Point By Point Summary Of TosfosDaf Series

Point By Point Summary Of Tosfos

Sanhedrin 80

Rabbi Eliezer Chrysler

Tosfos Summary

1) TOSFOS DH BE'SHOR SHE'LO NIGMAR DIYNO ... (continued)

תוספות ד"ה בשור שלא נגמר דינו ...

(SUMMARY: Tosfos discuss a. whether Resh Lakish is speaking about where the other animals are also Chayav Misah or whether they are regular animals, and the ramifications of the two explanations, and b. whether an animal even becomes forbidden whilst it is still alive).

... הקבוע למזבח כדאי' התם, אבל בעלמא אמרינן דניכבשינהו דניניידן ומטעם זה היה אומר רבינו תם, דנראה להתיר דרוסת הזאב ברוב, דמעשים בכל יום דזאבים טורפין שה מן העדר, ורועה מציל הבהמה, ושרינן לה, אע"ג דבעלי חיים חשיבי.

(a) Ruling #1: And it is for the same reason, says Rabeinu Tam, that one permits an animal that has been 'torn' by a wolf, since it happens regularly that a shepherd rescues a lamb that wolves have 'torn' from the flock, and we permit it, even though live animals are Chashuv (and are therefore not generally subject to Bitul).

וכן רוב עופות דורסין אווזין ותרנגולין, דמותרין.

(b) Ruling #2: Similarly, most birds 'tear' geese and chickens, yet they are permitted.

והכא, דנתערב ברובא דחייבין, דפטרינן אפילו ניידי, ולא אמרינן 'כל דפריש מרובא פריש', לאו פטורין דמישתרו בהנאה קאמר, אלא פטורין דלא אטרחוה בי דינא להורגם, ד'כמיתת בעלים כך מיתת השור'.

(c) Explanation #1: As for our case, where the animal became mixed in a majority of animals that are Chayav, and which we permit even if they moved away, and do not apply the principle 'Kol de'Parish ... ', 'Peturin' does not mean that they are Mutar be'Hana'ah, but that that Beis-Din did not trouble the owner to kill them, based on the principle 'ke'Misas ha'Ba'alim Kach Misas ha'Shor'.

ועוד, דלא ליתי לאיחלופי באדם, דבאדם כולי עלמא לא פליגי דפטירי,

(d) Explanation #2 (Part 1): And furthermore, so that one should not come to mix them up with Adam (and to kill them under the same circumstances), since by Adam, everyone agrees that they are all Patur.

תדע, דלרבי יהודה אמאי כונסין אותן לכיפה, ועביד צער בעלי חיים ומקלקל חצירו וכיפתו, אדרבה ליערפינהו בקופיץ וליקברינהו? אלא ודאי אתי לאיחלופי באדם, ועביד היכירא. וכן לרבנן עבדו היכירא, דפטרינן להו, ולא חיישינן לתקלה.

(e) Proof: From the fact that Rebbi Yehudah requires them to be placed into a 'Kipah' (a narrow room), involving Tza'ar Ba'alei Chayim, as well as spoiling his Chatzer and his Kipah. Why not rather simply break their necks with a hatchet and bury them? It must therefore be that the Chachamim made a sign to differentiate between Adam and Beheimah, as we explained. And according to the Rabbanan too, they instituted a reminder by Beheimos, to exempt them from Misah, and were not concerned about a Takalah (that one might come to eat them) ...

אבל במתני' דזבחים חיישינן לתקלה טפי, דאיכא כמה ספק איסורין לפי שהן מוקדשין, כגון רכב על גבי השור ובא חבירו ורכב (קדושין דף נה.); וסמיכה על גבי ראש גדי וטלה, וחלב מוקדשין על גבי מכתו דשרי בשור הנסקל, לפי שאינו דרך הנאתו (פסחים דף כד:) ...

(f) Explanation #2 (Part 2): In the Mishnah in Zevachim however, they are more concerned with Takalah, seeing as there are many S'feikos of Isur since they are Mukdashim - such as Shimon who rides on an ox that Reuven rode on earlier (see Hagahos Maharshal), leaning one's hands on the head of a kid-goat or a lamb, hat one normally benefits from it] placing Cheilev on one's wound (see Maharsha [which is permitted by Shor ha'Niskal since it is not the way that one normally benefits from it, as we learned in Pesachim]) ...

ועוד, דאיכא איסור מעילה, דהזיד במעילה במיתה; הלכך כולן ימותו.

(g) Explanation #2 (Part 3): And besides, there is an Isur Me'ilah involved, which carries with it the Isur of Misah (bi'Yedei Shamayim). Consequently, they must all die.

ואל תתמה, כיון דאיסורי הנאה נינהו הני דשמעתין, אמאי לא תקינו בהו רבנן מיתה, ויזקיקו להורגן

(h) Implied Question: In case one asks why, since it is Asur be'Hana'ah, Chazal did not institute by them a Din Misah ...

וכי יזקיקו ב"ד להרוג כל איסורי הנאה? הרי הזאב והארי דמוקי לה ר"ל והוא שהמיתו, ואסורין בהנאה, ולא תקינו להו מיתה, אלא אמרו 'כל הקודם להורגן זכה'.

