1) TOSFOS DH V'RO'EH

תוספות ד"ה ורואה

(SUMMARY: Tosfos notes that the Gemara in Sanhedrin cites a different Pasuk as the source for this law.)

בפ"ק דסנהדרין (דף ו:) נפקא לן מלא תגורו וכן דרך [הש"ס] בכמה דוכתי

(a) Observation: In Sanhedrin (6b), the Gemara derives this from the Pasuk, "Lo Saguru" -- "do not be afraid." This is the way of the Shas in many places (to quote different Pesukim as sources for a law).

2) TOSFOS DH SHELO ESCHAYEV

תוספות ד"ה שלא אתחייב

(SUMMARY: Tosfos explains why only the Gilgul Shevuah concerns the defendant.)

ואם תאמר למה ירא מגלגול שבועה יותר משבועה זאת שעתה תובעו

(a) Question: Why is he more scared about a Gilgul Shevuah than the current Shevuah that he must take because of this claim?

וי"ל כגון שאין לו כדי לפרוע כל מה שיגלגל עליו כגון שחייב לו הרבה ממקום אחר וסבר אכפור גם זה ואשתמיטנא עד דליהוו לי זוזי כנגד כל החוב ופרענא ליה

(b) Answer: The case is where he does not have enough money to pay for all of the money that he would owe through the Gilul Shevuah. For example, he could owe him a lot of money for other reasons. He will therefore think that he will deny this too, and stall until I have money to pay off all of my debts to him, at which time I will pay him in full.

3) TOSFOS DH SHELO YISHMA

תוספות ד"ה שלא ישמע

(SUMMARY: Tosfos cites an alternate source for this law.)

בפ"ק דסנהדרין (דף ז:) מפיק ליה משמוע בין אחיכם

(a)Observation: In Sanhedrin (7b), the Gemara derives this from the Pasuk, "Shamoa Bein Acheichem" -- "listen amongst your brothers."

4) TOSFOS DH ZEH HA'BA'AH

תוספות ד"ה זה הבא

(SUMMARY: Tosfos explains when this is looked down upon, and when it is a Mitzvah.)

כשעושה בשביל שהוא אלם ובעל טענות שמתעבר על ריב לא לו אבל כשטורח להביא לחבירו מעותיו שאין חבירו יכול לטרוח מצוה קעביד

(a) Explanation: This is referring to someone who does this because he is a tough person who knows how to make claims, and is fighting someone else's fight. However, when he takes out time to get his friend his money when his friend cannot do so, he is doing a Mitzvah.

5) TOSFOS DH V'RABBANAN

תוספות ד"ה ורבנן

(SUMMARY: Tosfos explains how we decide whether or not he is liable to bring a Korban if he is only a valid witness according to either Torah or Rabbinic law.)

ואף על גב דאמר לקמן (דף לב:) הכל מודים בעד מיתה דחייב משום דרבנן אכשרוה ואזלינן בתר דרבנן

(a) Implied Question: This is despite the fact that the Gemara later (32b) says that everyone agrees regarding a witness who knows that a woman's husband is dead that he is liable. This is because the Rabbanan said he is fit to testify in this case, and we deem the Rabbanan as the standard. (How, then, can our Gemara say that he is liable because the Torah says he is a valid witness?)

בתר תרוייהו אזלינן לחייבו דהתם כיון דמדרבנן מועלת עדותו הרי יש כאן הפסד ממון במה שלא העיד והכא אע"ג דמדרבנן לא מהני עדותו מידי כיון דמדאורייתא מהני מיחייב

(b) Answer: We use both standards to make him liable to bring a Korban. Being that his testimony is helpful mid'Rabbanan in the Gemara later (32b), there is a monetary loss caused by him not testifying. In our Gemara, even though his testimony does not help mid'Rabbanan, being that it helps according to Torah law, he is liable.

