1) TOSFOS DH ha'Shutafin

תוספות ד"ה השותפין

(SUMMARY: Tosfos explains why this was taught after Bava Metzi'a.)

כולה נזיקין חדא מסכתא היא כדאמרינן בהגוזל קמא (ב"ק דף קב.) ובפ"ק דע"ז (דף ז.)

(a) Pesak: All of Nezikin (Bava Kama, Bava Metzi'a and Bava Basra) are considered one Masechta, like we say in Bava Kama (102a) and Avodah Zarah (7a).

ואפי' לא הוי חדא מסכתא צריך לפרש למה נשנית מסכתא זו אחר ב"מ

(b) Implied question: Even if they are not considered one Masechta, we can ask why Bava Basra was taught after Bava Metzi'a!

כדאשכחן דדייק גמ' בריש מס' שבועות (דף ב:) מכדי תנא ממכות סליק מ"ש דקתני שבועות וכן בכמה מקומות

1. We find that the Gemara asks at the beginning of Maseches Shevu'os (2a) "the Tana finished Makos. Why did he teach Shevu'os [after Makos]? Also in several places [we ask like this].

והא דאמר (ב"ק קב.) בתרי מסכתות אין סדר למשנה

2. Implied question: We say in Bava Kama (102a) that regarding two Masechtos, there is no order! (Why does the Gemara in Shevu'os and elsewhere ask about the order?)

היינו לענין מחלוקת ואח"כ סתם משום דרבי לא שנה לתלמידיו כסדר המסכתות ופעמים שנה האחרונה קודם הראשונה

3. Answer: This refers to Machlokes v'Achar Kach Stam. (If Rebbi taught an argument, and afterwards taught a Stam Mishnah, this shows that he concluded like the Stam.) Rebbi did not teach to the Talmidim like the order of the Masechtos. Sometimes he taught a later Masechta before an earlier one. (Therefore, if the Stam and Machlokes are in different Masechtos, we do not know which was last.)

ואור"י דהיינו טעמא משום דקאי אהך פירקא דלעיל (ב"מ דף קטז:) הבית והעלייה של ב' שנפלו חולקים בעצים וכו' וקרי להו התם בגמ' שותפין

(c) Answer (Ri): The reason is because he refers to the previous Perek (the last Perek of Bava Metzi'a. Its first Mishnah discusses) a house and upper story that belonged to two people, and they fell. They divide the wood..., and the Gemara calls them partners.

וקתני נמי (שם דף קיח:) ב' גנות זו ע"ג זו וירק בינתים דהוי ענין שותפות.

1. Also, it was taught there (in the last Mishnah) if there are two gardens, one above the other, and vegetables growing in the middle, which is a matter of partnership.

2) TOSFOS DH Kefisin

תוספות ד"ה כפיסין

(SUMMARY: Tosfos explains that these are half-bricks.)

מפרש בגמ' ארחי

(a) Definition: The Gemara explains that these are half-bricks.

וקשה לר"י והכתיב (חבקוק ב) וכפיס מעץ יעננה משמע שהוא של עץ

(b) Question (Ri): It says "v'Chafis me'Etz Ya'anenah." This implies that it is of wood!

ואור"י דשמא היו מניחין עצים מלמעלה ומלמטה.

(c) Answer (Ri): Perhaps they used to put wood above and below.

3) TOSFOS DH bi'Gevil Zeh Nosen Gimel Tefachim v'Chulei

תוספות ד"ה בגויל זה נותן ג' טפחים כו'

(SUMMARY: Tosfos discusses what we learn "all is according to the local custom.")

והא דלא קאמר בגויל ו' טפחים

(a) Implied question: Why didn't it say that [the total width of a wall of] coarse rocks is six Tefachim?

משום דלא נטעי למימר ו' לכל אחד

(b) Answer: [Had it said so,] we could have erred to say that each gives six Tefachim of his property.

וא"ת אמאי אצטריך למיתני מדת גויל וגזית כיון דתנן הכל כמנהג המדינה כמו שנהגו כן יעשו

(c) Implied question: Why did it need to teach the measures of coarse rocks and smooth rocks? The Mishnah taught that all is according to the local custom. They do like the custom!

וי"ל דאם נהגו יותר מו' בגויל לא יעשה וכן כולם אלא כשיעור המפורש

(d) Answer: If the custom is to make it more than six Tefachim, they do not do so, and similarly for all [materials in our Mishnah], rather, like the Shi'ur explicit in our Mishnah.

