1) TOSFOS DH SHEVUAH (CONT.)

תוספות ד"ה שבועה

(SUMMARY: Tosfos discusses Rashi's argument with the text found in the Sefarim.)

מיהו הוה מצי לפרושי בנשבע על חצי שיעור מזה וחצי שיעור מזה

(a) Answer: It seems possible to explain that the case is where he swore regarding half of an amount from one (figs), and half of an amount from the other (grapes).

אבל אי אפשר לומר כן דהך מילתא דרבה איתא בפ"ב דנדרים (ד' יז:) ומוכח כולה סוגיא כמו שכתוב בספרים ולא כגי' הקונטרס

(b) Implied Question#1: However, this cannot be said, as Rabah's statement is in Nedarim (17b). The entire Gemara there shows that the correct text is that of the Sefarim, and not of Rashi.

ומשמע נמי דאיירי בנשבע שלא יאכל שניהם מכל אחד שיעור שלם דמפרש טעמא מגו דחיילא שבועה אענבים חיילא נמי אתאנים ואי בחצי שיעור בהא אין שייך מגו דלא הוי כלל מושבע ועומד

(c) Implied Question#2: The Gemara there also implies that the case is where someone swears not to eat both, meaning not to eat a complete amount from eat. The Gemara there explains that being that the oath is valid regarding grapes, it is also valid regarding figs. If the case was that each was half an amount this logic is not applicable, as he is not considered to be sworn not to do so from Har Sinai for half an amount (see TOSFOS 23B, DH D'MUKI).

וצריך לחלק ע"כ בין הך לההיא דט' וי' דהתם איכא איסור שבועה בכל י' וכל ט' שיאכל מהנך עשר קאי באיסור שבועה אבל הכא לא היה איסור שבועה בתחלה כלל על ענבים ושייך כאן מגו

(d) Answer: One must differentiate between this case and the case of nine and ten figs (and say that the case of the Sefarim is where he swore not to eat a combination of figs and grapes). In the latter case, there is a prohibition against transgressing an oath for every single one of the ten figs. Every one of the first nine figs that he will eat out of these ten is forbidden by this oath. However, here there was never an original prohibition on grapes (as the oath is only transgressed if he eats both grapes and figs). This is why this Migu (being that it applies to grapes, it also applies to figs) is applicable.

וה"ה נמי אי אמר שבועה שלא אוכל ט' אלו וחזר ואמר שבועה שלא אוכל עשר דחיילא שבועה שניה על ידי מגו

1. Answer(cont.): Similarly, if he makes an oath not to eat these nine, and he then makes an oath not to eat ten, the second oath is valid due to this Migu (as other figs were not prohibited when he prohibited the nine specific figs).

2) TOSFOS DH IM LO RA'ISI

תוספות ד"ה אם לא ראיתי

(SUMMARY: Tosfos questions why the Mishnayos give different examples of Nidrei Havai.)

תימה דהכא קתני גמל פורח ולא קתני כעולי מצרים ובפרק ארבעה נדרים (נדרים ד' כד:) גבי נדר הבאי תני עולי מצרים ולא קתני גמל פורח

(a) Question: This is difficult. The Mishnah here writes, "a flying camel" and not "like the amount of people who came up from Egypt." In Nedarim (24b), regarding exaggerated Nedarim, the Mishnah says, "like the amount of people who came up from Egypt" and not "like a flying camel."

3) TOSFOS DH B'OMER

תוספות ד"ה באומר

(SUMMARY: Tosfos explains why exaggerated Nedarim are permitted, but exaggerated Shevous are forbidden.)

פירוש בשבועה ובפרק ארבעה נדרי' (שם) גרס ליה בהדיא והיינו שבועת שוא לפי שאי אפשר לו לעמוד באיסור בכל פירות שבעולם

(a) Explanation: This means that he takes a Shevuah to this effect. In Nedarim (24b), the text explicitly states "Shevuah." This is a Shevuas Shav, as he cannot possibly refrain from eating all of the fruits in the world.

ואר"ת דבנדר לא חיילא כה"ג אם אסר כל פירות שבעולם עליו בקונם אם יעשה כדבר זה כיון שאי אפשר לו לקיים או אם אסר כל פירות שבעולם עליו בלא שום תנאי דשבועת שוא מצינו שאסר הכתוב אבל נדרי שוא לא מצינו

(b) Opinion: Rabeinu Tam says that if he would make a similar Neder, saying that he forbids all of the fruit of the world to himself with Konam if he he will do something, it would not be valid. This is because it is impossible for him to fulfill it. Alternatively, if he forbids all of the fruit in the world upon himself without condition, it would not be valid. This is because we find the Torah forbids Shevuos Shav, but not Nidrei Shav.

