1) TOSFOS DH VE'LO MISHUM TUM'AH

תוספות ד"ה ולא משום טומאה

(SUMMARY: Tosfos explain a. As to why he is not Chayav for entering the Mikdash in a state of Tum'ah, and b. why, in some of the cases, he is not Chayav for entering empty-handed. Finally, they discuss the various opinions regarding she'Lo Rachutz Yadayim ve'Raglayim).

וא"ת, תיפוק ליה משום טמא שנכנס למקדש' דבכרת?

(a) Question: Why is he not Chayav because of a Tamei who entered the Beis-ha'Mikdash, who is subject to Kareis.

וי"ל, כגון שנטמא בפנים ולא שהה.

(b) Answer (Part 1): The Beraisa is speaking where he became Tamei inside and did not remain for one moment.

וכי האי גוונא פריך ומשני בפ"ב דשבועות (ד' יז. ושם) דפריך התם 'אלא דקיימא לן 'טמא ששימש במיתה' היכי משכחת לה, אי דשהה, בר כרת הוא, ואי דלא שהה, היכי עביד עבודה? ומשני, 'כגון שבא בקצרה, והיפך בצינורא'.

(c) Precedent: Like the Gemara in the second Perek of Shevu'os, which asks how we find a case of a Tamei person who served who is Chayav Misah; because if he waited there, he is Chayav Kareis, and if he did not, how could he possibly have performed the Avodah? And it answers that he took the shortest possible route and turned over a piece of meat (on the Mizbe'ach) with a fork.

ועבודות דהכא נמי אפשר למיעבד בלא שהייה, ואפילו איכא מנייהו דלא אפשר בלא שהייה, חשיב כולהו משום זרות ומחוסר בגדים ושלא רחוץ ידים ורגלים.

(d) Answer (Part 2): In our case too, it is possible that the Avodos listed by the Tana could have been performed without waiting. And even if some of them couldn't, he mentions them all because of Zarus, Mechusar Begadim, and performing them without having washed ones one's hands and feet.

ומיהו קשה, הא דקתני 'ולא משום רחוץ ידים ורגלים' דא'סידור שלחן והטבת נרות דבהיכל, תיפוק ליה דנפקא לן לקמן שלא רחוץ ידים ורגלים מדכתיב "בבואם אל אהל מועד ... "; אלמא אפי' א'ביאה ריקנית בלא עבודה, מיחייב?

(e) Question: The question remains however, why the Beraisa inserts 'not because of 'Rachutz Yadayim ve'Raglayim' with regard to arranging the Shulchan and preparing the Menorah (both of which are located in the Heichal)? Why is he not Chayav simply for entering the Heichal empty-handed, seeing as the Gemara later will learn 'seh'Lo Rachutz Yadayim ve'Raglayim from the Pasuk "beVo'am el Ohel Mo'ed", implying that someone who enters the Heichal empty-handed is Chayav?

דאע"ג דכתיב בסיפיה דקרא "או בגשתם אל המזבח ... ", אלמא לשרת בעינן ...

(f) Implied Answer: Even though the Pasuk does then state "or if he approaches the Mizbe'ach" (implying that one is Chayav only if one ascends the Mizbe'ach to perform the Avodah [Leshareis]) ...

ה"מ בעזרה, אבל בהיכל אפילו א'ביאה ריקנית מיחייב?

(g) Refutation: That refers to the Azarah, but not to the Heichal, where one is Chayav even for entering empty-handed.

וצ"ל, דלעולם לא מיחייב א'ביאה ריקנית אפי' א'היכל, ד"לשרת" א""בבואם" נמי קאי.

(h) Answer: We must therefore say that one is not Chayav for entering even the Heichal empty-handed, since the word "Leshareis" refers to "be'Vo'am" as well.

וכן מוכח בפרק ב' דזבחים (ד' יט:) דאמר 'אי כתב "בבואם" ולא כתב "בגשתם", ה"א אפי' א'ביאה ריקנית. ופריך "לשרת" כתיב.

(i) Proof: And so it is clear in the second Perek of Zevachim, where it says that had the Torah written "be'Vo'am" and not "be'Gishtam". We would have thought that one is even Chayav for entering empty-handed. On which the Gemara asks 'But does the Torah not write "Leshareis"?

