1) TOSFOS DH Sheloshah v'Chulei me'Ein Olam ha'Ba
תוספות ד"ה שלשה כו' מעין העולם הבא
(SUMMARY: Tosfos explains why we do not count also Iyov.)
תימה לרשב"א אמאי לא חשיב נמי איוב דאמר לעיל (דף טו:) והאתונות רועות על ידיהם מלמד שהטעימו הקדוש ברוך הוא מעין עולם הבא
(a) Question (Rashba): Why doesn't it count also Iyov? It says above (15b) that [the cattle were plowing, and] the donkeys were grazing Al Yedeihem (the fodder grew instantly). This teaches that Hash-m gave Iyov a taste of the world to come!
וי"ל דאיוב לא היה אלא בחד מילתא ואברהם ויצחק ויעקב נהנו מעין עוה"ב מכל וכל.
(b) Answer: Iyov had only one matter [like the world to come]. Avraham, Yitzchak and Yakov benefited like the world to come in everything.
2) TOSFOS DH Shiv'ah she'Lo Shaltah Bahen Rimah
תוספות ד"ה שבעה שלא שלטה בהן רמה
(SUMMARY: Tosfos points out that all Tzadikim do not rot.)
תימה לרשב"א דכולהו צדיקי נמי דאמר בשבת בפ' שואל (דף קנב:) ורקב עצמות קנאה מי שיש לו קנאה בלבו עצמותיו נרקבין ושאין קנאה בלבו אין עצמותיו מרקיבין
(a) Question (Rashba): The same applies to all Tzadikim, for it says in Shabbos (152b) "v'Rekev Atzamos Kin'ah" - one who has jealousy in his heart, his bones decay. One who does not have jealousy in his heart, his bones do not decay!
וי"ל דיכול להיות שלא ירקב וישלוט בו רמה כדאמר במעשה דרבי אלעזר בן שמעון בהשוכר את הפועלים (ב"מ דף פד:) דנפיק ריחשא מאודניה.
(b) Answer: It can be that he will not decay, and worms will consume him, like it says in the episode of R. Elazar ben Shimon in Bava Metzi'a (84b), that a worm came out of his ear.
3) TOSFOS DH Sheloshah Lo Shalat Bahen Yetzer ha'Ra
תוספות ד"ה שלשה לא שלט בהן יצר הרע
(SUMMARY: Tosfos explains that it ruled over them initially.)
אין לפרש שלא שלט כלל
(a) Suggestion: The Yetzer ha'Ra did not rule over them at all.
דא"כ היכי קבלו עליה אגרא
(b) Rejection: If so, how did they receive reward?!
אלא כדאמר (יומא דף לח:) מאי דכתיב רגלי חסידיו ישמור כיון שעבר אדם רוב שנותיו ולא חטא שוב אינו חוטא
(c) Explanation: Rather, it is like it says in Yoma (38b) what do we learn from "Raglei Chasidav Yishmor"? Once one passed the majority of his years and did not sin, after this he will not sin;
ה"נ כיון שראה הקדוש ברוך הוא שהיו דוחקין עצמן כל כך להתרחק מן העבירה סייעם הקדוש ברוך הוא מכאן ואילך שלא שלט בהן יצר הרע.
1. Also here, once Hash-m saw that they were pushing themselves so much to distance from sin, Hash-m helped them from now and onwards that the Yetzer ha'Ra did not rule over them.
4) TOSFOS DH Lo Yachpor
תוספות ד"ה לא יחפור
(SUMMARY: Tosfos discusses in what way these damages are due only to moisture.)
כל הני איירי דאית בהו מיא וטעמא משום מתונתא כדאמרינן בגמרא
(a) Explanation: All of these discuss when there is water. The reason [one must distance] is due to moisture, like the Gemara says.
ותימה לר"י והא אמרי' בגמ' כל מרא ומרא דקא מחית כו'
(b) Question (Ri): We say in the Gemara that every shovel [of dirt excavated softens the neighboring land. One should distance even if there is no moisture!]
ואומר ר"י דלא קאמר אלא שמאותה שעה מתחיל ההיזק וכיון דבתחילת ההיזק הוו גירי דיליה מודה ר' יוסי
(c) Answer (Ri): We say only that from that time (that he began digging), the damage begins. Since at the beginning of the damage it is Giri Dilei (his arrows), R. Yosi admits [that he must distance];
ומיהו אי לאו משום מיא לא היה צריך הרחקה ג' טפחים.