(i) Answer: Did Chazal institute a Din Misah by all Isurei Hana'ah? For example, we have the case of a wolf or a lion (which Resh Lakish establishes that they actually killed, and that are therefore Asur be'Hana'ah), yet Chazal did not institute Misah, only that 'Whoever kills them has earned himself a merit'.

ופריך רבא - 'היינו דקתני עלה 'אפילו אבא חלפתא ביניהן'? אלא אמר רבא, "שנים ... ואפילו אבא חלפתא ... " דלא תלינן ביה שהרג. אבל בשוורים, אותן שיש לתלות בהן שהרגו, חייבין, ומשום "ובערת הרע מקרבך"

(j) Clarification: Rava then asks why the Beraisa then states in connection with the Mishnah 'Even if Aba Chalafta is among them'? So Rava therefore establishes the case where two people ... and even if Aba Chalafta was one of them, where we would certainly not ascribe the act of murder to him. But with oxen, we do indeed ascribe the act to the oxen that are the most wild, and we would kill them, due to the Pasuk "u'i'arta ha'Ra mi'Kirbecha".

ועוד אומר ר"ת, דשור הנסקל אינו נאסר מחיים.

(k) New Explanation: Furthermore Rabeinu Tam said, a Shor ha'Niskal does not become forbidden as long as it is still alive.

ופי' דכולה ההיא שמעתא ד'ממשמע שנאמר "סקול יסקל" איני יודע שהיא נבילה, ונבילה אסורה באכילה' מוכחת כן.

1. Proof #1: Indeed, this is evident from the Gemara's question (in Kidushin) - 'From the fact that the Torah says that the ox must be stoned don't I know that it is a Neveilah, and a Neveilah may not be eaten'.

וסוגיא דפ"ב דקדושין (דף נז.) "כל צפור טהורה", 'לרבות את המשולחת'; "וזה אשר לא תאכלו", 'לרבות את השחוטה'. ופריך 'ואיפוך אנא'? ומשני 'לא מצינו בעלי חיים אסורין' - פירוש, שלא יהו מותרין כששוחטן, בר מאלו שעומדין והוקצו למצותן. ולכך אין לאסור משולחת, לומר דחל עליה איסורא לאחר שילוח לישחט, ולאוסרה באכילה כדין שאר עופות טמאין דכתיבי בקרא.

2. Proof #2 (Part 1): The Gemara in the second Perek of Kidushin Darshens "Kol Tzipor Tehorah", 'to include the 'Meshulachas'; "ve'Zeh asher Lo Socheilu", 'to include the Shechutah'. And in answer to the question that perhaps we ought to invert the D'rashos, the Gemara answers that we do not find live animals that are forbidden (i.e. that should not be permitted once they are Shechted), except for those that have been designated for their specific Mitzvah. Consequently, one cannot declare a prohibition on the Meshilachas to Shecht nit after it has ben sent away, and to then forbid it to be eaten like other non-Kasher birds that are written in the Torah.

ופריך (והאי) 'רובע ונרבע דאיסורו מחיים ... ? (פי' דמחיים אסור לשוחטן ולהקריבן לגבוה)? ומשני, 'הני מילי לגבוה, אבל להדיוט שרי.

3. Proof #2 (Part 2): The Gemara then queries this from animals that have fall under the category of Rove'a and Nirva, which one is forbidden to Shecht in order to bring as a Korban. And it answers that this applies specifically when it is forbidden to Hekdesh, but to a Hedyot it is permitted.

'והרי רובע ונרבע בעדים, דמחיים אסירי, (דמחיים חל עליהן האיסור לישחט, ואם שחטן אסורין) אף אני אביא משולחת'?

4. Proof #2 (Part 3): The Gemara then asks from Rove'a with witnesses, on which there falls a prohibition in its lifetime, to Shecht it, and in the event that one did, one is forbidden to a Hedyot). Perhaps likewise the Meshulachas will be forbidden too.

ומשני, 'רוב בעלי חיים קאמרינן'

5. Proof #2 (Part 4): And the Gemara answers that it meant the majority of animals (though there may be exceptions).

ואם כן, דאין שור הנסקל נאסר כל זמן שהוא חי, שור שלא נגמר דינו שנתערב בשוורים אחרים שנגמר דינם, כולם פטורין, ומותרין בגיזה ועבודה, ואין כאן עינוי הדין, כיון דפטורין מסקילה; מיהא לכשישחטו או ימותו, יהו אסורין בהנאה.

6. Proof 2 (Part 5): Consequently, Shor ha'Niskal is not forbidden as long as it is alive, and an ox whose Din has not yet been concluded that became mixed up with oxen whose Din has been concluded, they are all Patur and may be shorn and worked with. Nor does 'afliction of justice' apply to them, seeing as they are not Chayav Sekilah. But once they have been Shechted or they die, they are Asur be'Hana'ah.

והא דאומר שלהי פרק ד' וה' (ב"ק דף מה. ושם) ד'שור שנגמר דינו, מכרו אינו מכור, אפילו לרדיא'?

(l) Implied Question: Then why does the Gemara in Perek Arba va'Chamishah invalidate the sale of an Shor ha'Niskal whose Din has been concluded, even as regards plowing?

