1) TOSFOS DH ha'Bodek Es ha'Chavis Lihyos Mafrish v'Chulei

תוספות ד"ה הבודק את החבית להיות מפריש כו'

(SUMMARY: Tosfos discusses why the Rashbam said that he tasted it.)

רבינו שמואל דחק לפרש שלקח ממנו משהו ומפריש ממנו תרומה ואחר כך טעמו

(a) Explanation #1 (Rashbam): He took a little from the barrel and separated Terumah from it, and afterwards tasted it.

ובחנם דחק שהרי יכול לטעמו בריח אי הוי ריחא חמרא ודאי חמרא הוא דאיכא ודאי חמרא דריחיה חלא אבל חלא לעולם לא הוי ריחיה חמרא

(b) Rebuttal: There was no need to give this difficult explanation. He can "taste" it through smelling it! If it smells like wine, it is Vadai wine, for there is Vadai wine that smells like vinegar, but vinegar never smells like wine.

והא דקאמר לקמן הא טעימיה ולא עקר הזקיקו לפרש כן דלא משמע ליה דטעמו בריח.

(c) Remark: This that it says below "he tasted it, and it had not soured" forced him to explain so, for it does not connote that he tasted it through smell.

2) TOSFOS DH Mai Taima Hai me'Ilai Akar

תוספות ד"ה מאי טעמא האי מעילאי עקר

(SUMMARY: Tosfos explains why R. Yochanan must hold like this.)

לא מצי למימר דלר' יוחנן מתתאי עקר

(a) Implied question: Why can't we say that according to R. Yochanan that it spoils from the bottom?

דא"כ מנא ליה דכל ג' ימים הראשונים היה ודאי יין דלמא בשעה שטעמו כבר נעקר טעמו מתחתיו ב' ימים

(b) Answer: If so, what is the source that the first three days it is Vadai wine? Perhaps at the time he tasted it, the taste already soured below two days ago!

אבל אין לומר שכבר נעקר טעמו מתחתיו ג' ימים

(c) Suggestion: Perhaps it already soured below three days ago!

דאין סברא לומר שיהא חומץ גמור למטה ולמעלה הוה ריחיה (הגהת מהרש"א) וטעמא חמרא.

(d) Rejection: It is unreasonable that it is total vinegar below, and above it smells and tastes like wine.

3) TOSFOS DH Mai Taima Hai Chamra mi'Tatai Akar

תוספות ד"ה מאי טעמא האי חמרא מתתאי עקר

(SUMMARY: Tosfos explains why we said that they argue about this.)

תימה דמנא ליה לגמרא ליפלוגינהו בהכי כיון דמצי למימר לכ"ע מעילאי

(a) Question: What is the Gemara's source to distinguish like this, since we can say that according to everyone, it spoils from the top?

וצ"ל דנקט הכי לפי שסובר שכך הוא אמת דמתתאי עקר

(b) Answer: We must say that it says so because it holds that this is the truth, that it spoils from the bottom.

וליכא למימר האי טעמא דמתתאי עקר לחוד ולעולם דקסבר ריחיה חלא וטעמא חמרא חמרא

(c) Suggestion: This reason that it spoils from the bottom [suffices] alone, but really, he holds that if it smells like vinegar and tastes like wine, it is wine!

דא"כ ג' ימים האחרונים אמאי הוי ודאי חומץ דלמא כל ג' ימים הוי ריחיה חלא וטעמא חמרא והשתא הוא דנגמר חימוצו.

(d) Rejection: If so, the last three days, why is it Vadai vinegar? Perhaps all three days it smelled like vinegar and tasted like wine, and now it finished souring!

4) TOSFOS DH d'Romai Masnu

תוספות ד"ה דרומאי מתנו

(SUMMARY: Tosfos rules like R. Yochanan.)

פירש רבינו שמואל דהלכה כר' יוחנן דקיימי דרומאי כוותיה

(a) Pesak (Rashbam): The Halachah follows R. Yochanan, for Romai hold like him.