והא דתנן במס' כלים (פ"א מ"ט) 'ההיכל מקודש ממנו, שאין נכנס לשם שלא רחוץ ידים ורגלים'; ורבי יוסי פליג ואמר ד'בין האולם ולמזבח שוה לו'?

(j) Implied Question: When the Mishnah in Maseches Keilim states that the Heichal is holier than 'between the Ulam and the Mizbe'ach'; and Rebbi Yossi maintains that 'between the Ulam and the Mizbe'ach' is equal to the Heichal ...

התם מעלה בעלמא.

(k) Answer: That is merely a Ma'aleh (a decree mi'de'Rabanan).

מיהו בתוספתא משמע דאיכא מיתה ...

(l) Question (Part 1): The Tosefta however, implies that one is Chayav Misah.

דתניא בתוספתא דכלים (פ"א) 'אמר שמעון הצנוע לפני רבי אליעזר - "אני נכנסתי בין האולם ולמזבח שלא רחוץ ידים ... ". אמר ליה "העבודה, אפילו כהן גדול פוצעים את מוחו בגזירין, אלא שלא מצאך בעל הפול" פי' איש הר הבית הממונה, ובודק - כמו 'אין פולין' (שבת דף יב.) '.

(m) Tosefta (Part 1): The Tosefta in Keilim cites Rebbi Shimon ha'Tzanu'a who said before Rebbi Eliezer - 'I once entered the area of 'between the Ulam and the Mizbe'ach' without having washed my hands and feet'. To which the latter replied 'I swear that even the Kohen Gadol would have had his brains smashed with clubs (by the young Kohanim), only (you are lucky that) the Ba'al ha'Pul (the officer in charge of the Har ha'Bayis and who keeps check) did not find you (like 'Ein Pulin' - one does not examine clothes for lice).

ואי ליכא מיתה, לא היו פרחי כהונה פוצעים את מוחו, כדאמ' לעיל (דף פב:) 'מי איכא מידי דרחמנא פטריה, ואנן קטלינן ליה'?

(n) Tosefta (Part 2): And if one would not be Chayav Misah, the young Kohanim would not smash his brains, as we learned earlier 'Is there anything that the Torah exempts a person and we will kill him'!?

ושמא ההיא פליגא.

(o) Answer: Perhaps the Tosefta argues with our Beraisa.

2) TOSFOS DH CHILUL DE'RABIM MI'CHILUL DE'RABIM ADIF

תוספות ד"ה חילול דרבים מחילול דרבים עדיף

(SUMMARY: Tosfos discuss the Pesukim from which we learn Tevel and Nosar).

אע"ג ד"ולא יחללו" דכתיב גבי טבל, בנותר נמי איירי ...

(a) Implied Question: Even though the Pasuk "ve'Lo Yechal'lu" that is written with regard to Tevel also applies to Nosar ...

כדמשמע בזבחים שלהי בית שמאי (דף מה: ושם מו.) דתני לוי 'מניין שאף בפסול זמן הכתוב מדבר? תלמוד לומר "ולא יחללו את קדשי ... ", בשני חלולים הכתוב מדבר - אחד פסול נותר, ואחד פסול טומאה'.

(b) Proof (Part 1): As is implied in Perek Beis Shamai where Levi quotes a Beraisa 'From where do we know that the Pasuk is also speaking about a P'sul concerning time? Therefore the Torah writes "And they shall not profane the holy things ... " - The Pasuk is speaking about two types of desecration: The P'sul of Nosar and the P'sul of Tum'ah'.

מ"מ, אי הוה יליף טבל מיניה, זה לא היתה גזירה שוה אלא היקש.

(c) Answer: Nevertheless, if we were to learn Tevel from there, it would be a Hekesh, and not a Gezeirah-Shavah (see Maharsha).

מיהו לקמן קשה, דלא בעי למילף טמא ששימש מנותר, משום דלא כתיב ביה חילול דרבים?

(d) Question: The Gemara laut to ter however, is difficult, in that it declines to learn a Tamei Kohen who served from Nosar, since Chilul de'Rabim (in the plural) is not written by it (Nosar).

וצריך לומר דאע"ג דמוקמינן ליה נמי בנותר, מ"מ עיקרו לאו לנותרת אלא דמוקמי ליה נמי בנותר משום דאשכחן בעלמא גבי נותר דכתיב ביה 'חילול' - "כי את קדש ה' חלל" (וע"ע תוס' זבחים טו: ד"ה אלא).

