1) TOSFOS DH MI'VD'NIMTZA BE'YADO KA'AMINA
תוספות ד"ה מונמצא בידו קא אמינא
(SUMMARY: Tosfos discusses the D'rashah of "ve'Nimtza be'Yado" in light of other Gemaros, which appear to make a similar D'rashah from "ve'Nimtza" alone).
תימה, דבסוטה פ' עגלה ערופה (דף מה:) דרשינן "כי ימצא חלל", 'פרט למצוי' - ופטרינן עיר שרובה עובדי כוכבים?
(a) Question #1: In Perek Eglah Arufah we Darshen "Ki Yimatzei Chalal", 'to preclude what is Matzuy'. Consequently, we exempt a city the majority of whose residents are Nochrim.
וי"ל, דהתם כתיב "באדמה" והוי כמו "בידו" דהכא.
(b) Answer: There, we learn this from "ba'Adamah", which is similar to "be'Yado" in our Sugya.
ואכתי קשה, דדרשינן בפ' בתרא דערכין (דף ל:) גבי בתי ערי חומה "ומצא", 'פרט למצוי' - שלא ימכור ברחוק ויגאל בקרוב?
(c) Question #2: The Kashya remains however, on the D'rashah in the last Perek of Erchin, where, regarding Batei Arei Chomah we Darshen "u'Matza", 'to preclude Matzuy', that one is not permitted to sell a distant property in order to redeem one that is close?
וי"ל, כדפי' בקונטרס, דהכא מריבויא דקרא.
(d) Answer: Like Rashi, who explains that the D'rashah in our Sugya is from the fact that the word is superfluous (and not from its inference).
2) TOSFOS DH YATZA EVED SHE'EIN LO ACHVAH
תוספות ד"ה יצא עבד שאין לו אחוה
פירש בקונטרס 'עבד אין לו אחוה' - ואפילו עם אחיו בני אביו, דכתיב "עם החמור", 'עם הדומה לחמור'.
(a) Explanation #1: Rashi explains that 'an Eved does not have Achvah' even with his biological paternal brother., seeing as the Torah writes "Im ha'Chamor", 'Am ha'Domeh la'Chamor'.
וקשה, דאם כן, גר ומשוחרר נמי?
(b) Question: In that case, the same ought to apply to a Ger and an Eved Meshuchrar (who has been set free)?
ונראה לפרש 'שאין לו אחוה' - שאין יוצאי חלציו קרויין אחוה, משא"כ בגר.
(c) Explanation #2: The correct explanation must therefore be that 'he has no Achavah' due to the fact that his offspring are not called brothers, which is not the case regarding a Ger.
3) TOSFOS DH BNEI YISRAEL LI'ME'UTI MI SHE'CHETZYO ...
תוספות ד"ה בני ישראל למעוטי מי שחציו ...
(SUMMARY: Tosfos deals with the discrepancy between our Sugya plus a number of othe Sugyos where "B'nei Yisrael" does not seem to preclude 'Geirim and Avadim Meshuchrarim, and a number of Sugyos, where tt does).
אבל כולו משוחרר וגר, לא ממעט מ"בני ישראל".
(a) Clarification: But an Eved who is fully set-free and a Ger we do not exclude from "B'nei Yisrael".
וכן בפרק בנות כותים (נדה דף לד. ושם) 'בני ישראל מיטמאין בזיבה ... ', אבל גרים ומשוחררים לא ממעט.
(b) Precedent #1: Similarly in Perek B'nos Kutim, we Darshen 'B'nei Yisrael are subject to Tum'as Zivah ... ', though we do not preclude Geirim and Meshuchrarim'.
וכן שלהי פ"י דמנחות גבי סמיכה 'בני ישראל סומכין ואין העובדי כוכבים סומכין', ומשוחרר וגר לא ממעטינן.
(c) Precedent #2: Likewise, in Menachos, with regard to Semichah, where we Darshen 'B'nei Yisrael Somchin ve'Ein ha'Akum Somchin', and we do not preclude 'Geirim and Meshuchrarim.
וכן בפ"ק דערכין (דף ה:) 'בני ישראל מעריכין ואין העובדי כוכבים מעריכין', ולא ממעטין גרים ולא עבדים משוחררין.
(d) Precedent #3: And similarly in the first Perek of Erchin, where we Darshen 'B'nei Yisrael Ma'arichin (can declare Erchin) and not Nochrim, but we do not preclude Geirim and Avadim Meshuchrarin.