ומיהו אם נהגו לעשות פחות מו' יעשה דאפילו אם נהגו בהוצא ודפנא יעשה כדמפרש בגמרא

(e) Distinction: However, if the custom was to make it less than six, they do so. Even if the custom was [to make walls of] Lulav or laurel branches, they do, like the Gemara (4a) explains.

וא"ת ומאי בעי בגמ' הכל כמנהג המדינה לאתויי מאי ומשני לאתויי אתרא דנהיגי בהוצא ודפנא

(f) Question: The Gemara asked what "everything is according to the local custom" comes to include, and answered to include a place where they use Lulav or laurel branches;

לימא לאתויי כמנהג כל המקומות כמו שנהגו

1. We should say that it comes to include in every place, according to their custom!

ונראה לר"ת דדוקא בהוצא ודפנא אבל פחות מכאן אפילו נהגו מנהג הדיוט הוא

(g) Answer (R. Tam): [We follow the local custom] only regarding Lulav or laurel branches. However, less than this (to make walls thinner than the Shi'urim in our Mishnah for bricks, half bricks...), even if this is the custom, it is a commoners' custom and we do not follow it.

ומוכיח מכאן דיש מנהגים שאין לסמוך עליהם אפילו היכא דתנן הכל כמנהג המדינה.

(h) Inference (R. Tam): This shows that there are customs on which we do not rely, even when the Mishnah says "everything follows the local custom."

4) TOSFOS DH Lefichach Im Nafal ha'Kosel v'Chulei

תוספות ד"ה לפיכך אם נפל הכותל וכו'

(SUMMARY: Tosfos explains why this depends on ability to force each other.)

פי' לפי שבונים הכותל בעל כרחם

(a) Explanation: Since [one of them] can build the wall b'Al Korcho (against the other's will, therefore, if it fell, they divide its place and the rocks);

או משום דהקנו זה לזה לעשות גודא ללישנא קמא וכגון דידוע לנו עדיין וזוכרים שהקנו זה לזה

1. This (that one can force the other) is either because they made a Kinyan with each other to make a wall, according to Version #1, e.g. it is still known, and we remember that they made a Kinyan.

וללישנא בתרא משום היזק ראיה

2. Or, according to Version #2, it is due to Hezek Re'iyah.

וא"ת ומאי איריא משום דבונין הכותל בעל כרחם

(b) Question: Why is this (if it fell, they divide its place and the rocks) due to the law that one can force the other to build?

בלאו הכי נמי הוי של שניהם אפי' נפל לרשותא דחד מינייהו כיון דאין חזית לא לזה ולא לזה

1. Even without this, it belongs to both of them, even if it fell to the Reshus of one of them, since neither has a Chazis (marker)!

כדפריך בגמרא גבי בקעה לא יעשה חזית לא לזה ולא לזה

2. Source: The Gemara asks about a valley (when both wanted to build, why must each make a Chazis?] Neither should make a Chazis!

ואי הוה דהאיך דנפל לרשותו מאי פריך הא צריך לעשות חזית שלא יפול לרשות אחר ויאמר שלו הן

i. If [the rocks] belong to the one into whose Reshus they fell, what was the question? [Each] must make a Chazis, lest it fall into the other's Reshus, and he will say that [the rocks] are his!

והא דאמרינן בהשואל (ב"מ דף ק.) גבי מחליף פרה בחמור

3. Implied question: We say in Bava Metzi'a (100a) regarding one who swapped a [pregnant] cow for a donkey [and we are unsure whether the fetus was included, or if it was already born at the time of the swap]...

וכן בריש הבית והעלייה (שם דף קטז:)

i. And similarly (Bava Metzi'a 116b, regarding) a house and its upper story (that different people owned them, and they fell)...

וליחזי ברשות דמאן קיימא וליהוי אידך המוציא מחבירו עליו הראיה

ii. [In both places] we ask "let us see in whose Reshus they are (the calf, or the intact wood and rocks)", and the other is ha'Motzi mi'Chavero Alav ha'Re'ayah (he must bring a proof in order to receive)!

היינו משום דהתם מתחילה מבורר היה הדבר וברשות אחד מהן נולד הספק אבל הכא מעיקרא נולד הספק

4. Answer: That is because there, the matter was clear at the beginning, and the Safek arose in the Reshus of one of them;

ואם היו באין לחלוק בעוד שהכותל קיים היו חולקין בשוה מספק

5. If they would come to divide while the wall is intact, they would split it evenly, due to Safek;

אפילו לרבנן דסומכוס דלית להו ממון המוטל בספק חולקין

6. This is even according to Rabanan who argue with Sumchus, and do not say that we divide property when there is a Safek who owns it (rather, they leave it in its Chazakah, and the other is ha'Motzi mi'Chavero Alav ha'Re'ayah);

הכא מודו כיון דליכא הכא חזקה לזה יותר מלזה

i. Here they agree, since neither has a greater Chazakah than the other.

