1) TOSFOS DH 'DINEI MAMONOS BI'SHELOSHAH'.

תוס' ד"ה 'דיני ממונות בשלשה'. אחר ששנה דינים בתלתא בבי, משמיענו בכמה דנין אותם.

(SUMMARY: After explaining why Rebbi placed Sanhedrin after Bava Basra, Tosfos searches for a reason why 'Kofer' and 'Sheloshim shel Eved', as well as an Eved going out with the twenty-four main limbs are omitted from the Mishnah. They reject the reason offered by 'Yesh Mefoshim' and present the two reasons of Rabeinu Tam, which they briefly discuss).

אחר ששנה דינים בתלתא בבי, משמיענו בכמה דנין אותם.

(a) Comment: After having taught the Dinim in three sections (Bava Kama, Metzi'a and Basra), the Tana goes on to teach us how many Dayanim are required to judge them.

והא דלא תנא כופר ושלשים של עבד, כדתנן שאר קנסות?

(b) Implied Question: Why does the Tana not include 'Kofer' (regarding a Shor Mu'ad that killed a person) and 'Sheloshim Shekalim of an Eved (Cana'ani)'?

י"מ, משום דשור מיתתו בכ"ג; ובזמן שהשור בסקילה בעלים משלמין כופר ושלשים של עבד (ב"ק דף מג.), ודלא כר"א דמחייב ע"פ עד אחד וע"פ הבעלים בפרק ארבעה וחמשה (שם מא:).

(c) Answer: Some explain that this is because sentencing the ox to death requires twenty-three Dayanim, and it is when the ox is stoned that the owner pays Kofer and the thirty Shekalim of an Eved Cana'ani (see Maharam [though this does not conform with the opinion of R. Eliezer in Perek Arba'ah va'Chamishah, who maintains that the ox can be sentenced to death even by the testimony of one witness or of the owner]).

ואין נראה, דהא איכא אמוראי התם דסברי דאפי' ר' עקיבא דריש "אם כופר" לרבות שלא בכוונה?

(d) Refutation: This is not correct however, seeing as there are Amora'im there who maintain that even R. Akiva (who argues there with R. Eliezer) Darshens "Im Kofer" to include sentencing the ox to death even there where it killed unintentionally (see Maharam).

ונראה ר"ת דכופר ול' של עבד הוי בכלל 'חבלות'.

(e) Alternative Answer #1: Rabeinu Tam therefore explains that 'Kofer' and 'the thirty Shekel of an Eved are already included in

אי נמי, תנא ושייר הני, ושייר נמי יציאת עבד בראשי אברים, דקנסא הוא ובעי נמי ג' מומחין.

(f) Alternative Answer #2: Alternatively, the Tana omits these two cases, as it does that of an Eved going out with the twenty-four main limbs (which is also a K'nas that requires three Dayanim).

וללישנא קמא, לא חשיב הא שיור - דאיכ' למימר דפשיטא ליה דהוי מכלל 'חבלות'.

1. Comment: According to the previous answer, this last case is not considered an omission, since it is obvious that it is included in 'Chavalos'.

אי נמי, התנא לא איירי אלא בממון הניתן מיד ליד.

2. Alternative Explanation: Or else because the Tana is only concerned with actual money that changes hands (into which category the Eved going free does fit).

2) TOSFOS DH 'MAH LI CHAVAL BE'GUFO, MAH LI CHAVAL BE'MAMONO'?

תוס' ד"ה 'מה לי חבל בגופו מה לי חבל בממונו?'

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara changes from its normal custom [by mentioning Gufo before Manono] of first mentioning the case that is more obvious).

'ממונו' ה"ל למנקט ברישא - שכן דרך בכל מקום בלשון 'מה לי', להקדים הפשוט?

(a) Implied Question: The Gemara ought surely to have mentioned 'Mamono' first - as it generally tends to do whenever it uses the expression 'what is the difference between ... ', where it mentions the given case first?

כדאשכחן בהמפקיד (ב"מ דף לו:) 'מלאך המות מה לי הכא, מה לי התם'; וכן 'מה לי קטלא כולה, מה לי קטלא פלגא'; ובאיזהו נשך (שם דף סג.) 'השתא דאמר רבי ינאי מה לי הן, מה לי דמיהן', מה לי דמיהן, מה לי הן נמי אמרינן.

(b) Precedent: Like we find in 'ha'Mafkid', in the case of 'Mal'ach ha'Ma'ves Mah Li Hacha, Mah Li Hasam'; in Chulin, in the case of 'Mah Li Katla Kulah, Mah Li Katla Palga'; and in 'Eizehu Neshech', where R. Yanei says that just as we say, we will also say 'Mah Li Demeihen, Mah Li Hein'.

