1) TOSFOS DH. NIMTZE'U DAYNEI YISRAEL ZAYIN RIBU'OS VE'CHES ALAFIM VE'SHEISH ME'OS

תוס ד"ה נמצאו דייני ישראל ז' ריבואות וח אלפים ושש מאות

תימה, הא חסרי להו טובא - דכי מפקת מס' ריבואות ששה מאות לשרי אלפים, לא משכחת בתר הכי ו' אלפים לשרי מאות? וכי הדר מפקת (כל (הני, לא משכחת בתר הכי לשרי חמשים י"ב אלף? וכ"ש, דלא משכחת בתר הכי שרי עשרות שש ריבואות?

(a) Question: This falls far short of the total - because if one deducts from the six hundred thousand the six hundred officers of thousands from the total, one will not be left with six thousand officers of the hundreds? And if one then deducts them from the total, there will not remain twelve thousand officers of fifty? And certainly, if one then deducts them ... , there will not remain sixty thousand officers of tens?

וי"מ, דבכל הני שרים אפשר דהוו זקנים יתירים מבני ס' - דאמר ביש נוחלין (ב"ב דף קכא:) דלא נמנו פחות מבני עשרים ויתירים מבני ששים. ובשרי עשרות לא חיישינן אפילו היו מבני עשרים שהם עצמם היו מן החשבון, וכל אחד שר על תשעה והוא עשירי.

(b) Answer #1: There are some who answer that perhaps all the officers were over the age of sixty (and the Gemara says in 'Yesh Nochlin' that whoever was under twenty and over sixty was not included in the six hundred thousand). And as far as the officers of ten are concerned, it doesn't matter even if they were under sixty and included in those who were counted, since each one was an officer of nine and he was the tenth.

וי"מ, דחשבון השררות קחשיב דתחילתן נימנו שרי עשרות, והחשובין שבהם נתמנו לשרי חמשים; והחשובין משרי חמשים נתמנו לשרי מאות ומשרי מאות בירר החשובים לשרי אלפים.

(c) Answer #2: Whilst others suggest that the Gemara is concerned with the officers - i.e. that initially, they counted the officers of ten. The most important of whom were appointed as officers of fifty. Out of them, they then appointed officers of hundreds and the most important of them, as officers of hundreds.

HADRAN ALACH 'DINEI MAMONOS

PEREK KOHEN GADOL

2) TOSFOS DH 'KOHEN GADOL DAN P'SHITA

תוס' ד"ה כהן גדול דן פשיטא

(SUMMARY: After clarifying the Gemara's Shakla ve'Tarya, Tosfos discusses why the Tana finds it necessary to mention both 'Dan' and 'Danin' with regard to a Kohen Gadol, and 'Lo Danin' and 'Lo Dan' with regard to a Melech - Why it would not suffice to write just 'Dan' by the former, and 'Lo Danin' by the latter).

כלומר - מה לי למיתני דן? ומשני' 'דנין איצטריכא ליה', דס"ד, דמתוך גדולתו אין דנין אותו. ו'דן' קתני אגב 'דנין'. ופריך 'הא נמי פשיטא?' כלומר - כיון דפשיטא לן דדן ,פשיטא נמי דדנין; דאי לאו דדנין ...

(a) Clarification: In other words, why does the Tana see fit to mention 'Dan' (that the Kohen Gadol is permitted to judge)? To which the Gemara replies that he needed to mention 'Danin Oso' (since we might otherwise thought, that, due to his greatness, he cannot be judged), and he mentions 'Dan' because of 'Danin'). On this, the Gemara then asks that this too, is obvious (because since he is permitted to judge, it is obvious that he is able to be judged), due to the Pasuk "Hiskosheshu ve'Koshu", as the Gemara explains.

ולא משני דסד"א דאין דנין אותו ,ומתוך שאין דנין אותו, הוא אינו דן.

(b) Implied Question: Why does the Gemara not answer that the Tana needed to mention 'Danin', because we would otherwise have thought that he cannot be judged, and therefore he cannot judge either?

משום דאכתי הוה פריך ליה 'ליתני דן לבד', ומינה ידעינן דדנין אותו?

(c) Answer: because then it would have sufficed to write 'Dan', and from there we would have known 'Danin'.

מיהו קשה - גבי מלך ליתני 'לא דנין 'וידעינן שפיר דאינו דן משום "התקוששו"?

(d) Question: The Kashya remains however, that regarding Melech, why does the Tana not just say 'Lo Danin', and we will know automaticaly that Eino Dan, due to "Hiskosheshu ve'Koshu"?

וי"ל, דלא דמי - דודאי גבי כהן כיון דתנא' דן ,'לא הוה ליה למתני' דנין' בחנם; אבל גבי מלך אין קושיא אמאי קתני' לא דן', כיון דתנא ליה מקמי' לא דנין' .