הילכך אפילו נפל לרשותא דחד מינייהו לא יפסיד האחר כחו

7. Therefore, even when it fell into the Reshus of one of them, the other does not lose his rights.

והא דלא אמר הכא כל דאלים גבר כמו בזה אומר של אבותי (לקמן דף לד:)

8. Implied question: Why don't we say here Kol d'Alim Gavar, like (below, 34b) when each of two people claims that he inherited [a field, or a boat] from his ancestors?

i. Note: Some explain that Kol d'Alim Gavar means that whoever can bring better supporting evidence that it is his, he gets it. Others say that Beis Din does not rule about it. Whoever physically overpowers the other, he keeps it.

התם הוא דליכא דררא דממונא אבל הכא איכא דררא דממונא

9. Answer: There, there is no Drara of money. Here, there is Drara of money.

i. Note: In Bava Metzi'a (2b), Tosfos explained that Drara of money is when even without their claims, Beis Din has a Safek. Avi Ezri (1) explains that due to the Safek, it is as if both are holding and Muchzak in it.

ומתרץ ר"י דהיינו הך דפריך בגמרא פשיטא כדפירש בקונטרס

(c) Answer (Ri): This is the Gemara's question below "this is obvious!", like Rashi explained;

דאפילו לא פסיק לן דינא דמתניתין שמתחילה בין שניהם עשאוה בעל כרחם היו חולקין בשוה ואפילו דנפל לרשותא דחד מינייהו כדמוכח גבי בקעה

1. Even if the law of our Mishnah was not clear to us, that at the beginning they forced each other, they would divide equally, even if it fell to the Reshus of one of them, like is clear from the case of a valley (we asked why both must make a Chazis).

ומשני לא צריכא דנפל לרשותא דחד מינייהו פירוש ושהו ברשותו הרבה

2. The Gemara answers that the Chidush [of our Mishnah] is when it fell to the Reshus of one of them, i.e. and [the rocks] stayed in his Reshus a long time;

מהו דתימא כיון דשהו ברשותו הרבה ניהמניה שעשאוה כולה

i. One might have thought that since they stayed in his Reshus a long time, we should believe him that he made the entire wall himself;

מיגו דאיבעי אמר ממך לקחתיה והיה נאמן משום דשהו הרבה

ii. He would be believed through a Migo. If he wanted, he could have said "I bought [your rocks] from you", and he would be believed, because they delayed a long time.

ואף על גב דאמר בריש הבית והעלייה דשותפין לא קפדי אהדדי

3. Implied question: It says in Bava Metzi'a (116b) that partners are not exacting with each other [about leaving jointly owned property in the Reshus of one of them. If so, the delay does not prove that they are his!]

הכא מיירי דשהו יותר מכדי רגילות דאטו משום דשותפין נינהו לא יקפידו עד עולם

4. Answer: The case is, they delayed longer than what is normal. Because they are partners, will we say that they are never adamant?!

ולא דמי לגודרות דאין להם חזקה (לקמן דף לו.)

5. Implied question: Why is this unlike Godros (animals and slaves, which can walk by themselves), which have no Chazakah?

לפי שאין ידוע ביד מי הם אבל הכא לא היה לו להשהותו כל כך ברשותו

6. Answer: That is because we do not know who had them. (Perhaps they came here by themselves.) Here, [if some rocks belonged to the neighbor], he should not have delayed them so long in [the other's] Reshus.

קמ"ל כיון דמעיקרא על שניהם היה לעשות לא מהימן לומר שהוא עשה הכל דמיגו במקום עדים הוא

(d) Continuation of answer: The Mishnah teaches that this is not so. Since initially it was incumbent on both of them to make [a wall], he is not believed to say that he made it himself, for this is a Migo against witnesses;

דאנן סהדי שלא עשאה לבדו כיון שהיה יכול לדחוק את חבירו בדין שהיה עושה עמו

1. Anan Sahadei (it is so certain that we can testify) that he did not make the wall himself, since the law is that he could have forced his friend (neighbor) to make it with him.

אבל בבקעה אם שהו הרבה היה נאמן לומר שעשאה במיגו דאי בעי אמר לקחתיה

(e) Distinction: However, in a valley, if they delayed a long time, he would be believed to say that he made it, through a Migo, that if he wanted, he could have said "I bought [your rocks]."