1. However, if not for water, he would not need to distance three Tefachim.
5) TOSFOS DH Lo Si'ach v'Lo Ma'arah
תוספות ד"ה לא שיח ולא מערה
(SUMMARY: Tosfos explains that the same applies to other kinds of pits.)
וה"ה חריצין ונעיצין
(a) Explanation: The same applies to uncovered square ditches, and ditches that are narrow below and wide above.
והני נקט
(b) Implied question: [If so, why did the Mishnah] mention only these?
אגב בור דבכל מקום רגיל לשנות שיח ומערה בהדי בור
(c) Answer: Everywhere, Si'ach (a long pit) and Ma'arah (a square covered pit) are taught along with Bor.
ואמת המים ונברכת הכובסין דאין רגיל לשנותן גבי בור
(d) Implied question: Why did the Mishnah mention an irrigation channel and laundry ditch? These are not normally taught along with Bor!
מפרש בגמ' דצריכי תרוייהו
(e) Answer: The Gemara explains why both of them are needed.
ומיהו הא לא מפרש אמאי לא הוה שמעינן להו מבור
(f) Implied question: The Gemara did not explain why we do not learn [both of] them from Bor!
דמצי למימר דבור ושיח דעמוקין טפי בעי הרחקת שלשה אבל הנך דלא עמיקי כולי האי הוה אמינא דלא בעי הרחקת שלשה
(g) Answer: We could say that Bor and Si'ach are deeper, so they must be distanced three [Tefachim], but these (an irrigation channel and laundry ditch) are not so deep, so one might have thought that they need not be distanced three;
ואי תנא הני הוה אמינא דבור ושיח דעמיקי טפי בעי הרחקה יותר מג'
1. Had it taught these, one might have thought that Bor and Si'ach, which are deeper, must be distanced more than three.
ובפרק הפרה (ב"ק דף נ:) דתנן אחד החופר בור ושיח ומערות ומצריך להו לכולהו בגמרא
(h) Implied question: In Bava Kama (50b), a Mishnah says "one who digs a Bor, Si'ach or Ma'arah", and the Gemara explains why it needed to teach all of them!
התם ניחא דלא הוה ליה לתנא למינקטינהו אגב בור כיון דכתיב בור בקרא אלא הוה ליה למיתני בור לחודיה.
(i) Answer: There it is fine, for the Tana should not have taught them along with Bor, since Bor is written in the verse. Rather, it should have taught Bor alone.
6) TOSFOS DH Sela'im
תוספות ד"ה סלעים
(SUMMARY: Tosfos explains that these are flint rocks.)
אבנים שאש יוצא מהן ולא סלעי נחושת דאין דרך להניחן אצל הכתלים
(a) Explanation: These are rocks from which fire exudes. They are not copper Sela'im (coins), for it is not normal to put them near walls.
והא דאמר בירושלמי אית תנא תני טומנין בסלעים ואית תני דאין טומנין כאן בסלעים של כסף כאן בסלעים של נחושת
(b) Implied question: The Yerushalmi says that one Tana teaches permits Hatmanah (wrapping food to keep it warm on Shabbos) in Sela'im, and one Tana forbids. It answers that we distinguish between silver Sela'im from copper (i.e. coins. The former are forbidden, for they add heat.)
הוה מצי לשנויי כאן בסלעים של אבנים כאן בשל כסף
1. We could have distinguished between Sela'im that are rocks, and silver Sela'im!
אלא ניחא ליה לשנויי כולהו במתכת.
(c) Answer: It prefers to answer that all (i.e. both) of them are of metal.
7) TOSFOS DH v'Sad b'Sid
תוספות ד"ה וסד בסיד
(SUMMARY: Tosfos proves that also in the Seifa, the text says v'Sad with a Vov.)
נראה לר"י דבסיפא נמי גרס וסד בסיד ולא גרס או
(a) Assertion (Ri): Also in the Seifa, the text says v'Sad b'Sid. It does not say Oh [Sad b'Sid].
דאי גרסי' בסיפא או סד בסיד אם כן תפשוט דברישא וסד בסיד תנן מדלא קתני או סד ברישא כמו בסיפא
(b) Proof: If the text in the Seifa, were Oh Sad b'Sid, we should resolve that the Reisha means that he also plasters, since it did not teach Oh Sad, like in the Seifa!
