TOSFOS DH ALMUHAH RABANAN L'SHIBUDA D'BA'AL
תוס' ד"ה אלמוה רבנן לשיעבודיה דבעל
TOSFOS DH ALMUHAH RABANAN L'SHIBUDA D'BA'AL
תוס' ד"ה אלמוה רבנן לשיעבודיה דבעל
(Summary: Tosfos explains the contradictory rulings that appear in Shas over this issue.)
הכא הוי פלוגתא בהכי...
Statement: Here, this is a Machlokes ...
ובפרק אע"פ (כתובות דף נט: ושם) אמר ד'אין קונמות מפקיעין מידי שיעבוד דבעל' ,דאלמוה.
Question #1: Whilst in Perek Af-al-Pi (Kesuvos, Daf 59b [See Tosfos there, DH 'Konamos']), the Gemara says that 'Konamos do not take away from the Shibud of the husband, which the Rabanan strengthened.
וכן בריש המדיר (שם דף ע.) 'אלמוה רבנן לשיעבודה דאשה, ואין יכול להדירה; דפריך 'וכיון דמשועבד לה, היכי מצי מדיר לה- והתנן "קונם שאני עושה לפיך ... " ?'
Question #2: Similarly, at the beginning of 'ha'Madir' (Ibid., Daf 70a) - it says that 'The Rabanan strengthened the Shibud of the woman, and he cannot be Madir her, when the Gemara asks that, since he is Meshubad to her, how can he be Madir her (Hana'ah), since we learned in the Mishnah 'Konem she'Ani Oseh le'Ficha ... ?'
וביבמות פרק אלמנה (דף סו:) גבי 'איצטלא דמילתא- ' לא אלמוה רבנן לשיעבודה דאשה ,אלא אמרינן דנאסר כי פרסוה אמיתנא?
Question #2: Whereas in Yevamos, Perek Almanah (Daf 66b) in connection with a woolen coat, the Gemara says that the Rabanan did not strengthen the woman's Shibud, but that the coat becomes forbidden when it is spread over the corpse?
וצ"ל, דיש מקומות שצריך לאלם כח הבעל וכח האשה יותר ממקום אחר.
Answer: We must therefore say that there are some places where one needs to strengthen the Shibud of the husband and of the wife more than others.
TOSFOS DH REBBI MEIR OMER RISHON YESHNO B'DIN YOM O YOMAYIM KA'SAVAR KINYAN PEIROS K'KINYAN HA'GUF
תוס' ד"ה רבי מאיר אומר ראשון ישנו בדין יום או יומים קסבר קנין פירות כקנין הגוף דמי
TOSFOS DH REBBI MEIR OMER RISHON YESHNO B'DIN YOM O YOMAYIM KA'SAVAR KINYAN PEIROS K'KINYAN HA'GUF
תוס' ד"ה רבי מאיר אומר ראשון ישנו בדין יום או יומים קסבר קנין פירות כקנין הגוף דמי
(Summary: Tosfos explains if we distinguish between Yom O Yomayim and Shen v'Ayin.)
ואע"ג דגבי שן ועין אין יוצא לא לאיש ולא לאשה ...
Implied Question: Even though with regard to 'Shen ve'Ayin' he goes out neither for the man nor for the woman ...
משום דאין לו כח לשחרר קנין הגוף של אשה...
Answer #1: That is because the man does not have the power to free the woman's Kinyan ha'Guf ...
אבל בדין יום או יומים שהוא תחתיו ויש לו כח לרדותו לעשות מלאכתו, סברא הוא שיהא בדין יום או יומים, מאחר ד'קנין פירות כקנין הגוף דמי.'
Answer #1 (cont.): But as far as the Din of 'Yom O Yomayim is concerned, where he is under his jurisdiction and where he has the power to force him to do his work, it is logical to say that, since 'Kinyan Peiros is like Kinyan ha'Guf', he should also be considered his with regard to the Din of 'Yom O Yomayim'.
והר"ר יצחק בר' ברוך מפרש דלר"מ נמי יוצא בשן ועין לאיש.
Answer #2: And ha'Rav R. Yitzchak b'Rebbi .Baruch answers that according to Rebbi Meir too, the Eved goes out with Shen ve'Ayin for the husband.
ולעיל גרסי' 'ואיבעית אימא דכ"ע לית להו תקנתא דאושא ובפלוגתא דהני תנאי ...'. ולא גרס 'והכא בקנין פירות ... . '
Explanation of Sugya: And earlier the text reads 've'Iba'is Eima de'Kula Alma Leis l'hu Takanta de'Usha (this is also the Text of Rashi), u'bi'Pelugta de'Hani Tana'i ... ', and not 've'Hacha be'inyan Peiros ... '.