והאי שינויא אינו אלא מאבנים אבל מקום הכותל לעולם פשיטא שחולקין אותו

(f) Limitation: This answer is only regarding the rocks. Obviously, they divide the place of the wall;

ואיידי דנקט אבנים נקט המקום.

1. Since the Mishnah taught [that since he could have forced his friend, they divide] the rocks, it mentioned also the place [even though obviously they divide the place even in a case that one cannot force his friend.

5) TOSFOS DH Savruha Mah Mechitzah Guda

תוספות ד"ה סברוה מאי מחיצה גודא

(SUMMARY: Tosfos explains that really, we conclude like this in this version.)

אע"ג דלבסוף קאי

(a) Implied question: Why does it say "they thought that"? We conclude like this!

קאמר סברוה לפי שזה הלשון אינו עיקר מחמת פירכא דלקמן

(b) Answer #1: It says "they thought that" because this version is not primary, due to the question below (2b. If Mechitzah means wall, the Mishnah should have said 'they build it'!)

ודיחוי בעלמא הוא האי דמשני וכלשון שני הלכה וכן פוסק ר"ת

1. The answer given (had it said so, one might have thought they build a mere Mesifas, i.e. a wall with windows) is a mere Dichuy. The Halachah follows Version #2. Also R. Tam rules like this;

ואגב דנקט בהאי לישנא סברוה נקט נמי בלישנא אחריתי

2. For parallel structure with what it says here "they thought that", it says so also in Version #2 (even though the Halachah follows it).

ועוד אור"י דבפרק קמא דנדרים (דף יא.) איכא סברוה אע"ג דלבסוף קאי ומסיק הכי.

(c) Answer #2 (Ri): In Nedarim (11a) we find that it says "they thought that", even though the Halachah follows it).

6) TOSFOS DH kid'Tanya Mechitzas ha'Kerem she'Nifretzah

תוספות ד"ה כדתניא מחיצת הכרם שנפרצה

(SUMMARY: Tosfos explains that this is not a Mishnah, and defends this.)

יש ספרים דגרסי דתנן

(a) Alternate text: Some texts say "d'Tanan" (a Mishnah teaches).

ואומר ר"ת שאינה משנה בשום מקום

(b) Rejection (R. Tam): There is no such Mishnah anywhere. (It is a Beraisa.)

(וא"כ) היכי פשיט מינה בהגוזל קמא (ב"ק דף ק. ושם) דר"מ דאין דינא דגרמי

(c) Question: If so, how did we resolve from here that R. Meir obligates for Dina d'Garmi? (Most say that these are ways of causing damage that are more direct, and more certain to result in damage, than Gerama. One opinion equates Garmi and Gerama.)

ואם היתה משנה הוה אתי שפיר דסתם משנה ר"מ היא

1. If this were a Mishnah, this would be fine, for a Stam Mishnah is [assumed to be] R. Meir.

ואומר ר"ת דמשמע ליה דאתיא כר"מ מכח מתניתין דכלאים דמייתי התם המסכך [את] גפנו על גבי תבואתו של חבירו [ה"ז] קידש וחייב באחריותו

(d) Answer (R. Tam): The Gemara derives that it is like R. Meir due to the Mishnah in Kil'ayim brought there. If [Reuven] draped his vine over Shimon's grain, it forbids [both of them], and [Reuven] is liable to pay for it;

וההיא סתם משנה היא הילכך ההיא נמי דקתני קידש רבי מאיר היא ואין להאריך כאן יותר.

1. That is a Stam Mishnah. Therefore, also this Beraisa [of one who did not fix the wall] is R. Meir. It is not proper to elaborate more here.

7) TOSFOS DH Omer Lo Gedor

תוספות ד"ה אומר לו גדור

(SUMMARY: Tosfos discusses why he must tell him to fence, and how many times.)

פירוש לבעל הכרם והוא המזיק דארבע אמות שאמרו להרחיק הוא בשביל עבודת הכרם כדאמרי' בפ' שני לקמן (דף כו.)

(a) Explanation: [The owner of the grain] tells the owner of the vineyard [to fence the breach] for he is the damager, for the four Amos that Chachamim said to distance are for the sake of working the vineyard, like we say below (26a).

ואפילו ר' יוסי דקאמר לקמן (דף יח: כה:) על הניזק להרחיק את עצמו

(b) Suggestion: According to R. Yosi, who says below (18b) that the victim of damage must distance himself [the owner of the vineyard need not fence it. If his neighbor wants to save his grain, he must fence it himself!]

האמר רב אשי לקמן (דף כה:) מודי ר' יוסי בגירי דיליה

(c) Rejection: Rav Ashi taught below (25b) that R. Yosi agrees in a case of arrows (damage that comes directly from the person's hand, that the damager must distance himself).