6) TOSFOS DH D'MEISI

תוספות ד"ה דמייתי

(SUMMARY: Tosfos explains why the Rabbanan did not derive from Pikadon.)

ומפקדון לא בעי למילף

(a) Implied Question: The Rabbanan did not want to derive this from a deposit. (Why not?)

דאי במה מצינו איכא למיפרך שכן נוהג באנשים ובנשים

(b) Answer: If they derive this from a deposit using a Meh Matzinu, it would be possible to ask that an oath regarding a deposit applies to both men and women (unlike Shevuas Ha'Eidus).

ור"מ גמר לה מג"ש דתחטא תחטא כרבי שמעון לקמן בפירקין (דף לד.)

1. Answer(cont.): Rebbi Meir derives this from a Gezeirah Shaveh of "Secheta-Secheta," as does Rebbi Shimon later (34a).

7) TOSFOS DH MEI'HAHEE

תוספות ד"ה מההיא

(SUMMARY: Tosfos explains the Gemara's answer.)

פי' יש להוכיח מההיא דלרבנן אית להו דון מינה ואוקי באתרה אבל לר' מאיר דאית ליה דון מינה ומינה אין להוכיח מההיא אלא מהך דהכא

(a) Explanation: This means that one can prove from the Mishnah regarding Shevuos ha'Pikadon that the Rabbanan hold of Don Minah v'Uki b'Asra. However, we cannot prove that Rebbi Meir holds Don Minah u'Minah from that Mishnah. We can only prove that from our Mishnah.

דההיא איכא למימר דטעמא דר"מ משום דיליף פקדון בק"ו מעדות שלא עשה בו נשים כאנשים וחייב בו בין מפי עצמו בין מפי אחרים פקדון לכ"ש ודיו לבא מן הדין להיות כנדון מה עדות מפי אחרים דוקא בב"ד אף פקדון כך

1. Explanation(cont.): We can explain that Rebbi Meir's reasoning regarding the Mishnah there is because he learns Shevuas ha'Pikadon as a Kal v'Chomer from Shevuas ha'Eidus. A Shevuos ha'Eidus is not taken by women, and one is liable whether he took the oath on his own or it was administered from others. Certainly the same should apply to Pikadon. However, one can only derive with a Kal v'Chomer as much as applies to the source of the Kal v'Chomer. Accordingly, just as a Shevuas ha'Eidus can only be administered by others in Beis Din, so too this is true regarding a Shevuas ha'Pikadon.

וליכא למימר שבועת בטוי תוכיח שעשה בו נשים כאנשים ופטר בו מושבע מפי אחרים

(b) Implied Question: One cannot say that a Shevuas Bituy should prove that this is incorrect. This would be because a Shevuas Bituy is the same regarding women and men, and one who is sworn by others is exempt. (Why not?)

דמה לשבועת בטוי שכן לא עשה בו מזיד כשוגג דכתיב ביה ונעלם

(c) Answer: This is because the status of a person who makes a Shevuas Bituy on purpose and accidentally is different, as the Pasuk says "And it was hidden."

ואי לא הוה ביה פירכא הוה אמינא דשבועת בטוי גופיה נילף מקל וחומר מעדות לחייבו מושבע מפי אחרים

1. Answer(cont.): If there would be no question, I would think that a Shevuas Bituy itself should be derived from Shevuas ha'Eidus in order to make one who takes an oath from others liable.

8) TOSFOS DH V'AIN CHAYAVIN

תוספות ד"ה ואין חייבין

(SUMMARY: Tosfos explains Rashi's explanation of the Gemara, and quotes a second explanation.)

פי' בקונטרס בריש פירקין ששכחו העדות

(a) Opinion#1: Rashi explains in the beginning of the chapter that the case is where he forgot the testimony.

ואם תאמר תיפוק ליה דבקושטא קמשתבעי

(b) Question: Why don't we simply say that he swore truthfully? (At the time, he truthfully did not know any testimony about this matter!)