היינו משום דאסור לענות דינו ומצוה לסוקלו. ועוד, דאין לו מכר דאין לו בעלים, והלוקח אין יכול לזכות בו יותר משאר אדם.

(m) Answer: That is in order not to transgress the Isur of Inuy ha'Din, and because it is a Mitzvah to stone it; Furthermore, it cannot be sold, since it does have an owner, and because the purchaser has no more rights to it than. anybody else.

אבל כי לא נגמר דינו, מכרו מכור, לשחיטה; אי נמי לרדיא, דמצי לערוקי לאגמא. וכי שחיט ליה לאחר שנגמר דינו, אסור באכילה. כך נראה לר"ת.

(n) Conclusion: If however, the Din of the ox has not been concluded, then if he sold it, it is sold, even for Shechitah, or only for plowing, since he is able to let it roam in the meadow (where Beis-Din will not get hold of it). Once however, he Shechts it (after the Din has been concluded), he may no longer eat it.

וקשה, דבשלהי פ"ק דערכין (דף ז:) משמע דשור הנסקל נאסר מחיים, גבי 'האשה שמתה, נהנין בשערה' - דמפרש התם 'זו מיתתה אוסרתה, וזו גמר דינה אוסרתה'?

(o) Question: In the first Perek of Erchin, in connection with fact that one is permitted to derive benefit from the hair of dead woman, it implies that a Shor ha'Niskal is forbidden whilst it is still alive. The Gemara there explains that whereas in the case of the woman, it is her death which forbids deriving benefit from her (and hair is not subject to death), in the case of a Shor ha'Niskal it is the conclusion of the Din that forbids it?

ויש לפרש, 'גמר דינה' כלומר - מחיים חל עליה איסור שאסורה, אפילו שחטה, דעבדה כעין בשר; 'וזו מיתתה אוסרתה' - ואין עליה שום איסור מחיים.

(p) Answer: One can however, explain that by 'conclusion of the Din' the Gemara means that already whilst it is still alive, the Isur takes effect forbidding it (to be eaten) even after Shechitah whe 'he makes it like flesh'; whereas by the woman, it is her death that makes her Asur, and there is no Isur whatsoever during her lifetime.

ויש ראיה דלא נאסר מחיים, מהא דתניא במרובה (ב"ק דף עא. ושם) ובפרק אלו נערות (כתובות דף לג:) 'גנב שור הנסקל וטבחו, משלם תשלומי ארשבעה וחמשה, דברי רבי מאיר'. ואמאי, הא ליתיה במכירה, וקאמר ריש לקיש התם במרובה 'כל שישנו בטביחה ישנו במכירה, וכל שאינו בטביחה ... ', והוא הדין דכל שאינו במכירה אינו בטביחה?

(q) Proof (Part 1): And there is a proof that it is not forbidden in its lifetime, from the Beraisa in Perek Merubeh and in Perek Eilu Na'aros, where Rebbi Meir that if someone steals a Shor ha'Niskal and Shechts it, he pays 'four or five'. Now according to Resh Lakish, who rules that any animal that is not subject to Shechitah, is not subject to being sold (regarding the Din of 'four or five'), so too, we ought to say that whatever cannot be sold, is not subject to Shechitah. So why is he Chayav.

אבל אי שרי בהנאה ניחא - שיכול למוכרו לרכוב עליו עד בית הסקילה, או ליהנות בו מעט עד אותה שעה; או אם היו בית דין מתעצלין בסקילתו.

(r) Proof (Part 2): But if we permit a Shor ha'Niskal be'Hana'ah, there is no problem, seeing as one is permitted to sell it to ride on as far as the location where it is to be stoned, to benefit from it a little in some other way up to that time, or even more than that if Beis-Din is lax in stoning it.

ומיהו, מה שאומר ר"ת דאין לו מכר דאין לו בעלים, זה לא יתכן.

(s) Refutation #1: However, Rabeinu Tam's statement that a Shor ha'Niskal cannot be sold because it has no owner is not correct.

ומה שפסק ר"ת בעדר שיש בו שה אחד ספק דרוסה, דשרינן מטעם ד'כל דפריש, מרובא פריש' לא יתכן, דיש לאסור גזירה שמא יקח מן הקבוע, אלא היכא דפריש מאליו - כגון בנמצא ביד נכרי; אבל אם נאסר בתערובת ופירש, לא אמרינן 'מרובא פריש'.

1. Refutation #2 (Part 1): Moreover, his ruling regarding a flock containing one lamb that is a Safek Derusah, which he permits on account of 'Kol de'Parish, me'Ruba Parish' is not correct either, since one ought to forbid it due a decree in case one takes from Kavu'a. Except for there where it separated by itself - such as where it is found in the possession of a Nochri. But there where it became mixed up and then separated, we will not say ' ... me'Ruba Parish'.

ואם יש בעדר ספק דרוסה אפילו אחד בריבוא, ימותו כולן.

2. Refutation #2 (Part 2): And if a flock contains a Safek Derusah, even if it is one in ten thousand, all the animals must die.

תדע, דטבעת של ע"ז שנתערבה בריבוא, כולן אסורות; ובפירשה אחת מהן, פליגי רב ושמואל אי אוסרת או לא, אבל בההיא גופא לא פליגי, דכ"ע מודו דאסירא.