(e) Answer: we are therefore forced to say that even though we establish it ("ve'Lo Yechal'lu es Kodshei ... ") with regard to Nosar, nevertheless the basic Pasuk is not referring to Nosar at all, and the Gemara only does so because we find the term "Chilul" by Nosar ("ki es Kodesh Hash-m Chileil" [see also Zevachim 15b, Tosfos DH 'Ela').

3) TOSFOS DH P'RAT LA'ZU SHE'MECHULELES VE'OMEDES

תוספות ד"ה פרט לזו שמחוללת ועומדת

(SUMMARY: Tosfos discuss the Machlokes between Rebbi Yossi and the Rabanan in Perek ha'Shochet ve'ha'Ma'aleh, a well as its connection with 'Ein Isur Chal al Isur).

תימה, דבפ' השוחט והמעלה (זבחים ד' קו.) פליגי במתניתין ר' יוסי הגלילי ורבנן בטמא שאכל קדש טמא, דר' יוסי הגלילי פוטר - שלא אכל אלא דבר טמא. אמרו לו, 'אף טמא שאכל את הטהור, כיון שנגע בו טימאהו?'

(a) Question (Part 1): In Perek ha'Shochet ve'ha'Ma'aleh, Rebbi Yossi ha'Gelili and the Rabanan argue over a Tamei who ate Kodesh Tamei, whom Rebbi Yossi ha'Gelili exempts, seeing as he has only eaten something that is Tamei; to which the Rabanan replied that also when a Tamei person eats something that is Tahor, the moment he touches it, he renders it Tamei.

והשתא תיקשי להו תרומה?

(b) Question (Part 2): In that case, why do they not ask the same Kashya on a Tahor person who eats Terumah Teme'ah (who is Chayav even though he becomes Tamei upon touching it).

אלא על כרחיך, בשתחב לו חבירו, הכא נמי נימא הכי?

(c) Question (Part 3): One is therefore forced to say that it speaks where someone pushed it down his throat (without his touching it). Then why can they not say the same thing there?

וי"ל, דרבנן הוו ידעי דר' יוסי הגלילי לא איירי בתחב לו חבירו (וס"ד), דמשכחת לה בתרומה שלא הוכשרה או נילושה במי פירות.

1. Answer #1: The Rabanan knew that Rebbi Yossi ha'Gelili was not talking about such a case, since it equally well be talking about Terumah which is not yet Muchshar Lekabeil Tum'ah or that was kneaded with fruit-juice.

אי נמי, כגון שנטמא הגוף ואח"כ נטמאת התרומה, כדאמר התם בגמרא ובפרק גיד הנשה (חולין ד' קא. ושם) גבי קדש, וקרא דפטר במחוללת, בשנטמאה תחלה - וילפינן מינה בעלמא ד'אין איסור חל על איסור'.

2. Answer #2 (Part 1): Alternatively, it can be speaking where the person became Tamei before the Terumah, as the Gemara says there and in Perek Gid ha'Nasheh, regarding Hekdesh. And the Pasuk which exempts in the case of Terumah which is profaned, is speaking where it became Tamei first - from which we learn the principle 'Ein Isur Chal al Isur' (See Maharam Shif).

ומאן דאית ליה 'איסור חל על איסור' יאמר דשאני התם, דגלי קרא.

3. Answer #2 (Part 2): Whereas those who hold 'Isur Chal al Isur' will say that the Din there is different, since it is a Gezeiras ha'Kasuv' ...

וכן משמע בפרק כל הבשר (שם ד' קיג: ושם).

4. Precedent: As is implied in the Gemara in Perek Kol ha'Basar.

4) TOSFOS DH U'TEVUL YOM SHE'SHIMEISH MINALAN

תוספות ד"ה וטבול יום ששימש מנלן

(SUMMARY: Tosfos discuss why we do not learn T'vul-Yom and Mechusar Kipurim from other similar sources or even one from the other).

תימה, תיפוק לן מדכתיב גבי טבול יום "ובא השמש וטהר", 'מכלל שהוא טמא', כדנפקא לן מחוסר כפורים בסמוך - מדכתיב "וטהרה", מכלל שהיא טמאה?

