1) TOSFOS DH 'VE'RABBANAN, "YARSHI'AN" K'SIV'.

תוס' ד"ה 'ורבנן, "ירשיען" כתיב'.

("וישכבן" כתיב) דפרק במה בהמה (שבת דף נה:) אפי' רבי מודה, דקרא מוכח דפנחס לא חטא, שייחסו הכתוב.

(a) Comment: In Perek Bameh Beheimah, even Rebbi agrees that Pinchas (brother of Chofni - sons of Eli ha'Kohen) did not sin (even though the Pasuk writes 'Yishk'vun', in the plural). This is (not because it is missing a 'Vav' [like "Yarshi'un", but]) because the Pasuk there clearly indicates that he did not sin, by inserting his Yichus (see Maharam).

2) TOSFOS DH 'KULHU SEVIRA L'HU "YESH EIM LE'MIKRA'.

תוס' ד"ה 'כולהו סבירא להו "יש אם למקרא" '.

(SUMMARY: Firstly, Tosfos explains why our Sugya does not include in the list R. Yochanan ben Berokah in Succah, who also seems to hold 'Yesh Eim le'Mikra'. Secondly, they point out that that even the Tana'im who hold 'Yesh Eim le'Mikra' will concede that 'Yesh Eim li'Mesores', as long as it does not clash with the Mikra, and they cite three proofs in support of this. Finally, they cite contradictory rulings on which they have no answers).

הא דלא חשיב הכא רבי יוחנן בן ברוקא דמסכת סוכה פרק לולב וערבה (דף מה:), דאמר 'חריות של דקל היו מביאין'; ומפרש בגמרא משום דכתיב "כפות", 'אחד ללולב ואחת (לערבה) למזבח'. ורבנן מפרשי "כפת" כתיב?

(a) Implied Question: Why does the Gemara not insert R. Yochanan ben Berokah in Succah in Perek Lulav va'Aravah, who claims that on Succos, the Kohanim brought palm branches (to place against the Mizbe'ach); and the Gemara there attributes this to the fact that the Torah writes "Kapos" - one for the Lulav and one for the Mizbe'ach ('Yesh Eim le'Mikra'). Whereas the Rabbanan disagree, because "Kapos" is written without a 'Vav' (Yesh Eim li'Mesores')?

משום דרבי לוי מפרש התם טעמא אחרינא.

(b) Answer: This is because R. Levi there explains the Machlokes differently.

ונראה, דדוקא הכא שמקרא ומסורת מכחשי אהדדי אית להו 'יש אם למקרא'; אבל היכא דלא מכחשו אהדדי דרשי תרווייהו.

(c) Clarification: It seems that it only in our Sugya, where the Mikra and the Mesores clash that the listed Tana'im hold specifically "Yesh Eim le'Mikra'; But where they do not clash, they Darshen both ('Yesh Eim le'Mikra' and 'Yesh Eim li'Mesores').

דהא רבי ורבי עקיבא ור' שמעון, דסברי הכא 'יש אם למקרא', מחייבין בפרק ספק אכל (כריתות דף יז:) ובפרק דם שחיטה (שם דף כב:) בחתיכה אחת ספק של חלב ספק של שומן אשם תלוי, משום ד"מצות" כתיב - אלא היינו משום דקרא ומסורת דהתם לא מכחשי אהדדי, ואפשר לקיים שניהם שבא המקרא ד"מצוות" קרינן לחייב ב'שני מצות דהיינו ב' חתיכות, והמסורת בא לחייב על כל מצוה אחת.

(d) Proof #1: For so we find, that Rebbi, R. Akiva and R. Shimon, who hold here 'Yesh Eim le'Mikra', (in Perek Safek Achal & in Perek Dam Shechitah) declare someone who eats a piece of Safek Cheilev, Safek Shuman, Chayav to bring an Asham Taluy, because the Pasuk states "Mitzvas" (without a 'Vav' - Yesh Eim li'Mesores') - because the Mikra and the Mesores there do not clash, seeing as from the Mikra (of "Mitzvos") we learn that he is Chayav if there are two pieces, and from the Mesores (of "Mitvas") we learn that one is Chayav for each piece, one Korban.

