1) TOSFOS DH ha’Mocher Es ha’Bayis Tani Rav Yosef Gimel Shemos…

תוספות ד”ה המוכר את הבית, תני רב יוסף ג’ שמות יש לה יציע צלע ותא

(SUMMARY: Tosfos explains that he discusses Yatzi’a of the verse.)

איציע דקרא קאי

(a) Explanation: We refer to Yatzi’a of the verse;

דיציע דמתני’ כבר פירש רב יוסף גופיה דהוי בדקא חלילה

1. Yatzi’a of our Mishnah, Rav Yosef himself already explained that it is a lean-to with many windows;

ויציע דבהמ”ק לא מצינו בשום מקום שהיה עשוי כמין חלונות.

2. Yatzi’a of the Beis ha’Mikdash, we do not find anywhere that it was made full of windows.

2) TOSFOS DH veha’Tzela’os Tzela El Tzela

תוספות ד”ה והצלעות צלע אל צלע

(SUMMARY: Tosfos explains how we learn this from the verse.)

וכתיב בהאי קרא ולא היו אוחזים בקירות הבית ובקרא דיציע כתיב לבלתי אחוז בקירות הבית ש”מ דצלע ויציע חד הוא.

(a) Explanation: It says in this verse “v’Lo Hayu Ochzim b’Kiros ha’Bayis”, and in the verse of Yatzi’a it says “l’Bilti Achoz b’Kiros ha’Bayis.” This shows that Tzela and Yatzi’a are the same.

3) TOSFOS DH v’Iy Bo’is Eima me’Hacha Kosel ha’Heichal Shesh

תוספות ד”ה ואיבעית אימא מהכא כותל ההיכל שש

(SUMMARY: Tosfos justifies why we bring a verse and a Mishnah.)

תימה לר”ת ולר”י דבתר קרא מייתי משנה דהוי כמו יהודה ועוד לקרא בפ”ק דקדושין (דף ו.)

(a) Question (R. Tam and Ri): After the verse, why do we bring the Mishnah? This is like [we ask] “why do we bring a proof from the custom in Yehudah, and also from a verse?! (Kidushin 6a. Surely the verse alone suffices!)

ואומר ר”י דהתם לא קפיד אלא אלשון ועוד אבל הכא דלא קאמר ועוד אתי שפיר

(b) Answer (Ri): There, we are bothered only by the words “and also.” Here it is fine, for it does not say “and also”;

וכענין זה מצינו בכמה מקומות (ב”ק דף צב:) דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים ושנוי במשנה.

1. We find like this in several places (Bava Kama 92b) “this is written in Torah, repeated in Nevi’im, a third time in Kesuvim, and taught in the Mishnah.”

4) TOSFOS DH veha’Ta Shesh

תוספות ד”ה והתא שש

(SUMMARY: Tosfos discusses whether this refers to the bottom or the middle cells.)

בתיכונה איירי דאותה היתה שש אבל תחתונה לא היתה אלא חמש כדכתיב והיציע התחתונה חמש באמה רחבה וגו’

(a) Explanation #1: We discuss the middle cell. It was six. However, the bottom one was five, like it says “veha’Yatzi’a ha’Tachtonah Chamesh ba’Amah Rachbah…”

ונראה דלכך לא נקט התחתונה

(b) Implied question: Why didn’t it discuss the lowest cell?

משום דכנגד התחתונה היה כותל ההיכל עביו שבע

(c) Answer: Opposite the lowest [cell], the wall of the Heichal was seven wide. (Below, Tosfos explains why he prefers to discuss when it was six wide.)

אע”פ שכותל מזרחי של היכל שלא היה בו תאים היה שש עביו למעלה ולמטה

(d) Implied question: The eastern wall of the Heichal, in which there were no cells, was six wide above and below!

שאר כתלי ההיכל שהיו בהן מגרעות היו למטה עבין ז’ וכנגד התיכונה עביו שש כי המגרעת היא אמה ולכך התיכונה רחבה מן התחתונה אמה

(e) Answer #1: The other walls of the Heichal, in which there were recessions [for the cells], below they were seven thick, and opposite the middle cell, it was six thick, because the recessions were one Amah. Therefore, the middle cell was one Amah wider than the bottom one;

ולכך נקט תיכונה משום דניחא ליה למינקט בכותל היכל מערב שש כמו שמונה התם בכותל מזרח

1. Therefore, he discusses the middle cell, for he prefers to says that the western wall of the Heichal was six, just like he counts [six Amos for] the eastern wall;

ואם הוה נקט בתחתונה הוה צריך למימר כותל היכל שבע והתא חמש וניחא ליה למינקט שש במערב כמו במזרח

2. Had he discussed the lower cell, he would have needed to say that the wall of the Heichal was seven and the cell was five. He prefers to say six in the west, just like in the east.