(e) Answer #1: Certainly by a Kohen Gadol, having learned 'Dan', to add 'Danin Oso' was superfluous; Whereas by Melech, one cannot ask why the Tana inserts 'Lo Dan', since he learns it before 'Lo Danin Oso'.

ועוד, אגב דתני 'כהן גדול דן ודנין ,'תנא גבי מלך תרוייהו 'לא דן ולא דנין', דהכי נמי קתני מעידין אותו גבי כהן גדול ולא מעידין גבי מלך אע"ג דלא צריכי דבכלל 'דנין אותו' - אלא משום דתנא גבי 'דן' 'דנין', תנא נמי 'מעיד' ומעידים'.

(f) Answer #2: Furthermore, having learned 'Kohen Gadol Dan ve'Danin Oso', he balances this by writing with regard to Melech 'Lo Dan ve'Lo Danin Oso'.

והא דלא שקיל וטרי בהש"ס הכי?

(g) Implied Question: Why then, does the Gemara omit this entire discussion?

משום דהא פשיטא דתני בסיפא אגב רישא - כך מצאתי בפרישת הר"ר טרויי"ש בשמו .

(h) Answer: Because it takes for granted that the Tana learns the Seifa to balance the Reisha (So Tosfos found in the name of the Rebbe, R. Troysh).

ובחנם דחק לדקדק כך, דודאי לעולם בין גבי מלך בין גבי כהן גדול אי יש חידוש או מ'דן' או מ'דנין ,'אין להקשות שום דבר - דלמה לו למיתני גבי כהן גדול 'דנין אותו' וגבי מלך 'לא דן '- דכיון דיש שום חידוש במילתיה, תני זה אגב זה.

(i) Refutation: R. Troysh's explanation however, is unnecessary. It is quite obvious that once it is necessary to mention 'Dan' or 'Danin' by Kohen Gadol, or 'Lo Danin' or 'Lo Dan' by Melech, the Kashya as to why the Tana adds 'Danin Oso' by Melech, and 'Lo Dan' by Melech is inappropriate. This is because, once one of them teaches us a Chidush, it is natural for the Tana to mention the other one.

ותדע דהכי פשיטא ליה להש"ס - דפריך הכא 'פשיטא?' כלומר- למה לן למתני 'דן'? ומשני '"דנין אותו" איצטריכא ליה', ואגב 'דנין אותו' תני 'דן'.

(j) Proof: A proof for this lies in the fact that the Gemara asks here 'P'shita?' meaning why the need to mention 'Danin Oso'. To which it answers that he needs to mention 'Danin Oso', on account of which he mentions 'Dan'.

ואפ"ה אין להקשות אמאי לא משני דמשום הכי תני 'דן ודנין אותו' - משום דאי לא תני שום דבר הוה סלקא דעתך דאין דנין אותו ומתוך, כך אינו דן משום "התקוששו".

(k) Implied Question: One cannot ask why the Gemara does not answer that the Mishnah needs to mention 'Dan' and 'Danin Oso' (even if there would be no other Chidush), because had it not mentioned either, we would have thought that a Kohen Gadol cannot be judged (as we explained earlier), in which case, he cannot judge either (due to "Hiskosheshu ve'Koshu").

דאדרבה, נימא לאידך גיסא - אי לא הוה תני שום דבר בכ"ג, הוה אמינא מסברא דדן שפיר; דאטו משום חשיבותו מגרע גרע? וכיון דדן איהו ,נמי דיינין ליה משום "התקוששו "ולא קשיא מידי.

(l) Answer: Because we could just as well say the opposite - that had it not mentioned either, we would have thought that since there is no reason for him not to be able to judge, he must be able to be judged too (for the same reason)!

והא דתנן 'כהן גדול' בתר פ"ק?

1. Question: Why did Rebbi learn 'Kohen Gadol' immediately after the first Perek?

משום דאיידי דתניא בפ"ק מילי דכ"ג ,פסיק ושרי ליה, והדר תני ליה מעלות של מלך דחשיב מיניה, ואחר כך חוזר לעניינו להלכות דינין.

2. Answer: Because having taught some of the Dinim of a Kohen Gadol in the first Perek, the Beraisa concludes the topic with which it is dealing before switching to the Dinim of a king, who is superior in eminence to a king, following which he goes back to the Kohen Gadol.

3) TOSFOS DH EINO YOTZEI MI'SHAM LE'OLAM

תוס ד"ה אינו יוצא משם לעולם

פירוש, וכגון שלא מינו אחר עד שנגמר דינו - וכגון דליכא משוח שעבר וליכא משוח מלחמה, דמשוח שעבר מחזיר הרוצח לדברי הכל, ומשוח מלחמה פלוגתא דר' יהודה ורבנן פרק בתרא דהוריות (דף י:).

