1) TOSFOS DH 'BAS KOL'.
תוס' ד"ה 'בת קול'.
יש אומרים שלא היו שומעין קול היוצא מן השמים, אלא מתוך אותו קול יוצא קול אחר (כמו פעמים שאדם מכה בכח ושומע קול אחר היוצא ממנו למרחוק. ואותו קול היו שומעין. לכך קורין אותו 'בת קול'.
(a) Clarification: Some commentaries explain that they did not hear the actual Voice that came from Heaven, but another voice that emanated from the original Voice (just like, sometimes happens when one bangs hard, and hears an echo in the distance). That is the Voice that they heard` and that explains why they called it 'Bas Kol'.
2) TOSFOS DH 'MIPNEI HA'DERACHIM VE'HA'GESHARIM'.
תוס' ד"ה 'מפני הדרכים והגשרים'.
(SUMMARY: Tosfos explains why the Tana declines to include the three Simanim mentioned on Amud Beis ['Aviv, Peiros, Tekufah] either in the current list or in the one that follows ['Gedayim, u'Telayim ve'Gozlos she'Lo Pirchu']).
והאי דלא חשיב ג' סימנין דלקמן?
(a) Implied Question #1: Why does the Tana not include the three Simanim that we will learn shortly (on Amud Beis) in this list?
משום דעל שנים מהן מעברין; אבל הני אפילו אחד מהני מעברין.
(b) Answer: Because it is only on two of them one declares a leap-year, whereas any one of the current list will suffice.
ובברייתא דבסמוך גבי 'גדיים וטלאים וגוזלות שלא פרחו' נמי לא חשיב להו?
(c) Implied Question #2: And why does he not include them together with 'Gedayim, u'Telayim ve'Gozlos she'Lo Pirchu that follows immediately?
משום דא'הנך דבסמוך אפי' א'שנים מהם אין מעברין, אלא שעושין אותן סעד עם אחד מג' סימנים.
(d) Answer: Because even on two of the items mentioned there Beis-Din cannot declare a leap-year; all they can do is use any one of them as a second Si'man to combine with any one of the three.
3) TOSFOS DH 'U'MIPNEI GALIYOS YISRAEL SHE'NE'EKRU MI'MEKOMAN'.
תוס' ד"ה 'ומפני גליות ישראל שנעקרו ממקומן'.
(SUMMARY: Tosfos explain why the Tana mentions specifically the exiles, and not the natives who live in Eretz Yisrael).
משום דהנך דיתבי בא"י אין צריך לעבר, דאפי' האחרון יכול להגיע מר"ח ניסן עד פסח.
(a) Clarification: Those who live in Eretz Yisrael do not require a leap-year, because even the who lives the furthest away from Yerushalayim is able to arrive from Rosh Chodesh Nisan until the fourteenth (in time to bring his Korban Pesach).
כדתנן פ"ק דתענית (דף י.) גבי שאלת גשמים 'ט"ו יום אחר החג, כדי שיגיע האחרון שבישראל לנהר פרת'.
(b) Proof: As we learned in the first Perek of Ta'anis, with regard to asking for rain 'Fifteen days after Succos, sufficient time for the last one in Yisrael to reach the River P'ras (the Euphrates [on the extreme north of Eretz Yisrael]).
4) TOSFOS DH 'RABAN SHIMON BEN GAMLIEL OMER, "CHADASH" '.
תוס' ד"ה 'רשב"ג אומר, "חדש" '.
(SUMMARY: Tosfos query our Sugya and the Sugya in Perek ha'Madir, which imply that a regular month is Chaser, from Gemaros in Yevamos and Nazir, which imply that it is Malei. They give two answers).
הכא משמע דחדש סתם הוא חדש חסר; וכן בפרק המדיר (כתובות דף עא.) גבי 'חדש מלא וחדש חסר איכא בינייהו'.
(a) Two Inferences: It is implied here, as well as in Perek ha'Madir (regarding the statement 'Chodesh Malei ve'Chodesh Chaser Ika Beinaihu') that a regular month is Chaser (twenty-nine days).
וקשה, דבסוף החולץ (יבמות דף מח: ושם) אמרינן "ירח" - שלשים, "ימים" - שלשים.
(b) Question #1: At the end of 'ha'Choletz however, the Gemara says ' "Yerach" is thirty days (a Chodesh Malei [a full month]) and "Yamim" is another thirty days', implying that a regular is Malei?
וכן בפרק קמא דנזיר (ה. ושם) פריך 'ואימא שלשים כדכתיב :"עד חדש ימים" '.
(c) Question #2: Likewise, in the first Perek of Nazir, where the Gemara asks "Perhaps it is thirty days, as the Pasuk writes "until a month of days" '?