ותימה, דבפרק כל המנחות באות מצה (מנחות דף סא: ושם) גבי תנופה אמרינן 'בני ישראל מניפין ואין העובדי כוכבים מניפין, ואין לי אלא בני ישראל, גרים ועבדים משוחררים מניין תלמוד לומר "המקריב".
(e) Question #1: In Perek Kol ha'Menachos Ba'os Matzah, after learning that B'nei Yisrael Menifin ve'Ein ha'Ovdei-Kochavim Manifin the Gemara includes Geirim and Avadim Meshuchrarim from "ha'Makriv"?
וכן בפ' הערל (יבמות דף עד: ושם) ובשלהי פ"ק דכריתות (דף ז:) "אשה כי תזריע" 'אין לי אלא בני ישראל, גיורת ושפחה משוחררת מניין, ת"ל "אשה"?
(f) Question #2: Likewise, in Perek ha'Areil and in the first Perek of K'risus, the Gemara learns "Ishah ki Sazri'a", 'We only know B'nei Yisrael; from where do we know a Giyores, from the word "Ishah"?
ושמא בכל הני יש שום רבוי דמרבינן מיניה גרים ומשוחררין.
(g) Answer: Perhaps in all the above cases (in a b c &d) there is a Ribuy that comes to include Geirim and Meshuchrarim.
4) TOSFOS DH DAVAR VA'AFILU CHATZI DAVAR
תוספות ד"ה דבר ואפי' חצי דבר
(SUMMARY: Tosfos first reconcile this with the D'rashah later in the Perek "Davar", 've'Lo Chatzi Davar'. Then they cite numerous discrepancies, where sometimes similar cases come to include, and sometimes they come to exclude).
וא"ת, הא אמרינן לקמן (דף צ.) 'קיים מקצת וביטל מקצת דשאר מצות, דברי הכל פטור'. ופי' בקונטרס משום דכתיב "אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר"; "דבר", 'ולא חצי דבר'?
(a) Question: We say later that if the Madi'ach upheld part and negated part of other Mitzvos (apart from Avodah-Zarah) everyone agrees that he is Patur. And Rashi attributes this to the Pasuk "Ach ha'Navi asher Yazid Ledaber Davar". "Davar", 've'Lo Chatzi Davar"?
וי"ל, דרבנן נמי מודו דדרשינן 'ולא חצי דבר'. והא דפליגי אדרבי עקיבא היינו משום דחשבי ליה דבר שלם, כדמוכח במרובה (ב"ק דף ע:) ובחזקת הבתים (ב"ב דף נו: ושם).
(b) Answer: The Rabbanan also agree with Rebbi Akiva on principle that we Darshen "Davar", 've'Lo Chatzi Davar'; and the reason that they argue with Rebbi Akiva is because they consider it a Davar Shalem, as is evident in Perek Merubeh and in Chezkas ha'Batim.
וצריך לחלק בדברים, דיש מקומות כה"ג בפ' ד' וה' (ב"ק דף מ. ושם) 'כופר שלם אמר רחמנא, ולא חצי כופר'; ובפרק יש בכור (בכורות דף מח:) "חמש", 'ולא חצי חמש', ובמרובה (ב"ק דף נא:) ' "חמשה בקר" אמר רחמנא, ואפי' חמשה חצאי בקר'.
(c) Question (Part 1): We need to find a reason to explain why in some places the Gemara learns like it does in the latter cases, such as Perek Arba'ah va'Chamishah "Kofer Shalem" 'Amar Rachmana, ve'Lo Chatzi Kofer'; And in Perek Yesh B'chor, where it Darshens "Chomesh", 've'Lo Chatzi Chomesh - whereas in Perek Merubeh, it Darshens "Chamishah Bakar" 'Amar Rachmana, va'Afilu Chamishah Chatza'ei Bakar'.
ובפרק אותו ואת בנו (חולין דף עט: ושם) פליגי ר' אליעזר ורבנן ב"שה" 'ואפילו מקצת שה' ... ולענין כיסוי ב"צבי", 'ואפילו מקצת צבי', ובפרק הבא על יבמתו (יבמות דף נט: ושם) "בבתולה", 'ואפילו מקצת בתולים' ... ובכתובות פרק אלמנה (דף צז: ושם) ב'מקצת כסף ככל כסף' ... ושלהי כסוי הדם (חולין דף פח. ושם) "דם", 'ואפילו מקצת דם' ... ובריש בכורות (דף ג. ושם) "בכור", 'ואפילו מקצת בכור'.