וההיא דקתני 'לאשה ולא לאיש' כר' יהודה.
'le'Ishah ve'Lo le'Ish': And the Beraisa that states 'le'Ishah ve'Lo le'Ish' holds like Rebbi Yehudah ...
וההיא דקתני 'לא לאיש ולא לאשה' כר"א דאמר 'שניהם אינן בדין יום או יומים, ' דדריש 'כספו המיוחד לו' .
'Lo le'Ish ve'Lo le'Ishah': Whereas the Beraisa which says 'Lo le'Ishah ve'Lo le'Ish holds like Rebbi Eliezer, who says that neither is subject to the Din of 'Yom or Yomayim', since he Darshens 'Kaspo ha'Meyuchad lo'.
וה"נ עבד המיוחד לו- ועבד מלוג אין מיוחד לשניהם...
'Lo le'Ish ve'Lo le'Ishah' (cont.): And here too, we say 'Eved ha'Meyuchad lo', and an Eved Milug belongs to neither of them exclusively ...
שלזה יש פירות ולזה יש גוף, ואין זה קרוי בעלים...
Reason: Since one of them owns the Guf and the other, the Peiros, in which case neither is called the owner.
ואפילו שניהם יחד אינם יכולין למוכרו; וכמו כן אין יכולין לשחררו...
. 'Lo le'Ish ve'Lo le'Ishah' (cont.): And even jointly they are not able to sell him, and similarly, they are not able to set him free.
ומשום הכי קאמרינן ד'לית להו תקנה דאושא' -דאפי' מכרו שניהם יחד אין מכירה כלל.
Conclusion: That the reason that the Gemara says that 'They do not hold of Takanas Usha' - is because even if they sell him jointly, he simply cannot be sold at all (See Mesores ha'Shas).
ואם מכרה האשה ונתגרשה, אע"פ שהכל לאשה, אין ללוקח כלום בה...
'Lo le'Ish ve'Lo le'Ishah' (cont.): And if the woman sells the Nechsei Milug and is subsequently divorced, even though it now belongs entirely to her, the purchsaser received nothing of it ...
שהרי כשמכרה הוי כאדם המוכר דבר שאין שלו.
Reason: Because when she sold it, it was like a person selling something that is not his.
הלכך לא שייך אליבא דר"א כלל תקנה דאושא, דלר"א לא צריכא לתקנה דאושא...
Conclusion: Consequently, according to Rebbi Eliezer, Takanas Usha is not applicable at all, since according to him, there is no need for it ...
דלא שייך תקנת אושא אלא היכא שאם מכרה ונתגרשה הוה ללוקח.
Conclusion (cont.): Since Takanas Usha is only necessary where, if the woman sells it and is then divorced, it belongs to the purchaser.
ואם מתה, הבעל מוציא, דשוינהו קודם ללוקחים, כדאיתא ביש נוחלין (ב"ב דף קלט: ושם).
Conclusion (concl.): And if she dies, the husband takes it, because the Rabanan give him precedence over the purchasers, as the Gemara explains in 'Yesh Nochlin' (Bava Basra, Daf 139: [See Tosfos there, DH 'Hasam' & Tosfos there 50a, DH 'Kasavar']).
TOSFOS DH KA'MA'AN AZLA HA DE'AMAR AMEIMAR ETC.
תוס' ד"ה כמאן אזלא הא דאמר אמימר כו'
TOSFOS DH KA'MA'AN AZLA HA DE'AMAR AMEIMAR ETC.
תוס' ד"ה כמאן אזלא הא דאמר אמימר כו'
(Summary: Tosfos discusses the source of Mechiraah.)
נראה דמכירה יליף משחרור, דשחרור הוא כעין מכירה...
Clarification: It seems that we learn selling ffrom Shichrur, since Shichrur is a form of sale ...
דאי מדין 'יום או יומים' יליף, אמאי אצטריך בסמוך גבי שחרור 'עבדו המיוחד לו ? '
Proof: Because if we would learn it from the Din of 'Yom O Yomayim', why would we shortly need the Drashah of 'Avdo ha'Meyuchad lo' (See Tosfos, Bava Basra, Daf 59b, DH 'Rebbi Elazar)?