ובפרק כל שעה (פסחי' דף לו. ושם) נמי דריש ר"ע גבי "לחם עוני" מקרא ומסורת, ובפרק לולב הגזול (סוכה דף לד:) תנא נמי 'ר"ע אומר "כשם שלולב אחד ... ' - ומפרש בגמרא לולב אחד משום דכתיב "כפת";

(e) Proof #2: Likewise, in Perek Kol Sha'ah, R. Akiva Darshens both Mikra and Mesores with regard to "Lechem Oni". And in Perek Lulav ha'Gazul, he rules that just as there is one Lulav, so too, is there one Esrog, one Hadas and one Aravah; which the Gemara explains, he learns from "Kapos Temarim", which is written without a 'Vav' ('Yesh Eim li'Mesores').

וכן ר"ש דריש בפ"ק דקדושין (דף יח:) גבי "בבגדו בה" מקרא ומסורת.

(f) Proof #3: And R.Shimon too, in Kidushin (in connection with "be'Vigdo Vah") Darshens Mikra and Mesores.

ומיהו קשה מר' עקיבא דלא דריש התם אלא מקרא לחוד, ואמאי לא דריש תרווייהו כר"ש, כמו גבי "לחם עוני"?

1. Question #1: It is difficult to understand however, why, in Kidushin, R. Akiva Darshens only the Mikra, and not the Mesores as well, like R. Shimon, like he does in Pesachim with regard to "Lechem Oni"?

וע"ק, דמסקינן בפרק קמא דסוכה (דף ו:) לחד לישנא, 'דכ"ע רבי שמעון ורבנן "יש אם למסורת" '; ובפרק כיצד צולין (פסחים דף פו:) גבי "בבית אחד יאכל" קסבר 'יש אם למקרא'?

2. Question #2: Another difficulty lies in the fact that according to one Lashon in the first Perek of Succah, both R. Shimon and the Rabbanan agree that 'Yesh Eim li'Mesores'; whereas in 'Keitzad Tzolin' (regarding the Pasuk "ba'Bayis Echad Ye'achel"), the latter holds 'Yesh Eim le'Mikra'?

וע"ק, דפ"ק דסוכה (ד' ע:) פסלינן לכ"ע סוכה תחת סוכה, מדכתיב "בסכת", ולא אמרינן 'יש אם למקרא'?

3. Question #3: And there is yet a third difficulty in the first Perek of Succah, where the Gemara disqualifies a Succah underneath a Succah from the fact that "Ba'Succos" is written without a 'Vav' (Yesh Eim li'Mesores'), and nobody queries this from 'Yesh Eim le'Mikra'?

3) TOSFOS DH 'EKRA ANA SHIV'IM'.

תוס' ד"ה 'אקרא אני שבעים'.

ה"מ לשנויי כדמשני בפ' ב"ש (זבחים ד' לח:)- משום דכתיב "כנדתה" פירוש - כך יש להוסיף בנקבה על שבע ימי טומאה דזכר.

(a) Answer: The Gemara could have answered like it does in Perek Beis Shamai, 'because the Torah continues "ke'Nidasah" ' - meaning that one needs to add another seven for a girl to the seven days of Tum'ah for a boy.

4) TOSFOS DH 'MAH KE'SHETIHER BE'ZACHAR'.

תוס' ד"ה 'מה כשטיהר בזכר'.

ה"מ למימר- מה בזכר, ימי טהרה מרובים על ימי טומאה, אף בנקבה ימי טהרה מרובים על ימי טומאה.

(a) Answer: The Gemara could have answered that, just as .by a boy, the days of Taharah exceed those of Tum'ah, so too, by a girl, will the days of Taharah exceed those of Tum'ah.

5) TOSFOS DH 'KOL HA'NITNIN AL HAMIZBE'ACH HA'CHITZON SHE'NASNAN BE'MATANAH ACHAS, KIPER'.

תוס' ד"ה 'כל הניתנין על המזבח החיצון שנתנן במתנה אחת כיפר'.

