1) TOSFOS DH MA'N SHAMA'AS LEIH DEAMAR MEKALKEL BA'CHABURAH CHAYAV REBBI SHIMON (continued)

תוספות ד"ה מאן שמעת ליה דאמר מקלקל בחבורה חייב ר"ש

(SUMMARY: Tosfos discuss at length a. the Machlokes between Rebbi Avahu and Rebbi Yochanan, and b. the source of Mekalkel ba'Chaburah).

(מקלקל נמי מיחייב) ור' יהודה יש לדקדק דפטר, מדתנן בפ' כל הכלים (שבת ד' קכב:) ומייתי בסמוך ד'מחט של יד (מותר) ליטול בה את הקוץ', דמשמע ליה להש"ס דאתיא ככולי עלמא ...

(a) Source of Dispute #2 (Part 3): And we can also prove that Rebbi Yehudah holds Patur, from the Mishnah in 'Kol ha'Keilim' (which our Sugya will cite shortly 'One may take a hand-needle to remove a splinter', which the Gemara understands goes according to everybody ...

כי ההיא דשלהי שבת (ד' קנז.) דאמרי' 'אבל מוקצה מחמת חסרון כיס, אפילו ר' שמעון מודה, דתנן 'כל הכלים ניטלין בשבת חוץ ממסר הגדול ויתד של מחרישה'.

(b) Proof (Part 1): Like the Gemara in Shabbos, where we say that even Rebbi Shimon concedes to 'Muktzah Machmas Chesaron Kis', like we learned in the Mishnah "All vessels may be taken on Shabbos except for a large saw and a plowing-peg'.

ומנא ליה דמודה ר' שמעון בה? אלא משמע ליה דבסתמא דהתם מודו כ"ע היכא דלא משכח פלוגתא.

(c) Proof (Part 2): Now from where does the Gemara know that Rebbi Shimon concedes that, unless we simply assume that since we do not find anyone disputing the S'tam Mishnah, nobody does!

וכיון דר' יהודה מחייב במלאכה שאינה צריכה לגופה, לא אפשר למישרי מחט של יד ליטול בה את הקוץ, אי לאו משום דסבירא ליה מקלקל בחבורה פטור.

(d) Source of Dispute #2 (Part 4): And since Rebbi Yehudah declares Chayav a Melachah she'Einah Tzerichah le'Gufah, it would be impossible for him to permit taking a hand-needle in order to remove a splinter, unless he held 'Mekalkel ba'Chaburah, Patur'.

ואע"ג דאמרי' בפ' כירה (שם דף מב.) ד'שמואל במלאכה שאינה צריכה לגופה סבר לה כרבי יהודה', ובפ' ספק אכל (כריתות דף יט:) מסיק ר"נ אליבא דשמואל 'הנח לתינוקות, הואיל ומקלקל בחבורה חייב' ...

(e) Implied Question: Even though we say in Perek Kirah that Shmuel holds like Rebbi Yehudah regarding 'Melachah she'Einah Tzerichah le'Gufah', and in Perek Safek Achal Rav Nachman concludes that, according to Shmuel 'Leave the children, seeing as 'Mekalkel ba'Chaburah' is Chayav ... (as we quoted earlier) ...

לאו משום דסבירא ליה הכי לשמואל. אלא אליבא דמאן דמחייב קאמר.

(f) Answer: This is not because he holds like that; rather he is saying it according to those who hold like that.

ותדע דבשילהי האורג (שבת דף קז.) אמר שמואל 'כל פטורי דשבת פטור אבל אסור, לבר מהני תלת דפטור ומותר - המפיס מורסא ... . ומנא לן דפטור ומותר? דתנן 'מחט של יד (מותר) ליטול בה את הקוץ'.

(g) Proof (Part 1): Because in Perek ha'Oreg Shmuel says that the term 'Patur on Shabbos always means Patur Aval Asur with three exceptions, one of which is 'Meifis Mursa' (squeezing the pus out of a boil), which we know is Patur and Mutar from the Mishnah which permits taking a hand-needle on Shabbos in order to remove a splinter ...

