1) TOSFOS DH TENEIHU INYAN LE'MALKOS

תוספות ד"ה תניהו ענין למלקות

ובגז"ש ד"רשע" "רשע" ליכא למילף (כדלעיל דף י.) - כיון ד"רשע" בעדים זוממין כתיב, ועדים זוממין גופייהו לא בעי התראה.

(a) Clarification: We cannot learn this from the 'Gezeirah-Shavah' "Rasha" "Rasha" (like on Daf 10a), since "Rasha" is written in connection with Eidim Zomemin, which themseleves do not require warning.

2) TOSFOS DH VE'I K'SIV KI YAZID

תוספות ד"ה ואי כתיב כי יזיד

תימה, דהתראה בעיר הנדחת מנ"ל, דמהני לא אתיא - שכן ממונן פלט; ולעיל [דף מ:] משמע דבעינן התראה?

(a) Question: From where will we learn warning by Ir ha'Nidachas, seeing as we cannot learn it from the above cases, since their money is not destroyed (and it is implied earlier that they do require warning)?

3) TOSFOS DH AVAL SEKILAH DE'CHAMURA EIMA LO

תוספות ד"ה אבל סקילה דחמורה אימא לא

בכולה שמעתין הכא ולעיל לא ילפי חייבי מיתות מהדדי.

(a) Clarification: Throughout the Sugya, both here and above, the Gemara declines to learn the Ch ayvei Misos from one another.

ותימה, מנא לן דנסקלין ונשרפין פטורים מן התשלומין, ד"לא יהיה אסון" ברוצח כתיב (שמות כא)?

(b) Question: From where do we then learn that Niskalin and Nisrafin are exempt from paying Mamon, seeing as "Lo Yih'yeh Ason" is written in connection with a murderer (who is Chayav Hereg)?

4) TOSFOS DH BE;ISHAH CHAVEIRAH

תוספות ד"ה באשה חבירה

ולא בעי ר' יוסי שיתיר עצמו למיתה.

(a) Explanation #1: And R. Yossi does not require the sinner to declare his willingness to die.

אי נמי, חבר כאילו התיר עצמו.

(b) Explanation #2: Alternatively, a Chaver is considered as if he has declared his willingness to die.

5) TOSFOS DH LE'OSRA AL BA'ALAH SHEINI BA'NU

תוספות ד"ה לאוסרה על בועלה שני באנו

הוה מצי למימר דאיירי שזינתה ולא ידעי מי הוא.

(a) Explanation: The Gemara could have said that it is speaking where they knows that she committed adultery, but not with whom she committed it ...

6) TOSFOS DH I NAMI SHEZINSAH MI'KEROVEHAH

תוספות ד"ה אי נמי שזינתה מקרוביה

(SUMMARY: Tosfos explain why they cannot still claim that they merely came to disqualify him from Eidus).

- וא"ת, אכתי מצי אמרי לפוסלו בעדות באנו, דבא על הערוה פסול לעדות?

(a) Question: Why they cannot still claim that they came to disqualify him from Eidus, seeing as someone who commits incest is Pasul le'Eidus.

וי"ל, דא"כ הל"ל 'פלוני בא על נערה המאורסה'.

(b) Answer: If that was true, then they ought to have declared that 'P'loni had relations with a Na'arah ha'Me'urasah'.

7) TOSFOS DH KE'MA'AN KE'R. AKIVA DE'MAKISH SHELOSHAH LI'SHENAYIM

תוספות ד"ה כמאן כר' עקיבא דמקיש שלשה לשנים

(SUMMARY: Tosfos query Rashi, who equates R. Akiva with R. Shimon in that one cannot kill three Eidim Zomemin unless all three become Zomemin (even though R. Akiva did not say that) on two scores. They therefore explain that the Gemara is not referring to that comparison at all, but to where the third witness claims that he doesn't know, which is where R. Akiva and R. Shimon argue).

פ"ה, ר' עקיבא מקיש שלשה לשנים - במסכת מכות (דף ה:) 'מה שנים אינן נהרגין עד שיזומו שניהם, אף שלשה עד שיזומו ... ' וזה אי אפשר להזימו.

(a) Explanation #1: Rashi explains that, in Maseches Makos, R. Akiva compares three to two inasmuch as just as two witnesses cannot be sentenced to death unless they are both declared Chayav, so too, must all three.