(t) Proof (Part 1): If a ring of Avodah-Zarah became mixed up in ten thousand rings, they are all forbidden. And if one of them subsequently separates, Rav and Shmuel argue as to whether it forbids the other rings or not; but they both agree that the ring itself is forbidden.

וכל איסורי הנאה שפירשו מתערובת אסורין; ולא אמרינן 'מרובא פריש'. וטעמא, גזירה שמא יקח מן הקבוע, ל"ש חולין ל"ש קדשים.

(u) Proof (Part 2): In fact, all Isurei Hana'ah that separated from a mixture are forbidden, and we don't say 'me'Ruba Parish'. The reason for this is because of a decree that one might come to take from Kavu'a, irrespective of whether it is Chulin or Kodshim.

ומיהו יש ליישב דברי ר"ת, דשאני ב"ח, כיון דאפשר ע"י ניכבשינהו וניניידן.

(v) Reservation: One can however, reconcile the ruling of Rabeinu Tam with this Halachah, in that animals are different, seeing as it is possible to mix them together and make them move.

וא"ת, ואמאי תנן 'ימותו', לימא 'ירעו עד שיסתאבו', שהרי כמה קדשים אמרינן בהו 'ירעו', ולא חיישינן לתקלה - ובסיפא אמר ב"רובע ונרבע ירעו'?

(w) Question (Part 1): Why does the Tana require the animals to die? Why does he not rather rule 'Yir'u ad she'Yista'avu' (Let them graze until they obtain a blemish and redeem them), seeing as there are many cases of Kodshim where we say that, without being concerned about Takalah - such as in the Seifa of the very same Mishnah (in Zevachim), where the Tana rules 'Rove'a and Nirva Yir'u'.

ולכשיסתאבו יפדם וישחטם ויאכלו, מטעם 'כל דפריש מרובא פריש'?

(x) Question (Part 2): And then, after redeeming them, he should be permitted to eat them because of 'Kol de'Parish, me'Ruba Parish'?

וי"ל, דלא עבדינן תקנה ברעייה, כיון דלאחר רעייה נמי לא משתרי אלא מטעם 'כל דפריש'.

(y) Answer: We don't apply the Takanah of 'Yir'u ... ', there where even after it has grazed, it only becomes permitted due to 'Kol de'Parish'.

2) TOSFOS DH VA'ACHERIM BA'ACHERIM

תוספות ד"ה ואחרים באחרים ...

(SUMMARY: Tosfos discusses the issue of 'S'fek S'feika' and whether to insert 'Acherim ba'Acherim in our Sugya and in the Mishnah in Avodah-Zarah and in Orlah).

הכא אין לחוש אי גרס הכי, דאסר ספק ספיקא, דהך ברייתא כר' יהודה אתיא, ובפ' התערובות (זבחים דף עד. ושם) מסקינן דר' יהודה אסר ספק ספיקא, אפילו בשאר איסורין.

(a) Explanation # 1 (Part 1): Here it doesn't matter if we have this text, which forbids a S'fek S'feika, since the author of this Beraisa is Rebbi Yehudah, and the Gemara concludes in Perek ha'Ta'aruvos that Rebbi Yehudah forbids S'fek S'feika, even by Isurim other than Avodah-Zarah.

אבל במתני' דכל הצלמים (ע"ז מט:) ובמס' ערלה (פ"ג מ"ו) לא גרסינן 'ואחרות באחרות' ...

(b) Explanation #1 (Part 2): In the Mishnah in 'Kol ha'Tzelamim' and in Maseches Orlah however, we cannot insert 'va'Achacheros ba'Acheros' in the text ...

מדפריך בפ' התערובות על שמואל דאסר ספק ספיקא, מברייתא שמתרת, ולא משכח דקאי כשמואל אלא רבי יהודה.

(c) Reason: Since the Gemara in Perek ha'Ta'aruvos queries Shmuel who forbids S'fek S'feika from a Beraisa which permits it, and the only support for Shmuel that the Gemara can find is from Rebbi Yehudah.

ויש מפרש, דמיירי שנתערבו כל האחרים באחרים, דליכא אלא חד ספיקא.

(d) Explanation #2 (Part 1): Some commentaries explain that it is speaking where all the Acherim fell into Acherim, in which case it is all one Safeik ...

וגרס נמי התם 'ואחרות באחרות'.

(e) Explanation #2 (Part 2): In which case, we can also insert the text 'va'Achacheros ba'Acheros' in the Mishnahs in Avodah-Zarah and Orlah.

וכ"ת, מה לי נתערב בפעם אחת מה לי ב' פעמים?

(f) Question: In that case, on may ask, what difference does it make whether it is mixed once or twice?

איצטריך משום דאיכא תרי רובי ...

(g) Answer: We need it to teach us that even though there are two majorities, it is forbidden ...

כדאיתא בפ"ק דכתובות (דף טו.) דבעי רוב העיר ורוב סיעה, ושרינן אפילו בעיר קטנה; ואין הולכים אחר רוב העיר גרידתא, אפילו גדולה כאנטוכיא.

(h) Precedent: Like the case in the first Perek of Kesuvos, which requires the majority of the city and the majority of the group, on account of which the Gemara is lenient even in a small town, whereas the Gemara does not go after one majority alone, even in a city as large as Antuchyah.