ומדשרי ליטול הקוץ, ש"מ דקסבר מקלקל בחבורה פטור, דמטעם מלאכה שאינה צריכה לגופה לא שרינא, דהא סבירא ליה דחייב.

(h) Proof (Part 2): And since one is (unanimously) permitted to remove a splinter, Mekalkel ba'Chaburah must be Patur, because, as far as 'Melachah she'Einah Tzerichah le'Gufah' is concerned, he holds that one is Chayav.

2) TOSFOS DH VE'REBBI SHIMON HA'AMAR MELACHAH SHE'EINAH ...

תוספות ד"ה ורבי שמעון האמר מלאכה שאינה ...

(SUMMARY: Tosfos discuss in detail the various opinions regarding 'Melachah she'Einah Tzerichah le'Gufah, 'Davar she'Eino Miskaven', 'Meleches Machsheves' and 'P'sik Reisha', reconciling with the various Sugyos that appear problematic).

הא דקיימא לן הלכה כר' שמעון בגרירה, לאו שגגת סקילה היא, דאי עביד חריץ, הוי כלאחר יד, כדאיתא שלהי פ' כירה (שם דף מו: ושם).

(a) Clarification (Part 1): When we rule (in the second Perek of Shabbos) like Rebbi Shimon regarding Gereirah, it is not a case of Shigegas Sekilah, because even if one were to make a groove, it would be ke'le'Achar-Yad' (in an unusual manner), as the Gemara explains in Perek Kirah.

ועוד, דאינה צריכה לגופה.

(b) Clarification (Part 2): What's more, it is a Melachah she'Einah Tzerichah le'Gufah'.

ועוד, דאפי' לר' יהודה, כל אין מתכוין דלא פסיק רישיה, פטור מדאורייתא, דלא הוי מלאכת מחשבת.

(c) Clarification (Part 3): Moreover, even Rebbi Yehudah concedes that evey Eino Miskaven that is not P'sik Reisheih is Patur mi'd'Oraysa, since it is not 'Meleches Machsheves.

וכן משמע ביומא (דף לד:) גבי 'עששיות', דאמרי' צירוף דרבנן - פי' כי האי, משום דאין מתכוין, ולא הוי מלאכת מחשבת, והתירו משום ד'אין שבות במקדש'.

(d) Precedent #1: And so it seems from the Gemara in Yoma with regard to metal bars, where we describe the case there as Tziruf de'Rabanan, since it was not done intentionally, in which case it is not 'Meleches Machsheves', and which they permitted on account of the principle 'Ein Sh'vus ba'Mikdash'.

וכן מוכח בההיא ד'המכבד והמרבץ', דהא רבנן דסבירא להו כרבי יהודה בדבר שאין מתכוין, פטרי אפילו ישוה גומות.

(e) Precedent #2: And tis is also evident in Perek ha'Matzni'a with regard to 'Someone who sweeps or settles the dust' that the Rabanan who hold like Rebbi Yehudah regarding 'Davar she'Ein Miskaven', nevertheless exempt him, even in the event that he fills in the holes.

וכן בפרק ספק אכל (כריתות דף כ.) ד'מתעסק שאינו מתכוין למלאכה, פטור', כ"ש היכא דאינו מתכוין אלא לגרירה.

(f) Precedent #3: Likewise, in Perek Safek Achal where the Gemara rules that 'Mis'asek she'Eino Miskaven li'Melachah, is Patur', how much more so where he merely intends to drag a bench!

והא דמחייב רבי יהודה בכריתות 'נתכוין לכבות את העליונות והובערו התחתונות מאליהן'?

(g) Implied Question: Then why does Rebbi Yehudah in Kerisus declare Chayav someone who intends to extinguish the top ones, and the bottom ones became ignited by themselves?

היינו התם, משום דהוי פסיק רישיה, וחשיב מלאכת מחשבת, כיון שיודע שיבעיר.

(h) Answer: This is because that is considered 'P'sik Reisha' (inevitable), and is therefore 'Meleches Machsheves, seeing as he knows that it will ignite.