(SUMMARY: Tosfos, citing the Gemara in Zevachim, establishes the source for this ruling as the Pasuk "ve'Dam Zevachecha Yishafech" according to Beis Shamai; Beis Hillel learn it from Chatas. They then ask why we need a Pasuk, since there is no apparent reason to invalidate a Korban whose blood was placed only once instead of twice. And conclude by presenting two possible sources to invalidate it).

בזבחים בריש ב"ש (דף לו:) תניא 'מניין לניתנין על מזבח החיצון, שנתנו במתנה אחת, כיפר'? תלמוד לומר, "ודם זבחיך ישפך". ונראה, דהך דרשה אתיא אליבא דבית שמאי, דלב"ה לא צריך קרא, דלא עדיפי מחטאת.

(a) Clarification: The Beraisa in Zevachim at the beginning of Beis Shamai learns that if the Kohanim placed one Matanah of blood from any Korban whose blood is placed on the outer Mizbe'ach one is Yotzei, from the Pasuk "ve'Dam Zevachecha Yishafech". And this D'rashah, it seems, goes according to Beis Shamai; according to Beis Hillel, no Pasuk is needed, since they are no worse than Chatas.

וכן משמע התם בסוף הסוגיא, דקאמר דלהנך תנאי דמפקי האי "דם זבחיך ישפך" לדרשה אחרינא, כל הניתנין על המזבח החיצון שנתנו במתנה אחת כיפר מנא להו? ומשני, סברי להו כבית הלל דאמרי 'אף חטאת שנתנו במתנה אחת כיפר', וילפי כולהו מחטאת.

(b) Proof: And so it is apparent there at the end of the Sugya, where it states that those Tana'im who use the Pasuk "ve'Dam Zevachecha Yishafech" for anothe D'rashah, learn the current Halachah from Chatas, which is also Machaper with one Matanah, like Beis Hillel.

ותימה, למ"ל קרא? דמהי תיתי דמעכבי - הא אפילו לב"ש לא ילפי מחטאת, דאיכא למיפרך שכן חטאת וד' קרנות?

(c) Question #1: Why do we need a Pasuk? Why would we otherwise think that more than one Matanah is crucial. Even Beis Shamai (who maintain that a Chatas requires four Matanos), will not learn from Chatas, seeing as a. it is a Chatas, and b. it requires Matanos on all four Keranos?

ועוד, דמשמע דהתם דאפילו לב"ה ה"א דמעכבי, אי לאו דילפי מחטאת?

(d) Question #2: This Kashya extends to Beis Hillel, as the Sugya there implies that even according to them, the Matanos would be crucial, if we did not learn from Chatas (where they are not crucial, as we explained) to the contrary?

ונראה לפרש דהיינו טעמא, משום דמתנות של קרנות נפקא לן בפרק איזהו מקומן (שם דף נג:) מדכתיב "סביב" והוה חשבינא כולה במתנה אחת.

(e) Answer #1: It therefore seems that, since we learn the Matanos on the Keranos from "Saviv" (i.e. two Matanos which are placed on the two diagonally opposite corners), they are both considered like one Matanah (which is crucial).

א"נ, משום דכתיב "סביב" טובא, ושינה הכתוב לעכב. להכי איצטריך קרא בין לב"ש בין לב"ה.

(f) Answer #2: Alternatively, it is because the Torah writes "Saviv" a number of times, and we would learn from the repetition that each Matanah is crucial. There we need a pasuk to teach us that it is not, both according to Beis Shamai and according to Beis Hillel.

6) TOSFOS DH 'U'SHETAYIM LE'AKEV'.

תוס' ד"ה 'ושתים לעכב'.

(SUMMARY: Tosfos asks why the Gemara does not say that 'three' Keranos are cru is crucial, seeing as it would seem, at first glance, that one Matanah is crucial even without a Pasuk. And they give two reasons to explain why that is not the case).

וא"ת הוה ליה למימר 'שלש לעכב' - דכי לא כתיב נמי אלא ד', הוה ידעינא אחת לעכב, דכפרה בכדי לא אשכחן, כדאמרי בית הלל, ואכתי מייתרי תרי לרבות שנים?