וי"ל, דחבלא שייכא בגוף טפי ופשיטא; לכך נקט ברישא 'חבל בגופו'.

(c) Answer: Nevertheless, the Gemara here mentions 'Chaval be'Gufo' first, due to the fact that it is more common.

3) TOSFOS DH 'DIVREI HA'KOL EIN DINEIHEN DIN' (1).

תוס' ד"ה 'דברי הכל אין דיניהן דין'.

(SUMMARY: After establishing 'Divrei ha'Kol' to mean specifically according to R. Avahu, and on the initial assumption that whoever does not hold Eiruv Parshiyos, does not require three judges, Tosfos explains that R. Avahu dismisses the Beraisa of Rami bar Chama which holds 'Arba'ah Shomrin Tzerichin Kefirah be'Miktzas [which does not hold Eiruv Parshiyos] as unauthentic. After querying their original premise from a Yerushalmi and a Bavli, however, they retract from their original premise. They conclude that even those who hold 'Ein Eiruv Parshiyos Kasuv Ka'an, require three judges based on the Pasuk "Mishpat Echad Yih'yeh Lachem", and they explain why our Sugya declined to say so).

דרבי אבהו אדרבי אבהו פריך, דשמואל ושאר אמוראי סברי 'דיניהן דין'.

(a) Clarification: The Gemara is asking a contradiction in R. Avahu, since Shmuel and the other Amora'im hold 'Dineihem Din'.

וא"ת, היכי קאמר 'ד"ה', הא איכא ברייתא דרמי בר חמא בהגוזל קמא (ב"ק דף קז.) דאמר ארבעה שומרין צריכין כפירה במקצת דלית ליה עירוב פרשיות, ומאן דלית ליה עירוב פרשיות לא בעי שלשה כדמוכח בשמעתין?

(b) Question: How can the Gemara say 'Divrei ha'Kol', when the Beraisa cited by Rami bar Chama (cited in 'ha'Gozel Kama') specifically says that the four Shomrin require partial denial (like a debtor), because it does not hold of Eiruv Parshiyos, and whoever does not old of Eiruv Parshiyos, does not require three Dayanim, as is evident in our Sugya.

וי"ל, דרבי אבהו לא חשיב לה לההיא ברייתא, דלא מתניא בי ר' חייא ור' אושעיא.

(c) Answer: R. Avahu does not consider that Beraisa authentic, since it was not learned in the Beis-ha'Medrash of R. Chiya and R. Oshaya.

וע"ק, דרבי יוחנן אית ליה בהגוזל (שם:) דרמי בר חמא? ובירושל' דריש מכילתין אמרינן 'רבי יוחנן וריש לקיש אמרי תרווייהו "שנים שדנו אין דיניהם דין" '?

(d) Question #1: R. Yochanan there (in 'ha'Gozel Kama') agrees with Rami bar Chama; yet the Yerushalmi at the beginning of our Masechta states that R. Yochanan and Resh Lakish both hold that if two people judge, their Din is invalid?

ובהחולץ (יבמות דף מו:) נמי קאמר רבי יוחנן 'גר צריך שלשה' "משפט" כתיב ביה?

(e) Question #2: Likewise, the Gemara in 'ha'Choletz cites R. Yochanan, who holds that a Ger requires three judges, because the Torah uses the word "Mishpat" in connection with him?

וי"ל, דאפי' מאן דאית ליה ,אין עירוב פרשיות כתוב כאן, בעי שלשה, משום דכתיב (ויקרא כד) "משפט אחד יהיה לכם"; והאי דקאמר הכא 'מאי קסבר ... ', ה"ק - אי קא סבר אין עירוב פרשיות כתוב כאן, ולכך לא בעינן מומחין דלא דריש "משפט אחד", להשוות הודאות והלואות לגזילות וחבלות, 'שלשה' מנא ליה?

(f) Answer: In fact, even those who hold 'Ein Eiruv Parshiyos Kasuv Ka'an, require three judges - because the Torah writes "Mishpat Echad Yih'yeh Lachem"; And when the Gemara here says 'What does he hold ... ' (insinuating that he does not), what he means to say is - that if he holds 'Ein Eiruv Parshiyos Kasuv Ka'an', and the reason that he does not require Mumchin (expert judges) is because he does not Darshen "Mishpat Eched ... ", to compare Hoda'os and Halva'os to Gezeilos and Chavalos (which definitely require experts), then from where does he know that one requires three judges?

וכי קאמר 'לעולם קסבר עירוב פרשיות כתוב כאן, ובדין הוא דבעי מומחין ... ', המ"ל דאפי' 'אין עירוב פרשיות כתוב כאן', בדין הוא דליבעו ג' מומחין מ"משפט אחד"?