(d) Question (Part 2): Then in Perek Oso ve'es B'no, Rebbi Eliezer and the Rabbanan argue over "Seh", 'va'Afilu Miktzas Seh', and regarding 'Kisuy ha'Dam', whether we Darshen "Tzvi", 'va'Afilu Miktzas Tzvi'; And in Perek ha'Ba al Yevimto "bi'Vesulah", 'va'Afilu Miktzas Besulim'; in Perek Almanah 'be'Miktzas kesef ke'Chol Kesef', and in Perek Kisuy ha'Dam "Dam" va'Afilu Miktzas Dam, and at the beginning of Bechoros "B'chor", 'va'Afilu Miktzas B'chor'.
5) TOSFOS DH MI'TOCH SHE'YECHOLIM EIDIM HA'RISHONIM
תוספות ד"ה מתוך שיכולים עדים הראשונים ...
אין הטעם תלוי באמירתם, אלא במאי דעידי גניבה ראשונה לא צריכי לעידי גניבה שניה.
(a) Clarification: The criterion is not a matter of what they said but rather the fact that the initial set of Eidei Geneivah do not need the second set of Eidei Geneivah.
כדאמרינן במרובה (ב"ק דף ע: ושם), 'דמודה רבי עקיבא בשנים אומרים "קידש" ושנים אומרים "בעל", אע"ג דעידי ביאה צריכי לעידי קדושין [הואיל] והן לא צריכי לעידי ביאה, כוליה דבר הוא.
(b) Source: And we leaned in Perek Merubeh that Rebbi Akiva concedes that if two witnesses testify that he betrothed and two, that he was intimate, even though the second witnesses need the first ones, since the first ones do not need the second ones, it is considered 'Davar'.
6) TOSFOS DH GENEIVAH ASCHALTA DI'MECHIRAH HI
תוספות ד"ה גניבה אתחלתא דמכירה היא
(SUMMARY: Tosfos explain why, according to Rebbi Yochanan, the witnesses cannot claim that they came to disqualify the kidnapper from testifying, and according to Chizkiyah, why they are then not Chayav Misah).
וא"ת, אמאי מקטלי, הא מצו למימר 'לפוסלו לעדות באנו'?
(a) Question: Why are they sentenced to death, seeing as they can claim that they came to disqualifying him (the kidnapper) from witnessing?
וכ"ת, דבעי התראה, וכיון דאמרי שהתרו בו למיתה, אלמא למיקטליה קא אתו?
(b) Suggested Answer: If we answer that he needs to be warned, and since they say that they warned them that he is Chayav Misah, we see that they came to have him killed?
אם כן, לחזקיה נמי לקטלו, אע"ג דאתו נמי להלקותו כדאשכחן בפ"ב דב"ק (דף כד. ושם) דעידי נגיחה ראשונה ושניה, אע"ג דאתו לחיובי' חצי נזק, כיון דאתו נמי לייעודי, משלמי חצי נזק של העדאה עם הכת השלישית, כשהוזמו השלש כתות?
(c) Refutation: In that case, according to Chizkiyah too, they ought to be Chayav Misah, despite the fact that they also came to sentence him to Malkos, like we find in the second Perek of Bava Kama, where the witnesses of the first and the second goring, even though they come to make him Chayav Chatzi Nezek, nevertheless, since they also come to declare the ox a Mu'ad, they must share the half Nezek of Ha'ada'ah together with the the third set of witnesses, should all three sets become Zomemin.
וי"ל, דקסבר חזקיה דגניבה לחודה קיימא, כמו עידי קדושין ועידי ביאה.
(d) Answer: Chizkiyah considers Geneivah a separate entity, just like Eidei Kidushin vis-a-vis Eidei Bi'ah.
ואע"ג דמיירי באתרו ביה מדמקטלי לרבי יוחנן?
(e) Implied Question: Even though it is speaking where they warned him that he will be Chayav Misah ...
מ"מ, לא שייך בהו חיוב מיתה.
(f) Answer #1: Nevertheless, they are not Chayav Misah.
ואפשר דלחזקיה לא בעי התראה, ולר' יוחנן בעי.