אלא ודאי בסיפא נמי גרס וסד
(c) Conclusion: Surely, also in the Seifa the text is Oh Sad.
והא דפשיטא ליה בגמרא (לקמן דף יט.) דבסיפא הוי או סד בסיד
(d) Implied question: Why is it clear to the Gemara that in the Seifa, it means or he plasters? (The text says v'Sad, just like in the Reisha!)
היינו משום דאין ההיזק כל כך מרובה שלא יועיל לו סיד לחודיה.
(e) Answer: There is not so much damage [from refuse of olives, manure...] that plastering alone would not suffice.
8) TOSFOS DH Kalya
תוספות ד"ה כליא
(SUMMARY: Tosfos brings R. Chananel's opinion, that it is the middle of the oven.)
פירש ר"ח בטן דתנור צר מלמטה ובאמצעיתו מרחיב ובולט ויוצא כשיעור טפח ומאמצעיתו מיצר ועולה.
(a) Explanation: R. Chananel explains that this is a stomach. An oven is narrow below and in the middle gets wider and sticks out about a Tefach [more than at the bottom]. From its middle, it gets narrower towards the top.
9) TOSFOS DH Pasach b'Bor v'Siyem b'Kosel
תוספות ד"ה פתח בבור וסיים בכותל
(SUMMARY: Tosfos discusses possible texts of the Gemara.)
בקונטרס גרס בתר דשני מכותל בורו שנינו וליתני אלא אם כן הרחיק מבורו
(a) Version #1 (Rashi): In Rashi's text, after it answers "[the Mishnah teaches three Tefachim] from the wall of his Bor", it asks "it should teach 'unless he distanced from his Bor'!"
ואינו נראה כמו שאפרש
(b) Rebuttal: This is wrong, like I will explain (in the coming Dibur).
ואי גרס לה הכי גרס לה פתח בבור וסיים בכותל וליתני אלא אם כן הרחיק מבורו וכן משמע מתוך פירוש ר' חננאל
(c) Version #2: If this is in the text, it is as follows. "The Mishnah began with Bor, and concluded with 'wall'. It should teach [Bor also at the end, i.e.] 'unless he distanced from his Bor'!" Perush R. Chananel connotes like this.
ואף על גב דבריש המניח (בבא קמא דף כז.) כי פריך פתח בכד וסיים בחבית לא קא מסיים וליתני ואם הוזק בעל הכד כו'
(d) Implied question: In Bava Kama (27a), when we ask "the Mishnah began with 'Kad', and concluded with 'Chavis'!" (these are kinds of barrels), it does not conclude "it should teach 'if the owner of the Kad was damaged'!"...
אין לשון הגמרא שוה אלא פעמים מאריך ופעמים מקצר.
(e) Answer: The Gemara is not uniform. Sometimes it elaborates, and sometimes it is concise.
10) TOSFOS DH mi'Kosel Boro Shaninu
תוספות ד"ה מכותל בורו שנינו
(SUMMARY: Tosfos discusses whether it is possible to defend Rashi's text.)
כלומר לא מחלל בורו קאמר אלא מכותל שיש לבור שהראשון הניח כשחפר בורו
(a) Explanation: The Mishnah does not discuss the distance from the interior of the pit, rather, from the wall of the Bor, that the first one left [between the cavity and the border] when he dug his Bor;
ומהך מילתא דרב יהודה דייקא לקמן דאסור לסמוך מדהוזקק הראשון להניח כותל ופריך מינה לאביי
1. From this teaching of Rav Yehudah, we infer below that one may not be Somech (put a damager close to the border), since the first one needed to leave a wall. We challenge Abaye from this.
והשתא לא אפשר למיגרס וליתני אלא אם כן הרחיק מבורו דא"כ הוה משמע מחלל בורו
(b) Consequence: Now, the text cannot say "it should teach 'unless he distanced from his Bor'!", for if so, this would connote from the interior of the Bor!
ומה שפירש הקונטרס אי הוה תני מבורו הוה ידעינא דמכותל בורו קאמר דאי מחלל בורו קאמר אין [זה] כונס לתוך שלו כלום כו'
(c) Implied question: Rashi explained that had it taught 'from his Bor', we would know that it is from the wall, for if it were from the interior, he does not recess into his property at all...! (The border of his property is three Tefachim from the interior of his neighbor's Bor.)