ואומר ר"י דלהכי קתני אומר לו גדור ולא קתני חייב לגדור

(d) Implied question (Ri): Why does it say "he tells him to fence", and not "he must fence"?

לפי שצריך להתרות בו ואם לא התרו בו לגדור אינו חייב באחריותו

(e) Answer (Ri): He must warn him. If he did not warn him to fence, he need not pay for the loss [of the grain].

ולהכי נקט נמי תרי זימני נפרצה אומר לו גדור

(f) Implied question: Why does it say twice "if it was breached, he tells him to fence"?

אף פעם שניה כשנפרצה צריך להתרותו שאינו סבור להיות חייב לגדור כל שעה

(g) Answer #1: Also the second time when it was breached, he must warn him, for he does not think that he is obligated to fence every time [it is breached].

ונפרצה פעם שלישית מספקא לר"י אם צריך להתרותו כל שעה או שמא סגי בתרי זימני ואין צריך להתרות בו יותר

1. Question: The Ri was unsure about the third time, whether he must warn him every time. Or, perhaps it suffices to warn him twice, and he need not warn him more.

ור"ת מפרש דלהכי נקט תרי זימני לאשמועינן שאם יש תוספת מאתים בין מה שהוסיף בנפרצה ראשונה ובין מה שהוסיף בנפרצה שניה דאין מצטרפין לאסור

(h) Answer #2 (R. Tam): The reason it says twice is to teach that if it grew one part in 200 combined between what it increased in the first breach [until he fixed it] and in the second breach, they do not join to forbid;

דראשונה (הגהת הרש"ש) ראשונה בטלי והארכתי בהגוזל קמא (ב"ק דף ק: ושם) ובפרק במה אשה (שבת דף סה.).

1. This is because each amount [of forbidden growth] is Batel [before the next forbidden growth comes]. I elaborated in Bava Kama (100b) and Shabbos (65b).

8) TOSFOS DH Nisya'esh Heimenah v'Lo Gadrah

תוספות ד"ה נתיאש הימנה ולא גדרה

(SUMMARY: Tosfos explains why this is only if he despaired.)

דוקא נתיאש אבל לא נתיאש ועוסק כל שעה לגדור אע"פ שהוסיף מאתים מותר

(a) Explanation: This is only if he despaired. If he did not despair, and he is constantly engaged in fencing, even if it grew [one part in] 200 [of the size before he fenced it], it is permitted;

כדתנן במסכת כלאים (פ"ה מ"ו) הרואה ירק בכרם ואמר כשאגיע לשם אלקטנו הוסיף מאתים מותר לכשאחזור אלקטנו הוסיף מאתים אסור

1. Source - Citation (Kil'ayim 5:6 - Mishnah): If one saw Yerek growing in his vineyard, [and was heading towards it] and said "when I get there, I will uproot it", [even] if it grew [one part in] 200, it is permitted. [If he was heading away from it, and said] "when I return, I will uproot it", if it grew [one part in] 200, it is forbidden.

אלמא כשהוא מחזר אחר לקיטתו אפילו הוסיף מאתים מותר

2. Inference: When he is pursuing to uproot it, even if it grew [one part in] 200, it is permitted.

והטעם יש לפרש משום דכתיב (דברים כב) לא תזרע כרמך כלאים דומיא דזריעה דניחא ליה.

3. Explanation: This is because it says "Lo Sizra Karmecha Kil'ayim" - this resembles seeding, which he wants.

9) TOSFOS DH v'Chayav b'Achariyuso

תוספות ד"ה וחייב באחריותו

(SUMMARY: Tosfos explains that this is Hezek Nikar.)

אע"ג דהיזק שאינו ניכר לא שמיה היזק (גיטין נג.)

(a) Implied question: Hezek she'Eino Nikar is not called damage (Gitin 53a)!

נראה לר"י דהאי חשיב היזק ניכר שהרי ניכר הוא שהוא כלאים כשרואה הגפנים בשדה

(b) Answer (Ri): This is considered Hezek Nikar, for it is evident that it is Kil'ayim when he sees the vines in the field [with no wall between them and the grain].

ומטמא אע"פ שרואין השרץ על הטהרות

(c) Implied question: Being Metamei [another's Taharos should be considered Hezek Nikar] when he sees [a dead Sheretz] on the Taharos!

לא חשיב היזק ניכר דמי יודע אם הוכשרו

(d) Answer: It is not considered Hezek Nikar, for one [who sees this] does not know whether the Taharos were Huchshar. (If they were not, they remain Tahor. Even if water drips from them, perhaps the owner did not want the water. Ohel Moshe asks how Tosfos can answer for one who is Metamei liquids, which do not need Hechsher!)

