1) TOSFOS DH AMAR R. AMI ZIVACH VE'KITER VE'NISACH
תוספות ד"ה אמר ר' אמי זיבח וקיטר וניסך
(SUMMARY: Tosfos first reconcile Rashi's text, which omits 'Hishtachava'ah' from both R. Ami and R. Zakai's statements, with R. Yochanan, who said to R. Zakai 'Puk t/ni li'Bera!', and then establish R. Zakai's original statement based on the explanation of Rav Shmuel bar Yehudah, on the previous Amud. Tosfos finally elaborate on the opinion of Rabeinu Tam, who does include 'Hishtachava'ah' in the case of R. Zakai, but not in that of R. Ami. They explain the opinions R. Ami, Abaye, R. Zakai and R. Yochanan in the Sugya).
פירש הקונטרס, דלא גרסינן 'והשתחוה', דלאו עבודה היא; ולפיכך בהך דר' זכאי לעיל נמי ל"ג ליה.
(a) Explanation #1: Rashi omits 'Ve'hishtachaveh' from the text, since it is not an Avodah` and it is for the same reason that in the earlier case of R. Zakai he also omits it.
וקשה, אמאי א"ל 'פוק תני לברא!' אפילו ר' נתן דאמר התם לחלק, הכא מודה ללאו יצאת, כדמפרש אביי טעמא הכא - מדכתיב "לא תעבדם"?
(b) Question: Why did R. Yochanan then tell R. Zakai 'Puk Tani li'Bera!' seeing as even R. Nasan, who holds 'Hav'arah le'Chalek Yatzas' (with regard to the Melachos on Shabbos) will concede here that 'Hishtachava'ah le'La'av Yatzas', since the Torah writes "Lo Sa'avdem", as Abaye explains (and Hishtachava'ah is not an Avodah, as we just explained)?
מיהו, אפשר הא דאמר ליה 'פוק תני לברא' משום דלא דריש ליה "לא תעבדם"
(c) Answer (Part 1): It may well be however, that R. Yochanan said 'Puk Tani li'Bera !' because he does not Darshen "Lo Sa'avdem".
ולרב שמואל בר יהודה, ד'הכי תנא קמיה', איתוקמא קמייתא דרבי זכאי מ"לא תעבדם" כר' אמי.
(d) Answer (Part 2): And according to Rav Shmuel bar Yehudah, who said earlier that 'This is how R. Zakai quoted the Beraisa', we will establish R. Zakai's original statement based on "Lo Sa'avdem", like R. Ami (see Maharam).
ולר"ת נראה דגרס בדרב זכאי 'והשתחוה', ובדר' אמי ל"ג - דקסבר ר' אמי דלחלק על עצמה יצאת, ד"לא תעבדם" אשאר עבודות קאי; דהכי כתיב "לא תשתחוה להם ולא תעבדם".
(e) Explanation #2 (Part 1): Rabeinu Tam's text however, does include 'Hishtachava'ah' in the case of R. Zakai, but not in that of R. Ami. This is because R. Ami holds that Hishtachava'ah 'goes out' from the K'lal to separate itself, whereas "Lo Sa'avdem" refers to the other Avodos - seeing as the Torah writes "Lo Sishtachaveh lahem ve'Lo Sa'avdem".
והא דפריך 'הא אמר אביי שלש השתחואות למ"ל?' דלחלק על עצמה לא קאמר, מדקאמר לחלק, על כל אחת משמע.
(f) Explanation #2 (Part 2): And the Gemara's Kashya 'Ha Amar Abaye Shalosh Hishtachavayos Lamah-li?', is based on the fact that he (Abaye) clearly does not agree that 'Hishtachava'ah comes to separate itself, since 'Lechalek' implies with regard to each of the cases in R. Ami's list.
אבל לר' זכאי דתנא 'השתחואה', ע"כ ללאו יצאת ס"ל, מדלא מחייב שתים ...
1. Explanation #2 (Part 3): Whereas R. Zakai, who inserts 'Hashtachava'ah', must hold that it comes to reduce it to a La'av (like R. Yossi), seeing as he does not sentence him to two Malkos.
ואי עבדה באפי נפשה לא מחייב כלל, כיון דללאו יצאת.