וכן נראה דרבא נמי קאי כוותיה בפרק בתרא דע"ז (דף סו: ושם. ד"ה ורבא) שהבאתי לעיל.

(b) Support: Also Rava holds like him in Avodah Zarah (66b), which I brought above (95a DH v'Nosen).

5) TOSFOS DH Kol Gimel Yamim ha'Rishonim bi'Reshus Mocher

תוספות ד"ה כל ג' ימים הראשונים ברשות מוכר

(SUMMARY: Tosfos discusses when we attribute souring to the bottle, or we say that he did not taste it well.)

ואפי' נתן לו הלוקח מעות יחזיר דכיון דנראה חומץ גמור תוך ג' שנמכר בידוע שכבר בשעת מכירה ריחיה חלא ואהאי חמרא לא יהבי אינשי דמי

(a) Explanation: Even if the buyer gave coins, [the seller] returns them, for since it looks like absolute vinegar within three days of the sale, it is known that at the time of the sale it smelled like vinegar, and people do not pay money for such wine.

ואף על פי שטעמו והוה ריחיה חמרא ודאי (מכאן מעמוד ב) לא טעימיה שפיר כיון דאחמיץ בתוך שלש

1. Even though he tasted it and it smelled like wine, surely he did not taste it well, since it soured within three [days].

מכאן ואילך ברשות לוקח ואפי' לא נתן מעות חייב ליתן

2. [If it soured] from here [three days] and onwards, it is in the buyer's Reshus, and even if he did not yet give coins, he is obligated to give.

ומיהו נראה דהיכא דלא טעימיה בשעת לקיחה דאמרינן (הגהה בגליון, ממהר"ם) המוציא מחבירו עליו הראיה דספיקא הוא

(b) Distinction: However, it seems that when he did not taste it at the time he bought it, we say ha'Motzi me'Chavero Alav ha'Re'ayah (to collect, one must bring a proof), for it is a Safek.

והא דתנן (לקמן דף צז:) המוכר יין לחבירו והחמיץ אינו חייב באחריותו

(c) Implied question: A Mishnah below (97b) says that if one sold wine to his friend and it soured, he has no Achrayus!

מיירי לאחר ג'

(d) Answer #1: That is when [it soured] after three days.

א"נ בקנקנים דלוקח כר' יוסי בר חנינא דלקמן כן פ"ה

(e) Answer #2: [He poured it] into the buyer's Kelim, like R. Yosi bar Chanina below. So the Rashbam explained.

וצ"ל דמיירי הכא דידעינן שהקנקן דהמוכר הוא טוב דאי לאו אמאי חייב באחריותו

(f) Consequence: [The Rashbam] must say that here, we know that the seller's bottle is good. If not, why is he liable in Achrayus?

לימא ליה המוכר היין היה טוב והקנקן גרם לו תוך ג' להתקלקל ולא איבעי לשהויי אלא לשתותו או להריקו בכלי אחר כמו שהוא אומר לו כשהוא בקנקנים דלוקח

1. The seller can say "the wine was good, and the bottle caused it to spoil within three days. You should not have kept it [in the Kli], rather, you should have drank it or emptied it into a different Kli", like he tells him when it was in the buyer's bottles!

אבל דוחק לומר דמיירי כגון שמוכר שמרו בזה הקנקן זמן גדול ואם הקנקן גרם כבר היה מחמיץ מקודם

(g) Question: It is difficult to say that we discuss when the seller kept it in this Kli for a long time, and [we cannot attribute the souring to the Kli, for] if the Kli caused it, it would have soured earlier.

ויותר מתיישב לומר דהכא תוך ג' ואפי' בקנקן דלוקח דאין קנקן גורם להחמיץ תוך ג'

1. It is more reasonable to say that here we discuss within three days, and even in the buyer's bottle, for the bottle does not cause it to spoil within three days.

אלא ודאי לא טעימיה שפיר והתם לאחר ג' ואמר ליה למקפה.

(h) Conclusion: Rather, surely he did not taste it well, and there [it soured] after three days (like Answer #1), and he said that it is for porridge (to use it little by little. Therefore, R. Yosi bar Chanina distinguishes between the seller's Kli and the buyer's Kli.)