וי"ל, דלשון תורה לחוד, ולשון חכמים לחוד.
(d) Answer #1: The Lashon used by the Torah (Malei) is one thing; and the Lashon used by the Chachamim (Chaser) is another.
א"נ, הכא ובהמדיר, דקאמר ת"ק 'שלשים', מוכחא מילתא דאידך תנא חדש חסר (וע"ע תוס' כתובות עא - ד"ה רבי).
(e) Answer #2: Alternatively, here and in 'ha'Madir', where the Tana Kama said 'thirty days', clearly indicates that the Tana who argues with him holds that Chodesh is Chaser (Otherwise, it is always Malei).
5) TOSFOS DH 'MIMA'ATANEI DE'ZEISA'.
תוס' ד"ה 'ממעטני דזיתא'.
מה שהקשתי על פירוש הקונטרס בסוף כירה (שבת מז. ד"ה בגלילא) והמוציא יין (שם עח.), מפורש שם.
(a) Questions on Rashi: The questions from here on Rashi in Perek Kirah and in Perek ha'Motzi Yayin, Tosfos has presented there.
6) TOSFOS DH 'MIN OMREI SHIVLAYA'.
תוס' ד"ה 'מן עומרי שיבליא'.
(SUMMARY: Tosfos reconciles our Sugya with the Mishnah in Ma'aser Sheini, which concludes that fruit that has not yet reached the stage of Ma'asros is Patur from Biy'ur).
והא דתנן בפרק בתרא דמעשר שני (מ"ח) 'אמר ר' יהודה, "בראשונה היו שולחין אצל בעלי הבתים שבמדינות - מהרו והתקינו פירותיכם עד שלא הגיע שעת ביעור", עד שבא ר' עקיבא ולימד כל פירות שלא באו לעונות מעשרות פטורים מן הביעור'.
(a) Discrepancy: R. Gamliel here appears to clash with the conclusion of the Mishnah in Ma'aser Sheini, where R. Yehudah related how initially they used to warn the Ba'alei-Batim in the provinces to hurry and rectify their fruit before the time of Biy'ur arrived, until R. Akiva came and taught that any fruit that has not yet reached the stage of Ma'asros is not subject to Biy'ur?
הכא ר"ג קודם לרבי עקיבא היה.
(b) Answer: R. Gamliel in our Sugya preceded R. Akiva.
7) TOSFOS DH 'BASAR DE'AVRUHU'.
תוס' ד"ה 'בתר דעברוהו'.
פירוש - והיה לו חבר ר' אלעזר בן עזריה, שהיה נשיא עמו; לכך אמר 'באנפי חבראה'.
(a) Clarification: And he had a colleague, R. Elazar ben Azaryah, who was a Nasi together with him - which explains why he inserted the words 'in front of my colleague' (see Ya'avatz on the Gemara).
8) TOSFOS DH 'O DILMA ME'ABRIN'.
תוס' ד"ה 'או דילמא מעברין'.
(SUMMARY: Tosfos reject Rashi's explanation that it is because Tekufah is d'Oraysa, and give a reason of their own).
פירש בקונטרס 'משום דתקופה דאורייתא - כדכתיב (שמות לד) "חג האסיף תקופת השנה" '.
(a) Explanation #1: Rashi explains because 'Tekufah' is d'Oarysa - as the Torah writes in Ki Sissa "Chag ha'Asif Tekufas ha'Shanah".
וקשה, דאביב נמי דאורייתא - כדכתיב (דברים טז) "שמור את חדש האביב"; וכן פירות האילן (שמות כג) "וחג הקציר בכורי מעשיך"?
(b) Question: But Aviv too, is d'Oraysa, as the Torah writes in Re'ei "Sh'mor es Chodesh ha'Aviv".
ונראה, דהיינו טעמא דתקופה, משום דאי אפשר לטעות בה, אבל בפירות האילן ובאביב עבידי דטעו בהו.
(c) Explanation #2: The reason (that Raban Shimon ben Gamliel may have meant) Me'abrin on) 'Tekufah' therefore seems to be because it is impossible to err (since it depends on Cheshbon [Tosfos ha'Rosh]), as one might with regard to 'Peiros ha'Ilan' and 'Aviv'.
9) TOSFOS DH 'EIM ME'ABRIN HA'SHANAH ELA BI'YEHUDAH'.
תוס' ד"ה 'אין מעברין השנה אלא ביהודה'.
