1) TOSFOS DH 'ME'IDIN ANU BE'ISH PELONI SHE'HU BEN GERUSHAH O BEN CHALUTZAH'.

תוס‘ ד"ה ‘מעידין אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה.‘

(SUMMARY: Tosfos discusses why the witnesses of ben Gerushah u'ben Chalutzah is not considered 'Eidus she'I Atah Yachol Lehazimah' and why the Tana speaks about ben Gerushah u'ben Chalutzah rather than Mamzer).

תימה, כיון דאם הוזמו אינן נעשין בן גרושה וחלוצה, א"כ גם בשלא יוזמו איך יעשה על פיהם בן גרושה דהכי הוא האמת ואמאי, הא הויא לה עדות שאי אתה יכול להזימה ואין זה עדות?

(a) Question: Since the witnesses in the four cases listed in the Mishnah do not receive the punishment that they attempted to mete out to the defendant, why is this then not a case of 'Eidus she'I Atah Yachol Lehazimah' (witnesses who cannot become Zomemin), whose testimony is not acceptable (as we have learned in Pesachim).

וי"ל, כיון דלוקין הוי "כאשר זמם", והוי שפיר אתה יכול להזימה.

(b) Answer: The fact that the witnesses receive Malkos is sufficient to render it 'Eidus she'Atah Yachol Lehazimah', despite the fact that they do not receive the same punishment as the defendant.

וקשה, דא"כ מאי קאמר פרק היו בודקין (סנהדרין דף מא.) גבי עדי נערה המאורסה דאיהי לא מיקלטא דכיון דאינהו לא מיקטלי משום שיכולין לומר ‘לאסרה על בעלה באנו‘, והויא לה עדות שאי אתה יכול להזימה ומאי קאמר והא מ"מ לוקין?

1. Question: In that case, why does the Gemara in Sanhedrin rule, that in a case where witnesses testify against a Na'arah ha'Merasah (a betrothed girl), she is not put to death, because the witnesses, who can say that they only came to forbid her on the Chasan, are not put to death either (‘Eidus she'I Atah Yachol Lehazimah‘), seeing as there too, the witnesses are subject to Malkos?

וי"ל, דהתם כיון שבאין לחייבה מיתה וזממו להרוג את הנפש לא מיקיים כאשר זמם במלקות דהא בהדיא כתיב נפש בנפש גבי הזמה דעדות נפשות ולא חשיב יכול להזימה במלקות אבל הכא שלא כוון אלא לשווייה בן גרושה ובן חלוצה דליכא כי אם לאו בעלמא כיון שלקו חשיב שפיר עדות שאתה יכול להזימה.

2. Answer #1: The case there is different. The Malkos that the witnesses are subject to cannot be considered "Ka'asher Zamam" vis-a-vis the Misah that their testimony would have brought on the girl (since the Pasuk says "a life for a life"). In our case, however, the Malkos that they receive fits with their testimony of 'ben Gerushah ... ', which is Chayvei La'avin.

ועי"ל, דגבי עדות דבן גרושה וחלוצה לא חיישינן כלל באתה יכול להזימה דמהיכא נפקא לן דבעינן עדות שאתה יכול להזימה מכאשר זמם והא מוכח בגמרא דכאשר זמם לא נכתב לגבי עדות דבן גרושה ולא קאי כלל עליה בשום צד שבעולם אבל התם גבי נערה המאורסה ודאי כאשר זמם קאי נמי עליהן דאם התרו בה מיקטלי אינהו בשהוזמו ואילו איהי בלא הוזמו (והתם מיירי בלא התרו וכיון דכאשר זמם קאי עלייהו) לכך בעינן אתה יכול להזימה..

(c) Answer #2: We resolve the latter discrepancy by changing the first answer from the fact that 'Malkos is considered "Ka'asher Zamam" to the fact that "Ka'asher Zamam" does not apply to the case of 'ben Gerushah u'Ven Chalutzah, as the Gemara sill explain. This cannot be said about 'Na'arah ha'Me'urasah however, where the witnesses will be put to death, in the event that they warned the girl that she will.

ויש לדקדק, אמאי לא נקט ‘מעידין אנו באיש פלוני שהוא ממזר‘ כו' דזה הוה שייך בין בישראל בין בכהנים ובן גרושה לא פסיל אלא בכהנים?

(d) Question: Why does the Tana present the case of 'Ish P'loni she'Hu ben Gerushah ... '. which is confined to Kohanim, rather than 'Ish P'loni she'Hu Mamzer, which extends to Yisre'elim as well?