אבל אין לומר דה"נ הוי היזק שאינו ניכר וקנסוהו כמו במטמא (שם) שלא יהא כל אחד הולך ומטמא טהרותיו של חבירו

(e) Suggestion: Perhaps [Kil'ayim] is Hezek she'Eino Nikar, and Chachamim fined him, like they fined one who is Metamei, lest everyone be Metamei Peros of his colleague!

דהכא ליכא למיחש להכי שבעל הכרם נמי מפסיד

(f) Rejection #1: Here there is no concern for this, for the owner of the vineyard also loses (his grapes become forbidden).

ועוד אי קנס הוא במזיד דוקא היה לו להתחייב.

(g) Rejection #2: If it were a fine, he should be liable only if he was Mezid.

1. Note: What is Tosfos' source that he is liable even if he was not Mezid? We discuss one who was warned! R. Akiva Eiger (Kil'ayim 7:5) asked that R. Meir decrees Shogeg due to Mezid. The Rashash answers that here, "Mezid" means doing an overt act.

10) TOSFOS DH v'Eima Mai Mechitzah Plugta

תוספות ד"ה ואימא מאי מחיצה פלוגתא

(SUMMARY: Tosfos explains why we explain like this.)

מפרש ר"י משום דעל לשון גודא יש כמה קושיות כדפריך בסמוך לפיכך דוחק לפרש מחיצה פלוגתא אע"ג דבכל מקום הוי מחיצה גודא.

(a) Explanation (Ri): Because there are several difficulties if it means wall, like we ask below, therefore the Gemara strains to explain that Mechitzah is a division, even though everywhere, Mechitzah is a wall.

11) TOSFOS DH v'Kivan d'Ratzu Bonin Es ha'Kosel b'Al Korcho

תוספות ד"ה וכיון דרצו בונין את הכותל בעל כרחו

(SUMMARY: Tosfos explains why we discuss when there is no Din Chalukah, and they wanted to divide.)

לקמן מוקי לה כשאין בה דין חלוקה

(a) Explanation: Below, we establish this when there is no Din Chalukah.

ותימה לר"י דאמאי נקט תנא דמתני' באין בה דין חלוקה וקתני רצו לא ליתני רצו ולאיירי בשיש בה דין חלוקה

(b) Question (Ri): Why did the Tana discuss when there is no Din Chalukah, and he taught a case when they wanted? He should not teach that they wanted, and discuss a Chatzer with Din Chalukah! (It is not common to split a Chatzer without Din Chalukah, for each partner does not receive a useful share.)

ותי' דקמ"ל דס"ד בשאין בה דין חלוקה דמצי למימר כי איתרצאי לך לחלוק ע"מ שלא לעשות גודא אבל על מנת לעשות גודא לא איתרצי לך

(c) Answer (Ri): One might have thought that when there is no Din Chalukah, he can say "I agreed to you to divide on condition not to make a wall. I did not agree on condition to make a wall."

ויש ספרים דמקשין ומתרץ כן להדיא בשילהי שמעתין.

(d) Support: In some Seforim, it asks and answers like this explicitly at the end of our Sugya. (In our Gemaros, it is in brackets on 3a.)

12) TOSFOS DH Havah Amina bi'Mesifas b'Alma

תוספות ד"ה הוה אמינא במסיפס בעלמא

(SUMMARY: Tosfos explains this Hava Amina.)

פי' ורצו דקתני אמסיפס ואע"ג דבלאו רצו נמי עושין מסיפס בעל כרחם

(a) Opinion #1: The Mishnah teaches "they wanted" regarding [building] a Mesifas, even though without wanting, they make a Mesifas against their will;

כדמוכח בסמוך דקאמר מאי לאו בכותל לא במסיפס היינו מסיפס גרוע

1. This is clear from the Gemara below. It says "[don't they divide with] a wall? No, with a Mesifas." This refers to an inferior Mesifas;

אבל כי רצו עושין מסיפס מגויל וגזית כמנהג המדינה

2. However, when they want, they make a Mesifas of Gevil and Gazis, like the local custom;

ומקרי מסיפס לפי שהוא מלא חלונות כדפי' בערוך ואינו מגין מהיזק ראיה

(b) Explanation #1: It is called Mesifas because it is full of windows, like the Aruch explained, and it does not protect from Hezek Re'iyah.