(a) Question: Why can we not learn it from the fact that the Pasuk writes in connection with T'vul-Yom "u'Ba ha'Shemesh ve'Taher" - 'mi'Chelal she'Hu Tamei', in the same way as we will shortly learn Mechusar Kipurim from "ve'Taheirah" - 'mi'Chelal she'Hi Temei'ah'?

ותירץ ה"ר חיים, דגבי טבול יום איכא למידרש "וטהר" - 'טהר יומא', כדדרשינן ברכות (ד' ב.) אבל "וטהרה" לא שייך למדרש הכי.

(b) Answer: Rebbi Chayim answers that one can Darshen "ve'Taher" by T'vul-Yom to mean 'Taher Yoma', like we Darshen in the first Perek of B'rachos, a D'rashah that is not possible to make on the ward "ve'Taheirah".

ואע"ג דבפרק הערל (יבמות ד' עד: ושם) דרשינן "וטהרה" - לטבול יום ...

(c) Implied Question: And even though in Perek ha'Areil we Darshen "ve'Taheirah" - 'in connection with a T'vul-Yom' ...

ההיא מחוסרת כפרה היא, וע"י 'מכלל שהיא טמאה' לא אתי מיניה טבול יום גרידא.

(d) Answer: That really pertains to a Mechuseres Kipurim, because through 'mi'Chelal she'Hi Teme'ah' we cannot learn a regular T'vul-Yom.

מיהו קשה, דאיכא קרא אחרינא "ובקדשים לא יאכל עד ... " - דמוקק מינן בפ' הערל (שם) בזב בעל שתי ראיות, דלאו בר קרבן הוא, ולענין תרומה. ונימא 'מכלל שהוא טמא'?

(e) Question: There is however, another Pasuk "u've'Kodshim lo Yocheil ad ... ", which we establish in Perek ha'Areil by a Zav who had two sightings, who is not subject to a Korban, and with regard to Terumah.

וי"ל, דרבי סימאי דדריש הכא טבול יום מקרא אחרינא, סבר לה כתנא דפליג התם א'תנא דבי רבי ישמעאל, דמוקי ליה התם בזב בעל שלש ראיות.

(f) Answer: Rebbi Sima'i, who Darshens here T'vul-Yom from another Pasuk, holds like the Tana there who disagrees with Tana de'bei Rebbi Yishmael, who establishes the Pasuk the by a Zav who had three sightings.

ומיהו קשה, דגבי נגיעה כתיב (ויקרא יא) "וטמא עד הערב, וטהר"?

(g) Question: With regarding to touching the Torah writes "ve'Tamei sd ha'Erev Vetaher"?

וצריך לומר, דאי לאו קרא דרבי סימאי דדריש טבול יום מ"ולא יחללו", לא הוה דרשינן מחוסר כפרה מ"וטהרה", מכלל שהיא טמאה, ולא טבול יום מ"וטהר", מכלל שהוא טמא, משום דקלישא טומאתייהו. אבל מכיון דאשכחן קרא בהדיא לטבול יום, אע"ג דקלישא טומאתיה, תו דרשינן מיניה שפיר מחוסר כפורים.

(h) Answer: We are therefore forced to say that if not for the Pasuk of Rebbi Sima'i, who learns a T'vul-Yom from "ve'Lo Yechal'lu", we would not have Darshened Mechusar Kipurim from "ve'Taheirah" - 'so we see that she was Tamei', nor a T'vul-Yom from "Vetaher" - 'So we see that he was Tamei', seeing as the Tum'ah has been weakened. But now that we find an explicit Pasuk regarding T'vul-Yom, despite the fact that the Tum'ah has been weakened, we have no problem to then Darshen a Mechusar Kipurim.

וא"ת בפרק שלשה מינין (נזיר ד' מה. ושם, ובפ"ב דמכות ד' ח) דדרשינן "טמא יהיה" - 'לרבות טבול יום'; "עוד טומאתו בו" - 'לרבות מחוסר כפורים', גבי נכנס למקדש. תיפוק ליה מ"וטהרה", 'מכלל שהיא טמאה'?

(i) Question: In Perek Sheloshah Minim and in the second Perek of Makos, we Darshen "Tamei Yih'yeh" - 'Lerabos T'vul-Yom', Od Tum'aso bo" - Lerabos Mechusar Kipurim', in connection with someone who entered the Beis-Hamikdash. Why do we not know that from "ve'Taheirah" - 'so we see that she was Tamei'?