גרסת ספרו דחקתו אבל אין נראה
(d) Answer: Rashi's text forced him to say so. This is not correct;
דודאי אי תני מבורו הוה אמינא מחלל בורו קאמר ושרי לסמוך ואם הראשון הרחיק מאיליו מן המיצר ג' טפחים או יותר ה"א דהשני יכול לסמוך עד המיצר
1. Surely, had it taught 'from his Bor', we would have thought that it is from the interior, and one may be Somech, and if the first distanced by himself (i.e. even though he was not obligated) three Tefachim or more, one might have thought that the latter may be Somech to the border;
ואם כן צריך לשנות מכותלו לאשמועינן דאסור לסמוך לרבא
2. If so, it needed to teach "from his wall", to teach that one may not be Somech, according to Rava;
ולאביי צריך הרחקה בין שני הבורות ששה טפחים
3. According to Abaye, [it teaches that] we need a distance between of six Tefachim between [the interiors of] the two pits.
ומיהו יש ליישב הגירסא ופריך אליבא דאביי דאליבא דידיה קיימא דליתני אלא אם כן הרחיק מבורו ששה טפחים.
(e) Disclaimer: One can resolve the text. We ask according to Abaye, for we were discussing his opinion, that it should teach "unless he distanced from his Bor (i.e. the interior) six Tefachim."
11) TOSFOS DH l'Mai Nafka Minah l'Mekach u'Memkar
תוספות ד"ה למאי נפקא מינה למקח וממכר
(SUMMARY: Tosfos explains that we need to say so only according to Abaye.)
הך נפקותא לא איצטריך לרבא דהא קא משמע לן דאסור לסמוך
(a) Explanation: According to Rava, we do not need this application, for it teaches [that the wall is three Tefachim regarding] the Isur to be Somech;
אלא לאביי דקא סבר מותר לסמוך וקאמר למאי נפקא מינה
1. Rather, according to Abaye, who holds that one may be Somech, we ask what is the Nafka Minah (practical difference);
אי לאשמועינן דבעי הרחקה ו' טפחים ליתני אלא אם כן הרחיק מבורו ו' טפחים.
2. If it is to teach that he must distance six Tefachim, it should teach "unless he distanced from his Bor six Tefachim"!
12) TOSFOS DH Abaye Amar Somech d'Ha Einah Asuyah l'Boros
תוספות ד"ה אביי אמר סומך דהא אינה עשויה לבורות
(SUMMARY: Tosfos explains why he may be Somech.)
והואיל וכן אינו מזיק לו אם הוא סומך
(a) Explanation: Therefore, he does not damage him if he is Somech.
וקשה לרשב"א דהא מפסיד הוא שאם יטע אילן יצטרך להרחיקו יותר מחמת שסומך זה עד המיצר דמרחיקין האילן מן הבור חמש ועשרים אמה
(b) Question (Rashba): He loses, for if he plants a tree, he must distance more because the other was Somech to the border, for one must distance a tree 25 Amos from a Bor!
וי"ל דמכל מקום אינו עושה לו היזק דהא דמרחיק יותר לא מפני שלא יזיקנו הבור אלא מפני שלא יזיק הוא לבור
(c) Answer: In any case, he does not damage him, for this that he must distance more is not lest the Bor damage [his tree], rather, lest he damage the Bor;
ולהכי אין לזה להניח מלסמוך בשביל כך
1. Therefore, he (the one who digs a Bor) need not refrain from being Somech due to this.
דאם לא כן ירחיק כל כ"ה אמה את בורו.
2. Proof: If you would not say so, he should distance his Bor all 25 Amos (so his neighbor may plant a tree right at the border! Obviously, he need not do so.)
13) TOSFOS DH Abaye Amar Somech
תוספות ד"ה אביי אמר סומך
(SUMMARY: Tosfos explains that the latter must leave the entire distance in between.)
אומר ר"י דלשתי הלשונות לאביי דאמר סומך אם בא אחד לחפור בור לאחר מכאן צריך הוא להרחיק כל ששה טפחים.
(a) Explanation (Rashi): According to both versions, according to Abaye, who says that he may be Somech, if [his neighbor] comes to dig a pit afterwards, he must distance all six Tefachim.
14) TOSFOS DH l'Abaye Nicha
תוספות ד"ה לאביי ניחא
(SUMMARY: Tosfos explains why this is good for Abaye.)