3) TOSFOS DH ELA LE'MA'N DE'AMAR ZEH VE'ZEH GOREIM ...

תוספות ד"ה אלא למ"ד זה וזה גורם ...

(SUMMARY: Tosfos discuss the corollary between 'Zeh ve'Zeh Gorem' and 'Chosheshin le'Zera ha'Av').

נראה, דהא דחשיב ליה 'זה וזה גורם', היינו כמאן דאמר 'חוששין לזרע האב'; דלמאן דאמר 'אין חוששין', חד גורם הוא.

(a) Clarification: It would seem that this is considered 'Zeh ve'Zeh Gorem' specifically according to the opinion that holds 'Chosheshin le'Zera ha'Av' (We take into account the seed of the father), since according to those who don't, there is only one Gorem.

ותימה, ומאי קשיא ליה, הא הך ברייתא כר' יהודה, דאמר 'כונסין לכיפה', ושמעינן ליה בפ' אותו ואת בנו (חולין דף עט.) דאמר 'אין חוששין לזרע האב'?

(b) Question: What is then the Kashya, seeing as this Beraisa goes according to Rebbi Yehudah, who holds 'Konsin le'Kipah', and as we have learned in Perek Oso ve'es B'no, Rebbi Yehudah maintains 'Ein Chosheshin le'Zera ha'Av'?

ומיהו התם מיבעיא לן אי מיפשט פשיטא ליה לרבי יהודה או ספוקי מספקא ליה.

(c) Answer #1: However, the Gemara there in a dilemma as to whether Rebbi Yehudah is sure that 'Ein Chosheshin ... ', or whether he is in a Safek (See Maharsha).

ועוד יש לחלק דהתם בדבר דכל חד באפי נפשיה התירא הוא פליגי, אבל הכא, דחד איסורא וחד התירא, כולי עלמא מודו דחוששין.

(d) Answer #2 (Part 1): One can also draw a distinction between the case there, where each one on its own is a Heter, which is where they argue, and the case here, where one of them is Isur and one, Heter, where they therefore agree that Chosheshin.

תדע, דבפ' כל האיסורין (תמורה דף ל: ושם) איכא מאן דשרי לר' אליעזר 'נרבעו ולבסוף עיברו', ובפ' אותו ואת בנו (חולין דף עט:) מספקא ליה לרבי אליעזר אי חוששין או לא?

(e) Proof: In Perek Kol ha'Isurin there is an opinion that permits, according to Rebbi Eliezer, animals that were raped and then became pregnant, to go on the Mizbei'ach, whereas in Perek Oso ve'es B'no, Rebi Eliezer is unsure as to whether 'Chosheshin le'Zera ha'Av' or not.

ומיהו בפרק בהמה המקשה (שם דף סט.) איבעיא להו 'מהו לחוש לזרעו'.

(f) Refutation: In Perek Beheimah ha'Makshah however, the Gemara asks whether we take into account the father's seed or not.

4) TOSFOS DH UBAR YERECH IMO

תוספות ד"ה עובר ירך אמו

(SUMMARY: Tosfos discuss the various contradictions between Mishnos and Beraisos that seem to hold 'Ubar Yerech Imo Hu', and those that hold 'Ubar La'av Yerech Imo Hu'.)

משמע שכן הלכה, מדלא פריך 'הניחא למ"ד ירך אמו, אלא למ"ד לאו ירך אמו מאי איכא למימר', כדפריך מ'זה וזה גורם'.

(a) Proof (of Ruling) #1: Since the Gemara does not ask 'That is in order according to the opinion that holds "Ubar Yerech Imo", but what will be according to the opinion that holds "Ubar La'av Yerech Imo" '? (like it asks with regard to 'Zeh ve'Zeh Goreim'), it implies tht this the Halachah.

ומיהו יש לדחות, דכולה שמעתא לא מסיק לשנות הברייתא מפשטא, אלא לתרצה אליבא דרבא, דאמר 'ולד הנוגחת אסור, היא וולדה נגחו'; דטעמא משום ד'עובר ירך אמו הוא', וכדמוכח בתמורה (דף ל:).

(b) Refutation: One can however, refute this proof, on the grounds that the entire Sugya does not attempt to change the Beraisa from the simple explanation. It only sets out to explain it according to Rava, who declares the bab of the goring ox forbidden (because 'it and its baby (fetus) both did the goring'), which is due to 'Ubar Yerech Imo Hu', as is evident in the Gemara in Erchin.

ומיהו מדרבא גופיה יש לדקדק, דקאמר 'היא וולדה נגחו, היא וולדה נרבעו

וכן בפרק הפרה (ב"ק דף מז. ושם) דאמר רבא 'פרה שהזיקה, גובה מוולדה. מאי טעמא, גופה הוא' - אלמא 'עובר ירך אמו'.

(d) Proof #3: And similarly, in Perek ha'Parah, where Rava permits claiming from the baby of a cow that damaged, because 'It and its baby damaged!'

ותימה, דבאלו טריפות (חולין דף נח. ושם) מייתי פלוגתא דוולד טריפה 'ר' אליעזר אומר לא יקרב, ורבי יהושע אומר יקרב',

(e) Question #1 (Part 1): In 'Eilu T'reifos' the Gemara cites the Machlokes between Rebbi Eliezer and Rebbi Yehoshua as to whether the baby of a T'reifah is eligible to go on the Mizbe'ach (Rebbi Yehoshua), or not (Rebbi Yehoshua).

