1) TOSFOS DH HA'HI R. YEHUDAH MISHUM R. TARFON
תוס' ד"ה ההיא ר' יהודה משום ר' טרפון
(SUMMARY: Tosfos discusses the connection between Hafla'ah and Asmachta [Kinyan], and how it is possible to learn the latter from the latter, and if, as the Ri maintains, one can learn them in the form of a S'vara, why we need "Ki Yafli").
דאמר 'לא נתנה נזירות אלא להפלאה'.
(a) Clarification: R. Tarfon declares the principle 'Lo Nitnah Nezirus Ela le'Hafla'ah' (Nezirus must be clear-cut).
פ"ה - אלמא כיון דמספקא ליה אי הוי נזיר אי לא, מספיקא לא משעביד נפשיה; הכא נמי מספיקא לא גמר ומקני.
(b) Explanation #1: Consequently, Rashi explains, since, in the case of R. Tarfon, Reuven is not sure whether Shimon is a Nazir or not, he does not undertake Nezirus based on a doubt. Likewise here, by Mesachek be'Kuvya, he does not obligate himself to pay based on a doubt.
והקשה הריב"ן, מאי מדמה קנין לנזירות? שאני נזירות, דגלי קרא דכתיב "כי יפליא"?
(c) Question: The Rivan queries this however, in that how can we compare Kinyan to Nezirus, which is a Gezeiras ha'Kasuv (based on the Pasuk "Ki Yafli")?
וי"ל, דמ"מ נילף מיניה בעלמא.
(d) Answer #1: Nevertheless, one can learn Kinyan from it.
ור"י פי', דמ"מ מייתי שפיר, ואין להקשות שאני הכא דגלי קרא? משום דהא לא מפרש בקרא מאי היא הפלאה, אלא גלי לן קרא דבעינן הפלאה, ולא ידעינן מה היא הפלאה - אלא תיתי לן מסברא מה היא הפלאה.
(e) Answer #2 (Part 1): The Ri seems to agree with the Rivan's basic answer, but he elaborates. The Pasuk does not actually define Hafla'ah; All it does is inform us that Hafla'ah is necessary, leaving us to define it from a S'vara.
והיינו דקאמר 'ההיא רבי יהודה היא דאמר משום רבי טרפון', דכיון דלא חשיב ליה הפלאה, א"כ ש"מ דעל כרחיך הוא דאמר לעיל בכי האי גוונא אסמכתא היא, דאי לאו אסמכתא היא מילתא דלא ידע, אם כן הויא נמי הך הפלאה אע"ג דלא ידע.
(f) Answer #2 (Part 2): And this is what the Gemara means when it says 'That goes according to R. Yehudah in the name of R. Tarfon'. Because since he does not consider it Hafla'ah, he must be the one who holds, in similar case (of Kinyan) that it is Asmachta. Whereas if something that he does not know would not be considered an Asmachta, then something that he does not know would be considered Hafla'ah.
ומדקאמר ר' יהודה 'לעולם אין אחד מהם נזיר ... ', מכלל דלא הוי הפלאה כי האי גוונא; אם כן ש"מ לעיל דהוי אסמכתא כי האי גוונא,
(g) Answer #2 (Part 3): And now that R. Yehudah said that not one of them is a Nazir, we see that it is not considered Hafla'ah in such a case, we infer that above in the case of Kinyan it is considered an Asmachta.
וקרא ד"כי יפליא", איצטריך, משום דידות נזירות כנזירות. הלכך אי לאו קרא ד"כי יפליא" הייתי מרבה גם זו לידות נזירות, דלא גרע מהם. ומשום הכי איצטריך "כי יפליא" לומר דלא חשיב כידות.
(h) Elaboration (Part 4): And as for the Pasuk of "Ki Yafli" we need it to teach us that although we normally hold that Yados of Nezirus are like Nezirus itself, in which case we might have thought that we consider R. Yehudah's case as a Yad, and the Nezirus will take effect. Therefore we need to "Ki Yafli", to teach us that it is not.
2) TOSFOS DH I NAMI MIPNEI DARKEI SHALOM
תוס' ד"ה אי נמי מפני דרכי שלום
תימה למ"ד מפריחי יונים 'ארא' - א"כ מעיקרא נמי פסולים מפני דרכי שלום?
(a) Question: According to those who interpret 'Mafrichei Yonim' as 'Ara' (luring other doves to one's nest), the initial P'sul is also due to Darkei Shalom.
וי"ל, דהא דאמרי' 'מפני דרכי שלום' קאי אלישנא ד'תקדמיה יונך ליון'.
(b) Answer: The statement 'Mipnei Darkei Shalom' was said exclusively according to the Lashon that interprets it as 'Takdemeih Yonech le'Yoni' (with regard to betting in a dove race)
3) TOSFOS DH MEKARA SAVUR D'MEI KAYAHIV
תוס' ד"ה מעיקרא סבור דמי קיהיב
(SUMMARY: Tosfos explain why he does not transgress "Lo Sachmod", and then reconcile [in two ways] our Gemara with the Gemara in Bava Metzi'a, which implies that it does in fact apply, even when the Chamsan pays).
א"ת, וליפסול מדאורייתא - דקא עבר אלאו ד"לא תחמוד"?