TOSFOS DH ISH V'ISHAH SHE'MACHRU B'NECHSEI MILUG
תוס' ד"ה איש ואשה שמכרו בנכסי מלוג
TOSFOS DH ISH V'ISHAH SHE'MACHRU B'NECHSEI MILUG
תוס' ד"ה איש ואשה שמכרו בנכסי מלוג
(Summary: Tosfos clarifies the difference between Nechsei Milug and a regular case of Shutfus.)`
פירש בקונטרס דלא דמי לשותפות דעלמא...
Clarification: Rashi explains that it is comparable to a regular partnership ...
דהתם יש לזה חלק בכולו ליטול חצי, וכן לזה...
Reason: Where each one has a portion in the whole article to take half ...
אבל הכא, כולן קנויין לה לגוף, וכולן קנויין לו לפירות, וליכא מיוחד לא לו ולא לה.
Reason (cont.): Whereas here, one of them has acquired the entire Eved vis-a-vis the Guf, and the other one, the Peiros (i.e. the usage), in which case, he belongs neither to one exclusively, nor to the other.
ובענין זה י"ל 'עבד של שני שותפין' דבסמוך - שלזה הגוף ולזה הפירות.
Clarification (cont.): And in the same way we will explain the case that is cited shortly of 'An Eved belonging to two partners' - where one owns the body, and the other, the Peiros.
וכן 'חציו עבד וחציו בן חורין נמי -כגון שנתן לו כל דמיו ואין מעוכב אלא גט שחרור להיות מותר בבת חורין.
Clarification (concl.): And likewise that of 'A Chatzi Eved ve'Chatzi ben Chorin' - where he (the Eved) paid him his full value and is lacking only a document of freedom that will permit him to marry a 'free woman' (Ibid.).
TOSFOS DH K'GON SHE'RA'UHAH BA'LAYLAH
תוס' ד"ה כגון שראוה בלילה
TOSFOS DH K'GON SHE'RA'UHAH BA'LAYLAH
תוס' ד"ה כגון שראוה בלילה
(Summary: Tosfos clarifies the statement and discusses the source of 'Ein Eid Na'aseh Dayan'.)
אם ראוה ביום דנין ע"פ ראיה, ד'לא תהא שמיעה גדולה מראייה;' אבל ראו בלילה, אין יכולין לדון ע"פ ראיית לילה...
Clarification: If they saw it in the daytime they may judge according to what they saw, due to the principle 'Hearing should not be better than seeing!' (Rosh ha'Shanah, 25b); But if they saw it at nighttime, they cannot judge based on what they saw
דראייה כקבלת עדות, וקבלת עדות כתחילת דין, כדמוכח בר"ה (ד' כה: ושם ד"ה כגון), ותחילת דין ביום אפי' בדיני ממונות...
Reason: Because seeing is like the acceptance of the witnesses, which in turn, is like the commencement of the litigation, as is evident in Rosh ha'Shanah (Daf 28b [See Tosfos there, DH K'gon']), which must tak place by day, even with regards to Dinei Mamonos ...
כדאמר בפ' אחד דיני ממונות (סנהדרין ד' לד:).
Source: As the Gemara states in Perek 'Echad Dinei Mamonos (Sanhedrin, Daf 34b).
הלכך צריכין לחזור ולהעיד ביום- וכיון שצריכין להעיד, אין המעיד נעשה דיין.
Clarification (cont.): That is why they need to testify again in the day - and since they need to testify, the witness cannot become a Dayan.
אבל עד הרואה שאין מעיד כגון שיש עדים אחרים מעידין לפניהם, נעשה דיין, אפי' בדיני נפשות לרבנן.
Explanation #1: A witness who merely saw however, but who is not testifying - where for example, there are other witnesses testifying before Beis-Din, can become a Dayan, even by Dinei Nefashos, according to the Rabanan.
ודלא כרשב"ם שפירש ביש נוחלין (ב"ב ד' קיג: ושם) 'ג' שנכנסו לבקר' - 'דוקא לבקר, אבל אם נתכוונו להעיד, כותבין ואין עושין דין, דהוו ליה עדים, ואין עד נעשה דיין... '
Explanation #2 (Refuted): Not like the Rashbam, who explains in 'Yesh Nochlin', in the case of - 'Three people who entered Beis-Din to visit' - 'specifically to visit, but if they came to testify, they write but cannot litigate, seeing as they are witnesses, and 'A witness cannot become a judge'.
ולר"ע אפי' עד הרואה אין נעשה דיין בדיני נפשות, כדמשמע הכא.