ומשמע התם דלמ"ד טריפה אינה יולדת, פליגי ב'עובר ירך אמו', כשעיברה ולבסוף נטרפה, דרבי יהושע סבר 'עובר לאו ירך אמו', והכי קיימא לן ד'טריפה אינה יולדת', כדאית' התם בהדיא 'הלכתא בזכר כל י"ב חדש, בנקבה כל שאינה יולדת'.

(f) Question #1 (Part 2): And the Gemara implies there that the opinion that holds that a T'reifah cannot give birth, argue over 'Ubar Yerech Imo', where it became pregnant first and a T'reifah only later. And Rebbi Yehoshua holds 'Ubar La'av Yerech Imo'. Now we do indeed rule that 'T'reifah Einah Yoledes' (like Rebbi Yehoshua) as the Gemara there specifically states (in defining a Safek T'reifah) 'The Halachah is: a male that does not survive twelve months, and a female that does not give birth'.

וקיימא לן נמי כר' יהושע, דרבי אליעזר שמותי הוא.

(g) Question #1 (Part 3): And besides, we generally rule like Rebbi Yehoshua, since Rebbi Eliezer is a Shamuti (either from the school of Beis Shamai, or in Cherem).

ועוד אשכחן בפ"ק דביצה (דף ו. ושם) דאמרי ליה רב כהנא ורב אסי לרב 'וכי מה בין זה לעגל שנולד מן הטרפה ביום טוב, שהוא מותר'?

(h) Question #2: Moreover, we finick that is d in the first Perek of Beitzah, that Rav Kahana and Rav Asi said to Rav 'What is the difference between this case (a chick that is laid on Yom-Tov) and a calf that is born from a T'reifah on Yom-Tov, which is permitted?'

וי"ל, דבכל דוכתי 'עובר ירך אמו הוא' בר מלענין טרפות שהוא תלוי בחיות, והעובר יש לו חיות בפני עצמו; ולא אמרינן 'עובר ירך אמו' - שנטרף עם אמו.

(i) Answer: In all areas of Halachah we hold 'Ubar Yerech Imo', with the sole exception of T'reifos which depends is a matter of life, and an Ubar has its own life. Consequently, we do not say 'Ubar Yerech Imo' (i.e. that it became a T'reifah together with its mother).

תדע, דרבא גופיה שמעינן ליה בפרק בהמה המקשה (חולין דף עה.) 'השוחט את הטריפה ומצא בה בן ט' חי, מותר ... '.

(j) Proof: Rava himself holds in Perek Beheimah ha'Makshah that if someone Shechts a T'reifah and finds inside it a ninth month live baby, that baby is permitted.

ואע"ג דבשאר מילי נמי משמע בפרק כל האסורין (תמורה דף ל: ושם) ד'עובר לאו ירך אמו' - לר' יהושע, דאמר רב הונא בר חיננא אמר רב נחמן 'מחלוקת בשעיברו ולבסוף נרבעו, דר' אליעזר סבר "עובר ירך אמו", ורבנן סברי "לאו ירך אמו".

(k) Implied Question: Even though the Gemara in Temurah implies that, even in other regards 'Ubar La'av Yerech' according to Rebbi Yehoshua, when Rav Huna bar Chin'na Amar Rav Nachman establishes the Machlokes where the animal first became pregnant and was then raped, where Rebbi Eliezer holds Ubar yerech Imo', and the Rabbanan (Rebbi Yehoshua) hold ' ... La'av Yerech Imo'.

אין הלכה כן, אלא כדקאמר התם רבא אמר רב נחמן דבנרבעו ולבסוף עיברו פליגי, אבל עיברו ולבסוף נרבעו ד"ה אסור דעובר ירך אמו אפילו לר' יהושע, דרבנן דהתם היינו רבי יהושע בר פלוגתיה דרבי אליעזר. ורבא נמי אית ליה ד'עובר ירך אמו' הכא והתם.

(l) Answer: The Halachah is not like that, but rather like Rava Amar Rav Nachman, who establishes the Machlokes by where the animal was first raped and then became pregnant; because if it became pregnant first and was then raped, they would unanimously agree that the baby is forbidden, because of 'Ubar Yerech Imo' (even according to Rebbi Yehoshua). In fact, Rava holds 'Ubar Yerech Imo', both here and there (in Temurah).

ואותו לשון דרבא אמר רב נחמן הוא עיקר, דמייתי ליה בפ' כל הצלמים (ע"ז דף מו:) גבי 'משתחוה לקמה'.

(m) Conclusion: And that Lashon of Rava Amar Rav Nachman is the accepted one, seeing as the Gemara cites it in Perek Kol ha'Tzelamim in the Sugya of 'Mishtachaveh le'Kamah'.

ומהא דאמר ר' יוחנן שלהי פ"ב דגיטין (דף כג: ושם) גבי שפחה, דאם היתה עוברה זכתה לו, משום ד'עובר ירך אמו', ונעשה כמו שהקנה לה אחד מאבריה ...