2. Explanation #2 (Part 4): And by the same token, if one transgressed it (Hishtachava'ah) by itself, one would not be Chayav at all, since it has been reduced to a La'av ...
ולא תני ליה בהדי אחריני, אלא לאשמועי' היא גופה דללאו יצאה.
3. Explanation #2 (Part 5): And the only reason that the Tana mentioned it together with the others is to teach us this Din (that Hishtachava'ah went out in order to reduced it to a La'av).
אמר ליה ר' יוחנן 'פוק תני לברא' דלחלק יצאה - אפי' כל אחת ואחת, כיון דלא דרשת "לא תעבדם"
4. Explanation #2 (Part 6): R. Yochanan, on the other hand, told R. Zakai 'Puk Tani Li'Bera', because he held 'Lechalek Yatzas' (like R. Nasan) - even each one separately, seeing as he did not Darshen "Lo Sa'avdem" ...
מדס"ל 'השתחואה ללאו יצאה'.
5. Explanation #2 (Part 7): Since he holds 'Hishtachava'ah le'La'av Yatzas'.
2) TOSFOS DH ACHAS LE'SHE'LO KE'DARKAH
תוספות ד"ה אחת לשלא כדרכה
הא דלא מיבעי לן קרא לעונש ואזהרה דמבוזים, כדמיבעי לן לעיל (דף סא.) בהשתחואה לשלא כדרכה דמכובדים.
(a) Implied Question: Why do we not require two Pesukim by Mevuzim, one for the Onesh and one for the Azharah, as we did earlier regarding Hishtachava'ah by she'Lo ke'Darkah of Mechubadim?
דכיון דגלי לן באזהרה דכל שלא כדרכה שוין, הוא הדין בעונש.
(b) Answer: Because once the Torah has revealed that the Azharos of all cases of she'Lo ke'Darkah have the same Din, we know that the same will apply to the Onshin.
3) TOSFOS DH WLA AL KOL DAVAR SHE'YESH BI MA'ASEH
תוספות ד"ה אלא על כל דבר שיש בו מעשה
פ"ה דגבי חטאת כתיב "ועשה אחת".
(a) Explanation: Rashi explains that by Chatas the Torah writes "ve'Asah Achas".
ולא דק, דבפ"ק דכריתות (דף ב.) מייתי אידך קרא - דתנן "לעושה בשגגה", 'יצא מגדף'.
(b) Refutation: He was not careful however, because the Gemara in Kerisus, citing the Mishnah quotes another Pasuk - "la'Oseh bi'Shegagah", 'to preclude Megadef'.
4) TOSFOS DH KI KA'AMAR RAV NAMI LE'R. AKIVA
תוספות ד"ה כי קאמר רב נמי לר"ע
אליבא דר"ל קאמר הכי ...
(a) Clarification (Part 1): He says this according to Resh Lakish.
דלר' יוחנן דאמר לקמן (דף סה.) 'כפיפת קומתו ועקימת פיו הוה מעשה', מתוקמא דרב אפילו כרבנן.
(b) Clarification (Part 2): Because according to R. Yochanan, who holds later in the Perek that bending one's height and moving one's lips is considered an act, one can establish Rav even like the Rabbanan.
5) TOSFOS DH KOL HA'MESHATEF SHEM SHAMAYIM
תוספות ד"ה כל המשתף שם שמים
לא דמי להא דכתיב (שופטים ז) "חרב לה' ולגדעון", וכן (במדבר כא) "דברנו בה' ובך" ...
(a) Clarification: This is not comparable with the Pesukim in Shoftim "Cherev la'Hashem u'le'Gid'on", and in Bamidbar "Dibarnu ba'Hashem va'Vach" ...
דלא אסור אלא במידי דאלהות.
(b) Reason: Since the prohibition is restricted to matters of G-dliness.
6) TOSFOS DH MISHUM DE'HAVI LA'AV SHE'BI'KELALUS
תוספות ד"ה משום דהוי לאו שבכללות
תימה, ת"ל דהוי 'לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד', דהוי אזהרה לבן סורר ומורה?
(a) Question #1: Surely one ought to be Patur from Malkos anyway because it is a 'La'av she'Nitan le'Azharas Misas Beis-Din', seeing as it also serves as a La'av for a Ben Sorer u'Moreh?