(a) Question: The Gemara ought to have said 'three are crucial' - because even if the Torah had written only four (Keranos), we would have known that one Matanah is crucial, since there is no such thing as a 'free Kaparah', like Beis Hillel said; in which case two will still remain two include two additional Matanos?

וי"ל, דבית שמאי לית להו ההיא סברא.

(b) Answer #1: Beis Shamai do not agree with Beis Hillel's S'vara.

א"נ, קסברי כיון דאיכא שפיכות דמים ליסוד, לאו כפרה בכדי הוא.

(c) Answer #2: Alternatively, they hold that since the blood is poured on to the Yesod of the Mizbe'ach, it cannot be called a 'free Kaparah'.

7) TOSFOS DH 'MINAYIN LI'RE'VI'IS DAM ... ' (1)?

תוס' ד"ה 'מניין לרביעית דם ... ' ?

(SUMMARY: Tosfos give one answer to explain a. why we need an independent Pasuk here to teach us that a Revi'is Dam from two Meisim is Metamei; Why we cannot learn it from two half-k'Zeisim from two Meisim; and b. why R. Yishmael in Chulin needs a Pasuk to teach us that a Revi'is Dam from one Meis is Tamei; Why he cannot learn it from a k'Zayis of Basar from one Meis. And although the Gemara here discusses a Revi'is Dam from two Meisim, this does not mean that it considers blood that comes from one Meis Tamei without the Pasuk. And they prove from the Gemara in Zevachim that if a Revi'is Dam from one Meis is Tamei, then so is a Revi'is Dam from two Meisim, and that the Rabbanan declare Tahor a Revi'is Dam from two Meisim because of Nafshos, and because hey hold 'Yesh Eim li'Mesores').

תימה, למ"ל קרא להכי? מ"ש משני חצאי זיתים מב' מתים שמטמא?

(a) Question #1: Why do we require a Pasuk for this? Why should it be any different than two half-k'Zeisim from two Meisim, which are Metamei?

ובפרק בהמה המקשה (חולין דף עב:) נמי דבעי רבי ישמעאל קרא לרביעית דם הבא מן המת שמטמא, למה לי קרא? תיפוק ליה מידי דהוה א'בשר המת -(דדם חשוב כבשר כדמוכח בהמוציא יין (שבת דף עז. ושם:) ובהמנחות והנסכים (מנחות דף קד. ושם) גבי דם נבלה דמטמא ברביעית הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית, מטמא מידי דהוה א'בשר?

(b) Question #2: Similarly, in 'Beheimah ha'Makshah, why does R. Yishmael require a Pasuk to teach us that a Revi'is of blood that comes from one Meis is Metamei? Bearing on mind the Gemara in 'ha'Motzi Yayin' and in 'ha'Menachos ve'ha'Nesachim', which declares Tamei a Revi'is of blood of a Neveilah, seeing as it can congeal and become a k'Zayis just like flesh (indicating that blood is considered flesh), why should a Revi'is of blood from a Meis be any different than flesh from a Meis?

ויש לומר, דשאני מת דאפי' בשר עצמו לא היה מטמא אי לאו משום דמקומו נעשה צלקת, כדאמר במסכת נדה בפרק דם הנדה (דף נה.) דבעי אין גזעו מחליף; הלכך דם כיון דגזעו מחליף, אי לאו דרבי קרא הייתי מטהר.

(c) Answer: A Meis is different, in that even flesh from a Meis would not be Metamei if not for the fact that it turns into scabs (based on the Gemara in Nidah which requires the original part of the body not to re-grow should it be removed, in order to be Tamei. Consequently, blood, which is re-placed when removed, would not be Tamei if the Pasuk did not specifically include it.

והא דנקט 'מניין לרביעית דם הבא משני מתים שהוא מטמא', לאו משום שיהיה פשוט לו במת אחד בלאו האי קרא, דאי במת אחד היה טמא, ה"ה בשני מתים, אי ליכא מיעוטא.

(d) Comment: The reason that the Gemara discusses a Revi'is of blood from two Meisim, is not because it assumes that blood that comes from one Meis is Tamei without the Pasuk. Because if the blood of one Meis was Tamei, then the blood of two Meisim would be Tamei too.