(g) Implied Question: When the Gemara answers that really he holds 'Eiruv Parshiyos Kasuv Ka'an', and that is why we require Mumchin, why did it not answer that even if he held 'Ein Eiruv Parshiyos Kasuv Ka'an', we would still require Mumchin, because of "Mishpat Echad ... "?

אלא שאינו רוצה לחזור מדברי המקשה דקאמר אי 'אין עירוב פרשיות כתוב כאן', לא שמעינן ג' ומומחין מ"משפט אחד".

(h) Answer: The Gemara could have indeed answered that. Only it wanted to avoid retracting from the questioner's premise that if one holds 'Ein Eiruv Parshiyos Kasuv Ka'an', then we do not learn three judges and Mumchin from "Mishpat Echad ... '.

4) TOSFOS DH 'DIVREI HA'KOL EIN DINEIHEN DIN' (2).

תוס' ד"ה 'דברי הכל אין דיניהן דין'.

(SUMMARY: To explain why the Gemara does not learn the Din of three judges and Mumchin from "Mishpat Echad ... " even according to those who do not hold of Eiruv Parshiyos, Tosfos confine the D'rashah of "Mishpat Echad ... " to comparing Dinei Mamonos to Dinei Nefachos [but not to learn Mamonos from Mamonos and Nefashos from Nefashos]. They reject the proof for this from the need for the 'Gezeirah-Shavav' "Heitev" "Heitev" [to learn Nefashos from Nefashos] from Rami bar Chama, according to R. Avahu and on R. Yochanan, who hold "Mishpat Echad ... " even with regard to comparing Dinei Mamonos to one another - which forces them to explain the need for "Heitev" "Heitev" for a specific reason. They then explain a. why the Gemara does not learn Mumchim by [all] Mamonos from "Mishpat Echad, and b. according to those who learn 'Eiruv Parshiyos', why the Torah needs to write 'Mumchin' by Gezeilos. And they conclude by querying the Mishnah in Perek Echad Dinei Mamonos, which draws ten distinctions between Dinei Mamonos and Dinei Nefashos, when we ought to compare them from "Mishpat Echad ... "?).

וא"ת, כי היכי דילפינן דרישה וחקירה מ"משפט אחד", נילף נמי לענין ג' ומומחין, אפי' מאן דלית ליה עירוב פרשיות?

(a) Question: Just as we learn 'D'rishah and Chakirah' from "Mishpat Echad ... ", why can we not also learn three judges and Mumchin from there, even according to those who do not hold Eiruv Parshiyos.

וי"ל, ד"משפט אחד" להשוות דיני ממונות לדיני נפשות קאתי, ולא להשוות דיני ממונות אהדדי, דאקרא דלעיל קאי, דכתיב (שם) "מכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת", וכתיב בתריה "משפט אחד ... ".

(b) Answer: "Mishpat Echad" comes to compare Dinei Mamonos to Dinei Nefashos, and not to compare different aspects of Dinei Mamonos to one another.

ותדע, דלקמן (דף מ.) בעי גזירה שוה ד"היטב היטב", ולא ילפינן דיני נפשות מהדדי לענין דרישה וחקירה מדכתב "משפט אחד".

(c) Proof: Like we find later in the fifth Perek, where we learn a Gezeirah-Shavah "Heitev" "Heitev", to learn D'rishah va'Chakirah from one aspect of Dinei Nefashos to another, and decline to learn it from "Mishpat Echad ... '.

ומיהו ע"כ אין ראיה משם, דא"כ, תיקשה לרמי בר חמא אליבא דרבי אבהו ולרבי יוחנן דאית להו "משפט אחד" אפי' להשוות דיני ממונות אהדדי?

(d) Disproof: There is no proof from there however, because if it was indeed so, it would pose a Kashya on Rami bar Chama according to R. Avahu and on R. Yochanan, who hold "Mishpat Echad ... " even with regard to comparing Dinei Mamonos to one another.

אלא איצטריך "היטב" "היטב" מטעם דלקמן, ד'ליכתבינהו רחמנא בחדא'.

(e) Alternative Explanation: It must therefore be that we need "Heitev" "Heitev" for the reason mentioned there (that the Torah should otherwise have written them together [see Maharam]).

וא"ת, אכתי לענין מומחין מיהא נילף דיני ממונות מדיני נפשות, כמו לענין דרישה וחקירה?

(f) Question: The question remains however, why do we not learn Mumchin with regard to Dinei Mamonos from Dinei Nefashos, like we do regarding 'D'rishah va'Chakirah'?

וי"ל מדכתב רחמנא מומחין גבי גזילות, ש"מ דלגבי הכי לא ילפינן דיני ממונות מדיני נפשות.