ור' שמעון דפוטר משום דאינה צריכה לגופה, ולא דבעי מלאכת מחשבת ...

(i) Rebbi Shimon's Reason (Part 1): And Rebbi Shimon, rules that he is Patur because it is not 'Tzerichah le'Gufah', and not because he requires 'Meleches Machsheves'.

דהא ר' שמעון מחייב מקלקל בהבערה, ומקלקל דמיפטר בשאר מלאכות היינו משום דלא הוי מלאכת מחשבת, כדמוכח שלהי פרק קמא דחגיגה (דף י.), מכלל דבהבערה לא חיישינן.

(j) Rebbi Shimon's Reason (Part 2): This is because since Rebbi Shimon declares Chayav 'Mekalkel ba'Hav'arah', and the reason that Mekalkel is Patur by other Melachos is because it is not 'Meleches Machsheves', as is evident in the first Perek of Chagigah, it is clear that he doesn't care about 'Meleches Machsheves', when it comes to Hav'arah.

והא דשרינן לבעול לכתחלה בשבת, אם להנאת עצמו הוא צריך, אפילו דם חבורי מחבר?

(k) Implied Question: Why does the Gemara (in the first Perek of Kesuvos) permit the first Bi'ah on Shabbos, if it for one's personal benefit, even if we maintain that the blood an intrinsic part of a person?

ה"ט משום ד'אינה צריכה לגופה'.

(l) Answer: Because it is not Tzerichah le'Gufah.

ור' אליעזר דמחייב חטאת ב'מכבד ומרבץ', לאו משום דליהוי 'פסיק רישיה', דהא שרי לר' שמעון לכתחלה.

(m) Implied Question: And the reason that Rebbi Eliezer (in Perek ha'Matzni'a) declares Chayav someone who sweeps or who settles the dust cannot be because he considers it 'P'sik Reisha', seeing as Rebbi Shimon permits it Lechatchilah ...

אלא חשיב תיקון לכיבוד ולריבוץ כעין בנין, ואפילו בלא השוואת גומות ...

(n) Answer (Part 1): But because it considers sweeping and settling the dust a Tikun akin to building, even there where he does not fill in the holes.

דבדבר מועט מיחייב משום בונה, כדאשכחן 'גודלת ופוקסת'.

(o) Answer (Part 2): This in turn, is because one is Chayav for building for the smallest act, as we find (Ibid.) with regard to 'plaiting the hair and placing a pack on the face'.

ובס"פ כירה (שבת דף מז:) דהוי שרי לטלטל נר הדולק בשבת, אי לאו משום דבסיס לדבר האסור, היינו משום דאי מכבה בלא מתכוין, 'אינה צריכה לגופה' היא.

(p) Clarification: And the reason that, at the end of Perek Kirah, the Gemara would have permitted moving a lit lamp on Shabbos, were it not for the fact that it is a Basis le'Davar ha'Asur, is because should it inadvertently blow out, it will merely be a case of 'Einah Tzerichah le'Gufah'.

ומיהו תימה, דהא לשמואל קאמר בפרק כירה - ד'בדבר שאין מתכוין' סבר לה כר"ש, ובמלאכה שאינה צריכה לגופה סבר לה כר' יהודה ...

(q) Question (Part 1): The Gemara in Perek Kirah explains that, on the one hand, Shmuel holds Rebbi Shimon regarding 'Davar she'Ein Miskaven', whilst, on the other, he holds like Rebbi Yehudah regarding 'Melachah she'Einah Tzerichah le'Gufah'.

וכיון דסבר כר"י במלאכה שאינה צריכה לגופה, היכי שרי 'דבר שאין מתכוין', דשרי התם (דף מא:) גבי 'מיחם שפינהו לתת לתוכו מים להפשיר (אפי' שיעור לצרף), דהוה ליה שגגת סקילה?