(a) Question: Why is he not Pasul d'Oraysa for transgressing the La'av of "Lo Sachmod"?
וי"ל, ד"לא תחמוד" משמע דלא יהיב דמי, וכי יהיב דמי ליכא לאו דחמוד כלל!
(b) Answer: "Lo Sachmod" implies that he does not pay for the article, but if he does, there is no La'av at all.
וא"ת, והא אמרינן בפ"ק דבבא מציעא (דף ה:) "לא תחמוד" בלא דמי משמע להו' - משמע לאינשי דווקא הוא דמשתמע כך, אבל הם טועים ד"לא תחמוד" הוי אפי' בדיהיב דמי?
(c) Question: The Gemara in Bava Metzi'a however, states that "Lo Sachmod" seems to people to mean without money, implying that this may well be what people think, but that in reality, the people err, because one transgresses "Lo Sachmod" applies even if one pays for the article?
וי"ל ד'משמע להו' דקאמר - ר"ל נמי דכן הוא האמת.
(d) Answer #1: When the Gemara says ' seems to people to mean', it means that that is the truth (that "Lo Sachmod" does not indeed apply).
ועי"ל, דהכא הכי קאמר 'דמי קא יהבי', והיו מפייסים אותם עד שיאמרו 'רוצה אני'; אם כן לא עברי אלאו ד"לא תחמוד", כיון דחזו דשקלי בעל כרחייהו ולא היו חוששין אם יתפייסו, פסלינהו.
(e) Answer #2: Alternatively, by 'D'mei Kayahiv' the Gemara means that they would appease them (the owners) until they agreed to the 'sale', in which case "Lo Sachmod" was no longer applicable.
4) TOSFOS DH MEGADLI ITMAR
תוס' ד"ה מגדלי איתמר
(SUMMARY: Tosfos explain why the Chachamim forbade rearing a Beheimah Dakah even in the house, but not a Beheimah Gasah. Then they go on to explain why we not already know this from the Mishnah in Bava Kama).
פי' בהמה דקה אסרו לגדל אפי' בבית, משום 'ישוב ארץ ישראל' - דילמא אתי לרעותן בשדות; ובהמה גסה מותר לגדל בבית, ולא גזרו בה חכמים משום דצריך לחרישה ואין יכולין לעמוד בהאי גזירה.
(a) Clarification: They forbade rearing a Beheimah Dakah (a small species of animal) even in the house, due to 'Yishuv Eretz Yisrael' - just in case one comes to graze them in the fields. The Chachamim did not however, extend the decree to a Beheimah Gasah (a large species of animal), which they permitted to rear in the house, because it is vital for plowing, and the people would not have been able to live with it.
וא"ת, והא מתניתין היא במרובה (ב"ק דף עט: ושם) 'אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל' - משמע דווקא דקה אבל גסה מגדלין?
(b) Question: But is that not what the Mishnah says in 'Merubeh', when it forbids rearing a Beheimah Dakah in Eretz Yisrael,
וי"ל, דאי מההיא הוה אמינא ה"ה גסה ודקה דנקט לאשמועינן חידוש דסיפא, דאפי' דקה אינו אסור אלא בארץ ישראל דווקא, אבל לא בסוריא - דכיבוש יחיד לא הוי כיבוש, קמ"ל.
(c) Answer: From there alone, we would have thought that a Beheimah Gasah is forb idden too, and the Tana mentioned specifically a Beheimah Dakah (not to preclude a Beheimah Dakah, but) on account of the Seifa, to teach us that even a Beheimah Dakah is only forbidden in Eretz Yisrael, but not in Syria, because 'Kibush Yachid Lo Havei Kibush' (Syria does not have the Dinim of Eretz Yisrael, because it was captured by David ha'Melech, in his capacity as an individual, and not on behalf of K'lal Yisrael).
5) TOSFOS DH S'TAM GABAI KASHER
תוס' ד"ה סתם גבאי כשר
(SUMMARY: Tosfos, citing Rashi, first explain the Tana's insertion of Gaba'in and Muchsin in the Beraisa and what he is coming to teach us, and then reconcile that with the Din of Gazlanim, who become Kasher once they return the stolen article).
פ"ה - והא דהוסיפו 'הגבאין והמוכסין' בדחזו דשקלי יתירתא. וקא אתי לאשמועינן דאע"ג שהחזיר הגבאי והמוכס, פסול;
(a) Clarification: Rashi explains that the Chachamim added the Gaba'in and the Muchsin when they saw that they took excessively. The Chidush is that even though the Gabai and the Moches returned the money, they remain Pasul.
דלא דמי לשאר גזלנים שהחזירו - דכשרים?
(b) Implied Question: Why does their Din differ from that of other Gazlanim, who become Kasher once they return the stolen object.
דהאי לא ידע למאן נהדר.
(c) Answer #1: The difference is that whereas Gazlanim know basically from whom they stole, Gaba'in and Muchsin (who have stolen from so many people) do not.
ועוד, כיון דעדיין הם עוסקין בגבאות ובמכס, חשודים לחזור לקלקולם.
(d) Answer #2: And besides, seeing as they continue in their capacity as Gaba'in and Muchsin, they are suspect to reverting to their former ways.