6) TOSFOS DH u'Shmuel Amar Chamra a'Katfei d'Gavra Shavar

תוספות ד"ה ושמואל אמר חמרא אכתפיה דגברא שוואר

(SUMMARY: Tosfos explains that shaking wine causes it to sour.)

פירש [ר"ש] דחמרא מזליה דגברא גרים

(a) Explanation #1 (Rashbam): A person's Mazel causes wine [to sour].

דסבירא ליה כר' חייא בר יוסף דלקמן ולכך אינו ברשות מוכר

1. He holds like R. Chiya bar Yosef below. Therefore it is not in the seller's Reshus.

ואין נראה חדא דהוה ליה למינקט האי לישנא דלקמן דחמרא מזליה דגברא גרים

(b) Rebuttal #1: [If so,] he should have used the wording below "wine, a person's Mazel causes [it to sour]."

ועוד כי אמר לקמן ופליגא דר' חייא בר יוסף ה"ל למימר ופליגא דשמואל

(c) Rebuttal #2: Also, when it says below "he argues with R. Chiya bar Yosef", it should have said that he argues with Shmuel!

ועוד דאין סברא שיגרום מזלי' דגברא שימהר להחמיץ תוך ג' דלעולם אין היין מחמיץ אלא לאחר ג'

(d) Rebuttal #3: It is unreasonable that a person's Mazel would cause wine to sour quickly within three days, for always, wine sours only after three days!

ועוד הקשה ר"י דר' יוחנן קאמר לעיל ג' ימים הראשונים ודאי יין ודלמא מזליה דגברא גרים והחמיץ מיד

(e) Rebuttal #4: R. Yochanan said above that the first three days, it is Vadai wine. Perhaps the person's Mazel caused it to sour immediately!

ונראה לפרש לר"ת חמרא אכתפיה דגברא שוואר כלומר היין כיון שנשאו בכתפים נתקלקל על ידי שנענע ומיהר להחמיץ

(f) Explanation #2 (R. Tam): "Wine jumps on the man's shoulder", i.e. since the wine was carried on the shoulders, it spoiled through being shaken, and soured quickly.

וא"ת ור' יוסי בר חנינא דאמר לקמן דבקנקנים דמוכר מצי א"ל הא חמרך והא קנקנך והיכי מצי א"ל הכי דלמא נתקלקל על ידי שניענע ולמה ישלם המוכר

(g) Question: R. Yosi bar Chanina said below that in the seller's Kelim, he can say "here is your wine, and here is your bottle.' How can he say so? Perhaps it was spoiled through shaking. Why must the seller pay (return the money)?

וי"ל דלקמן מוקי לה בדא"ל למקפה דכיון דא"ל הכי יש לו להתקיים אפי' כשמנענעו ואפילו אחר ג'

(h) Answer #1: Below we establish it when he said "for porridge." Since he said so, it should last even when he shakes it, and even after three days.

א"נ י"ל דלקמן כיון שהוא לאחר ג' יותר יש לנו לתלות שנתחמץ כדרכו ממה שהנענוע גרם

(i) Answer #2: Below, since it is after three days, it is more reasonable to attribute that it soured normally, than to say that shaking caused [it to sour];

אבל תוך ג' יש לנו לומר שהנענוע גרם מדנימא ליה לא טעימיה שפיר

1. However, within three days, we should say that shaking caused it to sour, rather than say that he did not taste it properly.

אבל ק"ק אמאי לא הוי ברשות מוכר דהא אדעתא דהכי זבן לוקח מיניה להוציא משם ולטלטלו

(j) Question: Why isn't it in the seller's Reshus? He sold it to the buyer with this intent, to take it from there and move it!

ולפי' ר"ש קשה דבשיכרא עבד עובדא כוותיה דרב והא לא קאמר שמואל אלא כיון דמזליה דגברא גרם ולא שייך אלא ביין כדכתיב היין בוגד וגו'.