ויש ליישב, דנקטיה משום דקאי אזוממי בת כהן, כדאיתא בגמרא; ולכך נקט מידי דשייך בכהונה.

(e) Answer: Tosfos refers to the Gemara, which establishes the case with regard to Zomemei bas Kohen, as we shall see shortly (so the Tana deliberately presents a case to do with the Kehunah.

2) TOSFOS DH 'ME'IDIN ANU BE'ISH PELONI SHE'CHAYAV GALUS'/

תוס‘ ד”ה ‘מעידין אנו באיש פלוני שחייב גלות‘.‘

(SUMMARY: Tosfos first explains why the defendant cannot exempt himself from Galus by claiming that he killed on purpose, and goes on to explain why a Sonei is different in that regard)

וא"ת, היאך הם יכולים לחייבו גלות בעדותן והא יכול לומר מזיד הייתי כדאמר גבי אכלת חלב בפ"ק דבבא מציעא (דף ג)?

(a) Question: Based on the Gemara in Bava Metzia, why is the defendant Chayav Galus? Why can he not claim that he killed the victim on purpose (like the case of 'Achalta Cheilev', who is Patur from bringing a Chatas for that reason)?

וי"ל, דמיירי כשראו בו רגלים לדבר שנשמט הברזל מקת ואיכא למימר דלא נתכוין.

(b) Answer: And we answer that the Tana here is speaking where people saw the ax fly off the handle, which is a clear-cut case of Shogeg.

אבל קשה, מהא דתנן פרק אלו הן הגולין (לקמן דף ט:) ד‘שונא אינו גולה‘ לאו כי האי גוונא דומיא דאוהב גולה, ואמאי אינו גולה כיון דראו, הוי רגלים לדבר?

(c) Question: The Mishnah in the third Perek exempts a Sonei (a hater) from going into Galus (because we suspect that he killed on purpose). Presuming that the Seifa (there) is speaking in the same case as the Reisha, on what grounds will we assume that he killed him be'Meizid?

וי"ל, דשאני שונא דיש לנו לומר טפי דבשנאה הכהו.

(d) Answer #1: Even in such a case, we answer, when it comes to a hater, we suspect that he killed the victim on purpose.

ועוד י"ל, דמיירי שפיר דליכא רגלים לדבר; והשתא ניחא משונא.

(e) Answer #2: We now retract from the original answer, and establish that the Tana is speaking in a regular case (where it is not at all evident that it was an accident (which explains a Sonei nicely).

ומ"מ אוהב גולה?

(f) Implied question: Then why in the Reisha, does the defendant go into Galus?

כיון דשתיק כשאמרו לו העדים.

(g) Answer: The reason for that is because the Tana is speaking where he remained silent when the witnesses testified that he killed be'Shogeg.

בודאי אי הוה אמר ‘לא הרגתיו‘ יכול לתרץ ולומר ‘לא הרגתיו שוגג אלא מזיד‘ כמו ב‘לא אכלתי חלב‘ אבל כיון דשתק, כהודאה דמיא.

1. Explanation: If the defendant would counter 'Lo Haragtiv' (that he did not kill the defendant), then we would interpret his words to mean 'Lo Haragti Shogeg, Ela Meizid' (in which case, he would be Patur from Galus). But since he was silent, we apply the principle 'Shesikah ke'Hoda'ah' (silence is construed as admission), and he is Chayav Galus.

3) TOSFOS DH ‘KOL HA'ZOMEMIN MAKDIMIN LE'OSAH MISAH'

תוס‘ ד"ה ‘כל הזוממין מקדימין לאותה מיתה.‘

(SUMMARY: Tosfos offers an alternative explanation to that of Rashi, with which he disagrees, and goes on to explain why we do not learn from Rotze'ach and Go'el ha'Dam that 'Ein Makdimin')

פי' הקונטרס, שאין להם נס והמלטה ... ובכתובות פירש, שרוצה לומר מקדימין שלא יענו הדין.

(a) Clarification: Rashi explains that the Zomemin can expect the same punishment that they tried to mete out to the defendant, and they have no way out. Whereas in Kesuvos, he explains that Beis-Din are obligated to punish the Zomemin on the same day (and not leave it overnight).

וקשה, דמאי קמ"ל, פשיטא? (ובכתובות פירש שרוצה לומר מקדימין שלא יענו הדין. וגם זה פשיטא (?

(b) Question: We query Rashi in that both explanations are obvious.