דהא תנן בפרק קדשי מזבח (זבחים דף יז. ושם) כל שטומאתו ושיעורו שוה מצטרפין זה עם זה.

(e) Proof: Since we learned in Perek Kodshei Mizbe'ach that whatever shares the same Tum'ah and the same Shi'ur, will combine to make up the Shi'ur.

והא דמטהרי רבנן דפליגי אר"ע, משום דמעטיה קרא, כדאמר "נפשת" כתיב.

(f) The Rabbanan Disagree with R. Akiva: Not because they disagree with what we just explained, but because the Pasuk, which writes "Nafshos" without a 'Vav', precludes a Revi'is that comes from two Meisim.

והא דאיצטריך קרא בדם השרץ בפרק קדשי מזבח (שם) אע"ג דחשיב כבשר?

(g) Implied Question: Why does the Gemara in Perek Kodshei Mizbe'ach, require a Pasuk to teach us that the blood of a Sheretz is Tamei, despite the fact that it is considered Basar?

מכל מקום, איצטריך לדם צלול דמטמא בכעדשה, אף על גב דכי מיקריש מפחית טובא.

(h) Answer: Nevertheless, a Pasuk is needed to teach us that liquid blood is Metamei with the Shi'ur of a k'Adashah (a lentil), even though if it congeals it shrinks to less than that.

ולהכי תנן התם (שם) 'דם השרץ ובשרו מצטרפין, דשיעורן שוה, אבל דם נבלה ובשרה לא'.

(i) Proof #1: That explains why the Mishnah there that the blood of a Sheretz and its flesh combine, since they both have the same Shi'ur (of' k'Adashah), but not the blood and the flesh of a Neveilah.

וכן מוכח בירושלמי בריש המוציא יין דאמר 'דם הנבלה ... וכן תנינן 'דם השרץ ובשרו מצטרפין', ואין לנו כיוצא בו'.

(j) Proof #2: And this is also evident in the Yerushalmi in Shabbos, which states that the blood of a Neveilah is not Machshir, though it is Metamei. And so we learned in the Mishnah 'A Sheretz and its flesh combine, and that there is no parallel for this'.

ומיהו קשה, דבפרק כל שעה (פסחים דף כב. ושם) לא משני א'קושיא דדם - 'כשהותרה נבלה, היא ודמה הותרה', כדמשני א'קושיא דחלב וגיד; משמע דדם לא חשיב כבשר?

(k) Question: In Perek Kol Sha'ah, the Gemara does not answer the Kashya on blood (why it is Mutar be'Hana'ah) that when the Torah permits Neveilah, it permitted blood too (like it answers with regard to Cheilev and Gid ha'Nasheh), implying that Dam is not considered Basar?

לכך צ"ל שיש שום ריבוי דמרבינן ביה דם נבלה; ולבתר דמרבינן מסתבר לאוקמי ברביעית שיכול לקרוש ולעמוד על כזית.

(l) Revised Explanation: We must therefore explain that there is some Pasuk or other that includes the blood of a Neveilah; following which we give it the Shi'ur of a Revi'is, since, it when it congeals, it measures the Shi'ur k'Zayis (see Tosfos Pesachim 22a, DH 've'Harei Dam ... ).

אבל קשה, דאם כן, דם שרץ נמי דאית ביה ריבויא, נבעי מיניה כל כך שיכול לקרוש ולעמוד על כעדשה?

(m) Question: In that case, the blood of a Sheretz too, which we learn from a Ribuy, should also require so much blood that when it congeals it is the size of a k'Adashah? (Ibid.)

8) TOSFOS DH 'VE'RABBANAN, "NEFASHOS" K'SIV'.

תוס' ד"ה 'ורבנן "נפשת" כתיב'.

תימה, דרבי ישמעאל סבר לקמן 'יש אם למסורת', והיינו כרבנן דדרשי "נפשת" - ואם כן, בפרק בהמה המקשה (חולין דף עב.) דפליגי ר' ישמעאל ור"ע דדריש ר' ישמעאל "הנוגע במת בנפש", דרביעית דם מטמא, וקאמר 'ר"ע לטעמיה דאמר אף משני מתים מטמא'. לרבי ישמעאל למה לי תרי קראי בדם המת דמטמא?