(k) Question: According to the Rashbam, why does it say that [Rav Yosef] ruled in a case about beer like Rav? [All agree about beer, for] Shmuel said [that the seller is exempt] only because [the buyer's] Mazel caused it to sour. This applies only to wine, like it says "ha'Yayin Boged..."!

7) TOSFOS DH Echad Shechar Temarim v'Chulei Mevarech sheha'Kol

תוספות ד"ה אחד שכר תמרים כו' מברך שהכל

(SUMMARY: Tosfos explains that the same applies to date honey, unlike Bahag.)

לאו דוקא שכר תמרים אלא אפי' דבש תמרים מברך עליו שהכל

(a) Explanation #1: This is not only for date beer. Rather, even date honey one blesses sheha'Kol on it;

מ"ט כדאמר בכיצד מברכין (ברכות דף לח.) אמר מר בר רב אשי האי דובשא דתמרי מברך עליו שהכל מ"ט זיעה בעלמא הוא

1. What is the reason? It is like Mar bar Rav Ashi said in Brachos (38a) that one blesses sheha'Kol on date honey. What is the reason? It is a mere Zei'ah (secretion).

והיוצא מן הפירות קרי זיעה

2. What comes out of Peros is called Zei'ah.

ולא כמו שפי' בהלכות גדולות דהיינו דוקא התם דתרו לה במיא אבל דייב מן תמרי מברך עליו בורא פרי העץ

(b) Explanation #2: Bahag said that only there, when they soaked [date honey] in water, but what drips from dates, one blesses Borei Peri ha'Etz on it.

דהא קאמר מר בר רב אשי דזיעה בעלמא הוא והיוצא מן הפירות קרי זיעה

(c) Rebuttal #1: Mar bar Rav Ashi said that it is a mere Zei'ah, and what comes out of Peros is called Zei'ah;

ואפי' היוצא מן הזיתים וענבים הוי זיעה בעלמא אי לא דמפיק בהעור והרוטב (חולין דף קכ:) שסופג את הארבעים על היוצא מהן

1. Even what comes out of olives and grapes would be [considered] mere Zei'ah, if not that we derive in Chulin (120b) that one receives 40 lashes for [Orlah] for what comes out of them.

ועוד דמייתי עלה ברייתא דתרומה דקאמר כמאן כי האי תנא

(d) Rebuttal #2: We bring regarding [that Mishnah about Orlah] a Beraisa about Terumah, which says "like whom is this? It is like the following Tana;

דתניא דבש תמרים ויין תפוחים כו' חייב קרן וחומש דברי ר"א ור' יהושע פוטר

1. Citation (Chulin 120b - Beraisa - R. Eliezer): Date honey and apple wine [of Terumah, if a Zar ate them b'Shogeg,] he is liable principal and Chomesh. R. Yehoshua exempts;

וטעמא י"ל דלא אישתני לעילויא כשנעשה דבש.

2. The reason is because it did not change to something better than when it became honey.

8) TOSFOS DH v'Echad Shechar Se'orim

תוספות ד"ה ואחד שכר שעורים

(SUMMARY: Tosfos explains why one blesses only sheha'Kol.)

דלא אישתני לעילויא דאית ליה עילויא אחרינא בפת

(a) Explanation: It did not change to something better, for it has another improvement, i.e. it can become bread. (We say so in Brachos 36a about wheat flour.)

ועוד דמי יימר דשערי עיקר דלמא מיא עיקר.

1. Also, perhaps the barley is not primary. Perhaps the water is primary!

9) TOSFOS DH Ein Halachah k'Acherim

תוספות ד"ה אין הלכה כאחרים

(SUMMARY: Tosfos rules about the Brachah on Temed.)

אומר ר"ת דאותו יין שעושין מן החרצנים אפי' אית ביה טעם יין כיון דלא רמא תלתא ואתא ארבעה מברכין עליו שהכל

(a) Pesak (R. Tam): Wine that they make from [putting water on] Chartzanim (grape pits), even if it has a taste of wine, since he did not put in three [measures] and get out four [measures of wine], we bless sheha'Kol on it.