לכך פירש ר"י, ‘מקדימין‘ הכי פירושו, ודאי אתה צריך להמיתן במיתה שהמיתו, אבל ודאי אם אינו יכול אפ"ה נמיתם בכל מיתה שנוכל.

(c) Alternative Explanation: We therefore accept the explanation of the Ri, who explains that although, initially, we try to give the Zomemin the same punishment as they tried to mete out to the defendant, if this is not possible, then Beis-Din punish in any way that they can.

כדתניא, "הכה תכה" (ב"מ דף לא).

(d) Proof: Like the Beraisa, cited in Bava Metzi'a, which learns from the double expression "Hakeh Sakeh" (in connection with the residents of an Ir ha'Nidachas, who are initially killed by the sword).

וקשה, דאמרינן פרק נגמר הדין (סנהדרין דף מה:) דרוצח וגואל הדם הוו ב' כתובין הבאין כאחד ?

(e) Question #1: We query the Ri however, from the Gemara in Sanhedrin, which, based on the principle 'Sh'nei Kesuvim ha'Ba'in ke'Echad, Ein Melamdin', rules that a Rotze'ach (a murderer) and a Go'el ha'Dam (the next of kin who avenges the murder of his relative) are the only two cases who may be punished by other means, if necessary. In tha case, how can we apply it with regard to Eidim Zomemin and Ir ha'Nidachas?

וכן קשה, דבתוספתא (פי"ב דסנהדרין) תניא ‘אבל הזוממין שאין אתה יכול להמיתן במיתה הכתובה בהן, אתה ממיתם בכל מיתה‘; ודריש ליה מן קרא ד"ובערת הרע מקרבך". ואמאי, הא הוי רוצח וגואל הדם ב' כתובין הבאים כאחד?

(f) Question #2: Similarly, when the Tosefta in Sanhedrin, based on the Pasuk "u'Vi'arta ha'Ra mi'Kirbecha" rules that if one is unable to kill the Zomemin with the prescribed death, then one kills them in any way that one can, the question arises as to why we do not learn the opposite from Rotze'ach and Go'el ha'Dam?

ותירץ ה"ר יוסף, דרוצח וגואל הדם הוו ב' כתובים הבאין כאחד לענין שלא נלמוד שאר מומתין מהם להמיתם אף במיתה שאינה מד' מיתות ב"ד, אבל מד' מיתות ב"ד פשיטא דנמיתם בכל חייבי מיתות.

(g) Answer: The unique Din by a Rotze'ach and a Go'el ha'Dam applies to death-sentences other than 'the four death-sentences of Beis-Din' (stoning, burning, killing by the sword and asphyxiation), but not to interchanging one of the four with the other, which is what we are currently discussing.

4) TOSFOS DH 'ZOMEMEI BAS KOHEN U'BO'ALAH, SHE'EIN MAKDIMIN LE'OSAH MISAH ELA LE'MISAH ACHERES'

תוס‘ ד”ה ‘זוממי בת כהן ובועלה, שאין מקדימין לאותה מיתה אלא למיתה אחרת‘.

(SUMMARY: Tosfos discusses first why we cannot learn Zomemei bas Kohen from "es Avihah *Hi* Mechaleled", and then the Ri's Safek as o whether witnesses who come to implicate he woman bu not the Bo'el)

‘‘בועלה‘ דדרשינן "היא" ולא בועלה, וזוממי בת כהן דכתיב "לאחיו" דדרשינן "לאחיו" ‘ולא לאחותו‘.

(a) Clarification: We preclude 'Bo'alah' from the D'rashah "Hi", 've'Lo Bo'alah'; and 'Zomemei bas Kohen' from that of "le'Achiv", 've'Lo la'Achoso'.

וא"ת, למה לי דרשא ד"לאחיו" ולא לאחותו; תיפוק ליה מ"היא", דנפקא לן דדרשינן (סנהדרין נא.) "את אביה היא מחלתת","היא" ולא בועלה, "היא" ולא זוממיה?

(b) Question: Why do we need "le'Achiv", to preclude Zomemei bas Kohen from being sentenced to death? Why can we not learn it from the D'rashah in Sanhedrin "es Avihah Hi Mechaleles", from which we Darshen "Hi", ve'Lo Bo'alah, "Hi", '*ve'Lo Zomemehah*'?

וי"ל, הואיל וזוממיה באו לחייבה שריפה לא יבא לאוקומי מיעוטא דהיא אלא בבועלה ולא ממעטינן זוממין (אלא מן אחיו) אבל כיון דכתיב אחיו דרשינן נמי מהיא למעוטי זוממיה.