וי"ל, כדפרישית, משום דקלישא טומאתו, לא הוה מחשבינן ליה כטמא לענין מקדש מהך דרשה, ואע"ג דהוי כטמא לענין אכילת קדש, היינו משום דאשכחן טבול יום דהוי כטמא לענין עבודה.

(j) Answer: As we just explained, due to the fact that Tum'ah has been weakened, we would not have considered him Tamei with regard to Mikdash from that D'rashah. And the fact that we do consider him Tamei with regard to eating Kodshim, that is only because we already find that a T'vul-Yom is Tamei with regard to performing the Avodah.

ומיהו קשה, תרי קראי למה לי "טמא יהיה" - 'לרבות טבול יום', ו"עוד טומאתו בו" - 'לרבות מחוסר כפורים', מאחר דדרשינן טבול יום מקרא יתירא, נפקא לן שפיר מחוסר כפורים מ"וטהרה" - 'מכלל שהיא טמאה'.

(k) Question: Why we do we need two Pesukim "Tamei Yih'yeh" - to include T'vul-Yom and "Od Tum'aso bo" - 'to include a Mechusar-Kipurim'? Once we know T'vul-Yom from an extra Pasuk, why can we not automatically learn Mechusar Kipurim from "Vetaheirah" - 'so we see that she was Tamei'?

וזהו דוחק לומר משום דגבי נכנס למקדש לא כתיב טבול יום בהדיא, אלא מרבויא דקרא, ולא דמי לעבודה דכתיב בהדיא.

(l) Pushed Answer: It is a Dochek to attribute this to the fact that by 'Nichnas le'Mikdash', T'vul-Yom is only learned from a Ribuy (an inclusion) and is not written explicitly, and is therefore not comparable to Avodah, which is written explicitly.

ואין לתרץ נמי דאי לאו אלא חד ריבויא, הוה מוקמינן במחוסר כפורים משום דמחוסר מעשה, ולא בטבול יום, דשימשא ממילא ערבא ...

(m) Attempted Answer: Nor can we answer that if there was only one Ribuy, we would include a Mechusar Kipurim, since it is lacking an act, rather than a T'vul-Yom, where the sun will set ...

דא"כ, הוה ליה למימר איפכא "טמא יהיה" - 'לרבות מחוסר כפורים'; "עוד טומאתו בו" - 'לרבות טבול יום'.

(n) Refutation: Because if that were so, the Torah ought to have inverted the D'rashah "Tamei Yih'yeh" - to include Mechusar Kipurim'; "Od Tum'aso bo" - to include a T'vul-Yom'.

ונראה לר"ת, דלענין ביאת מקדש לא הוה דרשינן מחוסר כפורים מ"וטהרה" - 'מכלל שהיא טמאה', משום דבכרת דטומאת מקדש כתיב (במדבר יט) ""איש אשר יטמא ולא יתחטא ... ", דמיירי בהדיא בטומאת מת.

(o) Answer (Part 1): Regarding entering the Mikdash we would not learn Mechusar Kipurim from "Vetaheirah" - 'so we see that she is Tamei', seeing as by the Kareis of entering the Mikdash, the Torah writes " ... a man who is Tamei and who does not purify himself", and this is written specifically in connection with a Tamei Meis (who does not require a Korban).

ולכך צריך נמי טפי קרא לרבות טבול יום, דמשמע אבל נתחטא, דלאו מחוסר מעשה כגון טבול יום, לא הוה בכרת.

(p) Answer (Part 2): And that also explains why we need more a Pasuk to include a T'vul-Yom, since the Pasuk implies that if he would have purified himself, in which case there would not be lacking an act, such as a T'vul-Yom, he would not be Chayav Kareis.

ולמאי דפרישית דמ"וטהרה" - 'מכלל שהיא טמאה' לא הוה מרבינן מחוסר כפורים, אי לאו דאשכחן טבול יום מקרא דר' סימאי, קשה קצת, הא דקאמר בפ"ב דזבחים (ד' יז. ושם) דאי כתב רחמנא במחוסר כפורים טבול יום לא אתי מיניה; הא לא אתא לן מחוסר כפורים, אי לאו דאשכחן קרא לטבול יום?