(n) Attempted Proof #1: From the statement of Rebbi Yochanan in the second Perek of Gitin, regarding a Shifchah Cana'anis, that if she was pregnant, she is Zocheh on his behalf, since 'Ubar Yerech Imo', and it is as if the owner was Makneh to her one of her own limbs'.

אין ראיה, שכן הלכה; דהתם אליבא דרבי קאמר, ושמא אין הלכה כמותו.

(o) Refutation: There is no proof from there, because that is according to Rebbi, whose opinion might not be Halachah.

ור' יוחנן גופיה שפירשה כן, אית ליה בתמורה בפ' כיצד מערימין (דף כה.) 'עובר לאו ירך אמו', דאמר ר' יוחנן 'הפריש חטאת מעוברת וילדה, רצה בה מתכפר, רצה בוולדה ומפרש' - טעמא משום דסבר 'אם שיירו משויר', עובר לאו ירך אמו, והוה ליה כמפריש שתי חטאות לאחריות'.

(p) Proof of Refutation: Indeed, Rebbi Yochanan himself, who issued the above ruling, holds in Perek Keitzad Ma'arimin that 'Ubar La'av Yerech Imo', when he said that if someone separated a pregnant Chatas, which subsequently gave birth, he has the option of attaining atonement either through the mother or through the baby. And he gives the reason for that as being that based on the fact that had he precluded the Ubar from the Kedushah, it would have remained Chulin ('Im Shayro Meshuyar'), we can learn that 'Ubar La'av Yerech Imo', in which case it is akin to designating two Chata'os with Achrayus.

מיהו, יש לדקדק מזה דמותיב התם תיובתא דר' יוחנן תיובתא. ואע"ג דקאמר בתר הכי 'לימא אם שיירו משויר תנאי היא', מ"מ הרי איתותב, אלמא אין הלכה כן.

(q) Proof #2: From the fact however, that Rebbi Yochanan is disproved there with a double Tiyuvta, we have a proof that the Halachah is not like that (that 'Ubar La'av Yerech Imo'), even though the Gemara then suggests that Shayro Meshuyar is a Machlokes Tana'im, nevertheless, the fact is that he is disproved ...

וכן דרך הש"ס, כשאין הדברים עיקר, אומר 'תיובתא'. אע"פ שיכול למצוא תנאי דפליגי, כדאשכחן בהניזקין (גיטין דף נג: ושם) דמסיק 'תיובתא דמאן דאמר היזק שאינו ניכר לאו שמיה היזק'; ובתר הכי קאמר 'נימא תנאי היא'.

1. Proof of Proof (Part 1): It is the way of Shas, that when an opinion is not the accepted one, the Gemara will say 'Tiyuvta', despite the fact that it is possible to establish that Tana'im argue over it, like we find in Perek ha'Nizakin, where the Gemara remains with a Tituvta on the opinion that holds 'Hezek she'Eino Nikar La'av Sh'meih Hezek', after which the Gemara suggests that it is a Machlkoes Tana'im.

ובפ' השולח (שם דף מא:) פליגי בהדיא בהיזק שאינו ניכר אליבא דעולא, גבי 'עבד שעשאו רבו אפותיקי'.

2. Proof of Proof (Part 2): In fact, according to Ula in Perek ha'Shole'ach, Tana'im specifically argue over this.

ואע"ג דבפ' הערל (יבמות דף עח.) מייתי מילתיה דר' יוחנן דתמורה, ופריך עלה 'אלא הא דאמר רבא "נכרית מעוברת שנתגיירה, בנה אין צריך ... "? ודחיק לשנויי 'שאני עובר, דהיינו רביתיה'

(r) Implied Question: Even though in Perek ha'Areil the Gemara cites Rebbi Yochanan in Temurah, and uses it to query the ruling of Rava that if a pregnant Nochri woman converts, the fetus inside her does not need Tevilah' (because 'Ubar yerech Imo').

לאו משום שיהו עיקר דברי ר' יוחנן, אלא משום דבעי לאוקמי מלתיה דרבא דנכרית, אליבא דדברי הכל; ורבא גופיה אית ליה הכא 'עובר ירך אמו' ובתמורה (דף ל:) ובפ' הפרה (ב"ק דף מז.)

(s) Answer: This is not because Rebbi Yochanan's opinion is the Halachah, but because we want to establish Rava's ruling of 'Nochris' like everybody; Moreover, Rava himself holds here (in Temurah and in Bava Kama) 'Ubar Yerech Imo' (as we have already explained).

ור"ת מפרש דבכל דוכתי קי"ל דלאו ירך אמו, כדמשמע בחולין. ובההיא דיבמות (דף עח.). ובפ' כיצד מערימין (תמורה דף כה.) לא גריס 'תיובתא' בתרא, אלא הכי 'תיובתא דר' יוחנן! לימא 'אם שיירו משויר' תנאי היא?

(t) Explanation #2 (Part 1): Rabeinu Tam explains that everywhere we rule that 'Ubar La'av Yerech Imo', as is implied in Chulin; and in the Gemara in Yevamos and in Temurah he does not read the double Tiyuvta, just 'Tiyuvta', before answering that 'Shayro Meshuyar' is a Machlokes Tana'aim.