וראיה דבפ' ארבעה נדרים (שם) תני שבועות הבאי אסורין נדרי הבאי מותרין והיינו משום דהבאי הוי משום שוא

(c) Proof: A proof to this effect is that the Gemara in Nedarim (24b) quotes a Beraisa that exaggerated Shevuos are forbidden, but exaggerated Nedarim are permitted. This is because the prohibition against exaggerated vows or oaths (when there is one) is Shav.

אבל קשיא מפ"ב דנדרים (ד' טו.) דפריך גבי קונם עיני בשינה ואי דלא יהיב שיעורא למלתא מי שבקינן ליה עד דעבר באיסור בל יחל והאמר ר' יוחנן שבועה שלא אישן ג' ימים מכין אותו וישן לאלתר אלמא גבי נדרים נמי חיילי כשאין יכול לקיים ועובר לאלתר

(d) Question: However, there is a difficulty from the Gemara in Nedarim (15a). The Gemara asks regarding someone who says, "Konam my eyes from sleep." If he does not say an amount of time that he cannot sleep, do we wait until he transgresses Bal Yachel? Didn't Rebbi Yochanan say that if someone swears that he will not sleep for three days we give him lashes, and he can go to sleep immediately? This implies that Nedarim are also valid when he cannot fulfill them, and he is considered to transgress them immediately.

ונדרי הבאי דשרו לא הוו טעמא לפי שאסר עצמו במה שאינו יכול לקיים דאפי' יכול לקיים שלא אסר עליו אלא חד פירא שרי בנדרי הבאי

(e) Answer: The exaggerated Nedarim that are permitted are not because he forbade himself to do something that he could not fulfill. Even if he could fulfill the Neder, and he only forbade himself from one type of fruit, it is permitted. (Although Tosfos does not clearly indicate (i.e. "v'Yesh Lomar") this is an answer, the commentaries treat it as such. For example, see Toras Chaim on this Tosfos.)

וטעמא לפי שאין דעתו לומר ממש כקורת בית הבד אלא מה שהוא טרוף (מאד קרוב) לגבו ומשונה משאר נחשים קורא קורת בית הבד וחיל גדול מאד שראה קרא עולי מצרים ואינו אומר כן אלא להחזיק ולאמת דבריו

1. Answer(cont.): The reason is because his mindset is not actually, "like a beam of a press," but rather because something that looks like it has a square back (see Tosfos and Meiri on Nedarim 25a) and is very different from other snakes is called a beam of a press. The great army that he saw he called "those who went out of Egypt." He only says this to strengthen and bring truth to his words.

וגבי שבועה החמירו משום דכתיב לא ינקה

2. Answer: The Rabbanan were stringent regarding Shevuos (to forbid exaggerated Shevuos) because the Pasuk says, "he will not be cleaned (of his sin, showing it is a serious sin)."

והא דתני בתוספתא כשם שנדרי הבאי מותרין כך שבועות הבאי מותרין

(f) Implied Question(cont.): The Tosefta says that just as exaggerated Nedarim are permitted, so too are exaggerated Shevuos permitted. (How can this be if our Mishnah says exaggerated Shevuos are forbidden?)

היינו מדאורייתא

(g) Answer: This (they are permitted) is according to Torah law.

4) TOSFOS DH K'SHE'HISHBIA

תוספות ד"ה כשהשביע

(SUMMARY: Tosfos asks why Moshe wasn't scared that they would transgress the Shevuah.)

קצת קשה מה היתה מועלת השבועה כמו שהיה ירא שיעבדו עבודת כוכבים כמו כן היה לירא פן יעברו השבועה

(a) Question: This is slightly difficult. What does the Shevuah help? Just as he was scared that they would eventually serve idols, he should also have been scared that they would transgress this Shevuah! (This just adds more sin to Bnei Yisrael! See Maharsha for the answer.)

5) TOSFOS DH D'AVODAS KOCHAVIM

תוספות ד"ה דעבודת כוכבים

(SUMMARY: Tosfos explains that the Gemara means that even the specific name of Hash-m is considered mundane when used in reference to idols.)

אפילו יזכירו שם המיוחד האמר' בסוף שבועת העדות (לקמן ד' לה:) השמות האמורות במיכה חול אפי' אותם הכתובים בשם המיוחד לרבי יהושע וכן שמות דגבעת בנימין לר' אליעזר

(a) Explanation: Even if they will mention the specific name of Hash-m, we say later (35b) that the names of Hash-m mentioned regarding Michah are mundane, even the ones written as the name of Hash-m according to Rebbi Yehoshua, and the names written regarding Givas Binyamin according to Rebbi Eliezer.