(r) Question (Part 2): And since he holds like Rebbi Yehudah regarding 'Melachah she'Einah Tzerichah le'Gufah', how can he ever permit 'Davar she'Ein Miskaven', which the Gemara permits there in a case where one removes a kettle from the stove in order to pour into it water to cool it down (even if there is a Shi'ur to strengthen the kettle (Tzeiruf), which is a Shogeg of Sekilah (as the Gemara rules earlier with regard to removing a blister or a splinter from one's father's skin)?

וי"ל, דהא דאסרינן הכא כוותא וסילון - משום דחיישינן כשמתחיל להסיר, שמא יתהפך, דלא סגי אי לא הוי פסיק רישיה, ולא יניח בשביל כך, אבל שאר 'דבר שאין מתכוין' דלא פסיק רישיה הוא, שרי.

(s) Answer: The reason that our Sugya forbids removing a blister or a thorn from one's father's skin is because we are afraid that once one has begun to take it out, it will move in a way that renders it 'P'sik Reisha', and having begun to remove it, he will not stop in the middle. Whereas other cases of 'Davar she'Ein Miskaven', which are not so readily subject to P'sik Reisha', are permitted.

וליטול קוץ בשבת מודה שמואל, אע"ג דמחייב ב'מלאכה שאינה צריכה לגופה'?

(t) Implied Question: Why does Shmuel then concede that one is permitted to remove a splinter on Shabbos, even though it is a 'Melachah she'Einah Tzerichah le'Gufah'?

דקסבר 'מקלקל בחבורה פטור'.

(u) Answer: Because he holds 'Mekalkel ba'Chaburah Patur'.

3) TOSFOS DH HA BI'VENO HA BE'ACHER

תוספות ד"ה הא בבנו הא באחר

(SUMMARY: Tosfos discuss the Kal va'Chomer of B'no from somebody else, according to Rav Chisda, who establishes the case where the father is being coaxed to go and receive the death-penalty but refuses).

רוצה ללמד מכאן אזהרה למכה אביו, דלא נפיק מ"פן יוסיף", כיון דאינו מצווה להכותו.

(a) Clarification #1: The Gemara wants to learn from here a warning against striking one's father, which we cannot learn from "Pen Yosif", since there is no Mitzvah to strike him.

ומשמע בסמוך דאפי' ביוצא ליהרג, נפקא לן אזהרה לבנו, דחייב, דמוקי לה רב חסדא במסרבין בו לצאת.

(b) Clarification #2: And the Gemara will shortly imply that even where he is being taken out to be killed, the warning rendering the son Chayav applies, since Rav Chisda establishes it where they are coaxing him to go out.

ואע"ג ד'אין מזהירין מן הדין' ...

(c) Implied Question: And even though we have a principle 'Ein Mazhirin min ha'Din'.

הני מילי להלקותו.

(d) Answer: That is confined to Malkos.

ומיהו קשה, היכי אתא בנו בקל וחומר מאחר, כיון דאחר פטור במסרבין בו לצאת ואינו יוצא?

(e) Question: How can we learn B'no from a Kal va'Chomer from somebody else, seeing as, in the case where they are coaxing him to go out and he refuses, somebody else is not Chayav for striking him?

ושמא גלויי מילתא בעלמא הוא, ד"פן יוסיף" מיירי אפי' בבנו, אע"ג ד"ארבעים יכנו" לא מיירי בבנו.

(f) Answer: Perhaps it is merely a 'Giluy Milsa' (a revelation) that in principle, "Pen Yosif" applies even to one's son, even though "Arba'im Yakenu" does not.

4) TOSFOS DH VE'HAMAR RAV SHEISHES BIYSHO

תוספות ד"ה והאמר רב ששת ביישו ...

(SUMMARY: Tosfos discuss the problem with our text "Biysho Yashein u'Meis'", seeing as in 'ha'Chovel', it remains a She'eilah that is unresolved).

תימה, דבפ' החובל (ב"ק דף פו: ושם) בעי רבי אבא בר ממל 'ביישו ישן ומת, מהו'? ולא איפשיטא, והכא פריך בפשיטות?