וליכא למימר דפורצני עדיף משל שמרים

(b) Suggestion: Perhaps Purtzani (such wine) is better than that made from dregs!

דהא אמר בריש אלו עוברין (פסחים דף מב:) ותמד לאו בר עשורי הוא והתנן המתמד ונתן מים במדה ומצא עליו כדי מדתו פטור ור' יהודה מחייב

(c) Rejection: It says in Pesachim (42b) 'does [R. Yehudah hold that] Temed need not be tithed? A Mishnah teaches that if one made Temed and put in a measure of water, and got out [the same] measure, he is exempt, and R. Yehudah obligates;

ומשני הא בדרווקי הא בפורצני

1. We answer that this refers to Ravaki, and this refers to Purtzani.

פירוש ההיא דפורצני גרוע מדרווקי דהיינו של שמרים הוא חשוב ובר עשורי הוא

2. Explanation: [Wine] of Purtzani is worse. "Of Ravaki" is of dregs. It is esteemed, and it must be tithed.

דאין לפרש איפכא דפורצני חשוב וההיא דהמתמד איירי בדפורצני

(d) Suggestion: We could say oppositely! Purtzani is esteemed, and the case of one who made Temed discusses Purtzani!

דא"כ מאי פריך לקמן וביותר מכדי מדתו מי פליגי והתנן המתמד

(e) Rejection: If so, what was the question below "when it is more than the measure, do they argue? A Mishnah says that if one made Temed..."

ומאי קושיא שאני תמד דפורצני דחשיב

1. What was the question? Temed of Purtzani is different, for it is esteemed!

אלא ודאי של שמרים חשיב יותר ואפ"ה מברכים עליו שהכל כיון דלא רמא תלתא ואייתי ארבע כל שכן דפורצני.

(f) Conclusion: Rather, surely, of dregs is more important, and even so we bless sheha'Kol on it, since he did not put in three and get out four, and all the more so of Purtzani.

10) TOSFOS DH Kol Chamra d'Lo Dari...

תוספות ד"ה כל חמרא דלא דארי...

(SUMMARY: Tosfos resolves this with the Gemara in Sanhedrin.)

והכי אמר בריש המוציא יין (שבת דף עו: ושם) כוס של ברכה צריך שיהא בו רובע רביעית כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית

(a) Observation: It says so also in Shabbos (76b) that a Kos Shel Brachah must have a quarter Revi'is so that one will mix it [with water], and in all it will be a Revi'is.

וקשה דאמר בפרק אחד דיני ממונות (סנהדרין דף לז ושם) אל יחסר המזג שאם יש שם כ"ג כנגד סנהדרי קטנה יוצא ואם לאו אינו יוצא אחד מהן שהוצרך לצאת

(b) Question: It says in Sanhedrin (37a) "Al Yechsar ha'Mazeg" - if 23 [judges of the Great Sanhedrin] will not remain, corresponding to a small Sanhedrin, one may leave. If not, one of them who needed to leave may not leave.

משמע דממזג דריש דהוי ב' חלקים מים ואחד יין והכא אמר דהוי ג' חלקים מים

1. Inference: We expound from "Mazeg" that there are two parts of water and one of wine. Here we say that there are three parts of water!

ואומר רבינו יצחק דהתם מדמה סנהדרין למזג דיין השרוני דסגי ליה בשני חלקי מים כדאמר בהמוציא יין (שבת דף עז.) שאני יין השרוני דרפי

(c) Answer #1 (R. Yitzchak): There, we compare the Sanhedrin to the mixing of Sharoni wine. Two parts of water suffice for it, like it says in Shabbos (77a) "Sharoni wine is different, for it is weak."

דבשאר יינות לא מצי למימר דרביע דסנהדרין לא חזו לדיני [נפשות] דנפקא לן (סנהדרין דף ב.) מקרא דבעי כ"ג

1. We cannot say that it refers to other wines, for a quarter of the [Great] Sanhedrin is not proper for capital cases, for we learn (Sanhedrin 2a) from verses that we require 23.