(a) Question: Later in the Sugya, R. Yishmael will hold 'Yesh Eim li'Mesores', conforming with the Rabbanan who Darshen "Nafshos" (without a 'Vav'). That being the case, we have a problem from Perek Beheimah ha'Makshah, where R. Yishmael and R. Akiva argue over a Revi'is of blood, where R. Yishmael learns from "ha'Noge'a be'Meis be'Nefesh that a Revi'is of blood is Metamei, whereas R. Akiva 'follows his reasoning' and is Metamei even a Revi'is from two Meisim. Why does R. Yishmael need another Pasuk from which to learn that the blood of a Meis is Metamei?

9) TOSFOS DH 'DANIN CHATAS VE'ARBA KERANOS

תוס' ד"ה 'דנין חטאת וארבע קרנות'.

(SUMMARY: Tosfos explains how it is that even though from the Gemara in Zevachim it is clear that without a Pasuk, we cannot even learn Chata'os Penimiyos from one another, we are able to learn Chata'os Chitzoniyos from Chata'os Penimiyos).

תימה, הא אפי' 'פנים מפנים' לא גמרינן בפרק ב"ש (זבחים דף לט:) - דבעי קרא לפר כהן משיח ולפר העלם דבר של ציבור ולשעירי ע"ז, אף על גב דכולהו חטאות נינהו? וכ"ש דלא אתו חיצונות מפנימיות?

(a) Question: The Gemara in 'Beis Shamai' do not even learn 'P'nim' from 'P'nim' (i.e. Par Kohen Mashi'ach, Par He'elam Davar shel Tzibur and Se'irei Avodah-Zarah) from one another, even though they are all Chata'os; How can one then possibly learn Chata'os Chitzoniyos from Chata'os Penimiyos?

ושמא כיון דאשכחן דלא פליג קרא התם, מהשתא לא מחלקינן אפי' חיצונות מפנימיות.

(b) Answer: Precisely because we ultimately found a Pasuk that did not distinguish the Chata'os Penimiyos, we can safely assume that it does differentiate between Chitzoniyos and Penimiyos either.

10) TOSFOS DH ' "LETOTAFOS LETOTAFOS LETOTAFOS" '.

תוס' ד"ה ' ל "טטפת לטטפת לטוטפות" '.

(SUMMARY: Tosfos points out that since there is no 'Vav' between the 'Pey' and the 'Tav' of any of the words that denotes plural, it must be the 'Vav' at the beginning of the last 'u'le'Totafos that we are moving to the end, like we find in Zevachim and in Bava Basra. They then bring conflicting opinions as to whether we apply 'Gor'in to the middle of a word, and conclude that the Yerushalmi presents tis as a Machlokes. Finally, they cite R. Tam, who explains the D'rashah as a Ribuy, rather than 'Gor'in ve'Dorshin').

תימה, דלא כתיב 'וי"ו' בין 'פ"א' ל'תי"ו' בכולהו?

(a) Question: But not one of the words contains a 'Vav' between the 'Pey' and the 'Tav' (so how does R. Yishmael arrive at four Parshiyos)?

ויש מפרשים, משום דכתיב "ולטוטפת" וגורעין 'וי"ו' דבריש התיבה, ומוסיפין בסוף התיבה ודורשין,

(b) Answer: Some commentaries therefore explain that, since the Torah adds a 'Vav' at the beginning of the last one ('u'le'Totafos'), we take off ('Gor'in) that 'Vav' and place it at the end of the word (between the 'Pey' and the 'Tav') and

כדאשכחן בפרק ב' דזבחים (דף כה.) "ולקח מדם הפר" - 'דם מהפר'

(c) Proof #1: Like we find in the second Perek in Zevachim), where the Gemara explains "ve'Lakach mi'Dam ha'Par" as 'Dam me'ha'Par Yekablenu'.

ובריש יש נוחלין (ב"ב דף קיא:) דרשינן "ונתתם את נחלתו לשארו" - 'נחלת שארו לו'.

(d) Proof #2: And in Perek Yesh Nochlin, where the Gemara explains "u'Nesatem es Nachalaso li'She'eiro" as 'Nachalas She'eiro lo'.

