding R. Meir says, Ako is like Eretz Yisrael [regarding Gitin] we bring also this about dividing his words, according to R. Shimon;

ולא כפרש"י דהתם דלא שייר כלל מן העבד אלא מן הנכסים ובהא פליגי רבנן עליה כדפי' (הגהת הב"ח)

1. This is unlike Rashi explained there, that [R. Shimon holds that] he did not leave over at all in the slave, only in the property, and Rabanan argue with him like he explained. (When the master did not specify which property he keeps, the slave does not get any property. Chachamim say that then, likewise he does not acquire himself. R. Shimon divides his words. Even though he did not acquire property, he acquires himself.)

אבל אין להקשות על פירוש רבינו שמואל שפירש ששייר העבד משום דהוי מקרקעי מדאמר עשו מטלטלים שיור אצל עבד

(d) Implied question: This is difficult for the Rashbam, who explained that he left over in the slave because slaves are considered land. It says (150a) that they made Metaltelim a exclusion regarding a slave!

דהא ודאי אמת הוא דהוי מטלטלים כמו מקרקעי. מ''ר:

(e) Answer: Surely it is true that [people consider a slave to be] Metaltelim, just like land. (Therefore, there is concern lest the master kept also the slave.)