1) TOSFOS DH ELA DIVREI HA'MAZAKIN MAI TA'AMA

תוספות ד"ה אלא דברי המזכין מ"ט

(SUMMARY: Tosfos cite Rashi, who bases the Gemara's Kashya on the assumption that the Dayan is able to retract anyway. And they go on to explain why the Kashya would not apply if he was not).

פ"ה, למה לי למיכתבינהו? אי משום משא ומתן דלמחר, הא מלתא בעלמא הוא, כדי שיחזור אחר זכות לכתוב 'פלוני זיכה' ל"ל טעמא?

(a) Clarification #1: (If he is able to retract), Rashi explains, why is it necessary to transcribe it? If it is on account of tomorrow's deliberations, and it is merely in order to try and highlight the side of merit, then let them write 'So-and-so ruled li'Zechus', Why is the reason necessary?

אלא משום דאי הדר לא צייתי ליה! הלכך צריך למיכתב טעמא, דלא לימא 'בדבר שהצדוקין מודין בו הייתי טועה'?

(b) Clarification #2: It must therefore be in order to prevent him from retracting. Consequently, it is necessary to insert the reason, to prevent him from claiming that he erred regarding a matter which the Tzedokim agree (in which case his initial ruling will be negated).

וא"ת, ומהאי טעמא צריך ליכתוב טעמא אע"פ שיכול לחזור בשעת גמר דין, משום דבשעת משא ומתן דלמחר, שלא יאמר בדבר שצדוקין מודין הייתי טועה, ויחזור?

(c) Question: If that is so, then for the same reason one needs to insert the reason even if he would be able to retract at the time of the Din's conclusion, to prevent him from claiming during tomorrow's deliberations that he erred regarding a matter which the Tzedokim agree?

וי"ל, כיון דליכא בשעת משא ומתן נפקותא כולי האי לענין פטור וחובה של נידון, אלא כדי שיחזור אחר זכותו, לא היה להם לחוש לכתוב טעמא, מאחר דבשעת גמר הדין יכולין לחזור בכל ענין;

(d) Answer (Part #1): Seeing as what happens during the deliberations does not really affect the Din (as to whether the defendant is Patur or Chayav) so much, only what is said during the conclusion of the Din, only to highlight the merits (as we explained), that would not be sufficient reason to transcribe the reason. Bearing in mind that at the conclusion of the Din, the Dayanim are permitted to retract anyway.

אבל אם אינם יכולין לחזור בכל ענין אף בשעת גמר דין, שיש נפקותא, אז ראוי לכתוב.

(e) Answer (Part #2): If, however, they were not permitted to retract even during the conclusion of the Din, then the reason for the merit would make a difference, and it would be necessary to write it.

2) TOSFOS DH MAH PATISH ZEH

תוספות ד"ה מה פטיש זה

(SUMMARY: Tosfos disagrees with the Rashbam, who changes the text to conform with his theory that it is the hammer that breaks up the rock and not vice-versa. Tosfos retains the text as it stands, and brings various proofs that the Pasuk and the Sugya are talking about a precious stone that causes the hammer to break into pieces).

רבינו שמואל גריס 'מחלק', שאין הפטיש מתחלק אלא הסלע.

(a) Textural Change: Rabeinu Shmu'el (the Rashbam) has the text 'Mechalek' (i.e. it is the hammer that breaks up the rock), since it is clearly not the hammer that breaks into pieces but the rock.

וקשה, דהוה ליה למימר 'מה הסלע מתחלק'?

(b) Question #1: In that case, the Gemara ought rather to have said 'Just as the rock breaks up ... '?

וכן בפרק רבי עקיבא (שבת פח: ושם) גרס 'מה פטיש מתחלק לכמה ניצוצות, אף כל דיבור ודבור שיצא מפי הקב"ה היה מתחלק לשבעים לשון'. והו"ל למימר נמי 'מה סלע מתחלק'?

(c) Question #2: Similarly, in Perek R. Akiva, the wording is 'Just as a hammer breaks into many sparks, so too, did every command that came out of the Mouth of Hash-m divide into seventy languages. There too (according to the Rashbam), it should have also said 'Just as a rock splits up ... '?

ומפרש ר"ת, 'וכפטיש יפוצצנו סלע', שהפטיש מתחלקת מן הסלע.

(d) Alternative Explanation: Rabeinu Tam therefore explains (the Pasuk in Yirmiyah, to mean) " ... and like a hammer which a rock causes to break into pieces; since it is the hammer that is broken up by the rock ...