(q) Question: And what we explained a little earlier that ' if not for the Pasuk of Rebbi Sima'i, who learns a T'vul-Yom from "ve'Lo Yechal'lu", we would not have Darshened Mechusar Kipurim from "ve'Taheirah" ' is a little difficult from the Gemara in the second Perek of Zevachim, which states that if the Torah had written Mechusar Kipurim, we would not learn T'vul-Yom from it; since (it is the other way round, and) we would not know Mechusar Kipurim if we did not have a Pasuk for T'vul-Yom?

וי"ל, דה"ק אי כתב רחמנא מחוסר כפורים בהדיא.

(r) Answer: What the Gemara there means is if the Torah had written Mechusar Kipurim explicitly.

וכה"ג בפ"ב דיבמות (ד' כג. ושם) גבי שפחה ונכרית.

(s) Precedent: And that is how we will explain the Sugya in the second Perek of Yevamos, with regard to 'Shifchah and Nochris'.

ומיהו קשה, דאי להאי נחית, ליכתוב רחמנא 'טבול יום ומחוסר כפורים' בהדיא, ולא לכתוב 'טמא'.

(t) Question: Since we already touch on this point, why does the Torah not write T'vul-Yom and Mechusar Kipurim explicitly, and it will not then need to insert Tamei?

ויש לומר, דכיון דלא משכח צריכותא, לא חש לדקדק.

(u) Answer: Since the Gemara cannot find a Tzerichusa (to explain why we would not know one from the other), it does not take the trouble to go into that point.

5) TOSFOS DH REMEZ LI'TEVUL YOM

תוספות ד"ה רמז לטבול יום ...

הוה מצי למילף מבינייא, מיושב וחד מהנך דבריש פ"ב דזבחים (ד' יז.).

(a) Alternative: The Gemara could have learned it from two of them, from Yosheiv and one of the others.

6) TOSFOS DH VEYALIF CHILUL CHILUL MI'TERUMAH

תוספות ד"ה ויליף חילול חילול מתרומה

(SUMMARY: Tosfos discuss whether a T'vul-Yom who eats Terumah is Chayav Misah, and if so, why the Beraisa cited earlier, omits him).

הקשה הר"ר חיים, כיון דטבול יום יליף מתרומה, אם כן טבול יום שאכל תרומה יהא במיתה, ולעיל גבי 'ואלו הן במיתה', קתני 'טמא שאכל תרומה', ואילו טבול יום שאכל תרומה לא קתני?

(a) Question: ha'Rav Chayim asked that, seeing as we learn T'vul-Yom from Terumah, a T'vul-Yom who ate Terumah ought to be Chayav Misah - and earlier with regard to 'Eilu ve'Eilu be'Misah', the Tana lists 'Tamei she'Achal Terumah', but not 'T'vul-Yom she'Achal Terumah'?

ושמא הוא הדין.

(b) Answer #1: Perhaps T'vul-Yom is included.

אי נמי, כי היכי דממעטי רבנן לקמן בעל מום ששימש מדכתיב "בו", 'ולא בבעל מום', ה"ה "בו", 'ולא בטבול יום'.

(c) Answer #2: Alternatively, just as the Rabanan preclude a Ba'al-Mum she'Shimesh from the word "Bo" - ve'Lo Ba'al-Mum she'Shimesh, they will also preclude a T'vul-Yom from "Bo" - 've'Lo bi'Tevul -Yom'.

ומיהו טמא ששימש אין למעט מדכתיב "בו", דלהכי אהני ג"ש ד"חילול" "חילול"; וכן טבול יום ששימש.

(d) Reservation: We cannot however, preclude a Tamei who served from "Bo", because the Gezeirah-Shavah "Chilul" "Chilul" overrides that D'rashah` and the same will apply to a T'vul-Yom she'Shimesh.

ומיהו לא יתכן כלל, דלענין תרומה ממעטינן טבול יום ממיתה, מדכתיב "בו", ולענין טמא ששימש, דהיא גופה מתרומה ילפא. לא ממעטינן ליה?

(e) Refutation of Answer #2: It is unacceptable however, that regarding Terumah we preclude a T'vul-Yom from Misah from the word "Bo", whereas wihen it comes to a Tamei who served, which we basically learn from Terumah, we do not preclude it!

לכך נראה דה"ה טבול יום שאכל תרומה במיתה.

(f) Revert to Answer #1: We are therefore forced to conclude that a T'vul-Yom who ate Terumah, is Chayav Misah too.