(c) Answer: If not for "le'Achiv", we would have precluded the Bo'el from S'reifah from "Hi", but not the Zomemin, who after all, came to have her burned. And it is only because the Torah wrote "le'Achiv", that we also preclude them from "Hi".

וא"ת, למה לי דרשא ד"לאחיו" ולא לאחותו, תיפוק ליה מ"היא" דנפקא לן דדרשינן (סנהדרין נא.) "את אביה היא מחללת"; "היא" ולא בועלה, "היא" ולא זוממיה?

(d) Question: Why do we need the D'rashah of "le'Achiv" 've'Lo la'Achoso'. Why can we not learn it from the word "Hi" (in the Pasuk "es Avihah Hi Mechaleles"). Like we learn in Sanhedrin "Hi", 've'Lo Bo'alah', "Hi ve'Lo Zomemehah'?

וי"ל, דאי מ"אחיו" הוה אמינא דה"מ כשהבועל היה נדון קרינן ביה ל"אחיו" אבל אם לא היה נדון על פי עדותן כגון שהיה קטן בן ט' שנים ויום אחד או שלא הכירו הבועל, לא קרינן ביה ל"אחיו" קמ"ל "היא" ולא זוממין, למעוטי זוממין בכל ענין.

(e) Answer: If not for "Hi" we would have confined the preclusion of Zomemin from "le'Achiv" to there where the witnesses also come to sentence the Bo'el, but where they do not (e.g. if he is a Katan between nine and thirteen, or where they do not recognize him) then they are not precluded, and will receive the same punishment as the woman. Comes "Hi" and teaches us that they are precluded under all circumstances.

ומתחלה היה ר"י מסופק בהאי מילתא; ושוב פשטה מפרק נגמר הדין (סנהדרין דף מו.) דקאמר ‘מיתה אחת מעין שתי מיתות כגון בת כהן ובועלה או בת כהן וזוממי זוממין‘.

(f) The Ri's Doubt: Initially, the Ri was in two minds about the latter ruling, but he ultimately resolved his doubt from the Gemara in Sanhedrin (46a). The Gemara discusses 'one death that is akin to two deaths', such as a. a bas Kohen and her Bo'el, and b. a bas Kohen and her Zomemei Zomemin.

והשתא למה ליה זוממי זוממין, תיפוק ליה דאיכא שתי מיתות בלא זוממי זוממין, משום הבועל שהוא בחנק?

(g) Question: Why does the Gemara need to come on to Zomemei Zomemin (to find a case of two deaths), seeing as there are already two deaths on account of the woman and the Bo'el?

אלא שמע מינה, דאיירי כגון דליכא דין מיתה בבועלה כגון שהוא קטן כדפירשתי, ואפ"ה קאמרי זוממי זוממין בחנק; אלמא דהוה זוממין בחנק אע"פ דליכא דין מיתה בבועל.

(h) Answer: The Gemara must therefore be speaking about a Bo'el who is not included in the testimony (as we explained), yet the Zomemei Zomemin receive Chenek, because that is what they wanted the Zomemin to receive (even though the Bo'el is not Chayav Misah.

5) TOSFOS 'VE'OD, MI'DEKETANI LE'KAMAN'

תוס‘ ד”ה ועוד מדקתני לקמן ... ‘.

(SUMMARY: Tosfos adds an alternative interpretation of the Gemara's to that of Rashi)

פיר' הקונטרס, דמאי בעי כיצד‘ ... ?‘ הא קתני לקמן ...'?

(a) Explanation: Rashi explains the Gemara's Kashya as 'Why does it ask "Ha Keitzad", seeing as the Mishnah later will explain it?

ועוד יש לפרש, ‘ועוד‘ כלומר ואם תמצא לומר דלשון הזמה הוא זה אינו דעל כרחך דין הזמה קאמר כדקתני, ולאלומי קושייתא קמייתא.

(b) Alternative explanation: And even if you will explain the Lashon of the Mishnah 'Keitzad ha'Eidim Na'asim Zomemin') as a Lashon of Hazamah, it is nevertheless evident from the Mishnah later, that the Tana is referring to the Din of Hazamah, and not just how they become Zomemin. In that case, the second Kashya is merely coming to reinforce the first one.

6) TOSFOS 'BA'INAN "KA'ASHER ZAMAM", VE'LEIKA'?

תוס‘ ד”ה ‘בעינן "כאשר זמם" וליכא‘?