ועוד נראה לר”י דהמגרעות היו בין בכותל ההיכל בין בשלשה כותלי התא והמגרעת היתה חצי אמה מכל צד

(f) Answer #2 (Ri): The recessions were in the wall of the Heichal, and also in the three walls of the cell. The recessions were half an Amah on each side;

והיתה כותל ההיכל מלמטה שש ומחצה וכנגד התיכונה שש

1. The wall of the Heichal below was six and a half. Opposite the middle cell it was six.

והשתא ניחא דכל התאים היו מרובעים התחתונה חמש על חמש והתיכונה שש על שש והעליונה שבע על שבע

(g) Support: Now it is fine. All of the cells were square. The bottom was five by five, the middle was six by six, and the top was seven by seven.

והא דתנן במס’ מדות (פ”ד מ”ד) התחתונה רחבה ה’ ורובד שש אמצעית שש ורובד שבע

(h) Implied question: A Mishnah (Midos 4:4) says that the bottom was five wide, and there was Roved of six. The middle was six, and the Roved was seven.

המגרעת קרי רובד לפי שהוא כעין שורה בולטת דרובד היינו שורה

(i) Answer: It calls the recessions “Roved”, because it is like a row that sticks out. “Roved” is a row;

כדתנן במסכת תמיד (פ”א מ”א) בית גדול היה ומוקף רובד של אבן ומפרש בגמ’ דהיינו איצטוותא

1. Source: The Mishnah in Tamid (1:1) says “it was a big house, surrounded by a stone Roved.” The Gemara explains that this is a ledge.

ועוד יש לפרש דבבית שני היתה יציע התחתונה שש והיה חלוק מבית ראשון

(j) Explanation #3: In Bayis Sheni, the bottom Yatzi’a was six. It was unlike Bayis Rishon;

כמו שמצינו שחלוקין תאים שלעתיד במשכן דיחזקאל דכתיב התם ורוחב הצלע ד’ אמות

1. This is like we find that the cells in the future, in the Mikdash described in Sefer Yechezkeil. It says there “the width of the Tzela is four Amos”;

ה”נ שמא כך היו חלוקין מבית ראשון ומצינא למימר דחשיב שפיר מלמטה.

2. Similarly, perhaps (the cells in Bayis Sheni) were unlike Bayis Rishon. [If so,] we can say that we discuss the bottom.

5) TOSFOS DH Lo Tzericha Af Al Gav d’Matzar Lei Metzarim Avrai

תוספות ד”ה לא צריכא אע”ג דמצר ליה מצרים אבראי

(SUMMARY: Tosfos is unsure whether this applies also to a Yatzi’a.)

מספקא לר”י ביציע אי אמרינן נמי מצרים הרחיב לו ממשנה יתירה

(a) Question: The Ri was unsure about Yatzi’a, whether we say that he gave wider borders [but really, it is not included], due to the extra [clause in the] Mishnah;

או שמא דוקא בחדר דתשמיש אחרינא הוא כדאמר הכא אבל יציע קנה.

1. Or, perhaps [we say so] only for a room, which is a different use, like it says here, but he acquired a Yatzi’a.

6) TOSFOS DH Ela d’Karu Lah l’Birah Nami Bayis

תוספות ד”ה אלא דקרו לה לבירה נמי בית

(SUMMARY: Tosfos brings two opinions about one who says “Bayis” Stam.)

פי’ ריב”ם אלא דכולי עלמא כשמזכירין בית סתם כל הבירה משמע

(a) Explanation #1 (Rivam): All agree that when people mention “Bayis” Stam, this connotes the entire Birah (building);

וכשרוצין להזכיר (הגהת הב”ח) בית אחד בלא בירה צריכין לפרש ולומר בית אחד בלא בירה אני אומר

1. When they want to mention one “Bayis” without the [entire] Birah, they must explicitly say “one house, without the building, I say”;

א”כ אפי’ לא מצר מצרים החיצונים כולה זבין ליה

2. If so, [when he did not specify,] even if he did not give the outer borders, he sold the entire Birah.

ומתוך לשון הקונטרס משמע נמי שרוצה לפרש כן

(b) Support: The Rashbam connotes that he wants to explain like this.

ולפי’ זה הא דכתיב בכל הספרים לבירה נמי בית היינו כמו שקורין לבירה בירה קורין נמי לבירה בית

(c) Consequence: According to this, what is written in all Seforim “also a Birah [they call] a Bayis”, this means that just like they call a Birah “Birah”, they call a Birah also “Bayis”.