(SUMMARY: Tosfos explains why on the one hand, despite the Beraisa, R. Akiva was able to declare a leap-year in la'Aretz, whereas R. Chiya bar Zarnuki and R. Shimon ben Yehotzadak were not, and that they only made an assessment. Then they cite a Gemara in B'rachos and a Yerushalmi to prove that in the case of R. Akiva, it was permitted even to perform the actual Ibur Shanah. Finally, they ask why the Sugya in B'rachos cites a different Pasuk than ours as the source for the current ruling).
והא דר' עקיבא עיבר השנה בנהרדעא בריש פרק האשה שלום (יבמות דף קטו. ושם) - ונהרדעא מחוצה לארץ?
(a) Implied Question:
שאני רבי עקיבא, שלא הניח כמותו בארץ ישראל; כדאמרינן בסוף ברכות (דף סג.).
(b) Answer #1:
וא"ת, והא אמרינן בזה בורר (לקמן דף כו. ושם) 'ר' חייא בר זרונקי ור"ש בן יהוצדק הוו קאזלי לעבר השנה בעסיא' - ועסיא חוצה לארץ כדמוכח בחזקת הבתים (ב"ב דף מו. שם) דאמר 'כל שהראה הקב"ה למשה חייב במעשר, למעוטי עדרסקים, עסיא ואספמיא'?
(c) Question: But the Gemara relates in 'Zeh Borer how R. Chiya bar Zarnuki and R. Shimon ben Yehotzadak went to declare a leap-year in Asaya (which is considered Chutz la'Aretz, as is evident in 'Chezkas ha'Batim', where the Gemara states that wherever Hash-m pointed out to Moshe is subject to Ma'aser, to preclude Ardaskim, Asya and Aspamya?
ואין לומר דלא הניחו כמותם?
(d) Implied Answer: Nor can we answer that they (R. Chiya bar Zarnuki and R. Shimon ben Yehotzadak) left behind in Eretz Yisrael nobody that could compare with them...
דהא ר"ל קרי להו 'רועי בקר'.
(e) Refutation: Seeing as Resh Lakish called them cow-hands' (a derogatory title)?
ויש לומר, ד'עיבורא' דהתם היינו חישוב בעלמא, כמו 'ועיבר ג' שנים זו אחר זו' דרבי עקיבא לקמן (דף יב.); דחזרו ב"ד וישבו וקבעו בארץ ישראל.
(f) Anwwer #1: The 'Ibur' there was not the actual Ibur, but just as assessment (just like the Gemara says here later in the Perek ' ... and he [R. Akiva] was Me'aber three consecutive years); and they made the actual declaration after they returned to Eretz Yisrael.
תדע, דהתם שנה שביעית היתה, ותניא לקמן - דאין מעברין בשביעית.
(g) Proof: In any case, that must have been what they did, since it was a leap-year, and we will learn later in a Beraisa that one cannot declare a leap-year in the Sh'mitah.
וא"ל דר' עקיבא חושבנא בעלמא עבד בנהרדעא, אלא אדרבי עקיבא שלא הניח כמותו סמכו, וא'דר"ש בן יהוצדק לא סמכו, והדור עבוד חושבנא?
1. Suggested Answer #2: We cannot however, answer the original question on R. Akiva in the same way (that he too, only made the assessment in Neherda'a, only on R. Akiva, who left behind in Eretz Yisrael nobody that could compare with they relied, but on R. Shimon ben Yehotzadak they did not rely (so they repeated the assessment in Eretz Yisrael).
דבברכות (דף סג.) משמע מעובדא דחנניה, דקביעות ממש עבד.
2. Refutation: Because in B'rachos it is implied from the episode with Chananyah, that it (the Ibur of R. Akiva) was a proper Ibur.
ובירושלמי אמרינן בהדיא דכשאין יכולין לעבר אותה בארץ ישראל, מעברין אותה בחוצה לארץ; ירמיה יחזקאל ברוך בן נריה עיברו בחוץ לארץ! והדר מייתי עובד' דחנניה.
3. Proof: In fact, it is explicitly implied in the Yerushalmi that where it is impossible to perform the actual Ibur in Eretz Yisrael, one may perform it in Chutz la'Aretz. The Yerushalmi describes how Yirmiyah, Yechezkel and Baruch ben Neri'ah all performed Ibur Shanah in Chutz la'Aretz, and then it cites the episode of Chananyah.
וקשה קצת, דבברכות (שם:) נפקא לן מדכתיב "כי מציון תצא תורה ... ", והכא מייתי מ"לשכנו תדרשו".
(h) Question: The Gemara in B'rachos learns the Din that Ibur Shanah must be performed in Eretz Yisrael from the Pasuk (in Yeshayah) "Ki mi'Tziyon Teitzei Torah", whereas in our Sugya it cites the Pasuk (in Re'ei) "le'Shichno Sidr'shu u'Va'sa Shamah"?