(g) Answer: Since the Torah inserts Mumchin by Gezeilos, it is clear that the Torah does not want us to learn (other) Dinei Mamonos from Nefashos (see Maharam).

אבל קשה, למאן דאית ליה 'עירוב פרשיות', 'מומחין' דכתב רחמנא גבי דיני ממונות למ"ל?

(h) Question: According to those who learn 'Eiruv Parshiyos', why does the Torah need to write 'Mumchin' by Dinei Mamonos (see Maharam).

ושמא לענין 'מומחין' אין ללמוד דיני ממונות מדיני נפשות, כיון דסגי בשלשה.

(i) Answer: Perhaps we cannot learn Dinei Mamonos from Dinei Nefashos with regard to 'Mumchin', seeing as three judges will suffice (and not twenty-three).

וצ"ע, כל הנך מילי דחשיב לקמן בפ' אחד דיני ממונות (דף לב.) 'מה בין דיני ממונות לדיני נפשות?' אמאי לא משווינן להו מ"משפט אחד יהיה לכם".

(j) Question: What is however, difficult is all the distinctions between Dinei Mamonos and Dinei Nefashos that we will learn later in Perek Echad Dinei Mamonos. Why do we not compare them from "Mishpat Echad ... ".

5) TOSFOS DH 'I KA'SAVAR EIRUV PARSHIYOS KASUV KA'AN, LIBA'I NAMI MUMCHIN'.

תוס' ד"ה ' אי קסבר עירוב פרשיות כתוב כאן, ליבעי נמי מומחין'.

מפורש בהגוזל קמא (ב"ק דף קז.

(a) Reference: Tosfos has already explained this in Bava Kama, in Perek ha'Gozel Kama.

6) TOSFOS DH 'LIBA'I NAMI MUMCHIN'.

תוס' ד"ה 'ליבעי נמי מומחין'.

(SUMMARY: Tosfos initially reconciles our Gemara, which precludes Hedyotos [laymen as judges] from "Elohim"; whereas in Gitin the Gemara learns it from "Lifneihem", but they query their answer based on Rashi there in Gitin. They therefore conclude that the two Pesukin are referring to two different issues).

תימה, דמשמע הכא דממעטינן הדיוטות מדכתיב 'אלהים', ובפרק המגרש (גיטין דף פח:) ממעט להו מדכתבי "לפניהם", 'ולא לפני עכו"ם, ולא לפני הדיוטות'

(a) Question: Our Gemara seems to preclude Hedyotos from "Elohim", whereas in 'ha'Megaresh', the Gemara learns it from '"Lifneihem", 've'Lo Lifnei Akum', "Lifneihem", 've'Lo Lifnei Hedyotos'.

וי"ל, דהתם ממעטינן מ"לפניהם" משום ד"לפניהם" קאי א"אלהים" דהכא, כלומר - לפני הדיינין המפורשין במקום אחר.

(b) Answer: In fact, the D'rashah of "Lifneihem" refers to "Elohim" quoted here (in which the two D'rashos are one and the same).

ומיהו בגיטין (שם) פירש בקונטרס משום דקאי א"שבעים זקנים" הכתובים בסוף פרשת משפטים, שעלו עמו להר ... , שהן סנהדרין.

(c) Question: Rashi in Gitin however, explains that "Lifneihem" refers to the seventy elders mentioned at the end of the Parshah - the Sanhedrin, who accompanied Moshe up the Mountain.

ונראה לפרש דבגיטין לענין מילי דכפייה איירי, דאהכי מייתי לה, דאביי אשכח לרב יוסף דהוה יתיב וקא מעשה אגיטין; אמר ליה 'והאנן הדיוטות אנן'? אבל "אלהים" לאו אמילי דעשוי מיירי אלא בדין בעלמא.

(d) Answer: It therefore seems that the D'rashah in Gitin is written with reference to coercing the litigants to adhere to their ruling, since it is in that connection that the Gemara cites the D'rashah. The Gemara relates how Abaye found Rav Yosef sitting and enforcing Gitin, and said to him 'But are we not Hedyotos (who are not empowered to enforce the law)? "Elohim" on the other hand, is not written in connection with enforcing the law, but with judging in the first instance.

והא דמשמע ליה מילי דעשוי מ"לפניהם", משום דדרשינן לקמן (דף ז:) מ"אשר תשים" - 'אלו כלי הדיינין', דשייך בהן 'שימה'.

(e) Proof: What prompts the Gemara to learn the Din of coercion from "Lifneihem", is the preceding words "Asher Tasim", about which we shall later say 'These are the vessels of the Dayanim' (i.e. the strap and the stick [see Rashi there]).