וקשה לר”י דא”כ ה”ל לשנויי לא צריכא דקרו נמי לבית בית וקרו כולי עלמא לבית בית ולבירה בית

(d) Objection (Ri): If so, we should have answered “no. The case is, they call also a Bayis “Bayis”, and everyone calls a Bayis “Bayis” and a Birah “Bayis”;

ואמאי איצטריך למימר דאיכא דקרו לבירה בירה פי’ ולא בית ואיכא נמי דקרו לבירה בית

1. Why did we need to say that some call a Birah “Birah”, i.e. and [they do not call it a] Bayis, and some call also a Birah “Bayis”?

ונראה לר”י דה”פ ואלא דקרו לבירה נמי בית כמו שקורין לבית בית כוליה זבין ליה כיון דמצר לו מצרים החיצונים

(e) Explanation #2 (Ri): It means as follows. Rather, they call also a Birah “Bayis”, just like they call a Bayis “Bayis”. [If so], he sold all of it, since he gave the outer borders!

ובתר הכי משני דלאו כולי עלמא קרו לבירה בית אלא איכא דקרו לבירה בירה ולא בית.

1. After this, he answers that not everyone calls a Birah “Bayis”. Rather, some call a Birah “Birah”, and not a Bayis.

7) TOSFOS DH Shma Minah Shiyuei Shiyer

תוספות ד”ה שמע מינה שיורי שייר

(SUMMARY: Tosfos explains why we do not say that the price shows what he bought.)

וא”ת ונימא הדמים מודיעים

(a) Question: We should say that the price shows [whether he bought the entire Birah, or just that Bayis]!

כדקאמר ר’ יהודה גבי מכר לו את הצמד בהמוכר את הספינה (לקמן דף עז:) הדבר ידוע שאין הצמד שוה מאתים כו’

1. R. Yehudah says so about one who sold a Tzemed (yoke; also with the oxen it is called Tzemed), below (77b). It is known that the yoke itself is not worth 200 Zuz (about a year’s income)…

ה”נ נימא הדבר ידוע שאין הבית שוה כל כך אלא כל הבירה קאמר

2. Also here, it is known that a Bayis is not worth so much. Rather, he means [to sell] the entire Birah!

וי”ל דהכא כרבנן דר’ יהודה דאמרי אין הדמים ראיה

(b) Answer #1: Here we explain like Rabanan of R. Yehudah, who say that the price is no proof.

וההיא דריש המוכר פירות (לקמן דף צב.) דפריך וניחזי אי דמי רדיא לרדיא נפרש כשנגיע שם בע”ה

1. Below (92a), we ask “let us see. If he paid the price of a plowing ox, he bought it for plowing!” We will explain it when we reach there, with Hashem’s help.

ועוד אומר ר”י דשמעתין אתיא אפי’ כר’ יהודה דגבי קרקע לא שייכא הודעת דמים דפעמים קונה אדם קרקע הרבה יותר ממה שהיא שוה

(c) Answer #2 (Ri): Our Sugya is even like R. Yehudah. Regarding land, “the price shows” does not apply, for sometimes one buys land for far more than it is worth;

כדאמר בפ’ מי שהיה נשוי (כתובות דף צא:) ההוא גברא דהוו מסקי ביה אלפא זוזי כו’ הוו ליה תרי אפדני זבן חדא בחמש מאה וחדא בחמש מאה

1. It says in Kesuvos (91b) that there was a man who owed 1000 Zuz. He had two mansions, and sold each for 500 Zuz (to the same man).

אתא בע”ח וטרפה לחדא מינייהו הדר קא טריף לאידך שקל אלפא זוזי ואמר ליה אי שויא לך באלפא זוזא לחיי ואי לא שקול אלפא זוזי ואיסתלק

2. The creditor took one mansion, and was going to take the other. The buyer took 1000 Zuz cash and said ‘if one mansion is worth 1000 to you, consider one mansion full collection. If not, take 1000 Zuz and leave.’

ומה שפירש רבינו שמואל דלא שייך בקרקע הודעת דמים משום דאין אונאה בקרקעות

(d) Explanation #1 (Rashbam): “The price shows” does not apply to land, for Ona’ah (overcharging) does not apply to land.

אין נראה לר”י דזה אינו בשביל ששוה יותר דהא הקדשות ועבדים נמי אין להם אונאה אלא גזירת הכתוב הוא ושייך שפיר הודעת דמים

(e) Rebuttal #1 (Ri): This is not because [land] is worth more. Also Hekdesh and slaves, Ona’ah does not apply to them! Rather, it is a Gezeras ha’Kasuv [that there is no Ona’ah]. “The price shows” properly applies.

1. Note: Above, the Ri says that “the price shows” does not apply to land! He means that if there were no reason other than “Ein Bo Ona’ah”, it would apply.