א"נ לפי שאינו גבוה י' כדמוכח לקמן גבי גג הסמוך לחצר

(c) Explanation #2: [It is called Mesifas because] it is not 10 [Tefachim] tall, like is proven below regarding a roof adjacent to a Chatzer;

דאמר ר"נ עושה לו מעקה גבוה י' ופריך למאי אי להיזק ראיה ד"א בעינן ואי לנתפס כגנב במסיפס סגי

1. Rav Nachman said that he makes a wall 10 tall. The Gemara asked "for what is it? If it is for Hezek Re'iyah, we require four Amos!" If it is so [his neighbor will fear to cross it, lest] he be caught [trespassing] like a thief, a Mesifas suffices!

ובקונטרס פי' דרצו דקתני אחלוקה קאי

(d) Opinion #2 (Rashi): The Mishnah says "they wanted" regarding the division.

ותימה דהא אסיק דמחיצה היינו גודא דאי פלוגתא לחצות מיבעי ליה

(e) Objection #1: We conclude that "Mechitzah" is a wall. If it meant division, the Mishnah should have taught "[they wanted] to divide"!

ועוד היכי מצי למימר דה"א במסיפס בעלמא הא שמעינן ליה מסיפא

(f) Objection #2: How can we say that the Hava Amina was for a mere Mesifas? We learn this from the Seifa!

דקתני אבל בזמן ששניהם רוצים אפילו פחות מכאן יחלוקו והיינו לכל הפחות במסיפס

1. The Seifa teaches "but when both of them want, even less than this (each partner will receive less than four Amos), they divide. At least, they make a Mesifas.

ועוד היכא המ"ל במסיפס בעלמא הא בהדיא קתני במתני' גזית וגויל.

(g) Objection #3: How could we say with a mere Mesifas? The Mishnah explicitly teaches [the Shi'urim for] uneven rocks, smooth rocks...!

13) TOSFOS DH Bonin Es ha'Kosel b'Emtza Peshita

תוספות ד"ה בונין את הכותל באמצע פשיטא

(SUMMARY: Tosfos explains that we challenge only the opinion that Mechitzah is a wall.)

למ"ד גודא פריך כמו כל הנך פירכי דלקמן

(a) Explanation: We challenge the one who says [that it is a] wall, like all the questions below;

דכשהקנו לעשות גודא כך הקנה זה כמו זה ופשיטא דבאמצע

1. When they were Makneh to make a wall, each one was Makneh like the other. Obviously, they build it in the middle!

אבל למ"ד פלוגתא איצטריך למימר

2. However, according to the opinion that it is a division, it needs to teach this;

סד"א דמשום היזק ראיה יש לו לסייע בבנין הכותל אבל אין לו לבנות בחלקו בשביל כך.

i. One might have thought that due to Hezek Re'iyah, he must help build the wall, but he need not build [even part of] it in his property due to this.

14) TOSFOS DH Ta Shma v'Chen b'Ginah

תוספות ד"ה תא שמע וכן בגינה

(SUMMARY: Tosfos justifies the attempted proof.)

לקמן מסקינן דה"ק וכן בגינה סתם כמקום שנהגו לגדור דמי הלכך דייק שפיר דהיזק ראיה שמיה היזק.

(a) Explanation: Below, we conclude that it means that similarly, a garden is like a place in which the custom is to fence. Therefore, he properly infers that Hezek Re'iyah is called damage.

15) TOSFOS DH Ginah She'ani kid'R. Aba v'Chulei

תוספות ד"ה גינה שאני כדרבי אבא וכו'

(SUMMARY: Tosfos explains why a valley is unlike a garden.)

וא"ת ומהאי טעמא יתחייב נמי לגדור בבקעה

(a) Question: From this reason, he should be obligated to fence also in a valley!

ויש לומר דשאני גינה שמגדלין בה ירק לאכילה וכל שעה היא עומדת בקמותיה

(b) Answer: A garden is different, for there they grow vegetables for eating. It always has fully grown crops;

אבל בקעה אינה עומדת בקמותיה אלא חדש אחד בשנה ולא מיחייב לגדור אבל אסור לעמוד בשעה שעומדת בקמותיה

1. However, a valley's crop (grain) is fully grown only one month in a year. He is not obligated to fence. However, one may not stand [and look] when the crop is fully grown.

וא"ת ולמ"ד פלוגתא כיון דאשמועינן דאפילו בחצר שמיה היזק כל שכן בגינה ואמאי איצטריך תו למיתני וכן בגינה

(c) Question: According to the opinion [that Mechitzah means] division, since we learn [from the Reisha] that even in a Chatzer [Hezek Re'iyah] is called damage, all the more so in a garden! Why did [the Seifa] need to teach further "and similarly in a garden"?