ואע"פ דר"ש קאמר להך מילתא התם, דאילו ר' עקיבא מקשינהו להכי 'מה שנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה ... '?

(b) Implied Question: Even though, it is R. Shimon who says this there, whereas R. Akiva compares three to two with regard negating the entire testimony in the event that one of them is found to be a relative or Pasul?

מיהו אית ליה נמי דר"ש ומוסיף הוא.

(c) Answer: Nevertheless, R. Akiva agrees with R. Shimon, and merely adds to what he says.

וקשה לפי', דה"ל למינקט הכא דר"ש היא, דאמר הכי בהדיא?

(d) Question #1: Why then, did the Gemara not rather cite the author as R. Shimon, seeing as he is the one who says it explicitly?

ועוד, דבתר הכי קאמר דלא כר"ע, אלא כמאן?

(e) Question #2: Moreover, the Gemara concludes that the Mishnah does not go like R. Akiva. Then like whom does it go (seeing as R. Shimon agrees with him)?

ויש לפרש, דהא דקאמר 'עד שיזומו שלשתן' היינו כשכוונו עדותן; אבל אמר 'איני יודע' כנמצא אחד מהם קרוב או פסול דמי, דלרבי שמעון תתקיים העדות בשאר, ולר"ע עדותן בטלה - והיינו דקאמר '(כמאן) כר"ע'.

(f) Explanation #2 (Part 1): The correct explanation therefore is that when R. Shimon says 'ad she'Yazumu Sheloshtan', he means when they all gave exactly the same testimony; but when the third witness says that he doesn't know, it is comparable to where he is a relative or Pasul, in which case the testimony of the other two witnesses remains intact, but according to R. Akiva, the Eidus is Bateil. And that is what the Gemara means when it establishes the Mishnah like R. Akiva.

והשתא ניחא דקאמר בתריה 'דלא כר' עקיבא, אלא כר"ש'.

(g) Explanation #2 (Part 2): Now, when the Gemara concludes that the Mishnah (which says 'Eidusan Kayemes') does not go like R. Akiva, it means that it does go like R. Shimon.

8) TOSFOS DH SHE'ZEH YODE'A BE'IBURO SHEL CHODESH

תוספות ד"ה שזה יודע בעיבורו של חדש

(SUMMARY: Based on a Kashya that the Gemara poses in the first Perek of Pesachim, Tosfos ask how we can justify saying this, in order to kill the defendant, knowing that if we were to examine the witnesses further, we would discover that they both knew about the Chodesh ha'Ibur, in which case, their testimonies would clash? And based on their answer, they query the Gemara in ben Sorer u'Moreh bring a proof from here that by Dinei Nefashos, we go after the majority. Why do we not consider this case different, because they coincided with regard to the day of the week?)

קשה, ומה אילו דייקינן בהני סהדי דתרווייהו ידעי בעיבורו של חדש והויא עדות מוכחשת, ואנן ניקום ונימא דהכי קאמר, וניקטליה מספיקא?

(a) Question: Seeing as, if we were to examine the witnesses, and to discover that they were aware of the extended month, their testimonies would clash, how can we justify and assume that one of them did not know and validate their testimony to kill a man when there is a doubt?

דכה"ג פרכינן בפ"ק דפסחים (דף יא: ושם) לאביי דאמר 'לדברי ר' יהודה אדם טועה חצי שעה'?

(b) Precedent: And the Gemara in the first Perek of Pesachim poses a similar question on Abaye, who holds there that according to R. Yehudah, a person errs by as much half an hour?

וי"ל דשפיר דייקינן, כיון דשיילינן באיזה יום ומכוונים ליום אחד, ש"מ זה ידע בעיבורו של חודש, וזה לא ידע.

(c) Answer: Since we asked the both, and they both coincided on the day of the week, it is clear that one of them knew about the extended month and the other one did not.

ואם תאמר, היכי דייק מהכא בריש בן סורר (לקמן דף סט.) דבדיני נפשות אזלינן בתר רובא, דרובא דאינשי טעו בעיבורא דירחא; שאני הכא דכוונו שניהם ליום אחד?

(d) Question: In that case, how can the Gemara at the beginning of ben Sorer u'Moreh bring a proof from here that by Dinei Nefashos, we go after the majority, in that most people tend to err regarding the extension of the month? Perhaps it is different here, since they coincided on the day of the week, as we just explained?