והא דאמר רבא הכא ובתמורה (דף ל:) 'ולד הנוגחת והנרבעת אסור', לא פליגא, והיינו טעמא כיון דעד עכשיו היה חיות הולד תלוי באם, הוי כאילו נגמר דין שניהם להריגה, ולאו משום דהוי ירך אמו.

(u) Explanation #2 (Part 2): And when here and in Temurah Rava declares the baby of a an animal that gores or that has been raped forbidden, it is not because he disagrees with Rebbi Yochanan, but because seeing as until now, the baby's life depended on the mother, it is as if the Din has been concluded on both of them to be put to death, and not because it is considered Yerech Imo.

וכן הא דתנן בפ"ק דערכין (דף ז.) 'האשה היוצאת ליהרג, אין ממתינין לה עד שתלד ופריך בגמ' 'פשיטא, גופה הוא?' התם נמי טעמא כדפרישית.

(v) Explanation #2 (Part 3): And when the Mishnah in the first Perek of Erchin rules that if a pregnant woman is being taken out to be killed, we do not postpone her execution until she has given birth, and the Gemara asks 'P'shita, it Gufa Hu'?, it is for the same reason.

ומיהו ההיא דפ' הפרה (ב"ק דף מז. ושם) קשה, אמאי כי ליתא לפרה, משתלם רביע נזק מן הולד, כיון דלאו ירך אמו, אע"ג דהוא נמי אזיק, למה ישלם חלקו וחלק פרה; אטו שני שוורים תמים שהזיקו, אם אבד אחד מהן, מי הוה משלם אידך חלקו וחלק חבירו? פשיטא דלא משלם?

(w) Question: Te Gemara in Perek Parah presents a Kashya on what we have just said. Why is it that, if a cow that gored is not available, the Nizak can claim a quarter of the damages from the fetus. If, as we just explained, we hold that 'Ubar La'av Yerech Imo', even if it share in the damage, on what grounds must it pay for the damage performed by the mother, as well as for its own? Will we by the same token also say that if one of two oxen Tamin that gored is lost, the other one has to pay for its lost 'friend' as well as for itself? Of course not?

5) TOSFOS DH HAVI MUSRAH LE'DAVAR HA'KAL

תוספות ד"ה הוי מותרה לדבר הקל

(SUMMARY: Tosfos refute a proof from a Beraisa cited in Perek Ben Sorer u'Moreh which initially seems to support this statement).

פלוגתא בפ' אלו נערות (כתובות דף לג. ושם) ב'מותרה למיתה אי הוי מותרה למלקות'.

(a) Dispute: There is a Machlokes in Perek Eilu Na'aros as to whether someone who has been warned for Misah is automatically warned for Malkos.

וא"ת, ותפשוט מהא דתניא בפ' בן סורר (לעיל דף עא:) 'עשה כן בישראל, ונתגייר חייב, אם בא על אשת איש ישראל, ואח"כ נתגייר, משום דאי עביד השתא, בר קטלא הוא. ועל כרחיך בדאתרו ביה, דאי לא אתרו ביה, אי עבדי השתא לאו בר קטלא הוא? אלמא, מותרה לסייף הוי מותרה לחנק.

(b) Question (Part 1): Why does the Gemara not resolve the She'eilah from the Beraisa cited in Perek Ben Sorer u'Moreh, with regard to 'Asah Kein be'Yisrael, ve'Nisgayer, Chayav', in a case where a Nochri had relations with an Eishes Ish Yisrael and then converted, because if he did the same thing now, he would be Chayav Misah.

ועל כרחיך בדאתרו ביה, דאי לא אתרו ביה, אי עבדי השתא לאו בר קטלא הוא? אלמא, מותרה לסייף הוי מותרה לחנק.

(c) Question (Part 2): And it must be speaking where he was warned, because otherwise, if he did the same thing now he would not be Chayav. So we see that a warning for the sword (which is more stringent) is automatically considered a warning for Chenek (which is more lenient)?

וי"ל, דאפילו לא אתרו בהיותו נכרי, יש לנו לחייבו אע"פ שנתגייר, הואיל וכבר נתחייב. ולא מיפטר משום דלא אתרו ביה; מאחר דהשתא נמי אי אתרו ביה, יש בעון זה חיוב מיתה.

(d) Answer: In fact we would declare him Chayav, even though he has not converted, even if he was not warned whist he was still a Nochri, since he was already Chayav, and he would not become Patur as a result of his not having been warned; because, seeing as if he would now be warned he would be Chayav Misah, this sin is considered one which carries with it a Chiyuv Misah.

וא"ת, כי לא הוי נמי מותרה לדבר קל, תיפוק ליה דהכא חייב, כדאמר בפ' נגמר הדין (לעיל דף מה:) ש'אם אי אתה יכול להמיתו במיתה הכתובה בו, שאתה ממיתו בכל מיתות שאתה יכול'?

(e) Question: Even if we were to say that he is not automatically warned for the more lenient sin, why is he not Chayav anyway, based on the Gemara in Perek Nigmar ha'Din 'that if you are not able to kill the sinner with the death that is written in connection with him, then you must kill him in any way that you can'?

ושם פירשתי.

(f) Comment: There (in DH 'Mishum') Tosfos explains it.

6) TOSFOS DH HA'NISKALIN BE'NISRAFIN