וי"ל כגון דאמרי שבועה שלא ידענו או לא ראינו לך שום עדות

(c) Answer: The case is where they swore, "Shevuah that we do not know and/or have never seen any events regarding this case."

וא"ת אכתי מה שייך הא לדרב כהנא ורב אסי דלמא הכא היינו טעמא לפי שאינן ראוים להעיד והוו להו כקרובים או פסולים

(d) Question: Even so, how does this have to do with the case of Rav Kahana and Rav Asi? Perhaps here the reason is because they are not fit to testify, and they are therefore like relatives or people who are invalid witnesses?

וי"ל דלא דמי דאינהו נפקי מוהוא עד כדפירש בקונטרס בריש פרקא דמשמע והוא ראוי להעיד אבל הכא קרינן בהו והוא עד דראוין להעיד אם היו זוכרין

(e) Answer: They are not like invalid witnesses, as regarding them (Rav Kahana and Rav Asi) the Pasuk, "And he is a witness," does not apply, as Rashi explained in the beginning of the chapter that one has to be fit to be a witness (for a Shevuas ha'Eidus to apply). However, here the Pasuk "And he is a witness" does apply (to both these witnesses and the case of Rav Kahana and Rav Asi), as they are fit to be witnesses if they would remember what happened in an accurate manner.

ועוד יש לומר שגגתה גרידתא שסבורים שמותרים לגמרי לישבע לשקר

(f) Opinion#2: Additionally, it is possible to say that the Gemara means that they think it is permitted to swear falsely.

9) TOSFOS DH MASHBIA

תוספות ד"ה משביע

(SUMMARY: Tosfos discusses who is the author of our Mishnah.)

אליבא דר"מ אתי דחייב חוץ לב"ד במושבע מפי עצמו ולכך איצטריך למיתני ואמרו אמן דהוי כמוציא שבועה מפיו

(a) Explanation#1: This is according to Rebbi Meir, who holds that one is liable outside of Beis Din if he swears on his own. This is why the Mishnah has to say that they say Amen, as this is like he is swearing himself.

ותנא כל עניני מושבע מפי עצמו דאי לרבנן איירי בב"ד למה לי ואמרו אמן דהוי כמוציא שבועה מפיו תיפוק ליה דאפי' מפי אחרים חייב

1. Explanation(cont.): The Tana is stating all types of cases of swearing on his own. If this would be according to the Rabbanan and is taking place in Beis Din, why do they have to say Amen to be like someone who swore on his own? We should derive that even if the oath was administered by others he should be liable!

א"נ אתי אפי' כרבנן ונקט ואמרו אמן כדי לקצר וה"ה אם אמרו אח"כ אין אנו יודעים לך עדות

(b) Explanation#2: Alternatively, this is even according to the Rabbanan. The Mishnah says, "And they say Amen" in order to shorten the case. The same law would apply if they said afterwards, "We do not know any testimony in your case."

וסיפא נמי דקתני השביע עליהם ה' פעמים חוץ לב"ד כו' אתיא נמי כרבנן דלרבנן נמי לא בעינן שבועה בב"ד אלא הכפירה דאהגדה דוקא קפיד קרא דלהוי במקום הראוי להגדה

1. Explanation(cont.): The second part of the Mishnah that says, "He made him swear five times outside of Beis Din etc." is also like the Rabbanan. The Rabbanan also do not require a Shevuah in Beis Din. They only require a denial in Beis Din. The Torah was only stringent that the people state they do not know testimony in Beis Din, in a place that "is fit for telling."

והשתא ניחא דבגמ' משמע דהא דדרשינן מלאחת לחייב על כל אחת ואחת דע"כ מיבעי ליה למידרשה ואתי נמי לרבנן

2. Explanation(cont.): This is now understandable. The Gemara implies that the derivation from, "for one" that makes one liable for every such Shevuah is indeed a required derivation, even according to the Rabbanan.