וי"ל דאיצטריך וכן בגינה למיתני משום גויל וגזית.

(d) Answer: It needed to teach "and similarly in a garden" for the sake of uneven rocks and smooth rocks [to teach that the same width of wall is needed as in a Chatzer].

16) TOSFOS DH Nafal She'ani

תוספות ד"ה נפל שאני

(SUMMARY: Tosfos explains why it is different.)

שהורגלו לעשות דבר הצנע בחצר ולא למדו ליזהר זה מזה.

(a) Explanation: Because they became used to doing in the Chatzer matters that require privacy, and they did not learn to be careful from each other, [therefore they must rebuild the wall].

17) TOSFOS DH ud'Kari Lah Mai Kari Lah

תוספות ד"ה ודקארי לה מאי קארי לה

(SUMMARY: Tosfos explains the objection.)

כלומר פשיטא דנפל שאני ואדרבה היה לו להוכיח מדקתני ונפל מכלל דבעלמא לא שמיה היזק.

(a) Explanation: Obviously, it is different when it fell. Just the contrary, he should prove from the fact that it taught when it fell, that normally (if there was no wall until now, Hezek Re'iyah) is not considered damage!

18) TOSFOS DH Hezeika d'Rabim She'ani

תוספות ד"ה הזיקא דרבים שאני

(SUMMARY: Tosfos points out that it is not next to Reshus ha'Rabim.)

ואע"ג דלקמן משמע דאיירי בחצר שאינה סמוכה לרה"ר

(a) Implied question: Below, it connotes that we discuss a Chatzer that is not adjacent to Reshus ha'Rabim!

מ"מ איכא היזקא דרבים דזימנין דדחקי רבים ועיילי להתם כדאמרי' לקמן

(b) Answer: In any case, there is Hezek [Re'iyah] of the Rabim, for sometimes people in Reshus ha'Rabim are crowded, and enter there (near the Chatzer's opening), like we say below.

ורשב"ג אע"ג דלית ליה האי טעמא דזימנין דדחקי רבים

(c) Implied question: R. Shimon ben Gamliel argues with this reason that sometimes Reshus ha'Rabim is crowded! (Why does he obligate a door?)

מ"מ מרחוק יכולין לראות לפנים

(d) Answer: In any case, from afar they could see inside [the Chatzer, if there were no door].

ולכך לא פליג אלא אבית שער אבל בדלת מודה דכופין אותו לבנות.

(e) Support: This is why he argues only about a Beis Sha'ar, but he agrees that we force him to build a door.

19) TOSFOS DH Mai Lav b'Kosel

תוספות ד"ה מאי לאו בכותל

(SUMMARY: Tosfos justifies the question from here.)

תימה ויהא בכותל דילמא הכי פי' אין חולקין את החצר אפי' האחד רוצה לבנות את הכותל בתוך שלו עד שיהא בה ד' אמות לכל אחד

(a) Question: Even if they divide with a Kosel, perhaps it means that they do not divide the Chatzer, even if one of them wants to build the wall in his property, until there is enough [area in the joint Chatzer, so that after they divide] there will be four Amos for each partner;

הא אם יש בה ד' אמות לכל אחד חולקין אם רצה לכנוס ולבנות בתוך שלו

1. We infer that if there will be four Amos for each, they divide, if one of them wants to recess and build [the wall] in his property!

וי"ל דחולקין משמע באמצע דאי אשמועינן כדפי' הוה ליה למיתני אין עושין כותל בחצר עד שיהא כו'.

(b) Answer: "They divide" connotes in the middle. If it taught like I said, it should have taught "we do not make a wall in a Chatzer unless there will be..."

20) TOSFOS DH She'ani Hasam d'Amar Lei Ba'al ha'Chatzer l'Ba'al ha'Gag v'Chulei

תוספות ד"ה שאני התם דאמר ליה בעל החצר לבעל הגג כו'

(SUMMARY: Tosfos questions why we do not bring a proof from a Beraisa below.)

תימה אמאי לא מייתי מדתניא לקמן (דף ו:)

(a) Question: Why don't we bring from the Beraisa below (6b)?

שתי חצירות זו למעלה מזו לא יאמר העליון הריני בונה מכנגדי ועולה אלא מסייע מלמטה ובונה אלמא שמיה היזק.

(b) Citation (6b) Beraisa: If there are two adjacent Chatzeros, and one is above the other, the owner of the top Chatzer may not say "I will build [a low wall on my property]." Rather, he helps build from below [and four Amos above the ground of his Chatzer]. This shows that Hezek Re'iyah is considered Nezek!