6) TOSFOS DH KAYMU

תוספות ד"ה קיימו

(SUMMARY: Tosfos relates the answer of the Gemara in Nedarim.)

בפרק ארבעה נדרים (נדרים דף כה.) משני מצות המלך פי' פרשת המלך שדבר זה נוח להם

(a) Observation: The Gemara in Nedarim (25a) answers this question by saying that they will understand these are the Mitzvos of the king, meaning the Parshah of Mitzvos relative to a king, as this is easy for the people to keep.

7) TOSFOS DH MITZVAS

תוספות ד"ה מצות

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara did not answer that this could refer to Avodah Zarah.)

הא דשבק עבודת כוכבים דכתיב בה נמי וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה בפרשת שלח לך ואמרו שכל הכופר בה כמודה בכל התורה כולה

(a) Implied Question: The Gemara did not answer that this refers to Avodah Zarah, regarding which the Pasuk says in Parshas Shelach, "And if you will accidentally sin and not do these Mitzvos." Chazal learned from here that if someone denies Avodah Zarah, it is as if he admits to the entire Torah. (Why didn't the Gemara give this answer?)

משום דבלשון בני אדם לא מיקרי כל המצות אלא ציצית

(b) Answer: This is because in the language of people, the only Mitzvah that is called "all of the Mitzvos" is Tzitzis.

8) TOSFOS DH U'LITAMEICH

תוספות ד"ה ולטעמיך

(SUMMARY: Tosfos points out the differences between our Gemara and a similar Gemara in Nedarim 25a.)

הך פירכא לא מסיק בנדרים ואיכא פירכא דמסיק התם ולא מסיק הכא ולא משני נמי התם כי היכי דלא תיהוי הפרה לשבועתייהו אלא משני משה רבינו מילתא דלא טריחא נקט

(a) Observation: This question is not brought in Nedarim, and there are some questions that are brought there and are not brought here. The Gemara there does not answer, "in order that there should not be an option of Hafarah for their Shevuah." Rather, it answers that "Moshe Rabeinu said something that was not tedious."

9) TOSFOS DH KI HEICHI

תוספות ד"ה כי היכי

(SUMMARY: Tosfos explains our Charamos in light of our Gemara.)

הא דאמרינן (גיטין דף לו.) נדר שהודר על דעת רבים אין לו הפרה אין ללמוד מכאן דהיינו שנים לחודיה

(a) Implied Question: When the Gemara in Gitin (36a) derives from here that a Neder that is made based on the mindset of the public cannot be permitted, we cannot learn from here that two people are called a "public." (Why not?)

דדלמא דעת הקב"ה שאני

(b) Answer: Perhaps the mindset of Hash-m is more than that of a regular person.

ואם תאמר ואותן חרמות שאנו גוזרין על דעת הקב"ה ועל דעת הקהל היאך יש להן היתר דאפי' על דעת הקהל גרידא הוה על דעת רבים

(c) Question#1: How can we permit Charamos that we make based on Hash-m's mindset and the congregation's mindset? Even if is just on the mindset of the congregation it should be called on the mindset of the public (and not be permitted)!

ועוד היכי מישתרי בלא חרטה

(d) Question#2: Additionally, how can they be permitted without regret?

וי"ל דדעת הקהל כך הוא שיתירו כשירצו ואפי' בלא חרטה ומה שמסכימים דעת הקב"ה תקנו הגאונים לחומרא בעלמא ולא דמי למה שהשביע משה שהקב"ה צוה להשביע אבל חרמות שאנו גוזרים הכל תלוי בדעת הקהל לחוד

(e) Answer: It is possible to answer that the mindset of the congregation is that they should be able to permit it if they want to do so, even without any regret. The fact that they added Hash-m's mindset is based on a decree of the Geonim in order to add stringency to the Cheirem. This is unlike the oath that Moshe made Bnei Yisrael take, as Hash-m commanded him to make them take this oath. However, the Charamos that we decree are totally dependent on the mindset of the congregation.

10) TOSFOS DH GABO TARUF

תוספות ד"ה גבו טרוף

(SUMMARY: Tosfos adds insight from a similar Gemara in Nedarim.)

במסכת נדרים (ד' כה.) פריך וליתני טרוף ומשני מילתא אגב אורחיה קמ"ל דקורת בית הבד טרוף ונפקא מינה למקח וממכר

(a) Observation: The Gemara in Nedarim (25a) asks, why doesn't the Mishnah say it is square? The Gemara answers, this is teaching you a sidepoint that the beam of a press is square. The difference is regarding a sale of such a beam (that it must be square).

11) TOSFOS DH MI'SHOOM

תוספות ד"ה משום

(SUMMARY: Tosfos explains that Rava knew the Beraisa.)