(a) Clarification: This speaks specifically where a. they did not appoint another Kohen Gadol before his Din was finalized and b. there was neither a Mashuach she'Avar (a deputy who once stood in for the Kohen Gadol on Yom Kipur) nor a Kohen Mashu'ach Milchamah at the time the murderer's Din was finalized (since of the latter two, the former frees the murderer unanimously, whilst the latter is subject to a Machlokes between R. Yehudah and the Rabbanan in 'Horiyos').

4) TOSFOS DH ME'ID VE'HA TANYA VE'HIS'ALAMTA ...

תוס ד"ה מעיד והא תניא והתעלמת

(SUMMARY: Tosfos gives two reasons to explain why we cannot establish our Mishnah with regard to Eidus ha'Chodesh, which is a Mitzvah and which therefore overrides Kavod ha'Beri'os).

ואם תאמר, ולוקמה בעדות החדש דודאי כהן גדול מעיד, דבמידי דאיסורא' אין חכמה ואין תבונה לנגד ה', כדאמר גבי צורבא מרבנן פרק שבועת העדות (דף ל:) ?

(a) Question (Part 1): Why does the Gemara not establish our Mishnah with regard to testifying on having seen the new moon, something that a Kohen Gadol is certainly permitted to do - because when it comes to an Isur, we have a principle 'Ein Chochmah ve'Ein Tevunah ... Neged Hash-m, as we have learned in Perek Shevu'as ha'Eidus regarding a Talmid-Chacham.

והא דאמרינן דדוחין לא תעשה בשביל כבוד הבריות, הני מילי ממונא, אבל במידי דאיסורא לא, כדפרישי'?

(b) Question (Part 2): Because when we say that Kavod ha'Beri'os' overrides a Lo Sa'aseh, that pertains specifically to money issues, but not Isurim, as we have already explained (see Aruch la'Ner).

וי"ל ד'מעיד' משמע לכל דבר, בין באיסורא בין בממונא, דומיא ד'מלך לא מעיד 'דמיירי אפי בממונ' .

(c) Answer #1: The answer is that 'Meid' implies across the board, irrespective of whether it is for Isur or for Mamon, just like 'Melech Lo Me'id', which incorporates matters of Mamon.

א"נ, דוקא בממונ' איירי מתניתין, מדקתני דמלך לא מעיד, דאי באיסורא 'אין חכמה ...'.

(d) Answer #2: Alternatively 'Me'id pertains specifically to Mamon, just like 'Melech Lo Me'id', which must be talking about Mamon, because if it is a matter of Isur, we will apply the principle 'Ein Chochmah ve'Ein Tevunah ... '.

5) TOSFOS DH. 'VE'HA T'NAN, MELECH LO DAN VE'LO DANIN OSO

תוס ד"ה 'והא תנן מלך לא דן ולא דנין אותו

(SUMMARY: Tosfos refutes the suggestion that 'Me'id la'Melech', is speaking about Malchei Beis-David).

וא"ת, ולוקי מתניתין דתני 'מלך לא דן ולא דנין אותו 'במלכי ישראל, ומתניתין דתני 'מעיד למלך' דמשמע דדנין אותו- במלכי בית דוד, דאמר לקמן) דף יט.) דדן ודנין אותו?

(a) Question: Why do we not establish our Mishnah ('Melech Lo Dan ... ') by the kings of Yisrael, and the Mishnah which says 'Dan ... ', by the kings of Beis David (about whom we will learn shortly 'Dan ... ')?

וי"ל 'דכולה מתניתין מסתמא איירי במלכי ישראל, דומיא ד'מלך לא דן ולא דנין אותו'.

(b) Answer: It is logical to establish the entire Mishnah by Malchei Yisrael, just like 'Melech Lo Dan ... ').

6) TOSFOS DH VE'HA EIN MOSHIVIN MELECH BE'SANHEDRIN

תוס' ד"ה והא אין מושיבין מלך בסנהדרין

(SUMMARY: Tosfos first reconcile the current statement and the Kashya with the Mishnah 'Melech Lo Dan', and then discuss how a king could possibly be judging his own son. Their answer to this problem turns out to resolve their opening question, too).

תימה, לפרוך ממתניתין- דתנן 'מלך לא דן'?

(a) Question #1: Why did the Gemara not rather ask from our Mishnah - 'Melech Lo Dan'?

ועוד, מאי קמ"ל ,מתניתין היא 'מלך לא דן ... '?

(b) Question #2: Furthermore, what is the Chidush of 'Ein Moshivin ... ', in view of our Mishnah?