Explanation #1 (cont.): Whereas according to Rebbi Akiva, even a witness who merely saw what happened cannot become a judge in Dinei Nefashos, as is implied here.
וטעמא כדמפרש בפ"ב דמכות (ד' יב.) 'ר"ע אומר, מנין לסנהדרין שראו באחד שהרג את הנפש, שאין ממיתין אותו מיד עד שיעמוד בב"ד? ת"ל "עד עמדו לפני העדה למשפט- " 'עד שיעמוד בב"ד אחר' .
Reason: And the reason for this is as the Gemara in the second Perek of Makos (Daf 12a) citing Rebbi Akiva himself 'From where do we know that if someone who witnesses a murder, they cannot sentence the murderer to death until he stands in Beis-Din (and testifies)? Because the Torah writes " ... until he stands before the Sanhedrin for judgement" - 'until he stands before another Beis-Din' (i.e. he cannot be the Dayan).
וא"ת, והא בפרק ראוהו (ר"ה ד' כו. ושם) מפרש טעמא 'משום דכתיב "ושפטו העדה והצילו העדה, " וכיון דחזו ליה דקטליה, לא חזו ליה זכותא' ?
Question: In Perek Rauhu (Rosh ha'Shanah, Daf 26a & 26b) the Gemara attributes the reason (that 'Ein Eid Na'aseh Dayan') to the Pasuk "ve'Shaftu ha'Eidah, ve'Hitzilu ha'Eidah", 'and since they witnessed the murder, they will no longer be able to find a merit on his behalf'.
וי"ל, דההיא דמכות עיקר...
Answer: The reason given in Makos is the authentic one ...
אבל בר"ה בא לפרש דלא גמרינן מינה, דשאני דיני נפשות דבעינן "והצילו העדה" .
Answer (cont.): And the Gemara in Rosh ha'Shanah is only coming to explain why we cannot learn from it, since Dinei Nefashos are different, inasmuch as they require "ve'Hitzilu ha'Eidah".
ובדרבנן אפילו עד המעיד נעשה דיין, כדמוכח בפ"ק דגיטין (ד' ה:) ובפרק שני דכתובות (ד' כא: ושם).
Explanation #1 (cont.): And in d'Rabanans, even a witness testifies can become a judge , as is evident in the first Perek of Gitin (Daf 5b) and in the second Perek of Keuvos (Daf 21b [See Tosfos there, DH 'Hanach']).
וטעם דאין המעיד נעשה דיין יש מפרשים משום דה"ל עדות שאין אתה יכול להזימה, דכיון שהוא עצמו עד ודיין, לא יקבל הזמה על עצמו.
Reason #1: There are some commentaries who explain that a witness who testifies cannot litigate since it is a testimony which is not subject to Hazamah, because seing he is both the witness and the judge, he will never accept testimony against himself.
ועל טעם זה קשה להר"י דאורליינש -דאלא מעתה עדים הקרובים לדיינים לא יעידו בפניהם, דה"ל 'עדות שאי אתה יכול להזימה?'
Question: However the Ri from Orleans poses a Kashya on this reason in that, by the same token, witnesses who are related to the Dayanim should not be alllowed to testify before them either, since it too, is too, is 'a testimony which is not subject to Hazamah'?
אלא ע"כ יכולין להזימם בב"ד אחר, ה"נ בני הזמה נינהו בב"ד אחר.
Question (cont.): Only jus as there one can declare them Zomemin in another Beis-Din, so too, is that possible in our case.
ורשב"ם מפרש משום דכתיב "ועמדו שני האנשים" ,דאמרינן שבועות (ד' ל.) 'אלו העדים' " ;לפני ה'" ' ,אלו דיינין' ...
Reason #2: The Rashbam therefore explains that it is because the Pasuk writes "And the two men shall stand", and as the Gemara in Shavu'os (Daf 30a) explains, this refers to the two witnesses, and "lifnei Hash-m", to the Dayanim ...
משמע שיעמדו העדים לפני הדיינין, ולא שיהיו עדים בעצמן יושבין ודנין.
Reason #2 (cont.): Implying that the witnesses must stand before the judges and not that the witnesses themselves should sit and litigate.
ועוד פי' ר"י טעם אחר -ד'אין עד נעשה דיין' -משום דנפקא לן מ"ביום הנחילו את בניו... "
Reason #3: And another reason the Ri gives to explain why 'Eid Na'aseh Dayan' is based on the Pasuk "be'Yom Hanchilo es Banav" ...
דע"פ הנחלתו ביום ששמעו מבקרי החולה שנתן לכל אחד מבניו, יעמידו כל אחד בחלקו...
