Point By Point Summary Of TosfosDaf Series

1.

1) TOSFOS DH VE'CHOL DAVAR HA'BA MIN HA'KELAL EIN DANIN

+

1) TOSFOS DH VE'CHOL DAVAR HA'BA MIN HA'KELAL EIN DANIN

תוספות ד"ה וכל דבר הבא מן הכלל אין דנין ...

(SUMMARY: Tosfos clarifies as to when it is considered a Davar ha'Ba min ha'Kelal and when it is not).

לא דמי לההיא דפרק שני דזבחים (דף יח. ושם) דילפינן שתויי יין "חוקה" "חוקה" ממחוסר בגדים, משום דדרשינן 'אין בגדיהן עליהן, אין כהונתן עליהן', וכן בכל הנהו דכתיב "ולא יחללו" דייקינן - 'הא עבדו, חיללו'; וילפינן "חילול" "חילול" מתרומה.

(a) Clarification: This cannot be compared to the Gemara in the second Perek of Zevachim, where we learn Shesuyei Yayin with a Gezeirah-Shavah "Chukah" "Chukah" from Mechusar Begadim, which in turn, we learn from the D'rashah 'Ein Bigdeihen Aleihen, Ein Kehunasan Aleihen'. And likewise all the cases there by whom the Torah writes :ve'Lo Yechal'lu", which we Darshen 'Ha Avdu, Chil'lu', and which we then learn from the Geeirah-Shavah "Chilul" "Chilul" from Terumah.

ובתורם מן הרעה על היפה, דלא ילפינן דליהוי במיתה "חט" "חט" מתרומה, תירץ הרב רבי יעקב דאורליינ"ש, משום דהוי 'דבר הבא מן הכלל'.

1. Implied Question (Part 1): Yet with regard to separating Terumah from bad on to good, where we do not learn the Din of Misah from "Chet" "Chet" from Terumah, Rebbi Ya'akov from Orleans explains that this is because it is a 'Davar ha'Ba min ha'Kelal'.

וצריך לחלק, אמאי הוי 'דבר הבא מן הכלל' טפי מהנך?

2. Implied Question (Part 2): One needs to clarify however, as to what makes this a 'Davar ha'Ba min ha'Kelal' more than the other cases.

ובפרק כסוי הדם (חולין פה. ושם) דשרי רבי שמעון טריפה שנשחטה חולין בעזרה, ומותרת בהנאה, משום דהויא 'שחיטה שאינה ראויה', ויליף ג"ש מ"וטבוח טבח והכן", אע"ג דגבי חולין בעזרה לא כתיב 'זביחה', אלא מן הכלל - דדרשינן 'ברחוק מקום אתה זובח, ואי אתה זובח בקרוב מקום ... '

3. Implied Question #2: In Perek Kisuy ha'Dam, Rebbi Shimon permits a Chulin Tereifah that is Shechted in the Azarah, and declares it Mutar be'Hana'ah, because it is not a Kasher Shechitah. And he learns it from a Gezeirah-Shavah from "u'Tevo'ach Tevach ve'Hachein", even though 'Zaevichah' is not mentioned specifically in connection with Chulin ba'Azarah', and we only learn it from an inference - 'be'Richuk Makom Atah Zove'ach, ve'I Atah Zove'ach be'Kiruv Makom'?

אין זה 'מן הכלל', דהא כתיב "כי ירחק ממך המקום" וילפינן מ"וטבוח טבח" דבזביחה הראוייה איירי, ועל זביחה הראוייה דייקינן - 'הא בקרוב מקום לא'.

4. Answer: This is not considered 'min ha'Kelal', since the Torah writes "ki Yirchak Mimcha ha'Makom", and we learn from "u'Tevo'ach Tevach ve'Hachein" that it is referring to a Kasher Shechitah, and with regard to a Kasher Shechitah we extrapolate 'Ha be'Kiruv Makom, Lo!'

