1) TOSFOS DH MIRCHO MEASER VE'NOSEN LO

תוספות ד"ה מרחו מעשר ונותן לו

(SUMMARY: After discussing the aspect of 'B'reirah', Tosfos deal with the problem as to why the Tana mentions Ma'aser but not Terumah).

ואפילו למאן דאית ליה ברירה, כל זמן שלא הפריש פיאה ולא ביררה, היה הכל שלו ונתחייב הכל במעשר, ושוב לא יפטר.

(a) Explanation #1: This ruling goes even according to those who hold 'Yesh B'reirah', because as long as he has not separated Pe'ah and actually effected the selection, it all belongs to him, and it is all Chayav Ma'aser, in which case it cannot subsequently become Patur.

וא"ת, תרומה נמי לתני שתורם ונותן לו?

(b) Question: Why does the Mishnah not add that he is also obligated to take Terumah before giving it to a poor man?

וכ"ת, דתרומה בלאו הכי יפריש העני, דכל פיאה חייבת בתרומה.

(c) Suggested Answer #1: And if you will suggest that the poor man will anyway separate Terumah, since Pe'ah is subject to Terumah ...

חדא דאם כן, הרי הוא מקדים מעשר לתרומה גדולה.

(d) Refutation #1: Firstly, if that was so, he would be guilty of giving Ma'aser before Terumah Gedolah.

ועוד, דתנן במסכת תרומות פ"ק [מ"ה] 'אין תורמין מן הלקט מן השכחה ומן הפיאה?

(e) Refutation #2: And what's more, we learned in Maseches T'rumos that Leket, Shikchah and Pe'ah are not subject to Terumah.

וי"מ, דלהכי לא תני תורם, דאפילו הפקיר לאחר מירוח פטור מן התרומה, כדתניא בירושל' במסכת מעשרות פ' ג' - 'פירות ממורחין בשדה - מכונסין אסורים משום גזל, מפוזרים, מותרין; בין כך בין כך חייבין במעשר ופטורים מן התרומה.

(f) Suggested Answer #2: Some commentaries explain that the Tana declines to mention Terumah because even if one were to declare the crops Hefker after the Miru'ach (flattening the pile of corn - the point when Terumah must be separated), they become Patur from Terumah, as we learned in the Beraisa cited by the Yerushalmi in Maseches Ma'asros 'Fruit (crops) after the Miru'ach in the field - if they are gathered, they are subject to theft; if they are scattered, they are not. Either way, they are Chayav Ma'aser but Patur from Terumah.

וליתא, דבירושל' מפרש דלהכי פטורין מן התרומה, לפי שאי אפשר לגורן שתעקר אלא אם כן נתרמה ממנו תרומה גדולה.

(g) Refutation (Part 1): This is however, incorrect, since the Yerushalmi itself attributes the exemption to the principle that it is not feasible for the threshing to be concluded without Terumah having been taken.

לפיכך אין צריך לתרום כשמצא פירות, דמסתמא הופרשה מהם תרומה גדולה.

(h) Refutation (Part 2): In which case the reason that the finder does not need to take Terumah Gedolah from the crops that he finds is because he can assume that it has already been taken.

ונראה לפרש דמשום דתרומה דבר מועט, לא חש להזכיר.

(i) Explanation #2: It therefore appears that the Tana did not see fit to mention Terumah because it entails taking only a minimal amount (one wheat-kernel).

2) TOSFOS DH KINUYAV MACHUL

תוספות ד"ה קינויו מחול

היינו דוקא קודם שנמחקה המגילה; אבל לאחר מיכן, אין יכול למחול.

(a) Clarification: That is specifically before the writing on the Megilah has been erased in the water; but once it has, the husband may no longer be Mochel.

3) TOSFOS DH MEISIS DE'LO BA'I HASRA'AH MAI IKA LEMEIMAR

תוספות ד"ה מסית דלא בעי התראה מאי איכא למימר

לאו אליבא דר' מאיר פריך, דא'מסית לא מיחייב, דאין בו כרת.

(a) Clarification: The Gemara is not asking according to Rebbi Meir, according to whom one is not Chayav for Meisis, since it is not subject to Kareis.

4) TOSFOS DH VE'EIN LANU ELA TEFILIN VE'ALIBA DE'REBBI YEHUDAH

תוספות ד"ה ואין לנו אלא תפילין ואליבא דר' יהודה

לכל הנך דרשות דדרשינן לעיל מקרא ד"כי יפלא" לא חייש.

(a) Clarification: The Gemara is not concerned with all the D'rashos that the Gemara made earlier from the Pasuk "Ki Yipalei".

5) TOSFOS DH I SEVIRA LAN DE'LULAV EIN TZARICH EGED ...

תוספות ד"ה אי סבירא לן דלולב אין צריך אגד ...

(SUMMARY: Tosfos discuss the connotations of 'Hai le'Chudeih Ka'i in respect of Bal Tosif).