וי"ל דהו"א ,דהא דאין מלך דן, ה"מ לבדו, משום דאין דנין אותו - דלא קרינן ביה 'התקוששו וקושו', אבל עם אחרים שפיר מצי דן, דאין הדין נגמר על פיו לבד )כך נראה למהר"ן)

(c) Answer #1: We would otherwise have restricted the Mishnah's prohibition to the king judging on his own, which we would have forbidden as a result of the fact that he cannot be judged (on account of 'Hiskosheshu ve'Koshu"), but to judge as a member of Sanhedrin would have been permitted, seeing as the rulings are not issued by him alone (So it appears to Mori ha'Ran).

וא"ת, מ"מ היאך דן את בנו; דמסתמא בבן מלך קאי שמועה עכשיו?

(d) Question: The Gemara established the Sugya about judging a prince. But how is it possible for a king to be judging his own son?

וי"ל, דודאי היה יודע שפיר דלדון לא בא, אבל קשה ליה, דאפילו ישב וידום נמי לא.

(e) Answer: To be sure, the Gemara knew full well that the king did not come to judge, only to sit in on the proceedings, but even that, it seems, is forbidden.

ובהכי ניחא דלא פריך ממתני דתנן 'מלך לא דן'.

(f) Answer #2 (to first question). This also explains why the Gemara did not ask our Mishnah 'Melech Lo Dan'?

7) TOSFOS DH MISHUM TZINAH

תוס ד"ה משום צינה

פ"ה משום שכהן גדול טעון טבילה.

(a) Explanation #1: Rashi explains that this is due to the fact that the Kohen Gadol required Tevilah.

ולא נהירא דמשמע ביומא )דף לא:) שהיו מחממין לו קומקמום של חמין ביוה"כ ?

(b) Refutation: This is not correct however, since it is implied in the Gemara in Yoma that would heat up a kettle of hot water on Yom Kipur.

לכן נראה לפרש - משום קרירות הרצפה שכל היום היה עומד יחף.

(c) Explanation #2: The reason therefore appears to be because of the coldness of the floor, on which the Kohen served all day barefoot.

8) TOSFOS DH SHATA BASAR YARCHEI AZLA

תוס' ד"ה שתא בתר ירחא אזלא

(SUMMARY: Tosfos rejects Rashi's explanation that by not declaring a leap-year, Tishri will adopt the cold weather of Mar-Cheshvan. They therefore explain the Sugya in connection with declaring a leap-year on account of 'Aviv' or 'Peiros ha'Ilan', and prove this from the Gemara's Kashya from 'Sheloshah Ro'ei Bakar').

פירש הקונטר' קור וחום של שנה הולך אחר החדשים) - אם לא היתה השנה מעוברת) וקור שהיה ראוי לעשות במרחשון, אם לא היתה השנה מעוברת יעשה בתשרי .

(a) Explanation #1: Rashi explains that the cold and the heat of the year are determined by the months - so that if the year would not be a leap-year, then the cold weather that would have occurred in Mar-Cheshvan, will now occur in Tishri.

וקשה, דאי בתר חדשי חמה אזלא, מה לו לכהן אם נעבר השנה, והלא כל מה שאנו מעברים היינו כדי להשוות חדשי חמה לחדשי הלבנה, ולעשות ממרחשון תשרי, כדי שתפול בו תקופת תשרי ותהא מקצת החג בתקופה החדשה; והלא ברוב השנים כמו כן נופלת תקופת תשרי בתשרי של לבנה ?

(b) Refutation: The problem with this is why the Kohen Gadol needs to be perturbed by the leap-year, seeing as the point of a leap-year is bring the 'sun months' in line with the 'moon-months', and to turn mar-Cheshvan into Tishri. And the reason for this is so that the autumn solstice falls in Tishri, for some of Chag ha'Succos to fall in the new solstice. Just like in most years, when the new solstice falls in the month of Tishri.

ופי' בתוס' דמיירי כשמעברין משום אביב ופירות האילן ,דאז משתנה קור של תשרי זה מקור של תשרי של שאר שנים 'להיות בו צינה כצינה של מרחשון.

(c) Explanation #2: Tosfos therefore explain that the Gemara is speaking in a case where they are discussing a leap-year on account of Pesach falling in the spring or so that the fruit of the trees should be ripe for Bikurim. Because then, the cold of the forthcoming Tishri will be different than that of other years, inasmuch as the temperature in Tishri will resemble that of a regular Mar-Cheshvan.

ולהכי פריך שפיר משלשה רועי בקר - דמשמע שהפירות והצינה שוים, שהרי סימני הרועים האחד היה נותן לפירות והאחר לצינת הרוח.

1. Proof: This is borne out by the fact that the Gemara now asks from the three 'Roei Bakar' - implying that the fruit and the cold coincide, since one of the cowhands gave the reason as 'Peiros', whilst one of remaining two gave it as the cold weather (see Tosfos ha'Rosh).