השתא ס"ד דמכותל בורו היינו מחלל בורו ולא דקדק בלשון.
(a) Explanation: Now we are thinking that "from the wall of his Bor" means from the interior, and the Tana was not precise with his words.
15) TOSFOS DH Hachi Garsinan... Sela ha'Ba b'Yadayim...
תוספות ד"ה ה"ג בספרים ישנים סלע הבא בידים...
(SUMMARY: Tosfos explains the question against Abaye, and another text.)
וקשה לאביי ה"נ שבאו לחפור שניהם בבת אחת
(a) Explanation: This is difficult for Abaye. The Gemara answers that also here, both came to dig at once;
ובא בידים איצטריך ליה סד"א כיון דבא בידים ליבעי רווחא טפי קמ"ל
1. The Tana needed to teach about loose earth. One might have thought that since it is loose, we require more distance. The Beraisa teaches that this is not so.
והשתא לא היה צריך לאסוקי ובא בידים איצטריך ליה שהרי לא הקשה כלום מבא בידים
(b) Assertion: Now, we did not need to conclude that he needed to teach about loose earth, for he did not ask at all from [the fact that it taught] loose earth;
אלא אגב דאייתי ברייתא מפרש לה
1. Rather, since he brought the Beraisa, he explains it.
ויש ספרים דגרסי טעמא דבא בידים הא לא בא בידים לא ופריך לרבא
(c) Alternate text: Some texts say "this is because it is loose earth. If it were not loose earth, not (he need not distance). We ask against Rava;
ומשני ה"ה אפי' לא בא בידים ובא בידים איצטריך ליה וכו'
1. We answer that also the same applies even if it is not loose earth. We needed to teach [about loose earth, that it does not require more distance].
ואין נראה לר"ת לחלק לענין היתר לסמוך בין בא בידים ובין לא בא בידים
(d) Rebuttal (R. Tam): It is unreasonable to distinguish regarding the Heter to be Somech between loose earth and earth that is not loose.
ולר"י נראה לחלק שפיר דאע"ג דלא בא בידים שרי לסמוך בבא בידים אסור לסמוך לפי שהקרקע מתבקעת ונופלת קרקע של שדה חבירו.
(e) Defense (Ri): It is reasonable to distinguish! Even though when it is not loose, one may be Somech, one may not be Somech when it is loose, because the land cleaves, and the land of his neighbor's field will fall.
16) TOSFOS DH Marchikin Es ha'Gefes v'Chulei Taima d'Ika Kosel v'Chulei
תוספות ד"ה מרחיקין את הגפת כו' טעמא דאיכא כותל כו'
(SUMMARY: Tosfos justifies why this is difficult for Rava.)
פירוש וקשה לרבא
(a) Explanation: This is difficult for Rava.
ותימה מאי קושיא הכא ודאי מותר לסמוך בשאין כותל שאין מזיק כלום וכשיחפוץ זה לעשות כותל יסיר את הגפת
(b) Question: What is difficult? Here surely one may be Somech when there is no wall, for it does not harm at all, and when [his neighbor] wants to make a wall, he will remove the Gefes (olive refuse)!
וי"ל דהני נמי מקלקלין את הקרקע ויזיק לכותל לכשיבנה אפי' שוב יסיר
(c) Answer #1: Also these ruin the ground and damage the wall when it will be built, even if later (before building the wall), he will remove them.
ועוד אומר ר"י דבכל אלו יש טורח בסילוקן ולכך מעתה יכול לעכב עליו כי יש לחוש שמא לא ימהר לסלקו כשירצה לעשות כותל
(d) Answer #2 (Ri): In all of these, there is toil to remove them. Therefore, he can prevent [his neighbor] now, for there is concern lest later [his neighbor] will not remove it promptly when he wants to make a wall.
וא"ת אכתי מאי פריך לרבא הא מפרש טעמא לעיל משום דכל מרא ומרא דקא מחית מרפית לארעאי
(e) Question: Still, what is difficult for Rava? Above, he explains the reason (one may not be Somech a Bor) is because "every shovel of dirt you excavate softens my land"!
וי"ל דההוא טעמא לא קאמר אלא אליבא דרבי יוסי והכא לא פריך אלא אליבא דרבנן.
(f) Answer: We said that reason only according to R. Yosi. Here we ask only according to Rabanan.