וקשה, דבפרק הזהב (ב"מ דף נד:) אמר, גבי הקדש כתיב "ויסף חמישית", אע"ג דכי שקלת ל'וי"ו' ד"ויסף" ושדית ליה א'חמישית, סוף סוף הוו לי 'חמישיתו'; ולא נימא לשדיה בין 'יו"ד' 'לתי"ו', דהוה 'חמישיות' - משמע דבאמצע תיבה אין מוסיפין?

(e) Question: At the beginning of 'Yesh Nochlin', the Gemara (in connection with Hekdesh), explains that even if one takes the 'Vav' from "ve'Yasaf" and places it at the end of the word, it will still read 've'Chamishiso' (in the singular), declining to place it between the 'Tav' and the 'Yud', to read 've'Chamishisav' (in the plural - implying that we do not move a letter to the middle of a word (only to the end)?

ומיהו אשכחן בפרק מומין אלו (בכורות ד' מד:) גבי "מרוח אשך", דתנן 'ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר שמראיו חשוכין', ומפרש בגמרא דגורעין 'חית' מ"מרוח" ושדינן א"אשך", ו'אל"ף' ד"אשך" שדינן א"מרוח", וקרי ביה 'מראו חשך'.

(f) Counter-Argument: We do however, find in the Mishnah in Perek Mumin Eilu, with regard to "Mero'ach Ashech", that R. Chanina ben Antiognos switches the letters from the two words to read 'she'Mar'av Chashuchin' (even though it means switching letters even to the middle of the words?

ובירוש' איכא פלוגתא - דר' אמי בשם ר' יוחנן אמר 'גורעין לדרוש מתחלת הפרשה לסופה' - פירוש מתחלת התיבה לסופה; ור' ירמיה בשם ר' יוחנן אמר 'אפי' באמצע תיבה'.

(g) Machlokes: However, in the Yerushalmi there is a Machlokes, between R. Ami Amar R. Yochanan, who Darshens 'Gor'in' from the beginning of a word to the end, and R. Yirmiyah Amar R. Yochanan, who permits moving it even to the middle of the word.

ור"ת מפרש ד'וי"ו' ד'ולטוטפת" דריש; וה"ג "לטטפת לטטפת ולטוטפת" הרי כאן ד',

(h) Alternative Explanation: According to Rabeinu Tam, it is the extra 'Vav' at the beginning of the third "u'le'Totafos" that R.Yishmael is explaining , and the correct text is therefore "le'Totafos, le'Totafos 'u'le'Totafos" - that makes four'.

ואע"ג דר"יש לא דריש 'וי"ו'?

(i) Implied Question: But R. Yishmael does not Darshen 'Vavin'?

'וי"ו' 'למ"ד' דריש, כדאמרי' בהערל (יבמות דף עב) גבי והנותר.

(j) Answer: He does however, Darshen 'Vav Lamed' (as is the case here).

11) TOSFOS DH ' "TAT" BE'KASPI SHETAYIM'.

תוס' ד"ה ' "טט" בכתפי שתים'.

(SUMMARY: Tosfos presents three vastly different ways of explaining why, in spite of three 'le'Totafos' , implying four Parshiyos as well as four implied by 'Tut and 'Pas', there are only four Parshiyos and no more).

פי' - בתיבה אחת רמז הכתוב ארבע בתים בין שתי הלשונות כתפי ואפריקי, ומכיון דאשכחינן ליה בחד תיבה, לית לן לרבויי טפי.

(a) Explanation #1: In one word the Torah hints four Batim between the two languages Kaspi and Afriki; and seeing as the Torah hints all of them in one word, we are not able to include more Parshiyos.

א"נ, הא דלא דרשינן בתים טובא משום דלא מצינו בתורה כתובים אלא בד' פרשיות.

(b) Explanation #2: Alternatively, we do not include more Parshiyos, because there are no other Parshiyos in the Torah that mention Tefilin.

וי"מ, דלרבי עקיבא דל חד לגופיה, ומשני "טוטפות" דריש ד' בתים לכל לשון, שני "טוט" ושני "פת".