ועוד דהא ביטול מקח יש להן.

(f) Rebuttal #2: Also, Bitul Mekach applies [to land, if one paid more than twice the value].

8) TOSFOS DH Ar’asa Tartei Mashma

תוספות ד”ה ארעתא תרתי משמע

(SUMMARY: Tosfos resolves this with a similar expression that connotes all his land.)

והא דאמר בהשואל (ב”מ דף קג. ושם ד”ה פרדסי) האי מאן דמשאיל מרא לחבריה למירפק ביה פרדסי רפיק ביה כל פרדסי דאית ליה ולא אמר פרדסי תרתי משמע

(a) Implied question: It says in Bava Metzi’a (103a) that one who lends a shovel to his friend to dig with it “Pardesai” (my orchards), he may dig all orchards he has with it. We do not say that Pardesai connotes two!

התם דרך הוא שמשאיל לו לכל מה שצריך אבל הכא בשביל שימכור אדם שתי שדות לא ימכור כל שדותיו

(b) Answer #1: There, it is normal that one who lends, he lends for all needs. However, here, just because one sells two fields, we do not [have a reason to] say that he sells all his fields.

וי”מ דהתם יד המשאיל על התחתונה דשואל מוחזק אבל הכא יד לוקח על התחתונה שהמוכר מוחזק

(c) Answer #2: Some say that there, the lender has the lower hand, for the borrower is Muchzak. Here, the buyer has the lower hand, for the seller is Muchzak.

ואין נראה לר”י דהתם נמי הואיל וסופה לחזור לבעליה הוי משאיל מוחזק

(d) Rebuttal (Ri): Also there, since [the shovel] is destined to return to its owner, the lender is Muchzak;

כדאמר רב נחמן (שם דף קב:) קרקע בחזקת בעליה עומדת הואיל וסופה לחזור לבעליה

1. Source: Rav Nachman said (Bava Metzi’a 102b) that land is in the Chazakah of its owner, for it is destined to return to its owner. (If one rented a house for 12 Dinarim for the year, a Dinar per month, and it was made a leap year, the tenant must pay for the added month.)

ואין לומר דיש לחלק בין קרקע למטלטלין דאין חזקת השוכר חשובה בקרקע כמו במטלטלין

(e) Suggestion: Perhaps we can distinguish between land and Metaltelim, for a renter’s Chazakah in land is less significant than [a borrower’s Chazakah] in Metaltelim;

כדאשכחן (לקמן דף צב.) גבי מוכר שור לחבירו ונמצא נגחן דאזלי בתר מוחזק במעות עתה

1. We find (below, 92a) that if one sells an ox to his friend, and it was found to be a gorer, it depends on who is Muchzak now in the coins. (If the seller is Muchzak, he need not return the coins, for he can say that he sold an ox for Shechitah.)

אף על פי שתחלה היו של לוקח ולא אמרינן בחזקת בעלים הראשונים קיימא

i. This is even though initially, they belonged to the buyer. We do not say that they are in the Chazakah of the original owner! (This shows that the original owner’s Chazakah does not help for Metaltelim.)

דאין נראה לחלק דהא מיירי התם רב נחמן אפילו בא בסוף החדש שנגמרה חזקתו שדר בה אפילו הכי מוקמן בחזקת בעלים

(f) Rejection: It is unreasonable to distinguish. There, Rav Nachman discusses even if he came at the end of the [extra] month, and his Chazakah finished, for he lived there. Even so, we establish it in the Chazakah of its owner.

וכן בהמקבל (ב”מ קי.) מלוה אומר חמש ולוה אומר שלש פירות בחזקת אוכליהן

1. Also in Bava Metzi’a (110a), when the lender says that [the borrower mortgaged his land to him to eat the Peros for five [years], and the borrower says three, the Peros are in the Chazakah of the one who ate them.

ופריך אמאי לא מוקמן בחזקת בעלים אף על פי שהפירות כבר אכלן מלוה

2. The Gemara asks “why don’t we establish them in the Chazakah of the owner?”, even though the lender already consumed them!

אם כן לא הוי טעמא משום דחזקת קרקע גרועה אלא משום דסופה לחזור

3. Inference: The reason is not because the Chazakah of land is weak. Rather, it is because it is destined to return.

וריב”ם מחלק בין פרדיסי לארעתא וה”נ אי אמר מקרקעי הוי אמר כל הקרקעות שיש לו כדמוכח לקמן במי שמת (דף קמח:).

(g) Answer #3: Rivam distinguishes between “Pardesai” and “Ar’asa”. Also here, if he said “Mekarkai” (my land), this connotes all his land, like is proven below (148b).