ועוד תימה, הא בן סורר ומורה לוקה, כדתנן בפ' בן סורר ומורה (לקמן דף עא:) ... וילפינן בגמרא "ויסרו" מ"ויסרו" ...
(b) Question #2 (Part 1): Furthermore, a Ben Sorer u'Moreh himself receives Malkos, as the Mishnah will teach us in 'Ben Sorer u'Moreh', as we will learn there "Veyisru" from "Veyisru".
וע"כ אזהרתיה מלא תאכלו על הדם
(c) Source: Clearly the source for this is the Pasuk "Lo Sochlu al ha'Dam".
וכיון דגלי רחמנא אהאי לאו דלקי, ה"ל למימר בכל דוכתי דלקי לכל הפחות היכא דאין יכול לבא לידי מיתה.
(d) Question #2 (Part 2): And since the Torah has revealed now that this La'av is subject to Malkos, we ought to say that it is always subject to Malkos, at least there where it cannot come to Misah?
7) TOSFOS DH AL KULAM EINO LOKEH
תוספות ד"ה על כולם אינו לוקה
(SUMMARY: Tosfos explain why on the one hand, "Lo Sa'avdem" is considered a 'La'av she'bi'Chelalus', whilst on the other, "Tz'li Eish", "Kol asher Ye'aseh mi'Gefen ha'Yayin", and "Kol Meleches Avodah Lo Sa'asu", are not).
אפי' למ"ד בס"פ כל שעה (פסחים דף מא:) דלקי א'נא ואמבושל משום "צלי אש", וא'זג וחרצן משום "כל אשר יעשה מגפן ... ".
(a) Implied Question: How will we reconcile this with the opinion at the end of 'Kol Sha'ah', which holds that one receives Malkos because of "Tz'li Eish" for eating Na (half-cooked) and cooked, and a Nazir who eats the skin and the pits of grapes receives Malkos because of "Kol asher Ye'aseh mi'Gefen ha'Yayin"?
הנהו מיפרשי טפי מ'קרא ד"לא תעבדם", דלא מפרש קרא דאיירי במגפף ומנשק.
(b) Answer: Those cases are more explicit than that of "Lo Sa'avdem", which gives no indication that it is speaking about 'Megafef' and 'Menashek'.
והא דאמרינן בפ"ק דביצה (דף יב.) ד'מבשל גיד הנשה בי"ט לוקה חמש', וחד מינייהו המבשל בי"ט. לא חשבינן להו לאו שבכללות דכתיב "כל מלאכת עבודה לא תעשו" כמו "לא תעבדם" דהכא.
(c) Implied Question: And why does the Gemara in the first Perek of Beitzah sentence the person there who cooks a Gid ha'Nasheh on Yom-Tov to five Malkos, one of them because of cooking on Yom-Tov? Why is "Kol Meleches Avodah Lo Sa'asu" not considered a 'La'av she'bi"Chelalus'?
דהתם מפרש טפי דכתיב "מלאכת עבודה" דמשמע כל מלאכה שהיא עבודה.
(d) Answer: Because that too, is more specific than "Lo Sochlu al ha'Dam", since "Meleches Avodah" intrinsically incorporates every kind of Melachah that is an Avodah.
8) TOSFOS DH SHE'LO YIDOR BI'SHEMO VE'LO YEKAYIM BI'SHEMO (1)
תוספות ד"ה שלא ידור בשמו ולא יקיים בשמו
(SUMMARY: Tosfos first discuss why, seeing as we learn them both, as well as Medi'ach, from "Lo Yishama", why it is not a 'La'av she'bi'Chelalus', and then why we cannot simply learn them all from "Lo Sazkiru").
אע"ג דהני ב' מ"לא ישמע" נפקי?
(a) Implied Question (Part 1): Even though we learn them both from "Lo Yishama" ...
ובסמוך נמי אמרינן ד"לא ישמע" אזהרה למדיח?
(b) Implied Question (Part 2): And the Gemara will shortly add that "Lo Yishama" is also the La'av for Medi'ach ...
אין זה לאו שבכללות, דחדא מילתא היא שמשמיע שם עבודת כוכבים.
(c) Answer: Nevertheless, it is not considered a 'La'av she'bi'Chelalus', since they are all included in the prohibition of giving a name to Avodah-Zarah.