ויש ליתן טעם דלא חשיב ליה, משום דטמא וטבול יום מחד קרא נפקי, דהכי כתיבי בפרשת אמור אל הכהנים "ובא השמש וטהר ... ", והדר כתב "ולא ישאו עליו חטא, ומתו בו כי ... ".

(g) Explanation: And the reason that the Tana omits T'vul-Yom from the list is because we learn Tamei and T'vul-Yom from the same Pasuk in Emor, which writes "u'Ba ha'Shemesh ve'Taher ... (T'vul-Yom)", and then "ve'Lo Yis'u Alav Chet (Tamei), u'Meisu Bo ki Yechal'luhu".

וקצת תימה, היכי יליף מחוסר כפרה ששימש במיתה מדאקרי "טמא", וטמא ילפינן "חילול" "חילול" מתרומה? נימא דפסיל בתרומה הוי במיתה, דלא פסיל בתרומה לא הוי במיתה, כדדרשי' בפ"ב דזבחים (ד' יז. ושם), דפסיל בתרומה ... ?

(h) Question: The question arises however, how it is possible to learn that a Mechusar Kipurim who served is Chayav Misah, since he is called 'Tamei', whilst a Tamei himself, we only learn "Chilul" "Chilul" from Terumah? Why do we not say that whoever is Pasul by Terumah is Chayav Misah, whereas whoever is not Pasul by Terumah, is not Chayav Misah, like we Darshen in the second Perek of Zevachim.

וי"ל, דכיון דמחיל עבודה, כדנפקא לן מ"וינזרו", 'כל דאיקרי טמא', סברא הוא דגמרינן מתרומה, דהוי במיתה, אע"ג דטהור לתרומה.

(i) Answer: Since he (a Mechusar Kipurim) invalidates the Avodah, as the Gemara in Zevachim learns from "ve'Yinazru" - 'whoever is called 'Tamei', it is a S'vera that he is Chayav Misah, even though he is Tahor regarding Terumah.

7) TOSFOS DH EIN BIGDEIHEN ALEIHEN

תוספות ד"ה אין בגדיהן עליהן ...

(SUMMARY: Tosfos deal with the problem why we need three Pesukim to teach us Misah by Mechusar Begadim, including two by the Michnasayim).

הקשה ה"ר יעקב דאורליני"ש, והא מיתה כתב בהדיא גבי מחוסר בגדים בפ' ואתה תצוה?

(a) Question: Rebbi Ya'akov from Orleans asks that Misah is mentioned specifically in Parshas Tetzaveh with regard to a Kohen Mechusar Begadim who serves.

ותירץ, דההוא מיתה א'מכנסיים כתיבא, כדמשמע פשטיה דקרא.

(b) Answer (Part 1): The Misah there pertains specifically to the pants, as implied in the Pasuk.

וקרא ד"וחגרת" דדרשינן מיניה 'אין בגדיהם עליהן, אין כהונתם עליהם', איצטריך לשאר בגדים; ומיניה לא הוה ילפינן מכנסיים, דלא כתיבי התם.

(c) Answer (Part 2): Whereas the Pasuk "Vechagarta" from which we extrapolate 'Ein Bigdeihen Aleihen, Ein Kehunasan Aleihen', is needed for the other Bigdei Kehunah - from which we cannot learn the pants, since they are not mentioned there.

ומיהו קשה, למאן דאמר דיליף מכנסיים בפ"ק דיומא (ד' ה: ושם) מ"וזה הדבר", ד'וי"ו מוסיף על ענין ראשון'?

(d) Question: The Question remains however, why one opinion in the first Perek of Yoma needs to learn the pants from the extra 'Vav' in "ve'Zeh ha'Davar" ('Vav' Mosif al Inyan Rishon')?

ויש מפרשים, דמיתה דכתיבא א'מכנסיים משום אה"מ, דמיחייב מחוסר בגדים ושלא רחוץ ידים ורגלים אפילו א'ביאה ריקנית.

(e) Answer: Some commentaries explain that the Misah that is written by the pants is needed for the Ohel Mo'ed, where Mechusar Begadim and she'Lo Rachutz Yadayim ve'Raglayim are Chayav even for entering the Heichal empty-handed.

וא"א לומר כן, כדפרישית לעיל מתוך הברייתא.

(f) Refutation: It is impossible to say this however, as we explained above (on Amud 'Alef'), based on the Beraisa.