1) TOSFOS DH CHAI MAZIG VE'LO MAZIG
תוספות ד"ה חי מזיג ולא מזיג
כענין זה מפר"ת (ברכות ד' נא.) 'י' דברים נאמרו בכוס של ברכה' - וחד מינייהו 'חי'; ומקשינן 'האמרינן הכל מודים בכוס של ברכה שאין מברכין עליו עד שיתן לתוכו מים'?
(a) Precedent (Part 1): In similar fashion, Rabeinu Tam explains the Gemara in B'rachos (regarding the ten things that are listed there in connection with the Kos shel B'rachah) which asks 'But have we not learned that all opinion agree that does not recite a B'rachah over it before adding water'?
ומפר"ת דחי הוא מזיג ולא מזיג.
(b) Precedent (Part 2): Rabeinu Tam explains there that 'Chai' means 'Mazig ve'Lo Mazig'.
(2) TOSFOS DH YUD-GIMEL VAVIN
תוספות ד"ה י"ג ווי"ן
לא קא חשיב ויפת
(c) Implied Question: Why does Ubar Gelila'ah not include the 'Vav' of "va'Yafes"?
לפי שהוא שם.
(d) Answer: Because it (Yafes) is a name.
2) TOSFOS DH KILELO BI'REVI'A
תוספות ד"ה קיללו ברביעי
מה שלא קלל חם עצמו ...
(a) Implied Question: Why did he not curse Cham personally>
משום דאמר בב"ר - ר"י אומר, לפי שכתב "ויברך אלהים את נח ואת בניו", ואין קללה במקום ברכה, לפיכך "ויאמר ארור כנען".
(b) Answer: The Medrash, citing R. Yehudah, answers that the Torah writes "and Hash-m blessed No'ach and his sons, and there is no such thing as a curse in the place of a blessing. That is why he declared 'Arur Cana'an!'.
3) TOSFOS DH BAH NISKANU
תוספות ד"ה בה נתקנו
(SUMMARY: Tosfos disagree with Rashi's interpretation of this statement [that Hash-m heals with the same knife with which he cuts]. They interpret it in accordance with Mashal presented by the Medrash Rabah).
פי' בקונט', מדת הקב"ה באיזמל שהוא מכה בו מרפא, נס בתוך נס.
(a) Explanation #1: Rashi explains that it is the way of Hash-m to perform a miracle within a miracle by healing with the same knife that He used to make the cut.
כמו "ויצת אש בציון" - "ואני אהיה חומת אש".
(b) Precedent: Like one Pasuk writes "And He set fire to Tzi'on with fire", whilst another Pasuk writes "And I will be a wall of fire".
ואין ענין זה לזה כלל.
(c) Refutation: That is not the issue in our Gemara at all.
אלא היינו כדאמרי' בב"ר - 'משל לבן מלך שקלקל עם אחת משפחותיוץ כיון ששמע המלך טרדו והוציאו חוץ לפלטרין שלו; והיה מחזר על הפתחים של שפחותיו ולא היו מקבלין אותו, אלא אותה שקלקלה עמו, פתחה לו דלתיה וקבלתו.
(d) Explanation #2 (Part 1): But rather like the Bereishis Rabah, which compares it to the king's son whose father expelled him from the palace for sinning with one of the maidservants. The prince went knocking at the doors of the maidservants, who all refused him entry, all except for the maidservant with whom he sinned. She was the only one to take him in.
כך בשעה שאכל אדם מפרי האילן, טרדו והוציאו מחוץ לגן עדן; והיה מחזר על כל האילנות ולא היו מקבלין אותו; מה היו אומרים לו? א"ר ברכיא - 'הא גנבא דגנב דעתא דברייה!'
(e) Explanation #2 (Part 2): So too, when Adam ate from the fruit of the Tree of Knowledge, Hash-m expelled him from Gan Eden. He went from tree to tree (looking for something with which to cover himself and Chavah). But all of which refused to assist him. What did they say? R. B'rachya quotes them as saying 'This is the thief who stole the 'Da'as' of his Creator!'
היינו הא דכתיב "אל תביאני רגל גאוה" - רגל שנתגאה על בוראו, "ויד רשעים אל תנידני" לא תסב מני עלה!
(f) Explanation #2 (Part 3): This is what the Pasuk (in Tehilim) is referring to when it says "Let the foot of the foot of arrogance come to me" (the foot of the one who displayed arrogance towards his Creator); "and let not the hand of the wicked move me!" (it will not take a leaf from me!).
אבל התאנה, ע"י שאכל ממנה, פתחה לו דלתיה וקבלתו.
(g) Explanation #2 (Part 4): Only the fig-tree, from which he ate, 'opened its doors and allowed him in'.
4) TOSFOS DH VE'EIN OLIM LAH BE'YOM
תוספות ד"ה ואין עולים לה ביום
ואם תאמר' הא כבר תנא ליה רישא 'לאור עיבורו'.
(a) Question: Question: Did we not already learn this in the Reisha 'le'Or Iburo' (on the eve of its Ibur)?
וי"ל, דס"ד לאו לאפוקי יום העיבור אתא, אלא לאפוקי לילה שלפני העיבור.
(b) Answer: Answer: We would have thought that that comes to preclude, not the day, but the night preceding the Ibur.