נראה דקפץ ונשבע דמסתמא רבא היה יודע הברייתא והיה משביע אותו על דעת המקום ועל דעת ב"ד

(a) Explanation: It appears that he jumped and swore. It can be presumed that Rava knew the Beraisa, and would have made him swear based on the mindset of Hash-m and the Beis Din.

12) TOSFOS DH SHEVUAH

תוספות ד"ה שבועה

(SUMMARY: Tosfos asks that both Shevuos should be classified as a Shevuas Bituy.)

תימה דשניהם שבועת ביטוי דשבועה שאוכל היינו כזית כמו שבועה שלא אוכל דאמר רבא לעיל (ד' כז:) דחייב אם אכל כזית ושלא אוכלנה היינו שלא אוכלנה כולה כדאמר רבא נמי לעיל

(a) Question: This is difficult. Both of them are a Shevuas Bituy! "Shevuah that I will eat" refers to eating a Kzayis, just as Shevuah that I will not eat refers to a Kzayis. This is as Rava said earlier (27b), that a person is only liable (after making such an oath) if he eats a Kzayis. "Shevuah I will not eat it" refers to the entire loaf, as Rava said earlier. (Accordingly, he can fulfill his first oath while fulfilling the second as well. He can merely eat a Kzayis, and he will not have eaten the entire loaf. Both oaths should therefore be classified as a Shevuas Bituy!)

ושמא יש לחלק בין אוכל לשלא אוכל

(b) Answer: Perhaps one can differentiate between "I will eat" and "I will not eat" (see Tosfos Ha'Rosh who explains the difference at length).

13) TOSFOS DH SHEVUAS

תוספות ד"ה שבועת

(SUMMARY: Tosfos explains that a woman cannot be a judge.)

בריש פרק שבועת העדות נפקא לן מועמדו שני האנשים אם כן אשה פסולה לדון דהא תנן פ' בא סימן (נדה ד' מט: ושם) כל הכשר לדון כשר להעיד

(a) Observation: In the beginning of Shevuas ha'Eidus (30a), the Gemara derives this law from the Pasuk, "And the two men will stand." If so, a woman cannot be a judge, as the Mishnah says in Nidah (49b) that whoever is a valid judge is a valid witness.

והא דכתיב (שופטים ד) והיא שפטה את ישראל

(b) Implied Question: The Pasuk states regarding Devorah, "And she judged Bnei Yisrael." (How could she do so if a woman is not a valid judge?)

איכא למימר שהיתה מלמדת להם הדינים

(c) Answer#1: It is possible to say that she would merely teach them the laws.

א"נ לפי שהיתה נביאה היו מקבלים אותה עליהם

(d) Answer#2: Alternatively, being that she was a prophetess they would accept her upon themselves as a judge (a person may accept any person as a judge, even if he is invalid to be a judge who can force others to come before him).

וכן יש בירושלמי מעתה שאין האשה מעידה אינה דנה

(e) Observation: The Yerushalmi also makes this logical connection and says that now that a woman cannot testify, she also may not be a judge.

מיהו תימה דספ"ק דב"ק (ד' טו. ושם) ובקדושין (ד' לה.) דרשינן מאשר תשים לפניהם דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל הדינים ואי אשה פסולה לדון הא לא מיירי לפניהם אלא בכשרים לדון כדדריש פרק המגרש (גיטין ד' פח: ושם) לפניהם ולא לפני עובדי כוכבים לפניהם ולא לפני הדיוטות

(f) Question: However, this is difficult. In Bava Kama (15a) and Kidushin (35a) we derive from, "That you will put before them" that the Torah equated a man and woman for all laws in the Torah. If a woman is an invalid judge, it must be that "before them" is only talking about people who are fit to judge. This is as the Gemara derives in Gitin (88b), "before them - and not before idolaters" and "before them - and not before unlearned people." (How can "before them" include a woman, and at the same time exclude her from being a judge?)

וי"ל דקרא איירי בתרוייהו בדיינים ובנידונים וממעט עובדי כוכבים והדיוטות משום דלפניהם קאי אאלהים דמשמע מומחין וקאי נמי אנידונין וכל ישראל האנשים ונשים בכלל זה

(g) Answer: The Pasuk refers to both the judges and those who are judged. It excludes idolaters and unlearned people because "before them" refers to the word "Elohim" mentioned later, which implies expert judges. It also refers to those who are judged, and everyone is included in this. (The Chasam Sofer explains that Tosfos means that being that the Gemara in Sanhedrin (18a) says that a judge must also be able to be judged, both types of people are included in this Pasuk. There is therefore no contradiction in learning that the Pasuk is discussing both types of people.)