כדאמרי' במדרש - מעשה בא' שלקח סנפירין, הלך לבודקו. נתנו על הסדן והכהו בקורנס; ונבקע הסדן ונחלק הקורנס, וסנפירין עומד במקומו. הדא הוא דכתיב "וכפטיש יפוצץ סלע".

(e) Proof: Like the story cited by the Medrash, about a person who purchased a sapphire nd who went to have it examined. They placed it on an anvil and struck it with a hammer; the anvil split and the hammer broke into pieces, but the sapphire remained intact. And that is what the Pasuk means when it writes "And like a hammer that is broken into pieces by a rock!"

3) TOSFOS DH YOM LI'TECHILAS DIN

תוספות ד"ה יום לתחלת דין

(SUMMARY: Tosfos explains why we cannot say the other way round).

ואיפכא ליכא למימר.

(a) Clarification: One cannot say the opposite ...

דמסתמא תחלת הדין עיקר.

(b) Proof #1: Firstly, because the beginning of the Din is the more important.

ועוד, "ביום הנחילו" קבלת עדות הוא, דהוי בתחלת הדין.

(c) Proof #2: Secondly, because "be'Yom Hanchilo" (the Pasuk from which we learn it) refers to the acceptaing of the witnesses, which is the commencement of the Din.

4) TOSFOS DH DI'CHESIV U'VE'YOM HE'RAOS BO

תוספות ד"ה דכתיב וביום הראות בו

(SUMMARY: Tosfos reconciles our Sugya with the Sugya in Mo'ed Katan, which learns the same thing from "ke'Nega Nir'ah Li", "Li", 've'Lo le'Ori').

מ"כנגע נראה לי" דריש ליה רבא בפ"ק דמועד קטן (דף ח. ושם) "לי", 'ולא לאורי'; וקרא דהכא מוקים לה ד'יש יום שאי אתה רואה אותו' - היכא דנגע נולד בחתן, ונותנין לו ז' ולאיצטליתו.

(a) Implied Question: Rava in Mo'ed Katan actually learns it from the Pasuk "ke'Nega Nir'ah Li ... ", 'Li, ve'Lo le'Ori'; whereas from our Pasuk he learns that there are days on which one cannot inspect the Nega - such as when it appears on a Chasan, in which case one allows him the seven days of 'Sheva B'rachos' (as well as for his coat).

אלא אורחא דהש"ס להביא הפשוט, דאי לא "כנגע נראה לי", הוה מוקמינן קרא דהכא "ביום" 'ולא בלילה'. וכה"ג איכא בכמה דוכתין.

(b) Answer: It is the of the Gemara to cite the most obvious D'rashah - like here, where, if not for the Pasuk "ke'Nega Nir'ah li ... ", we would have Darshened from our Pasuk "in the day", 'and not in the night". And there are many such cases in Shas.

5) TOSFOS DH S'TAMA ACHRINA ASHKACH DINEI MAMONOS MASCHILIN BE'YOM VE'GOMRIN BA'LAYLAH

תוספות ד"ה סתמא אחרינא אשכח דיני ממונות מתחילין ביום וגומרין בלילה

תימה, דילמא טעמא דמתני' דהכא משום דכתיב "ושפטו את העם בכל עת", אבל לענין סומא מקשינן ריבים לנגעים.

(a) Question: Perhaps the reason of our Mishnah is because the Pasuk writes "And they shall judge the people at all times"; but as far as a blind man is concerned, the Tana concedes that we compare 'Quarrels' to Nega'im (which can only be judged by day).

6) TOSFOS DH DILMA DINEI NACHALOS KA AMRAT

תוספות ד"ה דילמא דיני נחלות קא אמרת

(SUMMARY: Tosfos establish that if, as Rashi explains, the words of the Sh'chiv-M'ra are final, then it must speak where he made a Kinyan).

פ"ה, דביום הויא צואת המת דין פסוק, וא"צ הדבר עוד לדיינין.

(a) Clarification #1: Rashi explains that by day, the command of the dying man is final, and requires no other Dayanim.

וצריך לאוקומי קרא כשהקנה, דדברי שכיב מרע לאו ככתובין וכמסורין מדאורייתא אלא מדרבנן.

(b) Clarification #2: We will then need to establish the Pasuk where he made a Kinyan, since the principle 'The words of a Sh'chiv-Mera are considered written and handed over is mi'de'Rabbanan, not min ha'Torah.

7) TOSFOS DH SHELOSHAH SHE'NICHN'SU LE'DIN

תוספות ד"ה שלשה שנכנסו לבקר כו'

מפורש בפ"ק (דף ט. ושם) גבי בזמן שהתרו בהן.

(a) Reference: This issue has already been explained in the first Perek.