ורבינו מנחם פי' דדריש אל יחסר המזג מז"ג בגימטריא נ' וקאמר אל יחסר המזג מע"א דסנהדרין נ' אבל מ"ט יחסרו וישארו כ"ב ואין ב"ד שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי כ"ג

(d) Answer #2 (R. Menachem): He expounds "Al Yechsar ha'Mazeg". The Gematriya of Mazeg is 50, but 49 may be lacking, and 22 remain, and we do not have a Beis Din with an even number of judges, so we add one, and there are 23.

ומיהו בירושלמי ובפסיקתא דריש לה בהדיא ממזג דיין

(e) Disclaimer: However, in the Yerushalmi and Pesikta it explicitly expounds from the mixing of wine.

וי"מ דאל יחסר המזג דהיינו מזג יין הראוי לשבעים (הגהת מהר"ם) חלקים מים דהיינו מזוג דהוי כ"ג על חד תלת.

(f) Answer #3: Some explain "Al Yechsar ha'Mazeg", i.e. the mixing of wine proper for 70 parts of water, i.e. mixed, which is 23 [measures of wine], for each one three [measures of water].

11) TOSFOS DH uv'Yoser mi'Chedei Midaso Mi Pligi

תוספות ד"ה וביותר מכדי מדתו מי פליגי

(SUMMARY: Tosfos discusses why we don't ask that they argue about when the same measure comes out.)

פי' רבינו שמואל דלא מצי לאקשויי בכדי מדתו מי לא פליגי והא רבי יהודה מחייב

(a) Implied question (Rashbam): We could have asked that they argue about when the same measure comes out, for R. Yehudah obligates!

דמצי לשנויי דר' יהודה אינו אלא חומרא לענין טבל

(b) Answer #1: We could have said that R. Yehudah's opinion is a mere stringency regarding Tevel.

וקשה מהא דתנן בסוף פ"ק דחולין (דף כה: ושם) התמד עד שלא החמיץ אינו ניקח בכסף מעשר ופוסל את המקוה משהחמיץ ניקח בכסף מעשר ואינו פוסל את המקוה

1. Question: A Mishnah in Chulin (25b) teaches that Temed, before it ferments, is not bought with Kesef Ma'aser, and it disqualifies a Mikveh (because it is Mayim She'uvim, i.e. it was in a Kli). After it ferments, it may be bought with Kesef Ma'aser, and it does not disqualify a Mikveh (because it is not considered water);

ואמר בגמ' מני לא רבי יהודה ולא רבנן דתנן התמד כו'

i. The Gemara asks "who taught this? It is not R. Yehudah, and not Rabanan, for the Mishnah says that Temed..."

ומאי קושיא נימא לעולם רבי יהודה דמעשר ואפילו לא החמיץ חומרא בעלמא הוא

ii. What was the question? We can say that really, it is R. Yehudah of (who taught about) Ma'aser, and even if it did not ferment, it is a mere stringency [that one must tithe it]!

וי"ל דפשיטא ליה אפילו בלא החמיץ אינו אלא כי אם מחמיר עליו ר' יהודה לעשר

2. Answer #1: It is obvious to him that [the Chiyuv] even when it did not ferment is only a stringency that R. Yehudah imposes to tithe.

אי נמי (הגהת הב"ח) ספיקא הוא אם נחשבו יין ולא היה לו לפסול את המקוה כמו בספק מים שאובין דכשר

3. Answer #2: It is a Safek whether it is considered wine, and it should not disqualify a Mikveh, just like Safek Mayim She'uvim, which is Kosher.

וי"מ דלא פריך ובכדי מדתו מי לא פליגי דאין זה קושיא כל כך אי הוו רבנן ואחרים כרבנן דרבי יהודה

(c) Answer #2: Some explain that we do not ask that they argue about when the same measure comes out, for this is not so difficult if Rabanan and others are like Rabanan of R. Yehudah;

אבל אי ביתר מכדי מדתו פטרי מאן נינהו לא רבי יהודה ולא רבנן.

1. However, if they exempt when it is more than the measure, who are they? They are not R. Yehudah, and not Rabanan!