Reason #3 (cont.): Which implies that it is through his bequeathing by day that the visitors heard from the sick man, who distributed his property to all his sons, that they alot each one his portion ...
אבל ע"פ שמועתן בלילה, לא יעמידו כל אחד בחלקו...
Reason #3 (cont.): But not via what they heard at nighttime ...
לפי ששמיעתן בלילה אין ראויה לדון על פיה, כדפי'...
Reason #3 (cont.): Because what they heard at night-time is not subject to litigation, as Tosfos explained a little earlier
וכיון דאין לדון ע"פ ראיית לילה עד שיעידו עליה ביום, ה"ל עדים, ולכך אין יכול לדון, ד'אין עד נעשה דיין... '
Reason #3 (concl.): And since one cannot litigate on the basis of what they saw at night-time, until they testify by day, they become witnesses, and they cannot testify because 'Ein Eid Na'aseh Dayan' ...
אלמא מהכא הוא דשמעינן ד'אין עד נעשה דיין'
Conclusion: So we see that it is from here that we learn that 'Ein Eid Na'aseh Dayan'.
והיינו דקאמר בפרק אחד דיני ממונות (סנהדרין ד' לד:) 'ור"מ דנפקא ליה שאין דנין אפי' גמר דין אלא ביום, מדאיתקש דינין לנגעים...
Explanation of Gemara in Sanhedrin: With this we can understand the Gemara in Perek Echad Dinei Mamonos (Sanhdrin, Daf 34b) - 'And Rebbi Meir, who learns that even the conclusion of the Din can only be performed by day, because Dinim are compared to Nega'im.
ביום הנחילו" מאי עביד ביה? ומוקי ליה 'ביום אתה מפיל נחלות, ואי אתה מפיל נחלות בלילה,' דבלילה כותבין ואין עושין דין.
Explanation of Gemara in Sanhedrin (cont.): What does he learn from "be'Yom Hanchilo"? And the Gemara learns from it that 'One can only divide up inheritances by day, but not by night', since at night-time one can write but not litigate'.
ומסיק ואזיל כולה סוגיא עד 'ה"ל עדים ואין עד נעשה דיין. '
Explanation of Gemara in Sanhedrin (cont.): The Gemara goes through the Sugya there, concluding with (Rav Chisda's statement) 'Havah leih Eidim, ve'Ein Eid Na'aseh Dayan'.
ולהכי איצטריך לאתויי עלה 'אמר רב חסדא' , דכל עיקר לא מייתי דרשה ד"ביום הנחילו" אלא משום דבעי לאפוקי מינה ד'אין עד נעשה דיין, ' כדמפרש רב חסדא...
Conclusion: And the reason that it finds it necessary to cite Rav Chisda there is because the main purpose of the D'rashah "be'Yom Hanchilo" was in order to learn from it 'Ein Eid Na'aseh Dayan', as Rav Chisda explains ...
דאי לאו דלהכי אתא, אמאי איצטריך כלל ["ביום הנחילו"] לר"מ?
Conclusion (cont.): Because otherwise, why would Rebbi Meir need "be'Yom Hanchilo" at all?
וא"ש הא דמייתי עלה 'ואמר רב חסדא' ,ולא קאמר 'אמר רב חסדא' בלא וי"ו.
Conclusion (concl.): And that also explains why the Gemara cites Rav Chisda using the words 've'Amar Rav Chisda', and not 'Amar Rav Chisda', without a 'Vav'.
TOSFOS DH K'GON SHE'RA'UHAH BA'LAYLAH
תוס' ד"ה כגון שראוה בלילה
TOSFOS DH K'GON SHE'RA'UHAH BA'LAYLAH
תוס' ד"ה כגון שראוה בלילה
(Summary: Tosfos disagrees with Rashi, who equates Rebbi Yehudah Nesi'ah with Rebbi Tarfon.)
פי' בקונטרס, ורבי יהודה נשיאה כרבי טרפון ס"ל.
Explanation #1: Rashi explains that Rebbi Yehudah Nesi'ah holds like Rebbi Tarfon.
ובחנם פירש כן...
Refutation: This is unnecessary however (See Hagahos ve'Tziyunim) ...
דאפילו כרבי עקיבא ניחא...
Explanation #2: Since he can hold even like Rebbi Akiva ...
דלא גמר מדיני נפשות, כדפירשתי לעיל.
Reason: Who does not learn from Dinei Nefashos, as Tosfos explained earlier (See Mesores ha'Shas)..