(a) Question: In Perek ha'Chovel, Rebbi Aba bar Mamal asks what the Din will be there where Reuven shamed Shimon and he died. and the Gemara leaves the She'eilah unresolved, whilst here the Gemara asks from it as if it was obvious.

ויש ספרים דגרסינן - 'והאמר רב ששת "ביישו ישן, חייב"? ולא גרס, 'ומת'.

(b) Explanation #1: Some Sefarim have the text 've'ha'Amar Rav Sheishes, "Biysho Yashein, Chayav" (omitting the word 'u'Meis').

ולא נהירא, דמה ענין ישן ליוצא ליהרג?

(c) Refutation #1: That is not correct however, firstly because what has 'Yashein' got to do with someone who is being taken out to be killed?

ועוד, מאי קמ"ל רב ששת, מתניתין היא בפרק החובל 'המבייש את הישן, חייב'?

(d) Refutation #2: And secondly, what is Rav Sheishes coming to teach us, as the Mishnah in Perek ha'Chovel has already taught us 'Someone who shames a sleeping person is Chayav'.

ור"ת גריס 'והאמר רב ששת "ביישו חייב" ' - וא'יוצא ליהרג קאי.

(e) Explanation #2: Rabeinu Tam has the text 've'ha'Amar Rav Sheishes "Biysho Chayav" ' - with reference to someone who is being taken out to be killed.

מיהו אין כל כך תימה, אם לא הביא דברי רב ששת בפרק החובל למיפשט ההיא בעיא ...

(f) Refutation of Question: However, the fact that the Gemara in Perek ha'Chovel does not cite the ruling of Rav Sheishes is not really such a Kashya ...

דכי האי גוונא אשכחן בנדרים בפרק אין בין המודר (ד' לה: ושם) דאיבעיא לן 'הנהו כהני שלוחי דידן או שלוחי דשמיא?'. ולא מייתי התם דברי רב הונא בריה דרב יהושע דאמר בפרק קמא דקדושין (דף כג: ושם) 'הני כהני שלוחי דרחמנא נינהו. דאי שלוחי דידן, מי איכא מידי דאנן לא מצינן עבדין, ושלוחי דידן מצי עבדי?'.

(g) Precedent: Because in similar vein, the Gemara in Perek Ein Bein ha'Mudar asks 'whether the Kohanim are our agents or the agents of Hashem'. And it does not cite the opinion of Rav Huna b'rei de'Rav Yehoshua, who rules in the first Perek of Kidushin that they are Hash-m's agents, because otherwise, how can it be that our agents can do for us something that we cannot do ourselves?

5) TOSFOS DH HIKAHU HAKA'AH SHE'EIN BAH ...

תוספות ד"ה הכהו הכאה שאין בה ...

תימה, אמאי לקי הא "פן יוסיף" לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד הוא, דמיניה נפקא לן אזהרה למכה אביו כדאיתא בספרי ובירושלמי.

(a) Question: Why is the La'av of "Pen Yosif" subject to Malkos, bearing in mind that it is a La'av she'Niten le'Azharas Misas Beis-Din, since it incorporates a warning for someone who strikes his father, as we learned in the Sifri and the Yerushalmi.

6) TOSFOS DH SHE'YACHOL HO'IL VE'CHAYAV BE'MAKEH ...

תוספות ד"ה שיכול הואיל וחייב במכה ...

הוי מצי למימר הואיל וכתיב "בעמך" כדאמר לעיל במקוים שבעמך.

(a) Clarification: The Tana could have said because the Torah writes "be'Amcha", like we just said 'bi'Mekuyam she'be'Amcha'.

7) TOSFOS DH U'MAH MAKEH AVIV

תוספות ד"ה ומה מכה אביו ...

ואם תאמר, מה למכה שכן בחנק, תאמר במקלל דבסקילה?

(a) Question: Whereas Makeh is only Chayav Chenek, Mekalel is Chayav Sekilah?

וי"ל, דהיא גופה ילפינן השתא, דמכה אביו בסקילה, מקל וחומר ממקלל.

(b) Answer: We are currently learning from the Kal va'Chomer that Makeh Aviv is Chayav Sekilah.