(c) Explanation #3: According to others, R. Akiva takes one "le'Totafos" for itself, and from the other two, he Darshens four Parshiyos, two from "Tut" and two from "Pas".

12) TOSFOS DH 'KE'DERECH SHE'BA LIR'OS'.

תוס' ד"ה 'כדרך שבא לראות'.

(SUMMARY: Tosfos queries Rashi's explanation that the first "Yir'eh" refers to Hash-m, and the second, to "Zechurcha", preferring to ascribe both to 'Zechurcha". This also makes it easier to understand why the word 'Ba' [comes] used by the Gemara).

פי' בקונטרס, 'כדרך שבא לראותך כן אתה בא ליראות לו, מה הוא רואה אותך שלם אף אתה רואה אותו בשנתי עיניך'

(a) Explanation #1: Rashi explains that just as G-d comes to see you (complete with two eyes, Kevayachol), so must you come to be seen by him (with both eyes intact).

ולפי זה קאי "יראה" אקדוש ברוך הוא. וקאי "יראה" א'זכורך.

(b) Clarification: According to this explanation, the first "Yir'eh" refers to "Hash-m", and the second "Yera'eh" to "your males".

ואין הלשון משמע כן, אלא תרווייהו משמע א"זכורך"!

(c) Question: This is not however, what the Pasuk seems to be saying, but rather that both words refer to 'your males'.

לכך מפרש רבינו תם איפכא - כדרך ש'זכורך בא לראות את פני השכינה (שהקדוש ברוך הוא רואהו בשתי עיניו) כך 'זכורך רואהו בשתי עיניו שלו'

(d) Explanation #2: Rabeinu Tam therefore explains the other way round - 'The same way that your males come to be seen before the Shechinah (i.e. that Hash-m sees him with both eyes), so too, should your males see Him with both his eyes.

וניחא השתא לשון בא, דשכינה תמיד בבית המקדש.

(e) Proof: According to this explanation, the word 'comes' fits nicely, seeing as the Shechinah is always in the Beis-ha'Mikdash.

13) TOSFOS DH 'DERECH BISHUL ASRAH TORAH'.

תוס' ד"ה 'דרך בישול אסרה תורה'.

(SUMMARY: And Cheilev, Tosfos explains, is called frying, not cooking. And they go on to explain why nevertheless, the Gemara in Pesachim refers to pot-roast as cooked. Finally, they query the explanation that what the Gemara means is that the Pasuk cannot be referring to Cheilev because it is forbidden, even when it is not cooked, from a Gemara in Chulin).

ובחלב אינו בישול אלא טיגון, כדפירש בקונטרס.

(a) Clarification: And meat with Cheilev is not called cooking, but frying, as Rashi explains.

והאי דקרי לצלי קדר 'בישול' בפרק כל שעה (פסחים דף מא. ושם)?

(b) Implied Question: Then why does the Gemara (in connection with the Korban Pesach) in Perek Kol Sha'ah refer to pot-roast as 'cooked'?

שאני התם דכתיב "ובשל מבושל מ"מ.

(c) Answer: That is different, since the Torah writes there "u'Vashel Mevushal" (implying - however it is cooked [even where it is not generally called cooking]).

וי"מ, 'דרך בישול אסרה תורה' - דבלא בישול שרי, וע"י בישול אסור, לאפוקי חלב דבלאו הכי אסור.

(d) Alternative Explanation: Others explain 'Derech Bishul Asrah Torah' - that the Pasuk here comes to forbid there where, it was not cooked, it would be permitted, and it is only through cooking that it becomes forbidden - to preclude 'Cheilev', which is forbidden anyway.

וקשה לפי זה, דחלב ומתה אסרינן בחלב, בפרק כל הבשר (חולין דף קיג: ודף קטו.) למ"ד איסור חל על איסור; וקאמר התם, 'חלב ומתה לא צריכא קרא'.

(e) Question: This is difficult however, from the Gemara in 'Kol ha'Basar', which forbids Cheilev and Neveilah together with milk (according to those who hold 'Isur Chal al Isur'), and the Gemara concludes there that Cheilev and Neveilah do not require a Pasuk (see Maharam).