וכן בריש הבא על יבמתו (יבמות נה:) גבי העראה, דיליף חייבי עשה כגון מצרי ואדומי דכתיב בהו "דור שלישי יבא", בג"ש 'ביאה' 'ביאה', אע"ג דלא כתיב ביאה אלא מן הכלל דדייקינן - הא דור שני לא יבא

5. Implied Question: Similarly, at the beginning of Perek ha'Ba al Yevimto regarding Ha'ara'ah, where the Gemara learns Chayvei Asei such as a Mitzri and an Edomi, by whom the Torah writes "Dor Shelishi Yavo, with a Gezeirah-Shavah 'Bi'ah' 'Bi'ah', even though we only learn 'Bi'ah' from the inference 'Ha Dor Sheini, Yavo'?

הא נמי ניחא, דילפינן בג"ש ד"דור שלישי יבא" דההיא ביאה היא העראה; והדר דייק 'הא דור שני לא יערה'.

6. Answer: That is also no problem, since we learn from the Gezeirah-Shavah of 'Dor Shelishi Yavo' that that the Bi'ah that is referred to is Ha'ara'ah, following which we extrapolate that by Dor Sheini Ha'ara'ah is forbidden.

2.

2) TOSFOS DH ELA MI'TAMEI SHE'SHIMESH

+

3.

3) TOSFOS DH BO VE'LO BE'BA'AL MUM

+

4.

4) TOSFOS DH GAMAR CHET CHET MI'TERUMAH

+

4) TOSFOS DH GAMAR CHET CHET MI'TERUMAH

תוספות ד"ה גמר חטא חטא מתרומה

(SUMMARY: Tosfos explains why we learn Kodshei Bedek ha'Bayis from Terumah regarding Malkos, even though they are not Kadosh Kedushas ha'Guf, whereas it is).

תימה, דמשמע בפ' בתרא דמכות (דף יג.) דאיכא מלקות בקדשי בדק הבית, דקא חשיב 'מעשר שני והקדש שלא נפדו'. ואמאי, כיון דמתרומה ילפינן, לא הוה לן למילף אלא דומיא דתרומה, דקדישה קדושת הגוף ...

(a) Question #1 (Part 1): The Gemara in the last Perek of Makos implies that someone who benefits from Kodshei Bedek ha'Bayis is subject to Malkos, since the Gemara there lists Ma'aser Sheini and Hekdesh that have not been redeemed. Why is that, seeing as we learn them from Terumah, we should include only things whose Kedushah, like Terumah, is Kedushas ha'Guf ...

כדאשכחן בזבחים שלהי פרק בית שמאי (דף מה:) - ד'קדשי עובדי כוכבים לא מועלין בהן', דגמרינן "חט" "חט" מתרומה, ובתרומה כתיב "בני ישראל" - 'ולא עובדי כוכבים'.

(b) Question #1 (Part 2): Like we find in Zevachim in Perek Beis Shamai, where we learn that the Kodshim of Nochrim are not subject to Me'ilah, since we learn Kodshim "Chet" "Chet from Terumah, and by Terumah the Torah writes "B'nei Yisrael" - 'and not of Nochrim'.

ואמרינן, 'בד"א בקדשי מזבח, אבל בקדשי בדק הבית, מועלין. ומפרש טעמא - 'דכי גמרינן מעילה "חט" "חט" מתרומה, דומיא דתרומה דקדישא קדושת הגוף, אבל קדשי בדק הבית דקדושת דמים, לא?

(c) Question #1 (Part 3): The Gemara continues 'When does that speak, by Kodshei Mizbe'ach, but by Kodshei Bedek ha'Bayis, they are subject to Me'ilah; and the Gemara ascribes this to the fact that when we learn Me'ilah "Chet" "Chet" from Terumah, it is confined to Kodshim that are similar to Terumah - which are Kedushas ha'Guf, but not to Kodshei Bedek ha'Bayis, which are Kedushas Damim?

וקצת יש לדחות ההיא דמכות, דמיירי בקדשי מזבח שהוממו, דשייך בהו פדיון.