והא דלא נפקי כולהו מ"לא תזכירו"?
(d) Implied Question: Why do we not then learn them from "Lo Sazkiru"?
משום דאי לא כתיב אלא חד קרא, הוה מוקמינן ליה לנודר ומקיים.
(e) Answer #1: Because if there was only one Pasuk, we would establish it Noder and Mekayem.
א"נ, משום עבודת כוכבים הכתובה בתורה, דמותר להזכיר שמה איצטריך, דאפ"ה לנדור ולקיים אסור.
(f) Answer #2: Alternatively, we need "Lo Sazkiru" to teach us that one is Chayav for Noder and Mekayem even by the Avodah-Zaros that are mentioned in the Torah, which one is permitted to mention.
9) TOSFOS DH SHE'LO YIDOR BI'SHEMO VE'LO YEKAYIM BI'SHEMO (1)
תוספות ד"ה שלא ידור בשמו ולא יקיים בשמו
(SUMMARY: Tosfos discuss the D'rashah of learning Malkos from "Lo Yishama", since it is a La'av she'Nitan le'Azharas Misas Beis-Din' ).
מיהו קשה ד"לא ישמע" הוי 'לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד'?
(a) Question: Why is "Lo Yishama" not considered a 'La'av she'Nitan le'Azharas Misas Beis-Din' (on account of 'Medi'ach)?
וי"ל, דמשום הכי קאמר 'ד"א', לאוקמי "לא ישמע" אזהרה למדיח.
(b) Answer (Part 1): That is precisely why the Gemara adds 'Davsar Acher', to establish "Lo Yishama" specifically by 'Mediach'.
ומעיקרא לא פלגינהו בב' קראי, אלא לאסמוכינהו בעלמא, דעיקר מילתא דכולהו מ"לא תזכירו" נפקא.
(c) Answer (Part 2): In fact initially, the Gemara only divided them into two La'avin in the form of an Asmachta, but the main D'rashah for all of them is "Lo Sazkiru".
10) TOSFOS DH ASUR LE'ADAM SHE'YA'ASEH SHUTFUS
תוספות ד"ה אסור לאדם שיעשה שותפות
(a) Explanation #1: Rabeinu Shmuel explains that it is all the morte so forbidden to undertake to accept a Shevu'ah from him.
ור"ת אומר, מותר לקבל הימנו השבועה קודם שיפסיד, כדאמר בפ"ק דמס' ע"ג (דף ו:) ד'מלוה ע"פ נפרעין ממנו, מפני שהוא כמציל מידם', ולא חיישינן דילמא אזיל ומודה.
(b) Explanation #2: Whereas Rabeinu Tam permits it in order to avoid a monetary loss - like the Gemara says in the first Perek of Avodah-Zarah, where it permits a person to claim one's debt from them close to their festivals, because it is like rescuing it from them.
ואע"ג דהתם ספק והכא ודאי?
(c) Implied Question: Even though there it is a Safek (that he will praise his gods), and here it is Vaday.
מ"מ בזמן הזה כולן נשבעים בקדשים שלהן, ואין תופסין בהם אלהות.
(d) Ruling: In any event, nowadays they all swear by what is holy to them, even though they do not consider them as gods (see Maharam).
ואע"פ שמה שמזכירין עמהם ש"ש וכוונתם לדבר אחר?
(e) Implied Question: Even though they mention at the same time the name of god, by which they mean Avodah-Zarah (see Tosfos ha'Rosh).
מ"מ, אין זה שם עבודת כוכביםת גם דעתם לעושה שמים.
(f) Answer (Part 1): Nevertheless, this is not the name of an Avodah-Zarah, and besides they are referring to the One who created Heaven and earth.
ואע"פ שמשתפין שם שמים ודבר אחר, לא אשכחן דאסור לגרום לאחרים לשתף.
(g) Answer (Part 2): And even if they combine the Name of Hash-m with an idol (Shituf), we do not find that Shituf is forbidden to them
ולפני עור ליכא, דבני נח לא הוזהרו על כך.
(h) Answer (Part 2): Nor is one Chayav because of 'Lifnei Iver', seeing as Nochrim are warned on Shituf (See Maharsha).