(SUMMARY: Tosfos discusses why the Eidim Zomemin of a Mitzri Sheini cannot be disqualified, despite he fact that they are not coming to disqualify his children)

קשיא, היכא שמעידין שהוא מצרי שני דאינן באין לפסול זרעו כי אם לפסלו, א"כ נפסול?

(a) Question: Where the witnesses testify that someone is a Mitzri Sheini, why do we not disqualify them, seeing as they are not coming to disqualify the man's children?

י"ל, דמ"מ אשתו נפסלת בביאתו וכתיב ועשיתם לו כאשר זמם לו ולא לאשתו.

(b) Answer: Nevertheless, we cannot disqualify them, seeing as they are also coming to disqualify his wife, and we have learned "va'Asisem Lo Ka'asher Zamam" - "Lo", 've'Lo le'Ishto'.

7) TOSFOS 'U'MAH HA'SOKEL EINO NISKAL'

תוס‘ ד"ה ‘ומה הסוקל אינו נסקל ‘.

(SUMMARY: Tosfos queries Rashi's interpretation of 'ha'Sokel Eino Niskal', and therefore prefers tha of Rabeinu Tam)

פי' הקונטרס, כשהרגו אין נהרגין, דין הוא דבאו להרוג ולא הרגו דאין נהרגין.

(a) Explanation: Rashi explains that if, where the Beis-Din have already carried out the death sentence on the accused, the Eidim Zomemin are not killed, how much more so there where they have not!

וקשה טובא, חדא, דה"ל למימר כדאמרינן לקמן (דף ה:) ‘הרגו ואין נהרגין‘?‘

(b) Question #1: The Gemara ought rather to have said 'Hargu, Ein Neheragin' (like it will do later in the Perek)?

ועוד, מאי פריך, שאני הכא דגלי קרא בהדיא ,דהבא לסקול ולא סקל דנסקל, בההוא קרא גופיה, דחזינן דהסוקל אינו נסקל כדכתיב "כאשר זמם" ולא כאשר עשה; אבל לעולם אימא לך דאית לך שפיר ק"ו דלעיל דלענין חילול, דהא לא גלי קרא בשום מקום דשייך בדבר הזה שיתחלל הזמה?

(c) Question #2: Moreover, what is the Kashya, seeing as in the latter case, the Torah explicitly indicates (in the very same Pasuk, when it writes "Ka'asher Zamam" ['ve'Lo Ka'asher Asah']) that as long as the accused has not been put to death, the Eidim Zomemin are. Whereas there is no Pasuk to teach us the same thing regarding bar Pada's case (of 'ha'Ba Lechalel'), in which case his 'Kal va'Chomer' ought to still stand?

ועוד קשה, דהוה ליה לתרץ דהתם ודאי לא עבידנן ק"ו משום דא"כ בטלת תורת עדים זוממין לגמרי' ולא משכחת לה "כאשר זמם", אבל לעיל דלא בטלת תורת עדים זוממין שייך שפיר למיעבד ק"ו?

(d) Question #3: Furthermore, the Gemara ought to have answered that whereas to Darshen the 'Kal-va'Chomer' in the latter case would negate the entire Din of Eidim Zomemin; there is no reason not to Darshen it in bar Pada's case, seeing as the Din of Eidim Zomemin will remain intact with regard to all other cases.

לכך פירש ר"ת דה"ק, ‘ומה הסוקל אינו נסקל ... ‘ פירוש, אדם שסוקל חבירו באבנים ומת, דנדון בסייף ולא בסקילה, הבא ליסקל ולא נסקל - עדים שמעידין איש פלוני שמחויב סקילה ולא נסקל על ידם, אינו דין שלא יסקלנו?

(e) Rabeinu Tam's explanation: The 'Kal-va'Chomer' is from a case where Reuven stones Shimon to death, yet he himself is (sentenced to death by the sword, but) not stoned, how much more so will he not be stoned for merely intending to stone him.

והשתא לא בטלת לגמרי, דאיכא לאוקומי קרא ד"ועשיתם לו כאשר זמם" כשהן מעידין שמחויב שאר מיתות ב"ד שאינו בסקילה, ואפ"ה לא עבדינן האי ק"ו, והכי קאמרי‘ לעיל דלא עבדינן ק"ו בכהאי גוונא.

(f) Conclusion: According to this explanation, the Kashya does not negate the Din of 'Ka'asher Zamam" altogether, seeing as we can establish the Pasuk by one of the deaths of Beis-Din other than Sekilah (see Maharsha & Aruch la'Ner), and still we do not Darshen this 'Kal-va'Chomer', as we learned earlier.