(d) Partial Refutation: One can partially refute the proof from Makos, which speaks about Kodshei Mizbe'ach that became blemished and that are subject to redemption.

אבל קשה ממעילה פרק הנהנה (דף יח:) דממעט מחובר ממעילה, משום דגמרה מתרומה, אלמא ילפינן קדשי בדק הבית מתרומה?

(e) Question #2: There is however, a Kashya from Me'ilah, from Perek ha'Neheneh, where the Gemara precludes Mechubar (something that is attached) from Me'ilah, because we learn it from Terumah, which proves that we learn Kodshei Bedek ha'Bayis from Terumah?

ויש לומר, דהתם הוא דבעינן דומיא דתרומה, משום דכתיב "לה' " לרבויי, ולא גמרינן אלא דומיא דקדושת הגוף.

(f) Answer: It is specifically there (regarding Mechubar) that it needs to be similar to Terumah, because the Torah writes "la'Hashem" to include it, so we can only learn what is similar to Kedushas ha'Guf (but not Bedek ha'Bayis).

ואע"ג דרבי יוסי דריש ליה התם ולא רבנן

(g) Implied Question: And even though it is Rebbi Yossi there who makes this D'rashah ...

מכל מקום לרבנן נמי אהני לגבי הכי, דלא גמרינן קדשי בדק הבית מתרומה (וע"ע תוס' תמורה ג. ד"ה מאי תרומה).

(h) Answer: Nevertheless, the Rabanan too, accept the D'rashah to the extent that we do not learn Kodshei Bedek ha'Bayis from Terumah (See also Temurah 3a DH Mai Terumah).

HADRAN ALACH 'EILU HEIN HA'NISRAFIN'

PEREK EILU HEIN HA'NECHENAKIN

5.

5) TOSFOS DH HACHI GARSINAN VE'ITZT'RICH LEMICHTAV MAKEH OSH U'MEIS VE'ITZT'RICH LEMICHTAV VE'ISH KI YAKEH KOL NEFESH

+

6.

6) TOSFOS DH ISH DE'BAR MITZVAH IN

+

7.

7) TOSFOS DH HAVAH AMINA AFILU NEFALIM

+

8.

8) TOSFOS DH HIK'CHISHAH B'AVANIM

+

9.

9) TOSFOS DH ELA LE'MA'N DE'LEIS LEIH DE'TANA DE'BEI CHIZKIYAH

+

10.

10) TOSFOS DH MA'N SHAMA'AS LEIH DE'AMAR MEKALKEL BA'CHABURAH CHAYAV REBBI SHIMON

+

10) TOSFOS DH MA'N SHAMA'AS LEIH DE'AMAR MEKALKEL BA'CHABURAH CHAYAV REBBI SHIMON

תוספות ד"ה מאן שמעת ליה דאמר מקלקל בחבורה חייב ר"ש

(SUMMARY: Tosfos discuss at length a. the Machlokes between Rebbi Avahu and Rebbi Yochanan, and b. the source of Mekalkel ba'Chaburah).

פלוגתא דר' יהודה ור"ש ב'מקלקל בחבורה' ו'מקלקל בהבערה' לא מצינו בפירוש, לא במשנה ולא בברייתא.

(a) Clarification: We do not find the Machlokes between Rebbi Yehudah and Rebbi Shimon regarding 'Mekalkel ba'Chaburah' and 'Mekalkel be'Hav'arah' either in a Mishnah or in a Beraisa.

ובפרק האורג (שבת דף קו. ושם) דחק רש"י לפרש דנפקא מפלוגתא ד'מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה'; הלכך אין לך חובל ומבעיר שאינו מקלקל, ואפילו מבעיר עצים לתבשילו, מקלקל הוא אצל העצים.

(b) Explanation #1 (Part 1): In Perek ha'Oreg Rashi 'pushes' to learn it from the the Machlokes of 'Melachah she'Einah Tzerichah le'Gufah'. According to Rebi Shimon, who holds Patur, there is no Chovel and Mav'ir who will not fall under the category of Mekalkel, even burning wood for cooking purposes will be considered Mekalkel as far as the wood is concerned.