וי"ל, דאם איתא דלא אזלינן בתר רובא, ה"ל כחוזר ומגיד במאי דקאמרי אחר כך, דהרי כבר הוכחשו.

(e) Answer: If not for the fact that we go after the majority regarding the extended month, coinciding on the day of the week would be considered retracting from their original testimony ...

מידי דהוה א'אחד אומר 'בשלשה' ואחד אומר 'בחמשה', דאפי' כוונו ליום אחד, עדותן בטלה; ולא אמר חד טעה בשני עיבורי, משום דבשני עיבורי לא טעו אינשי, כדאמר בגמ'.

(f) Precedent: Much in the same way as the case where one said 'on the third' and the other 'on the fifth', whose testimony is negated even if they both coincided on the day of the week. We do not say there that one of erred twice regarding the extended month, because people do not generally err twice in this way.

9) TOSFOS DH ECHED OMER BI'SHETEI SHA'OS

תוספות ד"ה אחד אומר בשתי שעות

(SUMMARY: Tosfos explain why, even though we can interpret two hours as the beginning of the second hour, which is before Hanetz ha'Chamah, and the second witness testified that the act took place after Hanetz, the Eidus nevertheless stands).

תימה, אמאי עדותן קיימת? אילו דייקינן בהני סהדי דהאי דאמר שתי שעות בתחלת ב', דהוה ליה קודם הנץ החמה ועדותן בטלה, כדאמר לקמן, דהא תחלת ב' קודם הנץ החמה כדמוכח בפרק מי שהיה טמא (פסחים דף צג:) ד'מעלות השחר עד הנץ החמה ה' מילין' והם שמינית היום, דהיינו שעה ומחצה?

(a) Question: Why is their testimony upheld? If we were to examine their testimony, we would conclude that the witness who said two hours meant the beginning of the second hour, which is before Hanetz ha'Chamah (as is evident later on, and in Pesachim, where the Gemara explains that from Amud-ha'Shachar until Hanetz lasts five Milin, a quarter of the day, which is equivalent to one and a half hours.

וי"ל, דודאי כי דייקי בהנץ לא טעו אינשי; אבל הני לא דקדקו אלא בשעות, ואין בני אדם בקיאים בשעות, וסבורין שהשניה מתחלת אחר הנץ החמה.

(b) Answer: To be sure, if they reckoned by Hanetz, they would not err. However, the witnesses in question reckoned on the hours, something in which people are not generally experts, and they thought that the second hour begins after Hanetz ha'Chamah.

10) TOSFOS DH ECHAD OMER BI'SEHLOSHAH VE'ACHAD OMER BA'CHAMISHAH

תוספות ד"ה אחד אומר בשלשה ואחד אומר בה'

(SUMMARY: To resolve a number of difficulties, Tosfos conclude that, in the opinion of Rava a. we do not question the witnesses of Dinei Nefashos to substantiate their testimony and b. in any case, we never assume that both witnesses erred).

הקשה ריב"א, לרבא דאמר בפ"ק דפסחים (דף יב. ושם) 'אדם טועה שתי שעות חסר משהו', אמאי עדותם בטלה; נשיילינהו דילמא האי דקאמר ג' סוף ג' והאי דקאמר חמשה תחלת חמשה?

(a) Question: The Riva asks why, according to Rava, who says in the first Perek of Pesachim that a person can err up to as much as two hours minus a fraction, their testimony is Bateil? Why don't we ask them whether the one who said the third hour did not perhaps mean the end of the third hour, and the one who said the fifth hour, the beginning of the fifth hour?

וי"ל, דלבטל עדות בדקינן להו, משום דכתיב (במדבר לה) "והצילו העדה", ולא לקיים עדותן.

(b) Answer: In cases that involve death-sentences, we only examine the witnesses in order to negate their testimony, since the Torah writes "ve'Hitzilu ha'Eidah", but not in order substantiate it.

וא"ת, מ"מ נימא עובדא כי הוה ברביעית הוה?

(c) Question: Why do we nevertheless not automatically assume that both witnesses erred by less than two hours, and that the act took place in the fourth hour?

וי"ל, דקסבר רבא דאין לתלות טעות בשניהם.

(d) Answer: Rava maintains that we will ascribe an error to one of the witnesses, but not to both.