ומיהו קשה לבסוף, דיליף דמקלל לאחר מיתה חייב, נילף ליה שלא נעשה בו שלא בעמך כבעמך ממקלל, דחייב ביה לאחר מיתה, ומכה פטור, דבעינן "נפש", כדדרשינן לעיל (דף פד:) 'עד דעביד חבורה'.

(c) Question: There is however a Kashya on the conclusion, where we learn that someone who curses one's parents after they are dead is Chayav. Why do we not learn that we do not treat she'Lo ke'Amcha like Amcha (by Makeh), from Mekalel, who is Chayav for after death, even though Makeh is Patur, since we need "Nefesh" (like we learned earlier 'until he makes a wound')?

8) TOSFOS DH ISH ISH MAH TALMUD LOMAR ISH ISH

תוספות ד"ה איש איש מה תלמוד לומר איש איש

פירשתי שלהי פ' ד' מיתות (לעיל דף סו. ד"ה לרבות).

(a) Tosfos already explained this in Perek Arba Misos.

9) TOSFOS DH VE'SHORO KE'YISRAEL

תוספות ד"ה ושורו כישראל

לאו לגמרי כישראל, דשור של ישראל שנגח לשור של כותי פטור, משום דקנסינן להו, כדאמר בריש פ' ד' וה' (ב"ק דף לז:).

(a) Clarification (Part 1): It is not entirely like a Yisrael, seeing as the ox of a Yisrael that gores that of a Kuti is Patur, because the Torah penalized them, as the Gemara explains at the beginning of Perek Arba va'Chamishah.

ומיהו לגבי הכי הוי כישראל, דשור של כותי שנגח לשור של ישראל, תם משלם חצי נזק ומועד נזק שלם.

(b) Clarification (Part 2): They are like a Yisrael however, inasmuch as a Shor Tam that belongs to a Kuti that gores one belonging to a Yisrael pays for only half the damage, whereas a Mu'ad pays full damages.

ושור של עובד כוכבים שנגח לשור של ישראל בין תם בין מועד משלם נזק שלם.

(c) Clarification (Part 3): Whilst the ox of a Nochri that gores that of a Yisrael pays full damages irrespective as to whether it is a Tam or a Mu'ad.

10) TOSFOS DH AD SHE'YACHNISENU LI'RESHUSO

תוספות ד"ה עד שיכניסנו לרשותו

(SUMMARY: Tosfos discuss various aspects of ve'Nimtzo be'Yado to regard to kidnapping).

משום דכתיב "ונמצא בידו".

(a) Clarification: Because the Torah writes "ve'Nimtza be'Yado".

ואע"ג דבפ"ק דבבא מציעא (דף י:) גבי גט וגניבה, מצרכינן תרי קראי לרבויי דידו לאו דווקא, דהוא הדין גגו חצירו קרפיפו?

(b) Implied Question: Even though the Gemara in the first Perek of Bava Metzi'a (in connection with both Get and Geneivah) require two Pesukim to learn that "be'Yado" is La'av Davka, and that the same applies to 'his roof, his courtyard and his enclosure' ...

דלמא כאן נמי יש שום ריבוי.

(c) Answer: Perhaps here too, there is an extra Ribuy (inclusion).

ואפשר דאם הגביהו אפילו ברשות בעלים, חייב, כדאשכחן גבי גניבה בפרק מרובה (ב"ק דף עט: ושם) דתנן 'היה מושכו ויוצא ... '.

(d) Suggestion #1: Perhaps he will be Chayav even he lifted it up in the owner's domain, like we find in Perek Merubeh, with regard to Geneivah (as we learned there

אי נמי הכא, דפטר ר' שמעון מכרו לקרובים, דבעינן שיוציאנו מרשות "אחיו", כ"ש דברשות בעלים לא מהני כלל.

(e) Suggestion #2: Or perhaps here, where Rebbi Shimon exempts someone who sells the person to relatives, since he needs to be taken out of the domain of "his brother" completely, how much more so will the kidnapping not be effective as long as he is still in the domain of the owner.