ומה שהוא מתקן אצל אחרים לרבי שמעון לא חשיב ליה, דהא 'מלאכה שאינה צריכה לגופה היא'. אם כן, כי חייב הכתוב חובל ומבעיר, מדאצטריך למשרי מילה, ומדאסר הבערה דבת כהן, על כרחיך במקלקל נמי חייב.

(c) Explanation #1 (Part 2): The fact that he is Mesaken in other regards is not significant according to Rebbi Shimon, since it is a 'Melachah she'Enah Tzerichah le'Gufah'.

אבל רבי יהודה סבירא ליה 'מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה'; הלכך חיוב דחובל 'בצריך לכלבו, ומבעיר בצריך לאפרו משכחת לה'. ואע"פ שמקלקל הוא אצל מלאכה עצמה, מתקן הוא אצל אחרים.

(d) Explanation #1 (Part 3): Rebbi Yehudah on the other hand, who holds that 'Melachah she'Enah Tzerichah le'Gufah' is Chayav, will establish the Chiyuv of Chovel where he needs it for his dog and that of Mav'ir, where he needs the ashes. Consequently, even though it is Mekalkel regarding the Melachah itself, it is Mesaken regarding others.

ולרבי יהודה בכי האי גוונא מלאכה היא, משום תיקון דאחרים.

(e) Explanation #1 (Part 4): According to Rebbi Yehudah, in such a case it is considered a Melachah due to the Tikun in other regards.

אבל מקלקל ואינו מתקן, פטור (לשון הקונט' כתבתי).

(f) Explanation #1 (Part 5): But Mekalkel which is not Mesaken is Patur (Up to here is the wording of Rashi).

השתא הא דאמרי' התם בפרק האורג (שם) 'תני רבי אבהו קמיה דר' יוחנן, "כל המקלקלין פטורים חוץ מחובל ומבעיר". אמר ליה "פוק תני לברא, חובל ומבעיר אינה משנה ... !' משמע מתוך פי' הקונטרס דר' אבהו כר"ש, ורבי יוחנן דבעי צריך לכלבו ולאפרו, כר' יהודה.

(g) Conclusion: It emerges that, according to Rashi, when the Gemara says in Perek ha'Oreg 'Tani Rebbi Avahu Kameih de'Rebbi Yochanan "Kol he'Mekalkelin Peturim Chutz me'Chovel u'Mav'ir". Amar leih "Puk t'ni li'Bera, Chovel u'Mav'ir Einah Mishnah!"

וזהו תימה, דא"כ, אמאי א"ל 'פוק תני לברא'? אטו משום דס"ל כרבי יהודה, מאן דתני כר"ש משתיק ליה? דכי האי גוונא פריך פרק קמא דחולין (דף טו.).

(h) Question #1: But this is most surprising! Because if that is so, why did Rebbi Yochanan tell Rebbi Avahu to 'learn his Beraisa outside? Just because he holds like Rebbi Yehudah, is that a reason to silence somebody who holds like Rebbi Shimon (in the same way as the Gemara asks in the first Perek of Chulin)?

ועוד, אי חשיב תיקון גמור 'צריך לכלבו ולאפרו', אמאי נקט חובל ומבעיר?

(i) Question #2: Furthermore, if 'Tzarich le Kalbo u'l'Afro' is considered a real Tikun, then why mention specifically Chovel and Mav'ir (see Hagahos Maharshal)?

ועוד דר"ש, אפי' בחובל ומבעיר בעי שתהא צריכה לגופה, כדמסיק בשמעתין גבי חובל, ובשלהי ספק אכל (כריתות דף כ:) גבי הבערה?

(j) Question #3: Moreover, even Chovel and Mav'ir require 'Tzericha le'Gufa, as our Sugya concludes regarding Chovel, and in Perek Safek Achal regarding Mav'ir?