משמע, אבל אי סבירא לן דצריך אגד, לא אמרינן האי לחודיה קאי, והאי לחודיה קאי.

(a) Clarification: This implies that were we to hold 'Lulav Tzarich Eged', we would not say 'Hai le'Chudeih Ka'i, ve'Hai le'Chudeih Ka'i'.

והכי נמי אמרי' בריש לולב הגזול (סוכה דף לא.) דקאמר רבי יהודה 'אין אוגדין את הלולב אלא במינו'. מאי טעמא? ד'כיון דאמר ר' יהודה "לולב צריך אגד", אי עבדי ליה ממין אחר, הוה ליה ה' מינין'.

(b) Proof: And so the Gemara maintains at the beginning of Lulav ha'Gazul, where Rebbi Yehudah prohibits tying the Lulav with another species; and the Gemara explains that this is because Rebbi Yehudah holds 'Lulav Tzarich Eged', if one were to use a different species, it would be considered five species.

ותימה, דאמר התם (שם:) 'ד' מינין שבלולב כשם שאין פוחתין מהן, כך אין מוסיפין עליהם'. ופריך 'פשיטא?' ומשני 'מהו דתימא, הואיל ואמר רבי יהודה "לולב צריך אגד", אי אייתי מינא אחרינא, האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי, קמ"ל'.

(c) Question (Part 1): The Gemara there states that just as one is forbidden to detract from the four species, so too, is one forbidden to add to them. And on the Kashya P'shita? the Gemara answers that, since Rebbi Yehudah requires the four species to be bound, each species is therefore independent. Therefore it needs to teach us that this is not the case.

מאי קא תלי טעמא דהאי לחודיה קאי משום דלולב צריך אגד, אדרבה מטעם זה יש לנו לומר יותר דאסור?

(d) Question (Part 2): How can we base the suggestion that each species is independent on the fact the Lulav needs to be bound? On the contrary, that is more of a reason for one to be Chayav, as we just explained?

ומיהו י"ל, דהתם בדמנח ליה חוץ לאגד.

(e) Answer: One can say that the case there is speaking where the extra species is placed outside the bunch.

אבל קשה, דמשמע דמסיק לר' יהודה דלא אמר האי לחודיה, וכ"ש לרבנן; והכא משמע דלרבנן אמר האי לחודיה קאי.

(f) Question: What is difficult however, is the fact that the Gemara there seems to conclude that according to Rebbi Yehudah, we do not say that each species is independent, and all the more so according to the Rabbanan; whereas our Sugya seems to hold that the Rabbanan hold that they are?

וי"ל, דהתם מדרבנן אסור.

(g) Answer #1: The Sugya there holds that it is Asur mi'de'Rabbanan.

ור"ח ל"ג התם, 'הואיל ואמר ר' יהודה', וזהו לשונו: 'מהו דתימא הואיל ואמרו חכמים בין אגוד בין שאינו אגוד כשר, הלכך אין צריך אגד. והאי יתירה דמוסיף על הד' לחודיה קאי ולא מיפסל ביה, קמ"ל.

(h) Answer #2: Rabeinu Chananel however, with regard to the Gemara in 'Lulav ha'Gazul' does not have in his text the words 'since Rebbi Yehudah said'. And this the text there according to him - 'We would have thought that since the Chachamim said that whether the species are bound or not, they are Kasher, it is therefore not necessary to bind them, in which case the extra species that one adds to the four should be considered independent, and ought not to invalidate the bunch; Therefore it needs to teach us that it does'.

ומיהו תימה, אמאי לא משכח לולב לרבי יהודה בכי האי גוונא שאגד ג' מינין בפני עצמן, דנעשה בכשרות, ואחר כך אגד עמהן מין אחר, דהוה ליה מוסיף גורע?

(i) Question: The question remains however, why we cannot find a case of Lulav according to Rebbi Yehudah, where one bound the three species on their own, which is done be'Kashrus, and then adds another species, which adds, and therefore subtracts?

ויש לומר, כיון דקודם נטילתו נפסל, הוה ליה גרוע ועומד. אבל תפילין אם הניחן בראשו בכשרות והניח גבייהו בית חמישי, הרי זה מוסיף גורע, שפוסלן ומבטל מצות שעל ראשו.

(j) Answer (Part 1): Seeing as it becomes Pasul before he actually picks it up, it is considered as if he had detracted to begin with ('Garu'a ve'Omed'), unlike Tefilin where if he first put on Tefilin comprising four Parshiyos, and then added a fifth one, he is adding, and thereby detracting, since he negates the Mitzvah of Tefilin shel Rosh.

ולא דמי ללולב, דאם נטלו ובעודו בידו הוסיף מין חמישי, אין זה מבטל מצותו, דמדאגביה נפק ביה.

(k) Answer (Part 2): It is not comparable to Lulav, inasmuch as if, after one picks it up and it is still in his hand, bearing in mind that 'The moment one picks up the Lulav, he has fulfilled the Mitzvah', he will not negate the Mitzvah by adding an extra species.