(g) Answer #2: It is also possible that according to Chizkiyah, he does not require Hasra'ah, even though according to Rebbi Yochanan, he does.
אי נמי הש"ס לא חש בטעמא ד'לפוסלו לעדות באנו', מדאיצטריך לעיל למימר 'להלקותו באנו'.
(h) Answer 3: Alternatively, the Gemara does not contend with the claim that they came to disqualify him from testifying, seeing as it needed to say earlier that they came to have him sentenced to Malkos.
ושמא איצטריך היכא דמפסיל מעיקרא וקאי.
(i) Explanation: Perhaps we only need it there where he was Pasul to begin with.
7) TOSFOS DH AVDI MACHARTI
תוספות ד"ה עבדי מכרתי
(SUMMARY: Tosfos explains why this exempts the witnesses from Misah, even if they warned the seller).
וא"ת, אי לאו למקטליה קא אתו, אם יבאו עדים שאינו עבדו, אם כן, למאי קא אתו?
(a) Question: If the witnesses who testify that it was not his Eved that he sold, did not come to have the seller sentenced to death, in the event that witnesses testify that he is not his Eved, then what did they come for?
וי"ל, דאתו לקיים המקח.
(b) Answer: They came to substantiate the sale.
וא"ת, אי דלא אתרו ביה, למה לן טעמא ד'עבדי מכרתי'? אלא ודאי אתרו ביה, אם כן, למקטליה קאתי?
(c) Question: If they did not warn him, then why do we need the reason of 'Avdi Macharti'? And seeing as it must therefore be speaking where they warned him, they must have come to have him sentenced to death?
וי"ל, דאתרו ביה אחריני, ואינהו לא ידעי.
(d) Answer: It speaks where he was warned by others, and they were not aware of it.
וכי האי גוונא הוה מצי לשנויי בריש פרק היו בודקין (לעיל דף מא.) גבי 'נערה המאורסה'.
(e) Precedent: The Gemara could have given the same answer earlier at the beginning of Perek Hayu Bodkin.
8) TOSFOS DH AMAR RAV YOSEF ...
תוספות ד"ה אמר רב יוסף ...
סלקא דעתך דרב יוסף בדאתו עידי גניבה, וה"פ - מתוך שהוא יכול לומר 'עבדי מכרתי' אם לא היו באים עידי גניבה, אם כן, אין בעדותם ממש, וחצי דבר הוא.
(a) Clarification (Part 1): Rav Yosef thought that Rav Asi is speaking where the Eidei Geneivah had already come, and what he means is that since he could claim that it was his Eved that he sold, if the Eidei Geneivah had not come, this diminishes the significance of their testimony, rendering it Chatzi Davar.
ואביי פריך ליה הא 'מתוך' קאמר, דמשמע הלשון דאפילו השתא נמי בתר דאתו עידי גניבה, מצי למימר הכי.
(b) Clarification (Part 2):But Abaye queries this in that the word 'Mitoch' (used by Rav Asi) implies that even after Eidei Geneivah arrive, he can claim that (in which case it is not even considered Chatzi Eidus either).
9) TOSFOS DH KMASHMA-LAN REMIZA LA'AV K'LUM HU
תוספות ד"ה קמ"ל רמיזה לאו כלום הוא
(SUMMARY: Tosfos explains when we take hinting into consideration and when we don't).
בפ"ב דב"ק (דף כד: ושם) גבי 'לייעודי תורא ולייעודי גברא', דמסקינן התם 'אלא דקא מרמזי רמוזי', לא דמי לרמיזה דהכא ...
(a) Implied Question: When, in the second Perek of Bava Kama regarding the Sugya of 'Liye'udi Tura ve'Liye'udi Gavra', the Gemara concludes 'Ela de'ka'Meramzi Remuzi', that is not comparable to the Remizah in our Sugya ...
דהתם מיירי ברמיזה חשובה, שבכל השלשה ימים באו אלו עם אלו, וקא מרמזי; אבל הכא ברמיזה גרועה איירי, דלאו מילתא היא.
(b) Answer #1: Because there it is speaking about a more substantial Remizah, where throughout the three days, the two groups came together to Beis-Din, and hinted to each other constantly; whereas here it is speaking about a more vague form of hinting, which we do not take into consideration.
אי נמי, דיני נפשות שאני.
(c) Answer #2: Alternatively, Dinei Nefashos is different (i.e. we are more lenient, and discount the hinting).