על כן נראה, דר' אבהו ור' יוחנן אליבא דר"ש פליגי ...

(k) Explanation #2 (Part 1): It therefore seems that Rebbi Avahu and Rebbi Yochanan are arguing over Rebbi Shimon ...

דר' אבהו כר"ש, כדאיתא בפרק האורג (שבת דף קו.); ורבי יוחנן סבר דאפילו ר' שמעון בעי תיקון קצת.

(l) Explanation #2 (Part 2): Rebbi Avahu holds like Rebbi Shimon, as the Gemara states in Perek ha'Oreg, whereas according to Rebbi Yochanan, even Rebbi Shimon requires a small Tikun.

ומיהו לא חשיב תיקון שיתחייב בכך לר' יהודה, דאין דרך לחבול בחבירו ליתן לכלב, ולשרוף גדיש בשביל אפר.

(m) Explanation #2 (Part 3): Only according to Rebbi Yehudah this is not considered enough of a Tikun to be Chayav, since one does not normally wound a fellow-Jew to give blood to one's dog, or to burn a hay-stack to obtain ashes.

ופלוגתא דמקלקל בחבורה דרבי יהודה ורבי שמעון, קים ליה להש"ס או בקבלה, או שמא ברייתא שנויה בשום מקום.

(n) Source of Dispute #1: And the Machlokes of Mekalkel ba'Chaburah between Rebi Yehudah and Rebbi Shimon is either based on a tradition, or it is a Beraisa that is learned somewhere (of which we are unaware).

וכי תימא - לרבי אבהו, כיון דליכא תיקון, א"כ 'צריכה לגופה' היכי משכחת לה?

(o) Question: And in case you will ask that according to Rebbi Avahu, since there is no Tikun, how will we have a case of 'Tzericha le'Gufah'?

הא משכחת לה באיסורי הנאה - שסבור שיכול ליהנות וליתן לכלבו.

(p) Answer (Part 1): We will find it in a case of Isur Hana'ah, where the perpetrator thinks that he is permitted to have Hana'ah and to give it to his dog.

וכן מבעיר באיסורי הנאה - שסבור שיכול לבשל קדירה.

(q) Answer (Part 2): And Mav'ir too, speaks by Isurei Hana'ah, where he thinks that he is permitted to cook a dish.

ויש לדקדק פלוגתא דמקלקל בחבורה, מדתנן בפסחים פר' אלו דברים (דף עב: ושם עג. ושם) 'ושאר כל הזבחים ששחטן לשם פסח, אם אינן ראויין, חייב'. ואמרי' בגמ' 'מאן תנא דשני ליה בין ראוין לשאינן ראוין, ר"ש הוא! ואמרינן התם לעיל מיניה דאיירי בטועה; אלמא, מחייבינן מתעסק.

(r) Source of Dispute #2 (Part 1): With regard to Mekalkel ba'Chaburah, one can prove (Rebbi Shimon's opinion), from the Mishnah in Pesachim in Perek Eilu Devarim 'And all other Korbanos that one Shechted as a Korban Pesach, if they are not fit, one is Chayav'. The Gemara says there 'Who is the Tana that draws a distinction between what is fit and what is not fit? It is Rebbi Shimon. And the Gemara earlier established the case where he erred, from which we can learn that 'Mis'asek' is Chayav ...

ואמרינן בפ' ספק אכל (כריתות ד' יט:) 'הנח לתינוקות. הואיל ומקלקל בחבורה חייב, מתעסק נמי חייב. ומדמחייב רבי שמעון מתעסק בחבורה שמע מינה (מקלקל נמי חייב).

(s) Source of Dispute #2 (Part 2): And we say in Perek Safek Achal (with reference to someone who performed Milah on Shabbos) 'Leave the children, since Mekalkel ba'Chaburah is Chayav, Mis'asek is also Chayav!' Consequently, seeing as Rebbi Shimon declares Mis'asek ba'Chaburah Chayav, he also holds Mekalkel ba'Churah is Chayav.